היום, יום שלישי ה-09.01, נואם נשיא המדינה יצחק הרצוג בכנס גבעת חביבה "חברה משותפת בזמן חירום" המתקיים במרכז יצחק רבין. כשירות לאזרח מספר אחד במדינה, כתבתי לו את הנאום:

אורחים ואורחות נכבדים,

מעוז ינון הוא יזם תיירות, יזם חברתי וקהילתי ואקטיביסט חברתי ברמ"ח אבריו. מי שפתח את הגסט האוס פאוזי עזאר בנצרת ומבעלי רשת אברהם הוסטלס. מייסד דף הפייסבוק בארכבת לשיפור השירות ברכבת ישראל. מאמין בעסקים ככלי לשינוי חברתי ושאין דבר שהוא לא פוליטי - בעיקר בעסקים. נשוי לשלומית ואב לשלושה.

לפני 17 שנה, כשאני בן 30, החלטתי שאני לא מוכן להיכנע לגדרות ולגבולות הפיזיים והתודעתיים שמציבים ביני לבין הערבים אזרחי המדינה ופתחתי בית הארחה בעיר העתיקה של נצרת. מאז ועד היום פעלתי אך ורק במישור העסקי על מנת להכיר, ללמוד ולהבין את הנרטיב, האתגרים, הקשיים וגם ההצלחות של החברה הערבית בישראל.

לפני 17 שנה, בגיל 30, החלטתי שאני לא מוכן להיכנע לגדרות ולגבולות הפיזיים והתודעתיים שמציבים ביני לבין הערבים אזרחי המדינה ופתחתי בית הארחה בעיר העתיקה של נצרת

מעוז ינון הוא יזם תיירות, יזם חברתי וקהילתי ואקטיביסט חברתי ברמ"ח אבריו. מי שפתח את הגסט האוס פאוזי עזאר בנצרת ומבעלי רשת אברהם הוסטלס. מייסד דף הפייסבוק בארכבת לשיפור השירות ברכבת ישראל. מאמין בעסקים ככלי לשינוי חברתי ושאין דבר שהוא לא פוליטי - בעיקר בעסקים. נשוי לשלומית ואב לשלושה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

לא מזמן נפגשתי עם מסעדנים יהודים וערבים בעיר העתיקה בעכו, מול חורבות מסעדת אורי בורי. סביב השולחן חלקנו מנות טעימות וכן את האמונה והתקווה בעתיד טוב יותר. עבורנו שותפות גורל אינה סיסמה או כותרת של פוסט בפייסבוק, אלא אורח חיים, כמו גם מציאות כלכלית. 

לא מזמן נפגשתי עם מסעדנים יהודים וערבים בעיר העתיקה בעכו, מול חורבות מסעדת אורי בורי. סביב השולחן חלקנו מנות טעימות ואת האמונה בעתיד טוב יותר. עבורנו שותפות גורל אינה סיסמה אלא אורח חיים ומציאות כלכלית

מעוז ינון הוא יזם תיירות, יזם חברתי וקהילתי ואקטיביסט חברתי ברמ"ח אבריו. מי שפתח את הגסט האוס פאוזי עזאר בנצרת ומבעלי רשת אברהם הוסטלס. מייסד דף הפייסבוק בארכבת לשיפור השירות ברכבת ישראל. מאמין בעסקים ככלי לשינוי חברתי ושאין דבר שהוא לא פוליטי - בעיקר בעסקים. נשוי לשלומית ואב לשלושה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

אחת לשבוע, בערך, אני מאנפרנד מישהו מחברי הפייסבוק שלי. זה מתחיל הרבה קודם, בהחלטה אם לאשר למישהו שפנה אליי בבקשת חברות בפייסבוק את החברות.

העיקרון המנחה אותי בהחלטה אם לאשר למישהו חברות או לא הוא זה: האם יש פוטנציאל שדברים שהוא כותב או מעלה לדף הפייסבוק שלו יעצבנו וירגיזו אותי. התרגזות והתעצבנות אינן טובות לבריאות, כך קראתי, ובמקרה זה לא מדובר בבריאות תיאורטית אלא ממש בבריאות שלי.

בעוד שאחיות ואחים בישראל מובילים את אחת ההתפתחויות המרשימות במערכת הבריאות – כוחות מקצועיים, אקדמיים וקליניים שמצילים חיים – המדינה ממשיכה להתעלם מצוותי הסיעוד. ללא שכר הוגן, תקינה מספקת והכרה חוקית – מערכת הבריאות תקרוס. הגיע הזמן לשינוי, ויום האחיות הבינלאומי שחל השבוע הוא זמן טוב להזכיר זאת.

*  *  *

ברקע שביתת המורים והגננות, שהציפה שוב את עומק המשבר במערכת החינוך, הספקנו לשכוח מגזר ציבורי נוסף שעומד בפני סכנת קריסה. הוא, לעומת אנשי חינוך, לא יכול להרשות לעצמו להשבית את המערכת, גם לא לשעה. מדובר בצוותי הסיעוד במערכת הבריאות של מדינת ישראל. גם הם סובלים משכר נמוך, מתנאים ירודים ומחוסר הערכה, אלא שאינם יכולים לשבות מכיוון שעוסקים בהצלת חיי אדם.

בלה וולושין היא אחות, מומחית קלינית לסוכרת ומרצה ומרכזת ההכשרות הקליניות בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.