אישיות
חמיד כרזאי

היהודי הנוסף שהתגורר בעיר כבר נפטר (וגם אותו הוא לא סבל), אשתו עלתה לישראל (ולדבריו לא מאפשרת לו לדבר עם הבנות שלהם) והוא נלחם באנטישימיות "כמו אריה" - אבל "מפחד לצאת מהבית" ● ביקור בית אצל זבולון סימן-טוב, שמתגורר בבית-הכנסת האחרון בקאבול

קאבול, אפגניסטן. בכל יום שישי זבולון סימן-טוב, 52, מתקלח ומתגלח לקראת שבת. בזמן ש-30 מיליון המוסלמים שחיים באפגניסטן מתחילים את השבוע, הוא סוגר את העסק ולובש את מיטב מחלצותיו לקראת התפילה.

סימן-טוב חי לבד בבניין הרעוע שבו נמצא בית הכנסת המתפקד האחרון במדינה. במשך מאות שנים, הקהילה היהודית במדינה (שמנתה בשיאה 40 אלף איש ואישה) מילאה בתי כנסת רבים בכל שבת. מאז, הקהילה הצטמקה בהדרגה ל-10,000 איש, אחר כך למאות בודדות, לעשרה, לשניים – ולבסוף רק לסימן-טוב.

מבנה בית הכנסת האחרון בקאבול (צילום: Ezzatullah Mehrdad)
מבנה בית הכנסת האחרון בקאבול (צילום: Ezzatullah Mehrdad)

סימן-טוב מספר שהוא נשאר באפגניסטן כדי לשמור על הגחלת היהודית. "אני דואג לבית הכנסת", הוא מסביר. "אם לא הייתי פה, מזמן היו מוכרים את השטח".

בית הכנסת נמצא במרכז העיר, במקום שבו מחירי הנדל"ן גבוהים במיוחד.  כדי להסתיר את העובדה שבית הכנסת כמעט שומם בשכונה כל כך מבוקשת (וגם כדי להתפרנס), סימן-טוב הפך את המקום למסעדה שמציעה ארוחות צהריים וערב. כחבר הקהילה האחרון, הוא גם מתחזק את בית הקברות היהודי הקרוב.

שריד האחרון להיסטוריה מפוארת

הנוכחות שלו באפגניסטן היא השריד האחרון להיסטוריה בת 1,500 שנה, של יהודים שהתיישבו במדינה החוצצת בין המזרח התיכון ומרכז אסיה.

ד"ר דאווד מורדיאן, ראש המוסד האפגני ללימודים אסטרטגיים, הוא אחד המומחים הבודדים במדינה להיסטוריה של הקהילה היהודית.

"באפגניסטן חיו שתי קהילות יהודיות נפרדות", אומר מורדיאן. "אחת של ילידי המקום ואחת של מהגרים ממרכז אסיה, שברחו מהשלטון הסובייטי".

מורדיאן מוסיף שהיהודים היו מרוכזים בעיקר בעיר המערבית הראת, הקיימת מאז 500 לפני הספירה. אולם, לדבריו, יהודים חיו בכל הערים המרכזיות במדינה.

ב-2013, חוקרים גילו מטמון של מסמכים יהודיים-אפגניים נדירים מהמאות ה-11 עד ה-13. המסמכים, החל ממכתבים ומאמרים העוסקים בעסקים משפחתיים ועד עותקים של טקסטים דתיים ותנ"כיים, נמצאו במערות במחוז ביימאן.

בספטמבר 2016, הספרייה הלאומית של ישראל הציגה 250 מהמסמכים, שנכתבו בפרסית, ערבית, עברית ושפות נוספות. קבלות שהועברו בין יהודים למוסלמים מראים ששתי הקבוצות חיו בהרמוניה וקיימו קשרי מסחר הדדיים.

אנשי טאליבן באפגניסטן, 2015 (צילום: AP Photo)
אנשי טאליבן באפגניסטן, 2015 (צילום: AP Photo)

הקמת מדינת ישראל משכה את רוב היהודים הנותרים. בשנות ה-60 עזבו רבים נוספים, בחיפוש אחרי אופקים כלכליים מבטיחים יותר בתל אביב וניו יורק.

מורדיאן מציין שההגירה לא נבעה מאנטישמיות, שכן אפגניסטן הייתה המדינה המוסלמית היחידה שאפשרה ליהודים להגר ממנה מבלי לאבד את אזרחות.

האישה והילדות בישראל

בין אלה שבחרו להגר, היו גם בני משפחתו של סימן-טוב. הוא נולד וגדל בהראת ועבר לקאבול ב-1980, תקופה שבה נותרו יהודים מעטים במדינה.

הוא חיפש כלה יהודייה מהאזור ונסע לשם כך לטורקמניסטן. כשחזר נשוי למולדתו, גילה שהמצב הפוליטי שם הורע בעקבות המלחמה עם ברית המועצות.

מתוך חשש לשלומה, סימן-טוב שלח את כלתו לישראל וזו גרה בארץ עד היום עם שתי בנותיהם, לא רחוק מתל אביב.

זבולון סימן-טוב (צילום: Ezzatullah Mehrdad)
זבולון סימן-טוב (צילום: Ezzatullah Mehrdad)

המצב באפגניסטן לא השתפר, להיפך: ב-1996 הטליבאן עלה לשלטון. בשלב זה נותרו במדינה רק שני יהודים, סימן-טוב ואדם מבוגר יותר בשם יצחק לוי.

באופן אירוני, סימן-טוב ולוי לא הסתדרו כלל. הם הפכו לאויבי נפש והלשינו זה על זה בפני שלטונות הטאליבן המדכאים. כתוצאה מכך, לא רק ששניהם נאסרו, הוכו ועונו, אלא שספר התורה היחיד של אפגניסטן הוחרם ונמכר גם כן.

ב-2005, כשלוי נפטר בגיל 80, ארה"ב כבר הפילה את הטליבאן. אבל לסימן-טוב אין מילים חמות לומר עליו: "הוא היה איש רע שרצה למכור את בית הכנסת".

מטרה נוחה להתקפה

אחרי מותו של לוי, סימן-טוב נותר לגמרי לבד. אשתו פירקה את הקשר שנים קודם. "הייתי בישראל במשך חודשיים ב-1998", הוא נזכר. "אחרי זה הייתי מדבר עם הילדות שלי בטלפון, אבל אשתי כבר לא מרשה לי לדבר איתן".

באזור כל כך פגיע, מעט מדי בעלי ברית זה מסוכן. הבית של סימן-טוב בבית הכנסת, והמטמון הגדול של חיי היהודים האפגניים, הם מטרה נוחה להתקפה עבור קבוצות קיצוניים, במידה והם יחליטו לשים אותו על הכוונת.

"אני אריה", סימן-טוב מתאר את עצמו. "אף אחד לא יכול לאיים עלי". אחרי הפוגה הוא מוסיף בשקט: "אני בקושי יוצא לרחובות. המוות קרוב".

רוב הזמן הוא נמצא בקומה השנייה של המתחם, שאותו שיפץ באופן חלקי כדי להגדיל את רווחי המסעדה. אולם אפילו אחרי השיפוץ החלקי, המסעדה לא מפרנסת אותו בכבוד – סימן-טוב מציין שהוא ירש מאביו עסק של תכשיטים.

לדבריו, הוא רק בקושי מצליח לשרוד במתחם המתפורר שהוא קורא לו "הבית האמיתי שלו". "ד"ש לישראל", אומר סימן-טוב, בשפת אמו, פרסית. "אני אוהב אותך, ישראל".

הכתבה התפרסמה לראשונה ב-The Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 626 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 9 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־64 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

צה״ל הודיע על 5 חללים, אחד מהם אחיין של השר איזנקוט

החות׳ים מאיימים למנוע מספינות בדרך לישראל לעבור בים האדום ● בתגובה לשיגורים: חיל האוויר תקף מפקדה של חזבאללה ● משפחתו של סהר ברוך שנחטף קיבלה הודעה כי נרצח בשבי ● צה״ל פרסם תיעוד של אנשי חמאס מכים אזרחים פלסטינים ולוקחים מהם סיוע הומניטרי ● חייל תועד הורס סחורה בחנות פלסטינית בג׳באליה ● חיילת ששמרה בצריפין נפצעה קשה בדריסה

עוד 33 עדכונים
אמיר בן-דוד

איך צפייה באלימות משפיעה עלינו

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,398 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר

ההנחיה של סמוטריץ' להאריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים היא שיא חדש של פגיעה באינטרס הציבורי ● הגשמים העזים שירדו השבוע הציפו את נחל צלמון בביוב, הזורם אל הכנרת ● אתר חדש מציג את כל החקלאים האורגנים שאפשר להזמין מהם משלוח הביתה ● בין סביבה לביורוקרטיה: השדרוג הדיגיטלי של רשות האוכלוסין והתחייה של בית הדפוס בבארי

עוד 931 מילים

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת חוששת בין השאר לעתיד קידוחי הנפט שלה בלבנון ● המסע של פוטין בארצות המפרץ ● ארדואן מקלל את ישראל, אך סופג האשמות מהאופוזיציה בגלל המשך המסחר עמה ● הפעילות החות'ית נגד השיט הבינלאומי פוגעת במצרים ומחממת את הזירה בים האדום ● והשבוע לפני 40 שנה: האינתיפאדה הראשונה פורצת בעזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,290 מילים

למקרה שפיספסת

לעצור, לחסל או לגרש? מה הפתרון היעיל נגד ראשי חמאס

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,391 מילים

עשה שלום עלינו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה להסכמי קמפ דיוויד ולטריו המצרי–ישראלי–אמריקאי שהוציא לנשיא קרטר עשן מהאוזניים – עד המחווה ששינתה הכול

עוד 2,396 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לכל איש יש שם

בדיוק כפי שהמדינה פירקה את מנגנוניה שלה בשם הישרדותו של אחד, כך נדמה שהמדינה שמה את כל יהבה על תהליך הרסני ובלתי אפשרי של פירוק מיידי של רעיון – יהא המחיר אשר יהא ● אלה שזכו להיוושע אחרי בגידת ראשי המדינה, נוכחים כעת כאובייקטים על לוח של מדינאי ערל לב ורשע, שמנצל את הפקרתם ככלי מיקוח בינלאומי למשיכת זמן הלחימה ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד. חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים שמציעים פתרון ראליסטי . יותר מדי מתארי בעיות. מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו. איך מעיפים את הפשיזם... המשך קריאה

כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?

עוד 788 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"

ליאורה האריס

תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן

עוד 1,988 מילים

יריב לוין שוב ממסמס את הוועדה לבחירת שופטים - ובג"ץ מעלים עין

על רקע התנהלותו של לוין, לא ברור מדוע שופטי בג"ץ מיהרו להסיר מעל שולחנם את העתירות שדרשו להורות לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ● שלוש שנים וחצי מאז תחילת משפטו של נתניהו, אפשר לקבוע שהשופטים מאטים - אולי במכוון - את ההליך הפלילי נגד נתניהו ● והאמירה החמורה של השופט אלרון בפסק דין שניתן לאחרונה חושפת את תפיסתו החוקתית ומידת שליטתו בחומר ● פרשנות

עוד 1,117 מילים ו-3 תגובות

מרב מיכאלי שמה קץ לסבל, באיחור של שנה

מאז הבחירות לפני שנה, הפכה יו"ר מפלגת העבודה מטרה להאשמות שהטיחו בה מכל עבר, בכל מקום שאליו הגיעה ● הדברים הגיעו לידי כך שחבר ועידה אסף מספיק חתימות לטובת כינוס וועידת המפלגה כדי להצביע על הדחתה ● מיכאלי העדיפה למנוע את הביזיון ואתמול הודיעה על פרישה הדרגתית מהפוליטיקה ● כעת נותר לראות לאן מועדות פניה של המפלגה - ושל מחנה המרכז-שמאל בכלל ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
היום ה־63 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

שני חיילים נפצעו קשה במבצע לשחרור חטופים - שלא נמצאו

ארה״ב הטילה וטו ומנעה החלטה של מועצת הביטחון של האו״ם לקרוא לישראל להפסקת אש מיידית ● גלנט: רואים סימני שבירה בחמאס ● צה״ל הודיע היום על נפילתם של 4 חיילים ● דיווח: ארה״ב דורשת מישראל לסיים את המלחמה עד סוף השנה ● איתן לוי מבת ים שנחטף לעזה נרצח בשבי ● אלפים הגיעו להלווית בנו של גדי איזנקוט שספד: "נעשה הכל כדי שההקרבה לא תהיה לשווא"

עוד 59 עדכונים

תנועת "הצדק החברתי" היא סוס טרויאני של אנטישמיות

ג'ייק ווליס סימונס אומר בריאיון לזמן ישראל כי טבח חמאס חשף את הפרצוף האמיתי והאנטישמי של אנשי השמאל בעולם: "התמיכה בפלסטינים אינה אלא תמיכה גלויה ברצח ובחילול היהודים" ● בספרו החדש, "ישראלופוביה", הוא טוען כי המוסר הכפול הטבוע באנטישמיות יוצר עבור ישראל רף אתי בלתי אפשרי: "שימוש בטיעונים מוסרניים לכאורה תורם לניסיון להשמיד את ישראל"

עוד 1,478 מילים

הפלסטינים וחלק מהמומחים בישראל מזהירים שהצפת המנהרות בעזה תגרום להרס סופי של מי התהום ברצועה ולקריסת אזורים שלמים ● מנגד, מומחים ישראלים סבורים שהאקוויפר העזתי ממילא אבוד ורואים בהצפה פתרון אפקטיבי לאיום המנהרות ● ד"ר יוסי לנגוצקי: "מי התהום כל כך מלוחים שכבר אי אפשר להזיק להם"

עוד 1,250 מילים ו-3 תגובות

בן גביר הצהיר כי הנשק שרכש מספיק לשמונה רובים לכל כיתת כוננות ● בפועל, חלקן קיבלו הרבה יותר ● במגדל העמק המשטרה חילקה פי ארבעה יותר רובים לנפש מאשר בכפר סבא ● במשרד לביטחון לאומי ובמשטרה לא חושפים את הקריטריונים לחלוקת הנשק ● יש קב"טים הטוענים כי הקריטריונים פוליטיים – ערים ימניות מקבלות יותר ● אבל ייתכן שהסיבה לעיוותים היא פשוט בלגן בחלוקה

עוד 1,541 מילים ו-2 תגובות
היום ה־62 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

שני לוחמים, בהם בנו של גדי איזנקוט, נפלו ברצועת עזה

רס"ר גל איזנקוט, בנו של השר גדי איזנקוט, ורס״ם יונתן דוד דיטש, נפלו בלחימה ברצועה ● אייל אוזן בן ה-54 הוא ההרוג מירי נ"ט בצפון ● זוהו שיגורים לישראל מסוריה ולבנון, צה"ל תוקפים את מקורות הירי ● עדויות האחים איתי ומיה רגב מהשבי: "עבר ניתוח בלי הרדמה, חיברו את כף רגלה הפוך" ● דיווח: בשיא המלחמה - מתיחות בלשכת ראש הממשלה ● ארה"ב: לא נתנו לישראל "דדליין" לסיום הלחימה בעזה

עוד 60 עדכונים

אתמול שוב ירו החות'ים בתימן טיל לעבר אילת, ובמקביל שיגרו מספר כתב"מים לעבר ספינה במצר באב אל-מנדב ● בישראל נושכים שפתיים ומסיטים את תנועת ספינות הסוחר הישראליות לים התיכון - מה שמגדיל משמעותית את זמני האספקה ומייקר את המוצרים ● בינתיים, ארה"ב מהססת בתגובתה וניכר שהמעצמה החזקה בעולם לא רוצה להתעמת לבד עם איראן ● פרשנות

עוד 724 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה