אישיות
חנה סנש

הוול של חנה סנש הצנחנית היהודייה הונצחה בציור קיר ענק בסן-דייגו

"זו ההעצמה הנשית האולטימטיבית, היא הייתה כזו גיבורה, וזה מגניב", מספרת האמנית האמריקאית-יפנית ג'ולי רוברטסון, שיצרה את הציור במסגרת פסטיבל אמנות נשית ● מדי הצנחנית של סנש המצוירת מקושטים בעיטורים של קימונו

חנה סנש אולי אינה התשובה הראשונה שעולה בראש כשחושבים על מקורות ההשראה של ג'ולי רוברטסון, אמנית אמריקנית נוצרייה שנולדה ביפן. אבל אחרי ביקור קצר בישראל, במהלכו נחשפה לראשונה לסיפורה של הצנחנית היהודייה, החליטה רוברטסון שאומץ ליבה של סנש ראוי לתפוס מקום ביצירתה.

במשך ארבעה ימים עבדה האמנית על ציור בגודל של כ-9×12 מטרים, שמעטר כעת קיר ענק בסן-דייגו. "לשמוע את סיפורה של בחורה כה צעירה, שהיה לה הכוח הפנימי לצאת לפעולה כה מסוכנת, ושלא נשברה ולא מסרה מידע גם אחרי שנשבתה – זו הגיבורה שלי", אומרת רוברטסון. "לכן, רציתי לצייר אותה".

רוברטסון, המכונה גם ג'ורי (JUURI), ציירה את הציור בשכונת איסט וילג' בסן דייגו. היא שמעה את סיפורה של סנש, שצנחה מעבר לקווי האויב של הנאצים, במסגרת מסע לישראל מטעם פרויקט פילוס, ארגון נוצרי פרו-יהודית.

היה זה ביקורה השלישי בישראל. בפעמיים הקודמות היא השתתפה במשלחות מטעם Artists 4 Israel (אמנים למען ישראל), קבוצה המביאה אמנים מתחומים מגוונים לביקורים בארץ. "שמעתי על ישראל כל חיי, אבל אי אפשר להבין את ישראל באמת עד שמבקרים בה", מספרת רוברטסון, המתגוררת באוקלהומה.

ג'ולי רוברטסון. שואבת השראה מאמנות יפנית בציורי הקיר שלה (צילום: באדיבות רוברטסון)
ג'ולי רוברטסון. שואבת השראה מאמנות יפנית בציורי הקיר שלה (צילום: באדיבות רוברטסון)

במסגרת המשלחות מטעם Artists 4 Israel ציירה רוברטסון ציורי קיר בכל רחבי המדינה, כולל על קיר בגבול לבנון – חוויה שאותה היא מתארת כ"ייחודית".

נדרשו לה שבעה ימים להשלמת הציור שגודלו כ-4×9 מטרים, ובו פני אישה המוקפים בסוסים שמתבוננים ביונה האוחזת בענף זית. "זה היה קצת שונה", היא מתארת את העבודה על הפרויקט בגבול, "בגלל החיילים שכל הזמן עברו במקום".

רוברטסון, שאימה יפנית ואביה יפני-אמריקני, חיה ביפן עד גיל 6. היא ומשפחתה עזבו כשאביה, ששירת בצבא ארצות הברית, הועבר לקנזס. היא שואבת השראה ממולדתה ומשלבת מוטיבים פרחוניים יפניים עם דימויים של פנים נשיות. בציור הקיר של חנה סנש עיטרה רוברטסון את מדי הלוחמת בפרחים מקימונו יפני.

ציור הקיר הוא חלק מפסטיבל "נשים שמציירות", (Ladies Who Paint), פסטיבל בן שבוע שבמסגרתו 12 אמניות הציגו ציורי קיר בשטח ציבורי בסן דייגו.

רוברטסון לא הייתה בטוחה שהמארגנים יאהבו את הרעיון שלה, כיוון שרובם המוחלט של האמנים האחרים נמנעו מתיאור דמויות היסטוריות.

"אבל הראיתי להם את התכנית והסברתי להם, והם אמרו, 'זו ההעצמה הנשית האולטימטיבית, היא הייתה כזו גיבורה', והם חשבו שזה מאד מגניב", היא אמרה.

ציור קיר של רוברטסון על גבול ישראל-לבנון (צילום: באדיבות רוברטסון)
ציור קיר של רוברטסון על גבול ישראל-לבנון (צילום: באדיבות רוברטסון)

אמנם שמה של סנש אינו מופיע בציור הקיר, אך דמותה לובשת מדים עם סמלים של צנחנים בריטיים. רוברטסון מקווה שהאמנות שלה תעורר השראה הן אצל אלו שמזהים את הדמות והן אצל הצופים שמעולם לא שמעו על חנה סנש.

"אני חושבת שהציור מפגין רצון טוב עבור העיר והקהילה היהודית, ועבור כולם והוא פשוט יפה", היא אמרה. "גם אם הם לא יודעים מה המשמעות שלו, יש משהו ביצירות אמנות ענקיות כאלה שמשפיע על אנשים".

עוד 401 מילים

שחקנית ממוצא ירדני מגלמת את הצנחנית היהודייה בניו יורק

הבמאי והיוצר דיוויד שכטר: "אנחנו אומרים שיש ללקסי רבאדי נשמה של יהודייה" ● "המחזה של התיאטרון היידי לא מציג סצנת צניחה גדולה או את העינויים, ודמות אמה של סנש רק אומרת: 'לא נהגו בחנה באדיבות'"

בעוד שתיאטרון הפולקסבינה ידוע במחזות היידיים שלו (כמו העיבוד המצליח ל"כנר על הגג" מהשנה שעברה, שנמצא כעת בסבב הופעות), העונה ה-104 שלו נפתחה בבחירה בלתי שגרתית: "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)".

זו הצגת יחיד – בכיכובה של השחקנית ממוצא ירדני לקסי רבאדי – על חייה של הצעירה היהודייה מבודפשט, שלחמה בנאצים כצנחנית בריטית.

סנש היגרה לפלשתינה ב-1939, עבדה בקיבוץ שדות ים ואז הצטרפה לארגון ההגנה במשימה סודית ביוגוסלביה.

חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)
חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)

אבל היא גם הייתה משוררת וחיברה יומנים, והמחזה, שנכתב על ידי דיוויד שכטר והופק לראשונה ב-1984, משתמש במילותיה שלה כדי להלך על הקו שבין האקטיביזם שלה, המביט קדימה, לבין תשוקותיה הפנימיות.

עלילת המחזה עוקבת אחר סנש מגיל 13 ועד מותה הטרגי עשר שנים לאחר מכן. ובניגוד למסורת בתאטרון היידי הלאומי בניו יורק, העלילה והשירים מוגשים באנגלית. שאלתי שכטר, שגם ביים את רבאדי, כיצד הוחזר לחיים המחזמר הקטן שלו, שעלה לראשונה בניו יורק לפני 34.

לדבריו, "המנהל האמנותי השותף של הפולקסבינה, מוטל דידנר, ראה את המחזה שךח מחוץ לברודווי בנעוריו, אהב אותו ולא שכח אותו מעולם. הוא אמר לי שהוא תמיד רצה להעלות אותו יום אחד, ועכשיו היום הזה הגיע".

האם הוא רלוונטי בכלל לשנת 2019?

"הוא בהחלט תואם את רוח הזמן הפוליטית. הוא עוסק באנשים שלא יושבים על הגדר, ויש לו תהודה בכל העולם, מבחינת הגזענות והאנטישמיות הגוברות. המחזה מדבר על הצורך לנקוט פעולה, בין אם בקלפי או בארגון קהילתי. זה עדיין לא הגיע לצורך לצאת למלחמה, ונקווה שזה גם לא יגיע לידי כך, אבל זה לא אומר שאין אלימות. חנה הייתה גיבורה מפני שהזמנים דרשו את זה, והיא נקראה לפעולה מכורח הנסיבות. אנו נקראים כעת שוב לצאת מאזור הנוחות שלנו".

מתי אתה התוודעת לסיפור של סנש?

"עשיתי בעבר עיבוד לסיפור של יצחק בשביס זינגר בתאטרון ניסיוני בניו יורק. זינגר אהב את זה. הוא בא כמה פעמים, וכתב לי מכתב נפלא. אחרי זה אנשים באו אליי עם רעיונות לפרויקטים יהודיים אחרים. אתה יודע, כשיש לך הצלחה עם סוג מסוים של דברים, אנשים אומרים שאתה צריך לעשות עוד מאותו הדבר.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה"

"בכל מקרה, מישהו הביא לי עותק של 'יומנה של חנה סנש', והתחברתי למאבק הפנימי שהיא הייתה נתונה בו בגלל הרצון שלה להיות משוררת, אבל גם להשפיע על העולם. היה לי חזון ברור איך לבטא את הדרמה הפנימית הזאת.

לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)
לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)

"כשהעלינו את המחזה בעבר, הגענו איתו גם לשדות ים, הקיבוץ שלה. אחיה ג'ורג' היה שם. הוא ניגש אליי וסיפר שבהתחלה הוא התרגז כששמע שאנחנו מעלים את המחזה מבלי להתייעץ איתו ועם אימא שלו, אבל אז אמר, 'צדקת שלא עשית את זה. היינו משגעים אותך כדי לוודא שכל העובדות נכונות במאה אחוז'. לבסוף הוא אמר, 'הפכת את החיים של אחותי לשיר', שזה כל מה שיכולתי לקוות לו.

בטח חשת סיפוק גדול.

"בהחלט. אחרי ג'ורג' הצגנו את המחזה לפני קתרין, האם. בתחילת המחזה ובסופו השחקנית מגלמת את אמה של חנה, מספרת חלק מהסיפור שלה, מתארת את בתה, ואז העלילה חוזרת אחורה. אז היינו בבית אבות בחיפה, כשקתרין סנש במרחק שלושה מטרים מאיתנו, בקהל. והשחקנית על הבמה מגלמת את קתרין סנש. מדברת איתה על בתה ואז מגלמת את בתה. החיים והאמנות התערבבו זה בזה. אחר כך קתרין ניגשה אליה ואמרה לה, 'את בתי השנייה!'. ובכן, כולם בכו.

האם חלו שינויים במחזה במהלך השנים?

"שמרנו על התיאטרליות. המחזה לא מציג סצנת צניחה גדולה, או את העינויים. הדמות של אמה אפילו לא ממש מתארת את זה, היא רק אומרת, 'הם לא נהגו בה באדיבות', ואנחנו משאירים לקהל למלא את הפערים.

"בעבר השתמשנו באוהל, עכשיו אנחנו משתמשים רק בארגז עם נר עליו. אנחנו מפשטים. אני חושב שכשאתה מתבגר אתה נוטה לפשט".

לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)

ספר לי על הליהוק. זו הצגה של אישה אחת.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת – וזה הרבה. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה.

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה"

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה. היא צעירה, אבל מגלמת גם את האישה המבוגרת יותר, את האם. והיא עושה את זה בהצלחה.

"זה מעניין, כי אביה הוא ירדני. היא לא יהודייה. אבל אנחנו אומרים שיש לה נשמה של יהודייה. אני תמיד אומר שלא צריך להיות יהודי כדי לצייר דיוקן של האישה הזאת.

עוד 739 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 23 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־230 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

חזבאללה: ישראל חיסלה פעיל שנסע ברכבו בנבטיה

קבינט המלחמה הנחה: להמשיך במו״מ לעסקה להשבת החטופים. ראש הממשלה לא קיבל את הצעתו של האלוף במיל׳ ניצן אלון למתווה ● היועמ״שית: החרמת הציוד של AP נעשתה בחוסר סמכות תוך פרשנות שגויה של חוק אל ג'זירה ● נתניהו בריאיון לפוקס ניוז: התובע קאן עושה דמוניזציה למדינה היהודית ● מנהיג הרוב הרפובליקאי מאשר: מתאמים נאום של נתניהו בקונגרס האמריקאי

עוד 14 עדכונים

איראן נערכת לעידן פוסט-ראיסי

ההערכה היא כי יורשו של הנשיא האיראני ראיסי יהיה בדמותו ורוחו: שמרן שלא יקרא תיגר על מה שנשאר מכהונתו של המנהיג העליון, וידע לנווט בין משמרות המהפכה והדרג הפוליטי ● גם מחליפו של שר החוץ צפוי לשמר על אותה מדיניות ● השאלה הגדולה היא כמה מאזרחי איראן בכלל יטרחו לצאת להצביע ● פרשנות

עוד 716 מילים

למקרה שפיספסת

מצבנו כהזדמנות

אנו מרחיקים מבט אל מעבר לאופק ובוחנים יחדיו את עתיד 2 העמים. אנו עושים זאת כשברקע שלנו, של כל אחד מאיתנו, עשרות שנים בפעילות של שיתוף פעולה ישראלי פלסטיני.

אנו טוענים שדווקא עכשיו צריך לדבר על פיוס היסטורי.
הלב ממאן לקבל זאת. השכל דוחה את הלב.
האם נצליח להרחיק ראות הפעם?

אמיר תדמור היה בעבר דוברו של יצחק רבין. בתפקידיו במשרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה (בממשלת רבין) ריכז טיפול בפרויקטים של שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית וירדן. במשך כעשרים שנה היה היו"ר המייסד של עמותת "בני אברהם" לחינוך שלום יהודי-ערבי. כיום יו"ר שותף בית המדרש היהודי מוסלמי שרשים.

חאלד אבו עוואד הוא מנהיג פלסטיני מוביל בתחום חינוך, שלום, סובלנות ואי אלימות וחתן פרסי אונסק"ו בנושא. היה מנהל שותף פורום המשפחות השכולות. כיום מנהל שותף ארגון שרשים ויו"ר שותף בבית המדרש היהודי-מוסלמי שרשים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים

ניצנים ראשונים של פרגמטיות בליכוד

השיח על הגישה הפרגמטית של מפלגת השלטון התחדד אחרי מסיבת העיתונאים של השר גלנט, שהזהיר כי נתניהו חותר לממשל צבאי בעזה, שיביא גם להארכת השירות הסדיר וגם לחורבן כלכלי ● ח"כ אלי דלל והשר מיקי זוהר אמרו לזמן ישראל כי הם מתנגדים להתיישבות יהודית בעזה ו/או למהלכים ללא הסכמה ציבורית ● והם כנראה לא היחידים ● פרשנות

עוד 907 מילים

תגובות אחרונות

הפשע שכרים קאן לא חוקר, לצערנו

אבסורד. דרישת התובע הפלילי כרים קאן בביה"ד בהאג להוציא צווי מעצר נגד רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, נענתה בשאט נפש ובוז, שלילה מוחלטת וזעזוע – אבל רק מעניין אחד – כריכת הדרישה הזו באותו יום ואותה הודעה בה דרש התובע להוציא צווי מעצר גם נגד יחיא סנוואר, מוחמד דף ועסמאעיל הנייה ראשי הטרור של חמאס.

נתניהו לא הגיב עד עתה לעצם ההאשמות. הוא עסוק רק בהפרדה בינו לבין ראשי הטרור. כלומר אם קאן היה מפרסם בימים נפרדים, קודם את הדרישה לצווי מעצר נגד ראשי חמאס ורק אח"כ את הדרישה נגד ההנהגה המדינית של ישראל, כל הדיון היה מתנהל אחרת.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים

עקורים

"אויבנו מדווחים שקרים ועלינו מוטל להפריך אותם בעובדות"

המשימה המוטלת על לשכת העיתונות איננה פשוטה ● מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אנשי הלשכה עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו ● בריאיון לגדעון אלון, מודה חן: "ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי"

עוד 1,083 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-3 תגובות
היום ה־229 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דיווח: שרים בקבינט המלחמה תומכים בהצעה חדשה לעסקה

נתניהו על סרטון חטיפת התצפיתניות: נמשיך לעשות הכל כדי להשיבן הביתה; גנץ: האחריות של מנהיגים היא לא רק להסתכל למציאות בעיניים – אלא ליצור מציאות אחרת ● 3 חיילים נפלו בשתי תקריות בצפון הרצועה ● ביידן: את סוגיית המדינה הפלסטינית יש לפתור במו״מ ולא בהחלטה חד צדדית ● היועמ"שית ופרקליט המדינה: הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נעדרת בסיס

עוד 51 עדכונים

פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום היא כפי הנראה עובדה מוגמרת ● גנץ נקב ב-8 ביוני כדדליין לפרישתו, אבל במפלגה כבר מדברים על פרישה בשבוע הבא ● הם איבדו קשר עם הדיונים וקבלת ההחלטות, ולמרות שלא פעם הם בעמדת הרוב - נתניהו מנטרל כל אפשרות לדיון אסטרטגי רציני על מה יקרה בעזה ● כעת מעסיקה את גנץ ואיזנקוט השאלה מה יעשו כשיחזרו לאופוזיציה ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הירוקים נגד סילמן

הדיון אתמול בכנסת נסוב לכאורה על נושא אפור, אבל חשף שבר חסר תקדים בין השרה להגנת הסביבה לארגוני הירוקים ● כספי התמיכות של ארגוני הסביבה, שזקוקים להם בשנת מלחמה כמו לחמצן, תקועים חודשים ארוכים ● במשרד להגנת הסביבה טוענים שמדובר בעיכוב בירוקרטי ומשפטי, אולם בתנועה הסביבתית משוכנעים שסילמן מתנכלת להם על בסיס פוליטי

עוד 1,392 מילים

הסיוט האנטישמי בקמפוסים באירופה הפך לשגרה

שילוב של רשתות תומכות טרור, חברי סגל אוהדים ותגובה מהוססת מצד הרשויות אחראי לאלימות המתפשטת בקמפוסים ברחבי אירופה ● צעיר יהודי שהותקף באלימות באמסטרדם מספר: "זיהיתי בעיניים את השנאה שהייתה למחבלי חמאס" ● אשת חוקר נוצרייה, שהותקפה כי זוהתה כיהודייה: "אירופה וארה"ב חייבות להתעורר"

עוד 1,376 מילים

גלנט מתגרה בנתניהו אבל מתעקש להישאר בליכוד

שר הביטחון היה בתחילת המלחמה האיש הכי אהוד בליכוד ● המצב התהפך כשהוא שינה כיוון והחל להתקרב לעמדותיהם של שני הגנרלים מהמחנה הממלכתי ● השיא הגיע בדרישה העניינית להתנגד לממשל צבאי בעזה ● בליכוד מתקשים להאמין שגלנט מביע את עמדתו ביושר כדי להציל את המדינה ● גלנט אולי יכול לשרוד בליכוד, אבל אין לו עתיד מזהיר שם תחת נתניהו ● פרשנות

עוד 597 מילים ו-1 תגובות
היום ה־228 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

אחרי הלחץ האמריקאי: ציוד הצילום שהוחרם יוחזר ל-AP

השר קרעי טען כי "מאחר שמשרד הביטחון מבקש לבחון את עניין השידורים בנוגע לסיכון כוחותינו הוריתי לבטל את הפעולה" ● דיווח: ההסכם עם סעודיה מתרחק, ארה"ב: "התייאשנו מנתניהו" ● גלנט: "מי שלוקח את נתניהו ואותי להאג תוקף את חיילי צה"ל" ● הרמטכ"ל בלב ג'באליה: "רוצים להביא את החטופים שלנו חיים הביתה" ● בלינקן: מספר מדינות יכולות למלא תפקיד אינסטרומנטלי בעזה שלאחר המלחמה

עוד 52 עדכונים

הבקשה שהגיש התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - לצד סנוואר, הנייה ודף - עוררה תדהמה וזכתה לגינויים על הסימטריה שהיא יוצרת בין ישראל וחמאס ● גם הבקשה עצמה - לעצור מנהיג מדינה דמוקרטית - היא חסרת תקדים ● לא ברור, למשל, מדוע לא ביקש קאן צו מעצר גם נגד הרמטכ"ל ● ולא ברור כמה מהר יתכנסו השופטים לדון בבקשה - והאם ייעתרו לה ● פרשנות

עוד 1,302 מילים ו-2 תגובות

"העיתונות חייבת לעסוק במצבו הבריאותי של ראש הממשלה"

"נתניהו בא ממשפחה קורבנית שחינכה את ילדיה שכולם נגדה" ● "הוא הביא מארה"ב את השיטה של איסוף מידע על חברים ויריבים" ● "הגיע הזמן להקים ועדה שתחקור את חלקה של העיתונות במחדל 7 באוקטובר" ● העיתונאי הוותיק שמעון שיפר בריאיון על יחסיו המורכבים של נתניהו עם התקשורת – ועל החרטה הגדולה בקריירה שלו

עוד 1,458 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה