אישיות
חמיד כרזאי

היהודי הנוסף שהתגורר בעיר כבר נפטר (וגם אותו הוא לא סבל), אשתו עלתה לישראל (ולדבריו לא מאפשרת לו לדבר עם הבנות שלהם) והוא נלחם באנטישימיות "כמו אריה" - אבל "מפחד לצאת מהבית" ● ביקור בית אצל זבולון סימן-טוב, שמתגורר בבית-הכנסת האחרון בקאבול

קאבול, אפגניסטן. בכל יום שישי זבולון סימן-טוב, 52, מתקלח ומתגלח לקראת שבת. בזמן ש-30 מיליון המוסלמים שחיים באפגניסטן מתחילים את השבוע, הוא סוגר את העסק ולובש את מיטב מחלצותיו לקראת התפילה.

סימן-טוב חי לבד בבניין הרעוע שבו נמצא בית הכנסת המתפקד האחרון במדינה. במשך מאות שנים, הקהילה היהודית במדינה (שמנתה בשיאה 40 אלף איש ואישה) מילאה בתי כנסת רבים בכל שבת. מאז, הקהילה הצטמקה בהדרגה ל-10,000 איש, אחר כך למאות בודדות, לעשרה, לשניים – ולבסוף רק לסימן-טוב.

מבנה בית הכנסת האחרון בקאבול (צילום: Ezzatullah Mehrdad)
מבנה בית הכנסת האחרון בקאבול (צילום: Ezzatullah Mehrdad)

סימן-טוב מספר שהוא נשאר באפגניסטן כדי לשמור על הגחלת היהודית. "אני דואג לבית הכנסת", הוא מסביר. "אם לא הייתי פה, מזמן היו מוכרים את השטח".

בית הכנסת נמצא במרכז העיר, במקום שבו מחירי הנדל"ן גבוהים במיוחד.  כדי להסתיר את העובדה שבית הכנסת כמעט שומם בשכונה כל כך מבוקשת (וגם כדי להתפרנס), סימן-טוב הפך את המקום למסעדה שמציעה ארוחות צהריים וערב. כחבר הקהילה האחרון, הוא גם מתחזק את בית הקברות היהודי הקרוב.

שריד האחרון להיסטוריה מפוארת

הנוכחות שלו באפגניסטן היא השריד האחרון להיסטוריה בת 1,500 שנה, של יהודים שהתיישבו במדינה החוצצת בין המזרח התיכון ומרכז אסיה.

ד"ר דאווד מורדיאן, ראש המוסד האפגני ללימודים אסטרטגיים, הוא אחד המומחים הבודדים במדינה להיסטוריה של הקהילה היהודית.

"באפגניסטן חיו שתי קהילות יהודיות נפרדות", אומר מורדיאן. "אחת של ילידי המקום ואחת של מהגרים ממרכז אסיה, שברחו מהשלטון הסובייטי".

מורדיאן מוסיף שהיהודים היו מרוכזים בעיקר בעיר המערבית הראת, הקיימת מאז 500 לפני הספירה. אולם, לדבריו, יהודים חיו בכל הערים המרכזיות במדינה.

ב-2013, חוקרים גילו מטמון של מסמכים יהודיים-אפגניים נדירים מהמאות ה-11 עד ה-13. המסמכים, החל ממכתבים ומאמרים העוסקים בעסקים משפחתיים ועד עותקים של טקסטים דתיים ותנ"כיים, נמצאו במערות במחוז ביימאן.

בספטמבר 2016, הספרייה הלאומית של ישראל הציגה 250 מהמסמכים, שנכתבו בפרסית, ערבית, עברית ושפות נוספות. קבלות שהועברו בין יהודים למוסלמים מראים ששתי הקבוצות חיו בהרמוניה וקיימו קשרי מסחר הדדיים.

אנשי טאליבן באפגניסטן, 2015 (צילום: AP Photo)
אנשי טאליבן באפגניסטן, 2015 (צילום: AP Photo)

הקמת מדינת ישראל משכה את רוב היהודים הנותרים. בשנות ה-60 עזבו רבים נוספים, בחיפוש אחרי אופקים כלכליים מבטיחים יותר בתל אביב וניו יורק.

מורדיאן מציין שההגירה לא נבעה מאנטישמיות, שכן אפגניסטן הייתה המדינה המוסלמית היחידה שאפשרה ליהודים להגר ממנה מבלי לאבד את אזרחות.

האישה והילדות בישראל

בין אלה שבחרו להגר, היו גם בני משפחתו של סימן-טוב. הוא נולד וגדל בהראת ועבר לקאבול ב-1980, תקופה שבה נותרו יהודים מעטים במדינה.

הוא חיפש כלה יהודייה מהאזור ונסע לשם כך לטורקמניסטן. כשחזר נשוי למולדתו, גילה שהמצב הפוליטי שם הורע בעקבות המלחמה עם ברית המועצות.

מתוך חשש לשלומה, סימן-טוב שלח את כלתו לישראל וזו גרה בארץ עד היום עם שתי בנותיהם, לא רחוק מתל אביב.

זבולון סימן-טוב (צילום: Ezzatullah Mehrdad)
זבולון סימן-טוב (צילום: Ezzatullah Mehrdad)

המצב באפגניסטן לא השתפר, להיפך: ב-1996 הטליבאן עלה לשלטון. בשלב זה נותרו במדינה רק שני יהודים, סימן-טוב ואדם מבוגר יותר בשם יצחק לוי.

באופן אירוני, סימן-טוב ולוי לא הסתדרו כלל. הם הפכו לאויבי נפש והלשינו זה על זה בפני שלטונות הטאליבן המדכאים. כתוצאה מכך, לא רק ששניהם נאסרו, הוכו ועונו, אלא שספר התורה היחיד של אפגניסטן הוחרם ונמכר גם כן.

ב-2005, כשלוי נפטר בגיל 80, ארה"ב כבר הפילה את הטליבאן. אבל לסימן-טוב אין מילים חמות לומר עליו: "הוא היה איש רע שרצה למכור את בית הכנסת".

מטרה נוחה להתקפה

אחרי מותו של לוי, סימן-טוב נותר לגמרי לבד. אשתו פירקה את הקשר שנים קודם. "הייתי בישראל במשך חודשיים ב-1998", הוא נזכר. "אחרי זה הייתי מדבר עם הילדות שלי בטלפון, אבל אשתי כבר לא מרשה לי לדבר איתן".

באזור כל כך פגיע, מעט מדי בעלי ברית זה מסוכן. הבית של סימן-טוב בבית הכנסת, והמטמון הגדול של חיי היהודים האפגניים, הם מטרה נוחה להתקפה עבור קבוצות קיצוניים, במידה והם יחליטו לשים אותו על הכוונת.

"אני אריה", סימן-טוב מתאר את עצמו. "אף אחד לא יכול לאיים עלי". אחרי הפוגה הוא מוסיף בשקט: "אני בקושי יוצא לרחובות. המוות קרוב".

רוב הזמן הוא נמצא בקומה השנייה של המתחם, שאותו שיפץ באופן חלקי כדי להגדיל את רווחי המסעדה. אולם אפילו אחרי השיפוץ החלקי, המסעדה לא מפרנסת אותו בכבוד – סימן-טוב מציין שהוא ירש מאביו עסק של תכשיטים.

לדבריו, הוא רק בקושי מצליח לשרוד במתחם המתפורר שהוא קורא לו "הבית האמיתי שלו". "ד"ש לישראל", אומר סימן-טוב, בשפת אמו, פרסית. "אני אוהב אותך, ישראל".

הכתבה התפרסמה לראשונה ב-The Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 626 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 20 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־623 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

אישה מתה מדום לב במקלט, שלושה פצועים קשה ו-18 קל במטח האחרון מאיראן

כ־25 טילים בליסטיים שוגרו במתקפה לאחר שהופעלו אזעקות בכל הארץ; ככל הנראה אחד מהטילים היה מסוג מצרר ● חיל האוויר תקף לפני זמן קצר סוללות הגנה אווירית באיראן ● בכיר איראני: לא נסכים לאפס העשרה, בטח תחת המתקפות ● הרמטכ"ל: נדרשת היערכות למהלך ממושך להסרת איום בקנה מידה כזה ● צה״ל חיסל את ראש מערך הכספים של הזרוע הצבאית של חמאס

עוד 60 עדכונים
אמיר בן-דוד

"טיל אביב" הזדעקה הכותרת בשער "העולם הזה"

הימים הראשונים של מלחמת "עם כלביא" מחזירים אליי רסיסי זיכרונות ממלחמות ישראל קודמות. "טיל אביב!" הזדעקה כותרת השער של השבועון (המנוח) "העולם הזה". זה היה לאחר שתל-אביב עירנו וגוש דן כולו התגלו כאזור המטווח ביותר, כיעד מרכזי לטילי הסקאדים ששוגרו אלינו מעיראק. מטח הסקאדים הראשון שוגר לארצנו בלילה שבין ה-17-18 לינואר, שנת 1991. המטח כוון אל עבר "אזור א" – אל תל-אביב וגוש דן.

גם עכשיו אין ספק שגוש דן הוא מהיעדים המטווחים ביותר, יעד מרכזי לטילים המשוגרים אלינו מאיראן, לצד יעדים אסטרטגיים ידועים לכולם כמו הדרום, מתקנים צבאיים שונים ומתחם בתי הזיקוק בחיפה. הלוא אין זה סוד שבלב עירנו, אפילו לא הרחק מביתי, ממוקם משרד הביטחון לצד משרדי ממשלה נוספים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 636 מילים

לא ברחנו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לימי מלחמת המפרץ הראשונה, כשגיחת סוף שבוע שנועדה "לאוורר את הילדים בכפר" מהטילים שנפלו ברמת גן הפכה למנוסת פליטים עמוסת חפצים, כולל שמיכות הפוך של אשתי והילדים

עוד 1,317 מילים

למקרה שפיספסת

זה הזמן לשקם את הקשרים עם פריז ולונדון

לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו שנוקטות צרפת ובריטניה, והבידוד המדיני של ישראל מעמיק דווקא בעיתוי קריטי. עיתוי בו ישראל אולי תזדקק לזרוע המדינית-דיפלומטית לסיום המלחמה. האירופים יוצאים לז'נבה היום (שישי) לשיח עם שר החוץ האיראני, בתיאום עם ארה"ב.

המערכה שמובילה ישראל מול איראן מחייבת תמיכה דיפלומטית ואסטרטגית רחבה. אך הציפייה לתמיכה כזו התממשה באופן חלקי, בין היתר בשל מדיניות ממשלת ישראל בעזה וכעת.

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במיתווים, מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ובתוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל-אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני שואל ברצינות. האם היתה תקופה בהיסטוריה. שמדינות אירופה. 'תמכו' בישראל?. את מדברת על מאמצים דיפלומטיים. האם זה עזר במצב כל שהוא? איני מומחה בתחום אבל לפי הידע שיש לי. לצערי זה לא היה... המשך קריאה

אני שואל ברצינות. האם היתה תקופה בהיסטוריה. שמדינות אירופה. 'תמכו' בישראל?.
את מדברת על מאמצים דיפלומטיים. האם זה עזר במצב כל שהוא? איני מומחה בתחום אבל לפי הידע שיש לי. לצערי זה לא היה בשום עת. לא טרום קום המדינה. ולא לאחריו. בשום זמן ממש. אני חושב שהאבסוסיה לחלות בפתח כעני ולצפות לרחמים מאנשים שלא מעניין אותם . היא נקודה חלשה. ישראל צריכה להיות עסוק. בקיום שלה כמו שכל מדינה עסוקה. וכשאתה חזק כבר תומכים בך ואם לא מה שתעשה לא יעזור.
כמובן שיש להתחשב בתגובת העולם אבל לא יותר מזה.

עוד 606 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

ישראל-איראן – קו פרשת המים בדרך לסדר פרגמטי חדש

העימות הנוכחי בין ישראל לאיראן איננו עוד סבב אלים בזירה המזרח־תיכונית. מדובר ברגע היסטורי שעשוי להתברר כ־קו פרשת מים גיאופוליטי – אולי אף עולמי.

כמו שמלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה עיצבו את המאה ה־20 סביב אידיאולוגיות גדולות – קומוניזם מול קפיטליזם, ליברליזם מול טוטליטריות – כך גם העימות בין ישראל לאיראן מסמן את סיום עידן האידיאולוגיות ואת עליית הפרגמטיזם האזורי.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 859 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סולברג לוחץ על הגז: מינוי זיני לראש שב"כ נכנס למסלול מהיר

המשנה לנשיא העליון הורה לדון במהירות בעתירה המבקשת לעקוף את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ולמנות את דוד זיני לראש שב”כ ● ההחלטה מותירה את כל האופציות פתוחות – אך גם מאותתת על נכונות בג”ץ להכשיר את המהלך בניגוד לעמדת היועמ"שית ● פרשנות

עוד 795 מילים

כ"ץ תוקף את איראן מימין

בזמן שנתניהו מסתייג מהכרזות בומבסטיות, שר הביטחון מצהיר שחיסול חמינאי הוא מטרה רשמית של מבצע "עם כלביא" – ומסמן קו לוחמני ופופולרי בליכוד ● כ"ץ ואחרים מריחים פריימריז באוויר ונאבקים על תשומת לב – וההשלכות של איומים כאלה נזנחות לטובת מסר ברור לבייס: אנחנו כאן כדי להכריע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 778 מילים ו-2 תגובות

"אנשים מסתתרים בחדרי מדרגות כי זה כל מה שיש"

מתוך מאות המקלטים בירושלים, רק 60 ממוקמים בשכונות פלסטיניות במזרח העיר, וכעת פריסות כבדות של שוטרים וחסימות בטון מקשות עוד יותר להגיע למרחב מוגן ● תושבי מזרח ירושלים, שאין להם לאן לברוח בזמן מתקפות טילים, חוששים מה יקרה אם האסון יכה בשכונות המוזנחות שלהם ● "אם טיל יפגע – שירותי ההצלה לא יוכלו להיכנס, ואנשים לא יוכלו לפנות פצועים"

עוד 1,367 מילים

השמאל והימין הקיצוני בארה"ב מתאחדים נגד התקיפה באיראן

בוושינגטון מתחולל קרב פוליטי נדיר: דמוקרטים פרוגרסיבים ואנשי MAGA מתייצבים זה לצד זה נגד עמדת הניצים הרפובליקאים בנושא התקיפה באיראן ● טראמפ, שעדיין שולח מסרים סותרים, עשוי לספוג מטח פוליטי כבד אם תוכניות המלחמה יתחילו להשתבש ● נתניהו, שבעבר נחשב למנוע ההשפעה המרכזי על הבית הלבן, ניצב כעת בלב מחלוקת אמריקאית חוצת מפלגות ● פרשנות

עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות

נשארים עם "סבא" ו"סבתא" בכל מחיר

האזרחים הפיליפינים בישראל נרצחו, נחטפו, נפצעו ואיבדו את בתיהם מ־7 באוקטובר ועד השבוע – אך רק כאלף, מתוך כ־30 אלף, עזבו את הארץ במהלך המלחמה, ורק 56 הודיעו לשגרירות השבוע כי הם מעוניינים לעזוב ● "הם מתייחסים אל המטופלים כאילו הם ההורים שלהם – והורים לא עוזבים"

עוד 411 מילים

טבעת האש סביב איראן מתהדקת

איראן מדברת בשני קולות – ג'יהאדיסטי ופרגמטי – ומציבה את כוחות הבסיג', המיליציה האחראית על דיכוי אלים של הפגנות, ברחובות לראשונה מאז תחילת המתקפה ● ישראל ממשיכה בתקיפות עומק, כולל מטרות שלטון ● במקביל, ארה"ב מגבשת מערך תקיפה חסר תקדים נגד איראן, בעוד טראמפ מותיר את כוונותיו עמומות ● פרשנות

עוד 523 מילים ו-1 תגובות
היום ה־622 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

הבית הלבן: טראמפ יחליט בתוך שבועיים האם לתקוף את איראן

ויטקוף שוחח עם שר החוץ האיראני מספר פעמים מאז החלה המתקפה על ארצו; בשיחות נידונה האפשרות שאורניום יועשר מחוץ לשטח איראן ● פיקוד העורף: טהרן שיגרה טיל, שעל ראש הקרב שלו הותקנו מספר פצצות, שמשקל כל אחת מהן כשני קילוגרמים וחצי, ואלה התפזרו ברדיוס של שמונה קילומטרים ● נתניהו: "אנשים נפגעו, יש אנשים שלצערנו נהרגו; בני אבנר ביטל חתונה"

עוד 68 עדכונים

כיפת הברזל החדשה של ישראל: השמש

ההצלחה של האיראנים לפגוע בבז"ן הציבה בפני משק האנרגיה אתגר אדיר: להמשיך לספק דלק בשעת מלחמה בלי שבתי הזיקוק מייצרים אותו ● לפי שעה נראה שמשרד האנרגיה מצליח לנהל את המשבר היטב, גם בזכות תמיכה מכיוון מפתיע: השמש ● בין שליש למחצית מצריכת החשמל בישראל הגיעה בימים האחרונים מפאנלים סולאריים – הוכחה שביטחון אנרגטי אמיתי מתחיל בשמיים

עוד 957 מילים ו-1 תגובות

עוטף מטכ"ל

לפני שבעה עשורים היה מי שהתריע כי העברת המטכ"ל מרמת גן, ובהמשך גם של מוצב הפיקוד העליון, ממקווה ישראל לקריה בתל אביב, תהווה סכנה לדורות ● במלחמת המפרץ האזהרה התממשה – וכעת היא שבה להדהד ● כולם מסכימים שצריך לפנות, אך אף אחד לא ממהר לעשות את זה

עוד 1,691 מילים

הממשלה לא אסרה רשמית על יציאת אזרחים מהארץ, אך סגירת המרחב האווירי והאיסור שהוטל על הטסת ישראלים לחו"ל בטיסות החילוץ כמוהם כאיסור דה פקטו על חופש התנועה ● ניתן להעלות על הדעת אמצעים אחרים שיממשו את התכלית הביטחונית, תוך פגיעה פחותה בזכות החוקתית ● פרשנות

עוד 627 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה