"סטארלינק" – שירות הלוויינים של חברת SpaceX בבעלות המיליארדר אילון מאסק – היא הרבה יותר משירות אינטרנט מסחרי. זוהי תשתית אסטרטגית שמעצבת יותר ויותר את האופן שבו מלחמות מתנהלות, את הדרך שבה מדינות מתמודדות עם אי-שקט פנימי, ואת אופן הפעולה של רשתות פשיעה במרחבים לא נשלטים.

מה שהופך את "סטארלינק" למשמעותית כל כך מבחינה פוליטית אינו רק הפריסה הגלובלית שלה, אלא גם מודל הממשל שמאחוריה.

חברה פרטית היא כעת שומרת סף הנעה סביב כדור הארץ, מסייעת להחליט מי יתחבר, היכן, באילו תנאים, ובאילו מגבלות טכניות. במספר הולך וגדל של עימותים, להחלטות הללו יש השפעות צבאיות ופוליטיות שמדינות מתקשות להחליף או לשלוט בהן.

שרשראות אספקה אסטרטגיות רבות תלויות כיום בחברות פרטיות, אולם "סטארלינק" היא מקרה מרוכז באופן חריג של הפעלת שיקול דעת פרטי בנושאים של ביטחון ציבורי.

שרשראות אספקה אסטרטגיות רבות תלויות כיום בחברות פרטיות, אולם "סטארלינק" היא מקרה מרוכז באופן חריג של הפעלת שיקול דעת פרטי בנושאים של ביטחון ציבורי

המשקל הגאופוליטי של "סטארלינק" נובע מקנה המידה שלה. נכון לאמצע דצמבר 2025, שהו במסלול סביב כדור הארץ 9,357 לווייני "סטארלינק". בינואר, ועדת התקשורת הפדרלית של ארצות הברית אישרה ל-SpaceX לפרוס עוד 7,500 לוויינים מדור שני, צעד שיביא את סך הלוויינים שלה לכמעט 17 אלף. SpaceX מאותתת כבר זמן רב על שאיפותיה להפעיל מערך של עד 42 אלף לוויינים.

טיל פאלקון הבי של SpaceX, הנושא את לוויין מזג האוויר GOES-U של המינהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספרה של ארצות הברית (NOAA), ממריא ממתחם השיגור 39A במרכז החלל קנדי של נאס"א בפלורידה, ב-25 ביוני 2024 (צילום: Miguel J. Rodriguez Carrillo / AFP)

גם היקף הפעילות של "סטארלינק" הולך ומתרחב. השירות פעיל כיום ב-160 שווקים, ומכפיל את מספר הצבאות, מפקחי התקשורת וסוכנויות אכיפת החוק שנדרשים להתמודד עם החלטות החברה.

הדומיננטיות של "סטארלינק" בולטת עוד יותר כשבוחנים את המתחרות: Eutelsat OneWeb, יריבתה הקרובה ביותר במסלול הלווייני הנמוך, מפעילה כ-650 לוויינים, בעוד שמערך הלוויינים של "אמזון", Project Kuiper, נותר קטן בהרבה, לאחר שחצה רק בפברואר את רף 200 הלוויינים. מכאן ש"סטארלינק" היא מעין מונופול, ללא מתחרה שווה-כוח בטווח הקרוב.

"סטארלינק" מדווחת כי יש לה כיום יותר מ-10 מיליון לקוחות פעילים ברחבי העולם, ו-SpaceX שואפת ליותר מאשר להכפיל את הנתון הזה עד סוף שנת 2026.

"סטארלינק" מדווחת כי יש לה כיום יותר מ-10 מיליון לקוחות פעילים ברחבי העולם, ו-SpaceX שואפת ליותר מאשר להכפיל את הנתון הזה עד סוף שנת 2026.

הצמיחה של החברה התחזקה גם הודות לשותפויות עם מפעילי סלולר, בהם חברת T-Mobile בארצות הברית, בעוד חברת "דויטשה טלקום" הגרמנית מתכננת להשיק באירופה כיסוי משולב של לוויין וסלולר המבוסס על "סטארלינק", החל משנת 2028.

חזית תקיפה רגישה

היתרון המסחרי של "סטארלינק" טמון בחיבור של אזורים כפריים, מרוחקים ונפגעי אסון, הנמצאים מחוץ להישג ידם של אנטנות קרקעיות או סיבים אופטיים.

אילוסטרציה: אישה מקהילת הקהאסי, הנושאת על גבה סל במבוק מסורתי, משוחחת בטלפון הנייד שלה בדרכה חזרה הביתה לאחר עבודה בשדה אורז בכפר אומוואנג, לאורך הגבול בין מדינות אסאם ומגהליה בהודו, ב-27 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Anupam Nath)

אולם אותה שליטה על שכבת תקשורת קריטית מעניקה לחברה גם השפעה גאופוליטית חריגה בהיקפה – במיוחד בעימותים, במצבי חירום, ובזירות אחרות שבהן קישוריות יכולה לעצב תוצאות צבאיות, פוליטיות והומניטריות.

אוקראינה מספקת עד כה את ההמחשה הברורה ביותר לאופן שבו "סטארלינק" יכולה להשפיע על התקשורת בשדה הקרב וליצור תלות אסטרטגית. לאחר שהפלישה הרוסית בפברואר 2022 השביתה את רשתות התקשורת הקרקעיות, מסופי "סטארלינק" הפכו לתשתית מבצעית במלחמה המאופיינת בכטב"מים, בפיקוד מבוזר ובמעגלי תקיפה מהירים.

עד תחילת 2025, אוקראינה הצטיידה ביותר מ-47 אלף מסופי "סטארלינק", כאשר הרוב המכריע סופק באמצעות ממשלות שותפות ותורמים אחרים, בהם פולין, גרמניה, ארצות הברית וחברת SpaceX עצמה

עד תחילת 2025, אוקראינה הצטיידה ביותר מ-47 אלף מסופי "סטארלינק", כאשר הרוב המכריע סופק באמצעות ממשלות שותפות ותורמים אחרים, בהם פולין, גרמניה, ארצות הברית וחברת SpaceX עצמה.

ללא רוחב פס נייד ויציב, הכוחות האוקראיניים לא היו יכולים להעביר שידורי כטב"מים, לתאם לוגיסטיקה או לשמר את רשתות הסיוע הארטילרי המבוזרות שאפיינו את העימות. המסופים לא היו בבחינת מותרות, אלא תנאי בסיסי להתנגדות יעילה.

התלות הזו יצרה באופן מיידי חזית תקיפה רגישה. לפי דיווחים, כוחות רוסיים השיגו גישה לרשת "סטארלינק" דרך ערוצי צד שלישי, והשימוש ברשת בשטחים שכבשה רוסיה הפך לדאגה חוזרת ונשנית במהלך שנת 2024.

חייל אוקראיני שומר על אנטנת הראוטר של "סטארלינק" בבאחמוט, 9 בפברואר 2023 (צילום: YASUYOSHI CHIBA / AFP)

הבעיה הייתה חמורה מספיק כדי ש-SpaceX ומשרד ההגנה האוקראיני יטילו בקרות אימות כדי לצמצם חיבורים לא מורשים. גורמים אוקראיניים רשמיים ציינו כי השימוש הרוסי בקו החזית שובש, ויועצים צבאיים תיארו את המהלך כפגיעה משמעותית בפעילות הרוסית.

רצף האירועים הזה מהווה שיעור חשוב: החלטות שהתקבלו בתוך חברה פרטית, על ידי מהנדסים שיישמו מדיניות בעלת גישה מסחרית, שינו את המאזן הטקטי במלחמה פעילה. אף אמנה לא אישרה זאת. שום פרלמנט לא הצביע על כך. ההיגיון המנחה היחיד היה תנאי השירות של החברה.

החלטות שהתקבלו בתוך חברה פרטית, על ידי מהנדסים שיישמו מדיניות מסחרית, שינו את המאזן הטקטי במלחמה פעילה. אף אמנה לא אישרה זאת. שום פרלמנט לא הצביע על כך

הממדים האסטרטגיים והגאופוליטיים בולטים אפילו יותר. בתחילת 2025, נטען כי צוות משא ומתן אמריקאי איים להגביל את גישתה של אוקראינה ל"סטארלינק" אם זו לא תסכים לעסקת מינרלים קריטיים. מאסק, הבעלים של SpaceX, הכחיש את הקשר בין הדברים, אך האמינות של האיום והחרדה שהוא עורר בקייב, היו משמעותיות יותר מהפרטים המדויקים.

תקרית קודמת כבר קבעה את התקדים: בשנת 2022, לפי דיווחים, סירב מאסק לאפשר כיסוי של "סטארלינק" סמוך לחצי האי קרים שבשליטת רוסיה, מהלך שנועד לתמוך במבצע של מל"טים ימיים אוקראיניים. מאסק נימק זאת בדעתו האישית על סכנת ההסלמה.

כאשר ספק פרטי יכול להחליט אילו מבצעים מותר למדינת קו-חזית לבצע, וזאת על בסיס אינטואיציה אישית, היחסים חדלים להיות מסחריים. מדובר בהאצלת סמכויות ריבוניות – פונקציה אסטרטגית שמופעלת על ידי מנהל תאגיד שאינו נותן דין וחשבון לאיש.

טיל פאלקון 9 של SpaceX, הנושא כ-60 לוויינים עבור רשת "סטארלינק" של החברה, ממריא ממתחם השיגור בקייפ קנוורל שבקייפ קנוורל, פלורידה. 28 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/John Raoux)

תפקיד פרדוקסלי

איראן מספקת דוגמה נוספת להשפעות הגאופוליטיות של "סטארלינק". אחרי פרוץ מחאות ההמונים בינואר, הטיל המשטר את אחת מהשבתות האינטרנט הארוכות והחמורות ביותר שתועדו אי פעם, והפחית את הקישוריות הלאומית לכ-4% בלבד מהרמה הרגילה.

אחרי פרוץ מחאות ההמונים בינואר, הטיל המשטר האיראני את אחת מהשבתות האינטרנט הארוכות והחמורות ביותר שתועדו אי פעם, והפחית את הקישוריות הלאומית לכ-4% בלבד מהרמה הרגילה

כתוצאה מכך, עשרות אלפי מסופי "סטארלינק" – שהוברחו למדינה ונסחרו בשוק השחור בשנים האחרונות – הפכו לערוץ חשוב שדרכו תמונות הדיכוי האלים הגיעו לעולם החיצון.

על פי דיווחים, דמי המנוי למשתמשים באיראן בוטלו, וממשל טראמפ העביר בחשאי כ-6,000 ערכות "סטארלינק" נוספות לתוך המדינה, תוך שהוא מתייחס למסופים אלה לא כאל מוצרי צריכה, אלא כאל כלים של מדיניות החוץ האמריקאית.

התגובה של טהרן הייתה חסרת תקדים. הרשויות פרסו משבשי תקשורת קרקעיים, מערכות להטעיית GPS ויחידות ניידות לשיבוש תדרים בתוך שכונות המגורים. כוחות הבסיג', לפי הדיווחים, ערכו חיפושים מבית לבית, השתמשו ברחפנים ובמלשינים כדי לאתר צלחות לוויין ומסופים, והאשימו את המשתמשים בריגול.

המחוקקים באיראן כבר הפכו קודם לכן את ההחזקה והשימוש במכשירי "סטארלינק" לעבירה פלילית, תוך קביעת עונשי מאסר על עבירות רגילות, ועונשים חמורים בהרבה – כולל עונש מוות – בגין אישומים של ריגול או שיתוף פעולה. איראן אף הגישה תלונות רשמיות לאיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), בטענה ש"סטארלינק" מפרה את ריבונותה הלאומית.

צלחות לוויין על מרפסת ברובע צפוני בטהרן, איראן. אילוסטרציה (צילום: ATTA KENARE / AFP)

השלב השני נפתח ב-28 בפברואר, כאשר ארצות הברית וישראל פתחו במערכה נרחבת של תקיפות נגד איראן. חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי עורר גלי תגובה איראניים של טילים וכטב"מים לעבר ישראל, מדינות המפרץ וכמה מדינות נוספות. החיבור לאינטרנט באיראן קרס עוד יותר, וצנח לכ-1% בלבד מהרמה הרגילה.

בשלב הזה, התפקיד של "סטארלינק" הפך לפרדוקסלי באמת. מסופים מוברחים אפשרו למספר איראנים לתעד תקיפות על מבני ממשל ולהפיץ את התיעוד ברבים, חרף מאמצי הרשויות להגביל את התקשורת. עם זאת, נראה כי הגישה לקישוריות הלוויינית לא הוגבלה רק למתנגדי משטר.

ככל שהרשתות הקונבנציונליות התדרדרו, גורמים הקשורים למדינה קיבלו אף הם גישה ל"סטארלינק". חוקרי אבטחת מידע טוענים כי כמה פעילויות שנקשרו למשרד המודיעין והביטחון של איראן, נראו כאילו מקורן בכתובות IP של "סטארלינק" בזמן השבתת האינטרנט במדינה. במקביל, הרשויות האיראניות, על פי דיווחים, שיבשו או האטו את הגישה ל"סטארלינק" מצד אזרחים שניסו לעקוף את הצנזורה.

באירוע נפרד, קבוצת אבטחת מידע זיהתה תוכנה זדונית למעקב שהשתמשה בפיתיונות שהתחזו ל"סטארלינק". דבר זה ממחיש כיצד אותה פלטפורמת תקשורת יכולה לשמש הן את המפגינים, הן את מפעילי המעקב והן את שחקני הסייבר הקשורים למדינה.

משרד ההגנה האמריקאי התייחס לאיראן כאל מקרה מבחן בנוגע לאופן שבו מערכות במסלול לווייני מתפקדות תחת הפרעות אלקטרוניות מתמשכות ושיבושים בזמן מלחמה

משרד ההגנה האמריקאי התייחס לאיראן כאל מקרה מבחן חושפני בנוגע לאופן שבו מערכות במסלול לווייני נמוך מתפקדות תחת הפרעות אלקטרוניות מתמשכות ושיבושים בזמן מלחמה.

צלחת "סטארלינק" ונתב (צילום: Justin Sullivan/Getty Images via AFP)

אם לחץ מתמשך יכול לפגוע באופן משמעותי בעמידות של "סטארלינק", הרי שהנחות היסוד שעליהן נשען תפקידה בתרחיש חירום עתידי בטאיוואן, למשל, מחייבות בחינה מחדש. דבר זה אינו מבטל את התועלת של המערכת. משמעותו היא שאי אפשר פשוט להניח שעמידות מובטחת רק משום שמדובר ברשת מבוססת-חלל.

גן עדן לפושעים

הטכנולוגיה של "סטארלינק" מחלחלת גם לרשתות של פושעים ומורדים. ארגוני פשיעה מבינים היטב את הכוח של תקשורת מבוזרת לייעול הפעילות שלהם.

עבור מדינות חלשות יותר, עם ממשל רופף ומעט מאוד מנופי לחץ על SpaceX, האתגר הוא מיידי: כאשר החיבור לאינטרנט מגיע מלמעלה ולא דרך מגדלים וכבלים מקומיים, קשה הרבה יותר להסדיר או לווסת את הגישה באזורים מרוחקים או בסביבות הנתונות במחלוקת – וקשה עוד יותר לשאת ולתת על התנאים שבהם מפעיל פרטי יאות לסייע.

יערות האמזונס של ברזיל מספקים דוגמה קונקרטית לכך. ביוני 2025, הגיעה הפרקליטות הפדרלית של ברזיל להסכם עם "סטארלינק" בניסיון לצמצם את השימוש בשירות לטובת כרייה בלתי חוקית ופעילויות פליליות.

יערות האמזונס של ברזיל מספקים דוגמה קונקרטית לכך. ביוני 2025, הגיעה הפרקליטות הפדרלית של ברזיל להסכם עם "סטארלינק" בניסיון לצמצם את השימוש בשירות לטובת כרייה בלתי חוקית ופעילויות פליליות

ההסכם מחייב זיהוי והוכחת כתובת מגורים למשתמשים חדשים באזור האמזונס, ומאפשר שיתוף נתונים עם הרשויות בברזיל לגבי מכשירים הנמצאים תחת חקירה. על פי ההסכם, ניתן להשעות את השירות למכשירים המקושרים לפעילות בלתי חוקית לכאורה.

יחידת אינטרנט של "סטארלינק" שהוחרמה על ידי שלטונות ברזיל ממכרה בלתי חוקי באזור נידח של האמזונס הברזילאי, בשטח הילידי של בני היאנומאמי במדינת רוריימה. 14 במרץ 2023 (צילום: IBAMA via AP)

הוגו לוס, מתאם מבצעים בסוכנות להגנת הסביבה של ברזיל, הדגיש כיצד קבוצות פשיעה השתמשו ב"סטארלינק" כדי להעביר בזמן אמת את המיקומים של צוותי האכיפה, מה שאפשר להן לחזות פשיטות מראש ולפגוע בבטיחותם של אנשי אכיפת החוק בשטח.

ברזיל אמנם הצליחה להשיג הסדר מעשי, אך רק לאחר שהבעיה כבר היכתה שורשים עמוקים בנוף המבצעי של הפשיעה הסביבתית.

נוף הפשיעה המאורגנת במקסיקו מצביע על סיכון קשור. קרטלי הסמים אימצו מל"טים לצורכי הברחה, מעקב ותקיפות נגד כוחות הביטחון, במסגרת מרוץ חימוש טכנולוגי מתרחב לאורך הגבול עם ארצות הברית.

ההסלמה הזו גולשת כעת גם אל ניהול המרחב האווירי האזרחי. בפברואר, מנהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית סגר בפתאומיות את המרחב האווירי סביב העיר אל פאסו שבטקסס, בשל החשש מפריסת אמצעים אמריקאיים לסיכול רחפנים. ההגבלה הוסרה רק שעות לאחר מכן.

בפברואר, מנהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית סגר בפתאומיות את המרחב האווירי סביב העיר אל פאסו שבטקסס, בשל החשש מפריסת אמצעים אמריקאיים לסיכול רחפנים. ההגבלה הוסרה רק שעות לאחר מכן

האירוע המחיש כיצד איום פלילי מבוסס-רחפנים יכול לעורר לא רק תגובות ביטחוניות ברמה הטקטית, אלא גם שיבושים דיפלומטיים ותעופתיים חריפים.

חיילים עומדים לצד מכשירי "סטארלינק" בעת שהם משתלטים על מרכז ההונאה המקוון KK Park בעיירה מיאוואדי שבמדינת קארן, מיאנמר. 19 באוקטובר 2025 (צילום: The Myanmar Military True News Information Team via AP)

באזור הסאהל באפריקה, התמונה מדאיגה עוד יותר. ארגוני מורדים, כגון ג'מאעת נוסרת אל-אסלאם ואל-מוסלמין (JNIM) וכן דאעש במחוז מערב אפריקה, הקימו שרשראות אספקה בלתי חוקיות לערכות "סטארלינק", שעושות את דרכן מלוב וניגריה אל מאלי, ניז'ר ואזורי סכסוך נוספים.

ביוני 2024, פרסם ארגון JNIM סרטון שבו נראה, לכאורה, מסוף "סטארלינק" במהלך פעולה צבאית באזור גאו שבמאלי. בפשיטות של צבא ניגריה על יעדי בוקו חראם בשנה שעברה, נתפס ציוד של "סטארלינק" אצל מפקד ביער סמביסה.

לאורך שנת 2025, קבוצות ג'יהאדיסטיות השתמשו יותר ויותר בקישוריות לוויינית כדי לתאם יחידות מפוזרות בשטח, להפיץ תעמולה, ולהתחמק ממעקבים המבוססים על יירוט שיחות, שמהם נהנו המדינות בעבר הודות לשליטתן ברשתות הקרקעיות.

בתחילת 2025 החלו ניז'ר וצ'אד להכשיר חוקית ולהסדיר את פעילות "סטארלינק" בתחומן כדי לשפר את הפיקוח, אך סביר להניח שרשתות ההברחה ימשיכו לפעול למרות זאת.

בתחילת 2025 החלו ניז'ר וצ'אד להכשיר חוקית ולהסדיר את פעילות "סטארלינק" בתחומן כדי לשפר את הפיקוח, אך סביר שרשתות ההברחה ימשיכו לפעול למרות זאת

שוק הולך ומתרחב

"סטארלינק" אינה השחקנית היחידה בזירה. מגזר החלל המסחרי הולך ומתמלא בחברות שהופכות להיות מרכזיות יותר ויותר עבור ההגנה הלאומית והיכולות הצבאיות. התוצאה היא שוק הולך ומתרחב של שירותים אסטרטגיים, שמדינות שונות גם מאמצות בשתי ידיים וגם מנסות להסדיר ולפקח עליהם.

אנטנה של "סטארלינק" על גג בית. אילוסטרציה (צילום: AFP)

בגזרת התקשורת, חברת "אירידיום" נותרה משולבת עמוקות במערכות תקשורת ביטחוניות. ב-2024 הודיעה החברה על חתימת חוזה לחמש שנים מול חיל החלל האמריקאי, לאספקת שירותי לוויין ניידים משופרים ושירותי תחזוקה נלווים, מה שמשקף תלות מתמשכת בספקים מסחריים עבור קישוריות ניידת "מעבר לקו הראייה".

גם Eutelsat OneWeb ופרויקט Kuiper של "אמזון" מתחרות בשוק הביטחוני והממשלתי, בעוד שיוזמת IRIS2 של האיחוד האירופי משקפת את שאיפת היבשת ליכולת לוויינית ריבונית ועצמאית. תצלומי לוויין מסחריים של חברות כמו Maxar, Planet ו-BlackSky, לצד נתוני מכ"ם מחברות Capella ו-ICEYE, מוטמעים כיום כחלק בלתי נפרד ממערכי הכוונת המטרות והמודעות המצבית של הצבאות השונים.

העימותים האחרונים העמיקו את כל ההסדרים הללו. לוויינים מסחריים, מסופי קצה ומנויים לנתונים הם כיום חלק משרשרת האספקה הצבאית. ובדיוק כמו תחמושת ומערכות הגנה אווירית, גם את האספקה שלהם אפשר להגביל, להסיט למקומות אחרים או להפוך לכלי נשק תחת לחץ פוליטי. מרחב החלל המסחרי הופך בהדרגה לחלק מהאופן שבו מדינות מפעילות כוח או נמנעות מכך.

מה שאיראן חשפה בצורה החדה ביותר הוא את חוסר המשילות המובהק – גירעון הסדרתי שמקרי השימוש של אוקראינה ו"סטארלינק" חשפו רק באופן חלקי.

מה שאיראן חשפה בצורה החדה ביותר הוא את חוסר המשילות המובהק – גירעון הסדרתי שמקרי השימוש של אוקראינה ו"סטארלינק" חשפו רק באופן חלקי

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב מדינות להבחין בין יעדים צבאיים לאובייקטים אזרחיים, אך מסוף לווייני שמשרת פעיל אופוזיציה בשעות הבוקר, עשוי לתמוך בתקיפה צבאית בשעות אחר הצוהריים.

אנטנות לוויין של סטארלינק בתערוכת האלקטרוניקה והחשמל הביתית הבינלאומית (IFA), 31 באוגוסט 2023 (צילום: Odd ANDERSEN / AFP)

נכון להיום, אין מסגרת בינלאומית מוסכמת שקובעת מתי שיבוש של רשת לוויינית מסחרית צריך להיחשב כהפעלת כוח צבאי תחת מגילת האו"ם. אין שום כללים שמתייחסים לשאלה האם אספקה חשאית של חומרה מסחרית נחשבת לפעולה של לוחמת מידע.

לא קיים כל מנגנון שמאפשר להטיל אחריות על מפעיל פרטי כאשר דעותיו של הבעלים מעצבות בפועל את התוצאות בשדה הקרב. וגם אין שום קונצנזוס ברור לגבי החובות החלות על מפעילי לוויינים מסחריים, שהמערכות שלהם נעות הלוך ושוב בין שימוש אזרחי לשימוש צבאי בזמן אמת.

לא קיים כל מנגנון שמאפשר להטיל אחריות על מפעיל פרטי כאשר דעותיו של הבעלים מעצבות בפועל את התוצאות בשדה הקרב. וגם אין שום קונצנזוס ברור לגבי החובות החלות על מפעילי לוויינים מסחריים

קישוריות אסטרטגית היא כיום שאלה של משילות ולא של גאוגרפיה. רוחב הפס מגיע היישר מהמסלול בחלל. מודיעין נרכש היום באמצעות מינוי חודשי. הריבונות מופעלת יותר ויותר דרך מערכות יחסים מול חברות פרטיות, הסכמי גישה שנקבעים במשא ומתן, והגדרות טכניות הנתונות במחלוקת מתמדת.

מדינה שתיכשל בראיית תשתיות לוויין מסחריות כתלות אסטרטגית – על כל המשתמע מכך מבחינת משמעת, יתירות טכנולוגית וארכיטקטורה משפטית – תגלה בעת משבר שהתלות הזו מנוהלת עבורה על ידי אחרים.

הגאופוליטיקה החדשה של "סטארלינק" כבר נמצאת כאן. השאלה היחידה היא אם המדינות ישכילו להסדיר אותה, או שמא הן רק ימשיכו להגיב אליה.

רוברט מוגה הוא שותף בכיר ב-SecDev Group, ממייסדי מכון איגראפה, עמית באקדמיית רוברט בוש, ומחבר הספר Terra Incognita: 100 Maps to Survive the Next 100 Years, יחד עם איאן גולדין.

מישה גלני הוא הרקטור של המכון למדעי האדם ומחברם של ספרים רבים, בהם McMafia: Seriously Organised Crime ו-Nemesis: The Hunt for Brazil's Most Wanted Criminal.