אישיות
עופר וינטר

דרושה אסטרטגיה למלחמה הבאה ולא רק מפקדים לוחמניים

השבוע ביטא הרמטכ"ל את שאיפתו להשיג "הכרעת בזק" באמצעות מינוי שורת קצינים לוחמניים לתפקידי מפתח. אבל מה שנדרש בכדי למנוע "תיקו עגמומי" במלחמה הבאה אינו רק אוגדונרים ששים אלי קרב, אלא אסטרטגיה ברורה. בהיעדרה, גם הרמטכ"ל ומפקדי השדה ההתקפיים ביותר לא יעזרו.

השבוע הנחה הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור, מושב בכנס הרצליה שעסק בשאלה האם ישראל תנצח במלחמה הבאה, תוך מיקוד בתרחישי העימות בחזית הצפונית. סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') יאיר גולן, טען בדיון שבמקרה כזה תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל משלושת העשורים האחרונים, המבוססת בעיקרה על אש מנגד, מודיעין מדויק ותמרון מוגבל, אם בכלל, לא תספיק.

"נצטרך לשנות את הפרדיגמה הצבאית ואת הפרדיגמה המדינית ולעבור למבצע של תמרון רחב היקף שתכליתו להכריע את הכוח הצבאי של האויב. ולהכריע את הכוח הצבאי של האויב זה: אחד, להרוג בו ככל שניתן; שתיים, להרוס את מקסימום האמל"ח שנמצא בידו (אמצעי הלחימה שלו); והדבר השלישי, להרוס את מרב התשתית המבצעית שלו", אמר.

מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל, העיר מצדו שבתרחיש מלחמה עם לבנון ראוי לקחת בחשבון שסוריה לא תישאר ניטרלית, "אחרי שחיזבאללה עזר לה לקום מהקרשים. היא כנראה תהיה שותפה בצורה כזאת או אחרת". עוד העריך "שהדוב הרוסי לא ייתן למלחמה כזאת להימשך לאורך זמן רב מאוד. זה מסכן את האינטרסים שלו, את הפרויקטים שלו, ויש לו דרכים להבהיר כשהוא רוצה להגיד 'קצר', זה כנראה יותר קצר ממה שחושבים".

כמו משתתף אחר בפאנל, הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, גם אשל העריך שהמלחמה לא תסתיים בכניעת חיזבאללה, שהעורף ייפגע קשה מכפי שהציבור מדמיין, אך לישראל יש יכולת להנחית עליו מכה "בהיקפים שהוא לא מתאר".

את גישת התמרון הרחב של גולן דחה אשל מכל וכל, וציין שהיא בעיניו רומנטית ומתאימה לקרבות דוגמת קרב אל-עלמיין, שניהל הצבא הבריטי בפיקוד מונטגומרי כנגד הצבא הגרמני בפיקוד רומל במישורי המדבר המערבי באפריקה ב-1942. מהלך שכזה מחייב מערכה שתימשך חודשים, לעומק של מאה קילומטרים בלבנון, מחירו יקר והישגו לא מובטח.

אשל אמנם ציין שצה"ל יצטרך לתמרן, אבל בהתאם לעיקרון לפיו אתה עומד היכן שאתה יושב. ניכר שהוא מאמין שאת עיקר הלחימה יש לעשות מן האוויר.

גולן מצדו השיב שמדיניות הביטחון הלאומי של ישראל היא "לייאש את אויבינו מעצם המלחמה". את זה, אמר, לא "תעשה אם לא תכה בהם מספיק חזק". ביושר, ציין שבוויכוח על השאלה מהי מכה מספיק חזקה, וכיצד היא נעשית בפועל, ישנה בטוח יותר מתשובה אחת ולא בטוח ששלו היא הנכונה ביותר.

הוא ציין גם שאינו מעריך שישראל תהיה נתונה ללחץ מדיני מצד גורם כזה או אחר, ובכלל זה רוסיה, לסיים את המערכה. לגישתו, ישראל תחתור בעימות להשגת הכרעה צבאית. הכרעה שכזו, כנגד אויב כמו חיזבאללה, שאין לו מרכז כובד מובהק, "נמדדת בהיקפי השמדה ובלהביא אותו למצב של חידלון בכושר הפעולה הצבאי שלו".

לתפיסתו, אף שהדבר לא מחייב לפגוע בכל משגר רקטות, סמוך לגבול או בצפון לבנון, את ההישג הזה לא יביאו מאמצי האש לבדם, ויש להפעיל מהלך קרקעי.

משתתף אחר בפאנל, האלוף (מיל') גיורא איילנד חזר על תפיסתו, לפיה במלחמה הבאה יש להגדיר את כלל מדינת לבנון (אבל לדבריו הדבר תקף גם בעזה) כאויב, שכן "יש לישראל לעולם יתרון בלנסות לייצר מצב מול מדינה ולא מול ארגון טרור".

בהתייחס למוכנות צבא היבשה ציין איילנד, בניגוד לטענות האלוף (מיל') יצחק בריק, שבעיניו רמת הצבא טובה אך אינה מאה אחוז, "כי למאה אחוז יש מחיר מאוד כבד. תרצה מאה אחוז כשירות של כל הטנקים וכל הנגמ"שים כל הזמן, זה הרבה כסף שיהיה לך חסר במקום אחר".

עם זאת זיהה איילנד שחיקה בצבא היבשה בשני תחומים. האחד, אמר, הוא "במידת היכולת ובמידת העצמאות של יחידות ביבשה". לדבריו, אל"מ מזרוע היבשה הציג לו (איילנד, קצין צנחנים, שימש בעבר כקחצ"ר) לאחרונה את המבנה של גדוד חי"ר בעת הזו ולדעתו, "גדוד חי"ר לפני עשרים שנה היה מצויד יותר טוב מגדוד חי"ר של היום".

שחיקה נוספת שזיהה היא במקצוענות של המפקדים. "אם פעם הצבא המקצועי, בטח בחיל רגלים, היה מתבסס על היכולות של מפקדים להבין שטח ואויב ולתמרן, היום מה שנתפס כמקצועי זה הפעלת גאדג'טים, ואנחנו שוחקים חלק מהיכולות שברגעי אמת עלולים להיות בעייתיים", הזהיר.

הדיון בכנס הוא האתגר שלהם

התרחישים והדילמות שבהן עסק המושב בכנס עתידות להיות (ולמעשה מהוות כבר) את עיקר עיסוקם של שורה של קצינים שמונו השבוע לתפקידי מפתח בצבא היבשה. בין הקצינים שזכו לקידום בלטו אל"ם רומן גופמן, קצין שריון, שיתמנה למפקד אוגדת הבשן שאחראית על הגבול עם סוריה, אל"ם אבי רוזנפלד, מפקד שלדג לשעבר, שיפקד על עוצבת עידן, ומפקד אוגדת סיני, תא"ל יניב אלאלוף, שיתמנה למפקד אוגדת יהודה ושומרון.

תא"ל ירון פינקלמן, שכמו אלאלוף פיקד על גדוד בחטיבת הצנחנים, יתמנה לראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים. זהו, אולי, תפקיד התא"ל החשוב בצבא, שכן הוא נדרש, כמאמר גבי אשכנזי (שכיהן בתפקיד באמצע שנות ה-90), "לחשוב כמו רמטכ"ל ולפעול כמו קמב"ץ".

מינוי נוסף הוא זה של תא"ל נמרוד אלוני למפקד הבא של אוגדת עזה. זאת תהיה הפעם השלישית בה אלוני, גם הוא קצין צנחנים (שתחת המח"ט כוכבי, פיקד על הסיירת החטיבתית בחומת מגן וזכה לצל"ש), מחליף בתפקיד את מפקד אוגדת עזה הנוכחי, תא"ל אליעזר טולדנו. השניים פיקדו זה אחר זה על יחידת מגלן ועל חטיבת הצנחנים.

אלוני הוא קצין מוערך שפיקד בין היתר בהצלחה על גדוד הסיור של הצנחנים במלחמת לבנון השנייה, בקרבות במארון א-ראס ובינת ג'בייל, אבל עזה היא זירה שבה טרם פעל, ואת האוגדה וזירת הלחימה הנפיצה אינו מכיר "דרך הרגליים".

החורף בא

את הכותרות תפסה (איך לא) ההחלטה למנות את תא"ל עופר וינטר למפקד הבא של עוצבת האש המובחרת. וינטר נהנה בציבור מתדמית של קצין נועז, שאינו עושה חשבון וחותר למגע, ולא בלי סיבה. הוא השלים מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל, לחם כקצין ביחידת מגלן בלבנון ועבר לחטיבת גבעתי. כשפיקד על גדוד הסיור של החטיבה באינתיפאדה השנייה, הוענק לגדוד, לראשונה בצה"ל, עיטור המופת (וינטר עצמו עוטר בצל"ש אלוף).

ב-2014 פיקד וינטר על גבעתי ב"צוק איתן". והנה, מאז שסיים את תקופת הפיקוד על החטיבה הוא נשלח ל"מקרר". אמנם, כמו שאר מפקדי החטיבות במערכה ההיא קודם גם הוא לתא"ל, אך לתפקידי מטה בלבד. בשני דיוני שיבוצים התעקש הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, שלא למנותו למפקד אוגדה.

ה"סנגורים" שקמו לקצין, רובם המוחלט שלא מטעמו, טענו כי הסיבה שלא קודם לתפקיד בכיר ביחידות השדה היא כי הוא דתי (וינטר הוא מהבוגרים הבולטים של המכינה הקדם צבאית שבעלי). כראייה הציגו את הביקורת שספג על אותה פקודת יום שפרסם בטרם "צוק איתן", שבה, מתוך שאיפה לחזק את רוח הלחימה של חייליו, שילב יסודות דתיים יהודיים יותר וממלכתיים פחות. האמת, כרגיל, יותר מורכבת.

בצה"ל לא בודקים מה יש למפקדי השדה מתחת לקסדה. במהלך התקופה בה שימש וינטר כמח"ט גבעתי התרחשה בחטיבה סדרת אירועים מטרידה שבגינה רשם לו הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, הערה פיקודית. סביר גם שבמטכ"ל לא אהבו את זה שוינטר, ככל הנראה, תדרך ללא אישור את השר נפתלי בנט, חברו לנשק, אודות המנהרות בראשית "צוק איתן".

אירוע חטיפת גופתו של הדר גולדין בשלהי "צוק איתן" לא סייע לו גם כן. וינטר, שהפעיל "נוהל חניבעל" אגרסיבי, קרא נכון את תמונת הקרב, אך ספג לאחר מכן גם ביקורת קשה על האש המסיבית שהורה להפעיל, ממנה נהרגו אזרחים פלסטינים רבים שלא היו מעורבים בטרור.

זה לא חדש. לאחר "חומת מגן" מונה מח"ט גולני דאז, משה "צ'יקו" תמיר, לראש מטה פיקוד המרכז, ורק לאחר מכן למפקד אוגדת עזה. קצין בכיר תיאר אז את המהלך כ"סדרת חינוך קטנה" מצד הרמטכ"ל, נוכח שורת תקלות שהתרחשו בחטיבה עליה פיקד. לא מן הנמנע שכך קרה גם הפעם. החלטתו של כוכבי למנותו למפקד על אחת משלוש אוגדות ההכרעה של צה"ל, ועוד לזו שתפקידה לתמרן בעומק, מלמדת ש"ריצה את עונשו" והגיע הזמן להמשיך הלאה.

וינטר הוא לוחם, אבל כמו תא"ל אלוני באוגדת עזה, הוא מקבל לידיו אוגדה שבה לא שירת מאז שעזב את יחידת מגלן. ואם זה לא מספיק, הרי שהאוגדה היא האוגדה בה"א הידיעה של הרמטכ"ל הנוכחי. שם הוא גדל מהיותו חייל בצנחנים, דרך היותו מג"ד ובשני תפקיד מח"ט וכמפקדה. הוא שגידל את מפקדיה במילואים ובקבע. כך למשל, מפקד מגלן הנוכחי ומפקד חטיבת חוד החנית, אל"מ יניב בארוט, שירתו תחתיו כקצינים צעירים בצנחנים.

מנגד, מסלול השירות השלם והמלא של וינטר בכוחות המיוחדים, בחי"ר וכמח"ט מילואים, כמו גם ההבנה במורכבויות האסטרטגיות שרכש בתפקידו כמזכיר הצבאי של שר הביטחון (שהוא במקרה גם ראש הממשלה, שמיהר לברכו בטוויטר: "תוביל אותם לניצחון. בהצלחה!"), אמור לאפשר לו לסגור פערים ומהר.

אז איך מנצחים?

במאמר ב"וואלה" טען הפרשן אמיר אורן שמינוי וינטר וגופמן, הנחשבים ללוחמניים במיוחד, למפקדי אוגדות מבטא את שאיפת הרמטכ"ל "להכרעת בזק, בעיקר של חיזבאללה, כדי להשיג בזריזות את התכלית, להגיע ליעדים הקרקעיים ולצמצם את הפגיעה בעורף הישראלי".

זוהי שאיפה ראויה שכן יתרונו הגדול של צה"ל בא לידי ביטוי בראשית המלחמה, ועליו לפעול לקצרה ככל שניתן. הימשכותה, משחקת לידי האויב. היא גם מתכתבת עם הדברים שאמרו איילנד וגולן בכנס ועם הדגש ששם הרמטכ"ל, עם היכנסו לתפקיד, על הקטלניות של צה"ל בלחימה.

אבל חשוב לזכור שבשני העשורים האחרונים לא סבל צה"ל מהיעדר אוגדונרים ששים אלי קרב. הבעיה הייתה, ועודנה, כפי שציין איילנד בדבריו, שהקבינט הביטחוני אינו למד כראוי את הסוגיות האסטרטגיות וכשהאירוע שמביא להסלמה מתרחש, השרים מגיעים אליו ללא ידע רלוונטי מוקדם, ומנסים ללמוד אותו תוך שהם מתמרנים בין ניתוחי מודיעין אסטרטגיים ודיווחים טקטיים מהשטח. ככה לא מגבשים אסטרטגיה. וכשאין אסטרטגיה, גם הרמטכ"ל הכי התקפי והאוגדונרים הכי לוחמניים לא יעזרו.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,411 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 24 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־201 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

צה"ל: חיל האוויר תקף עמדות שיגור של חמאס בתוך מתחם הומניטרי בדרום רצועת עזה

צה"ל תקף הלילה בלבנון ● ביידן יחתום היום על חבילת הסיוע ● שיקלי נגד ביידן: "לא מקרין עוצמה, פוגע בישראל, הייתי מצביע לטראמפ" ● ארגנטינה לאינטרפול: לעצור שר איראני בשל מעורבותו בפיגוע ב-1994 ● שב"כ ליועמ"שית: "מודאגים מההקלות לאסירים ביטחוניים יהודים מאז מינוי יעקובי למפקד שב"ס"

עוד 18 עדכונים
אמיר בן-דוד

ממה חרדים החרדים?

החרדים חרדים מפגיעה בדברים החשובים להם, באמונות שלהם, בחינוך שלהם, בקיום המצוות שלהם, אם רוצים להפחית את חרדות החרדים, עלינו להוכיח להם שאין להם ממה לפחד, וכי אין להם צורך בחומות.

*  *  *

החברה הישראלית מחולקת לקבוצות ופלגים שונים ומשונים. הציבור המדובר והנחבט ביותר בשנים האחרונות הוא הציבור החרדי. באולפנים השונים נוכל לשמוע מומחים רבים המסבירים על החברה החרדית, על אופייה, תכונותיה וצרכיה, ואף על המשמעויות מרחיקות הלכת של אורחות חייהם לחברה הישראלית, כלכלתה וביטחונה.

הרב שאול עבדיאל הוא איש חינוך, רב מלווה בעמותת נצח יהודה, רס"ן במיל', רב גדוד נצח יהודה לשעבר וקמ"ט מדיניות ופרט במנהלת החרדים הצבאית באכ"א.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,047 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

משרד רה"מ ממליץ להסיר את ההגבלות על תעבורת הנפט במפרץ אילת

פרסום ראשון צוות במשרד רה"מ שבחן את המחלוקת בין קצא"א למשרד להגנת הסביבה, ממליץ לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" ולהסיר את ההגבלות מעל תנועת מכליות הנפט במפרץ אילת ● ההמלצה מתעלמת מאזהרות המומחים, לפיהן דליפת נפט במפרץ תחסל את שונית האלמוגים ואת הכלכלה והתיירות של אילת ● ההכרעה תעלה כנראה לממשלה, שלפי הערכות תעדיף את העסקים עם האמירויות על פני הגנה על המפרץ

עוד 837 מילים

על בינה מלאכותית וזכויות אדם

במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי – והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?

*  *  *

באמצע מרץ נחגג הישג בינלאומי בתחום הרגולציה: מועצת אירופה הציגה את "האמנה הבינלאומית הראשונה בדבר זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהקשר של מערכות בינה מלאכותית".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר אורי פריימן הוא פוסט-דוקטורנט במעבדה לחברה דיגיטלית באוניברסיטת מקמסטר, קנדה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 805 מילים

למקרה שפיספסת

"נאצי, אבל סביר"

קרל גונר, מורה ונאצי נלהב, התפכח במהלך מלחה"ע השנייה, הגן על הצרפתים תחת חסותו, ניצל מכיתת יורים בזכות חבר מחתרת, ונשפט בעוון פשעי מלחמה - שם הכפריים המקומיים העידו לטובתו ● "הוא הרגיש שהעולם הרוס וזקוק לתיקון", מספר נכדו בורקהארד בילגר, שחשף את סיפור סבו בספר חדש, בריאיון לזמן ישראל

עוד 1,632 מילים

אי צדק במובנו הכי בסיסי

אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.

זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 714 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

היום ה־200 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

החלל ה-606: רס"ל סאלם אלכרישאת נהרג בצפון הרצועה

אלפים בהפגנות לשחרור החטופים ● דובר צה"ל קרא לתושבים בבית לאהיא להתפנות ● צילומי לוויין חשפו עיר אוהלים בח'אן יונס ● צה"ל תקף מבנים בדרום לבנון, חוסלו מספר פעילי חיזבאללה ● אזעקות נשמעו היום בשדרות ובעוטף, בגליל המערבי ובקריית שמונה ● נמשכות ההפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב ● הערך על אבנר נתניהו נמחק מוויקיפדיה

עוד 23 עדכונים

הקרב האחרון של חקלאי צרפת

מחאת החקלאים בצרפת מסמנת את קיצה של הציוויליזציה המסורתית הכפרית שהתגלמה בדמות האיכר ועבודת האדמה ● מחאות דומות פרצו במקומות נוספים באירופה, אולם בצרפת מדובר בעניין מהותי ועמוק הרבה יותר ● כעת, הצרפתים עדים ל"קרב האחרון של החברה התעשייתית נגד מה שנותר מהחברה המסורתית"

עוד 1,349 מילים

ממחנות הנאצים ללולי התרנגולות

העיתונאי סת' סטרן חושף בספר חדש את סיפורה של קהילת היהודים וניצולי השואה שעסקו בגידול עופות ושיווק ביצים בזמן שבנו מחדש את חייהם באזורים הכפריים של אמריקה ● "לא היו להם הרבה אלטרנטיבות טובות יותר", הוא אומר לזמן ישראל

עוד 1,250 מילים

הסיכון למלחמת עולם שלישית עלה ● מי שיחפש מפלט בטוח יתקשה למצוא ● הטילים של רוסיה וארה"ב מגיעים לכל מקום, פרט לדרום ארגנטינה, כמה איים זעירים ואנטארקטיקה ● יש מדינות שכנראה יישארו ניטרליות: הודו, ניו זילנד, אירלנד, שווייץ, ברזיל וחלק מאמריקה הלטינית ● ואפשר לקוות שלא ייפגעו מנשורת גרעינית ● ואם כל העולם מסוכן - אולי עדיף להישאר בישראל?

עוד 1,981 מילים ו-1 תגובות

שמחה רוטמן שוב מתעמת עם מערכת המשפט

רוטמן ממשיך לנהוג כלפי מערכת המשפט כאילו הוא עדיין חי בשישה באוקטובר: לא למד כלום ולא שכח כלום ● הפעם על הפרק: הצוות שמינה ממלא-מקום נשיא העליון כדי לבדוק את ההיבטים המערכתיים של הדלפת פסק דין עילת הסבירות ימים לפני פרסומו ● מלא צדקנות וגלגול עיניים, זימן רוטמן את ועדת החוקה שבראשותו כדי לבחון את "התנהלות צוות הבדיקה" - וכהרגלו הכפיש והתעמת עם נציגי המערכת ● פרשנות

עוד 1,071 מילים ו-1 תגובות

הממשל האמריקאי מחזק את בן גביר וסמוטריץ'

הקמפיין של בן גביר - ובמידה מסוימת גם של בצלאל סמוטריץ' - הוא אנטי אמריקאי, ועל כך הם מבקשים ומצליחים לקבל קולות של אנשי ימין ● כל סבב סנקציות שממשל ביידן מעביר, רק תורם לעלייה נוספת של השניים בסקרים ● בנוסף, הפרסום על כך שארה"ב מתכננת להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה לא בדיוק תורמות למחלוקות עם החרדים סביב חוק הגיוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה - ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת או... המשך קריאה

כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.

אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.

התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בש... המשך קריאה

התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.

עוד 604 מילים ו-3 תגובות
היום ה־199 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

צוות הבדיקה של האו"ם: ישראל לא סיפקה ראיות שעובדי אונר"א היו מעורבים בפעילות חמאס

דיווח: הפעולה ברפיח תארך שישה שבועות, תושבים יפונו במקביל ● בני משפחות חטופים מפגינים מול בית נתניהו בקיסריה ● ראש אמ"ן אהרון חליוה הודיע על פרישתו מצה"ל ● גם אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס הודיע על פרישה ● שני תושבי חברון דרסו בירושלים שלושה תושבים שנפצעו באורח קל; המשטרה עצרה את החשודים ● כוחות הביטחון עצרו בדומא שבשומרון חשוד ברצח הנער בנימין אחימאיר

עוד 37 עדכונים

העובדים הפלסטינים מושכים חסכונות ומאבדים היתרי עבודה

כ-120 אלף עובדים פלסטינים מהשטחים איבדו את פרנסתם מאז 7 באוקטובר, וללא דמי אבטלה הם נאלצים להתפטר, למשוך כספי פנסיה ולוותר על היתרי העבודה שעבורם שילמו דמי תיווך גבוהים ● ברשות האוכלוסין מסרבים לאפשר להם משיכה חד-פעמית ושמירה על ההיתרים בטענה שאין אפשרות כזו ● עובד מדרום הר חברון פונה לממשלה: "אפשרו לנו לחזור, המצב מחמיר והייאוש מבעיר את השטח"

עוד 1,546 מילים ו-4 תגובות

אחרי שהטיל סנקציות על מתנחלים בפברואר השנה, בסוף השבוע הודיע משרד האוצר של ארה"ב על שורת סנקציות נוספות - הפעם נגד ארגונים ועמותות שניסו לעקוף את הסנקציות הקודמות ולגייס תמיכה וכספים עבור המתנחלים ברשימה ● בנוסף, הסנקציות החדשות מהדקות את הטבעת סביב בן גביר ואנשיו - ואילו סמוטריץ' עלול למצוא את עצמו ברשימת הסנקציות הבאות ● פרשנות

עוד 994 מילים ו-1 תגובות

התקיפה המיוחסת לישראל הבהירה לאיראנים עד כמה הם חשופים ונחותים מול היכולות הישראליות ● השבתת המכ"ם באספהאן העבירה מסר ברור לאיראנים: מי שהשבית את מערכות הנ"מ יכול היה לפגוע בכל מטרה שיבחר ● מעבר לכך, סוללות ה-S300 הרוסיות הן ההגנה האווירית הכי טובה שיש לאיראן כיום - והן לא רק נכשלו בזיהוי החדירה, אלא גם נפגעו בעצמן ● פרשנות

עוד 572 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה