משל נהדר. חסר לי המוסר השכל ברמה המעשית יותר.
אחרי שנגמר המשל אתה אומר משהו בסגנון של – זה הזמן לא לוותר ולהראות שלא מפחדים. משם אתה קופץ להשפעה שתהיה לחוסר ויתור וחוסר פחד על חברי הקואליציה.
אבל מהו אותו חוסר ויתור? האם זה אומר פשוט להמשיך בהפגנות שקורות עכשיו? הן כמובן חשובות, אבל לא מה שיעשה את ההבדל. מה יעשה את ההבדל? עוד לא ראיתי פעולה אחת שנראית כפעולה שבאמת תשנה לאנשים שגומרים על הדמוקרטיה.
מצפה מאוד להוראות ברורות יותר ממך ומשכמותך
אז רק מלדבר על ייבוש התנחלויות והשקעה בחינוך הומינסטי ייבנה לנו כח פוליטי? לא נראה לי מספיק. אנחנו צריכים מסגרות כח שנשמרות – תשובה שלנו להתנחלויות. לדוגמא, הקמת ישובים ושכונות מעורבות, הקמת גרעיני לחץ בכל עיר, השקעה יתרה באיגוד עובדים.
דרישתו של שר הביטחון יואב גלנט מראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיר את מטרות המלחמה, אי הסכמתו לממשל צבאי ישראלי ברצועה, והצטרפותו של בני גנץ בסגנונו לדרישה הזאת – המחישו אולי יותר מבעבר כי בין מדינת ישראל לבין ממשלת ישראל שורר ניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה חריף יותר מניגוד העניינים בין ניהול המדינה על ידי ראש הממשלה נתניהו לבין הנאשם נתניהו שמנהל את משפטיו הפליליים במקביל.
כעת ברור כי ממשלת ישראל ומדינת ישראל חותרות לשתי מטרות מלחמה הפוכות. מדינת ישראל רוצה לשלב את פתרון בעיית עזה עם הקמת הברית הישראלית-סונית, שאבן היסוד שלה היא השלום עם סעודיה. אך ממשלת ישראל רוצה את ההפך – להתבצר בגטו יהודי, ולחדש את ההתנחלויות בעזה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
בית הנבחרים האמריקאי אישר לאחרונה את הצעת החוק להגנת אמריקאים מפני אפליקציות בשליטת יריבים זרים. מטרת הצעת החוק היא לאסור על גורמים סינים לשלוט על הפעילות של טיקטוק בארה"ב. עם זאת, החוק רחב יותר ויכול לחול גם על אפליקציות נוספות בחנויות היישומים בארה"ב, שנמצאות בשליטת גורמים בצפון קוריאה, רוסיה ואיראן.
הצעה זו זכתה לתמיכה דו מפלגתית בבית הנבחרים האמריקאי – הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקאית, והתקבלה ברוב של 352 תומכים אל מול 65 מתנגדים.
איתי יאיר חבר במעבדה למחקר, משפט, עבודה וטכנולוגיה, בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. המעבדה עוסקת בסוגיות הקשורות לעבודה בעידן הדיגיטלי, בדגש על הזכות לפרטיות, עבודה מרחוק, קהילת העובדים/ות בעידן הדיגיטלי, כלכלת הפלטפורמה, והשפעות של בינה מלאכותית על הזכות לשוויון.
הסופר הצרפתי פרנסואה מוריאק פסק בימי המלחמה הקרה:
"אני כל כך אוהב את גרמניה, שאני מרוצה מכך שיש שתיים".
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
בנימין נתניהו יצא להילחם בחמאסטן ובפתחסטן, והקים על חורבות ישראל את מדינת חרטטן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם