מחד, אין לי ספק שמבחן הצורני הוא אינו מספק שכן ניתן היום לחוקק כל חוק ולהלביש לו צורה של חוק יסוד (פשוט לכתוב את צמד המילים חוק יסוד ולהצמיד נקודותיים ואת שם החוק וזאת מבלי לציין את השנה). ברור לכולנו שבמציאות הישראלית אנו חיים המשתקפת כראי בכנסת ובממשלה, אנו זקוקים למבחנים יותר מורכבים, על מנת לבחון האם מדובר בחוק יסוד או בחוק מסוק אחר (רגיל, תקנה וכו'). מנגד, ברור לכולנו שעצם כניסתו של בג"ץ לתפקיד הבורר באם מדובר בחקיקה של חוק יסוד או חקיקה של חוק רגיל בתחפושת של חוק יסוד מהווה בעיה שיש לה מספר משמעויות: 1. האם לבגץ יש את הסמכות הדרושה לברור והחלטה בעניין זה ואם כן מי הסמיך אותו לעשות כן…שכן בחוק יסוד השפיטה לבית המשפט יש את הסמכות לתת צווים לרשות (כלומר לממשלה – "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול") ולא לכנסת. אל נא נשכח שהרשות המכוננת הנה הכנסת כולה ולא רק חברי הכנסת המשתיכים לממשלה. 2. האם הרשות השופטת בכלל מעוניינת בסמכות שכזו, שהרי החוקה נמצאת בדרגה נורמטיבית גבוהה והיא זו שאמורה לגונן על המשטר מפני עצמו ועל האזרחים (מפני כל מני גחמות של ממשלות זמניות שיכולות לפגוע בזכויותיהם בשל עניינים פוליטים ופרסונליים) והכי חשוב, היא זו שצריכה גם להגן על עצמה ולא הרשות השופטת. אם החוקה לא מצליחה להגן על עצמה, כי היא לא משוריינת מספיק, אז אולי החוקה מלכתחילה נחקקה בצורה כזו שניתן יהיה לשנותה בצורה גמישה ופחות כובלת. על כן, למה להם לשופטי הבגץ לשים את עצמם מעל החוקה ולקבוע כללים חדשים שמעתה באם יגיע תיקון חוקתי שאינו חוקתי או גברת אחרת ששמה: " שימוש לרעה ברשות המכוננת, אז על בגץ שוב מוטלת האחריות להיות הבוגר האחראי שיפסוק האם זה מותר או אסור…או יותר נכון האם זה נעשה לפי כללי המשחק או לא. אגב, מהם כללי המשחק? שהרי כללי המשחק אינם קיימים. כיוון שאני מומחה למשחוק במקצועי, אני יכול להגיד שבכל משחק צריך שיהיו כלליפ פשוטים וברורים וצריך גם שתהייה מטרה. רק כך משתתפי המשחק יידעו איך לשחק ומה מותר ומה אסור. בענייננו, אנחנו יודעים ומכירים את המטרה של החוקה, אך אינינו מכירים את הפומט של חוקי המשחק ולכן ללא כלים או חוקים, אל לא לבגץ להיכנס למקומות חשוכים אלו. בשפיר, הנשיאה חיות קבעה מבחן זיהוי ומבחן צידוק. כי היא הבינה שלמשחק, אין כללים, אז אם אין כללים …אז בואו ונמציא כללים ואז כולם ישחקו לפי הכללים שאני המצאתי. היא רק שכחה דבר אחד, שאת כללי המשחק רק הכנסת קובעת כרשות מכוננת , שהרי היא זו שהמציאה את המשחק שקוראים לה חוקה (חוקי יסוד במקרה שלנו). …ובכלל אל נא נשכח שכל המפעל הזה שקוראים לו חוקה פורמאלית, הומצאה כאיזושהיא פשרה (פשרת הררי) שנובעת מתסכול פרלמנטרי שלא ידעה איך לצאת מקביעה שנעשתה בהכרזת המדינה. כך שהמשחק הזה שקוראים לו חוקה הוא בכלל ניסוי של משחק שייתכן והניסוי מצליח וייתכן שהוא ייכשל. ברור לכולם, שעד 1992 האזרחים היו מוגנים כאן באותה הצורה בה הם מוגנים היום…?
אני מבין שלעיתים, המבוגר האחראי צריך לעשות סדר ולהתערב , אבל אני לא מבין למה לא מסדירים ומגדירים בחוק מיהו המבוגר האחראי שדואג לשמור על הכללים ולמה לא מסדירים בחוק כיצד צריכה להיראות חוקה. שמעתי שלאחרונה שמתכנסת ועדה בראשותו של שר המשפטים (גדעון סער) הדנה בחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שמנסה להסדיר את הכללים שלא קיימים…אבל כשבדקתי רת ההסטורייה החוקתית גיליתי שזו הפעם השביעית שמנסים לעשות זאת (מ 1975). to make long story short- אנחנו נמצאים בעידן לא ברור (קורונה) ודווקא בעידן זה הייתי מצפה מהכנסת והממשלה שתנסה לעשות סדר בתחומים בהם יש לה שליטה. לאזרחי ישראל מגיע לדעת מה מותר ומה אסור ומגיע להם לדעת שהם בחרו בנציגים בכנסת ולא באנשי קרקס שכל היום ממציאים קסמים ולהטוטים – כי אין להם ברירה או כי הם רוצים עוד חיים פרלמטריים. עד שזה ייקרה, אני מציע לבית המשפט להפסיק עם הכרטיסים הצהובים שהם מחלקים כל הזמן לכנסת ולממשלה ושפשוט יבין שלא הכל שפיט ולפעמים מה לעשות, גם אבא ואמא לא יודעים מה לעשות כי אין להם כלים או כי פשוט זה לא התפקיד שלהם. פעם אמר לי חבר מהצבא משפט יפה: כשטוב לך אתה שותק ולא עושה כלום, אבל כשרע לך, אתה הופך להיות פילוסוף. אז ברור לי שהביקורת של הרשות השופטת הנה ראי לארועים המתרחשים בממשלה ובכנסת ופועלת בצורה אקטיביסטית רק כאשר זו מתחילה לצאת מהגבולות. אבל אני טוען שלפני הכל בואו ונקבע פעם אחת ולתמיד מהם הגבולות ומהם כללי המשחק ואז לא נצטרך למצוא את שופטי בגץ מתפלספים בפסקי דין של 100 עמודים מדוע עליהם להתערב או לא להתערב ובסוף להוציא איזה כרטיס צהוב מסכן -שקוראים לו התראת בטלות.
ממשלת המחדל חושבת, שפינוי התושבים מגבול רצועת עזה פותר לה בעיה כלשהי. כך גם בגבול הצפון.
אבל האמת הפשוטה היא שאי אפשר לפנות את הישובים. גם אם מרחיקים את הילדים והנשים והקשישים למלון באילת, הרי מישהו צריך לזרוע תפוחי אדמה לעונה הבאה. מישהו צריך לחלוב יומיום את הפרות שלוש פעמים ביום.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
"אח שלי פתאום שאל, את חושבת שתחזרו לרעים? עד אותו רגע, מעולם לא היה לי סימן שאלה בנוגע לחיים שלנו בקיבוץ. השתרר שקט. אמרתי, אני לא יודעת"
קיבוץ רעים. נשואה ואם לשלושה. פונתה למלון באילת
כשיתפזר עשן המלחמה, המולת הקרבות תידום ורק הגעגוע, השבר והאובדן יישארו חרוטים בנפש העם כפצעים וכצלקות למשך שנים רבות, ניתן רק לייחל לכך שנתעורר לשחר של יום חדש. יום שבו הממשלה תבין שעליה לעבוד למען אזרחי ישראל, ולא רק למען עצמה; שעליה לחזק את החוסן הלאומי ולגבות את המוסדות הממלכתיים, ובראשם צה"ל, ובוודאי לא להסית נגדם בעת מלחמה או בכלל; ושעליה לדאוג לטובת הציבור כולו, ולא להפקיר את תושבי העוטף שחרב עליהם עולמם ואת העורף הישראלי לטובת עיסוק בלעדי בהישרדותה הפוליטית; ואף לא לבזוז את הקופה הציבורית כדי להעביר שוחד למגזרים מועדפים – החרדים והמתנחלים.
על פי הסקרים האחרונים, התקווה הזו – שכל מי שעתיד מדינת ישראל והמפעל הציוני יקר לליבו צריך להיות שותף לה – עתידה להתגשם בבחירות הבאות. נאמני הדמוקרטיה הליברלית, שנאבקים על האחדות הלאומית ועל יסודותיה הממלכתיים של המדינה מול קואליציה פוסט-ציונית שעושה הכול כדי לפוררם, יזכו לפי התחזיות בלפחות 70 מנדטים.
ניר רייזלר הוא עמית מחקר ולשעבר עורך המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון. היה ממקימי עמותת "70 פנים לציונות" ועורך "אשמורת שלישית – כתב עת ציוני עכשווי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכימה עם כל מילה. יאיר גולן התגלה כאיש ללא חת, גיבור של ממש שפרץ לתודעה האזרח מן השורה בארועי אוקטובר המזעזעים. אין לי ספק שהתמרכזות מסוימת של הקצוות הקיצוניים של הימין (בעייתי בשל המשיחים) וגם של השמאל יכולה להוות תשתית רחבה ומוצקה להקמת ממשלה רחבה שדואגת לכל אזרחי המדינה ולא רק לסקטורים חדורי אידאולוגיה משיחית הרסנית. הגיע הזמן שגם הערבים חייבים לבחור בין הישראליות לבין הפלשתינאות שהומצאה וחולמת על חזון חורבן הישראליות.
נבצר מבינתי איך אנשים ממשיכים לשתף ברשתות החברתיות הגיגים של כל מיני קשישים יוצאי מערכות הביטחון השונות, כשנבואות זעם בפיהם, שלכאורה חזו את מה שקרה ב-7 באוקטובר. כל זה מעין הצבעה על כך שהאסון הנורא היה צפוי – כאשר בפועל נבואות הזעם לא הצביעו על שום דבר דומה לזה, ואף שגו בנקודות מאוד קריטיות.
נכון שבישראל תמיד עדיף להיות חשדן יותר מדי מאשר חשדן פחות מדי. מי שחשדן יותר מדי, יכול לצאת אולי גזען או פרנואיד, אך מי שחשדן פחות מדי יכול למות במתקפת הפתע הבאה, לאחר שנתן אמון נאיבי במי שעומדים מולו. לכן יש יותר ביקוש לנבואות זעם חשדניות ושחורות במיוחד, מאשר לנבואות אופטימיות.
עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קצת מוזר ששוב משאלת לב שלא מכירה את התרבות המוסלמית והערבית ממשיכה להיות קונספציה. ברור שרוב האוכלוסייה לא לוחמת, אבל אין להתעלם מאימונים של כמה מאות ערבים ,הנהגת התנועה האסלאמית. ראה כמה עצורים על הסתה ביניהם משוחררות בעיסקת השבויים. הסיבה לשקט עכשיו היא יד תקיפה מאד של המשטרה מיד ב7 באוקטובר מנעו צעדת תמיכה בנצרת בכוח. הערבים מבינים כחמ והם מיד תפסו שהפעם כל התקוממות שלהם תקבל תגובה חזקה
טיפשים. לא למדתם כלום. ערביי ישראל ישמחו להרוג אותנו..אילו רק יכלו…תמשיכו להאמין להם..
אין אמונה בערבים..אפילו 100 שנים בקבר..
ערביי לוד.. וחיפה..ועוד..לא משנה להם שהם חיים כאן טוב. הם כולם רוצחים בנישמתם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מחבב את כתיבתו של ירושלמי אבל הוא עושה לגנץ הנחות חצופות.
אם גנץ לא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לעצור את המחדל הזה, כולל איום לפרוש מהממשלה על הבזבוז הבלתי נתפס הזה בכספי ציבור לבקשיש פוליטי (בזמן מלחמה!) אז הוא פשוט לא ראוי להיות ראש ממשלה. זה טירוף מוחלט.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם