הטירוף שקורה עכשיו בפוליטיקה הישראלית מזכיר לי את הפעם ההיא שבאתי הביתה במקרה בשעת צהריים באמצע שבוע ונתקלתי בפורץ.
הסיפור התחיל ביום רגיל באמצע השבוע, החלטתי לקפוץ הביתה בסביבות 12 בצהריים, אני לא זוכר אפילו למה. הגעתי לפתח הדירה שלי ושל בת זוגי חן אז וראיתי שם איש, בחור בערך בגילי עומד באמצע הסלון שלי.
אלון הוטר הוא אבא לדני ובן זוג לחן, בעל תואר שני בתקשורת פוליטית, פעיל חברתי ואקטיביסט, יועץ פוליטי וראש המטה לשעבר של סגן שרת הכלכלה
כשבעה חודשים עברו מאז שהאחים והאחיות שלנו בשבי. חג החירות חלף ללא חירותם, ובקרוב יצוין יום העצמאות, כנראה בלעדיהם, ואין אור בקצה המנהרה. בזמן שהם נמקים בשבי, משהו בנו נמק. יש קשר ישיר בין החוסן הנפשי של כל אחד מאתנו לבין המצב הביטחוני והימצאותם של החטופים בשבי כבר חצי שנה.
הבית, שאמור להיות מקום המקלט הרגשי והפיזי שלנו, הוא כבר לא מקום מוגן. מחבלים עלולים לפרוץ אליו ולחטוף אותנו ממנו. מאז פרוץ המלחמה רבים מאתנו סובלים מחרדות, מגיפים את התריסים וחולמים חלומות רעים.
טלי כלפא היא עובדת סוציאלית קהילתית במחלקה לשירותים חברתיים וקהילתיים בעירייה במרכז הארץ. היום מנהלת מרכז שי"ל בעוצמה, מרכז למיצוי זכויות והתנהלות כלכלית. לפני כן, ליווי קבוצות מנהיגות ושיתוף ציבור באמצעות פעילים קהילתיים לטובת פיתוח שירותים ומענים בשיתוף הפעילים בהתאם לצרכים שעולים מהקהילה.
משטרת ישראל כבר אינה משטרת ישראל. כך מסתמן. שום ישראלי לא אמור להתנהג כך, בוודאי לא משרת ציבור במדים. התמונות והעדויות היומיות על אלימות השוטרים במחאות נגד הממשלה ובעד עסקה, כבר לא נתונות לוויכוח.
נשאלת השאלה מהיכן האכזריות, האטימות, הבריונות, האלימות הזו של חלק מהשוטרים נגד מפגינים? כשמביטים בעיני השוטרים הללו בעת פיזור הפגנות המוחים למען עסקת שבויים, אפשר לראות שנאה תהומית למפגינים. תיעוב. חוסר סבלנות. עצבים מרוטים, מתוחים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בוטים שמאלנים אנטי דמוקרטים, ואנטישמים (שונאי דתיים וימניים), תומכי מטרות החמאס של הפלת הממשלה הנבחרת,והפסקת המלחמה =ניצחון לחמאס שיתאושש ויחזור לסורו. למרות שרוב מוחלט של היהודים תומכים ממשלה! רוצים בחירות חדשות תמיד, למרות שמפסידים בהם, וכבר הודיעו שלא יקבלו את תוצאות הבחירות שבהם הימין שוב ינצח!
החתך שממנו מגיע השוטר הממוצע לא מאפשר לו גנטית להזדהות עם המפגינים,הרבה יותר חמלה ואמפטיה נוכל למצוא אצל השוטרים בהפגנות הנגד או התמיכה ברפורמה.
משטרה שמגבה אלימות ומשלמת בקידום על אלימות ,היא לא ראויה ולכן הכבוד ללובשי המדים בחלקים של האוכלוסיה זהה לאחוז של מפלגה חדשה התומכת בהתישבות על הירח
בתי המשפט אכן משחררים את העצורים מיד… אבל גם זה ישתנה כשמערכת מינוי השופטים תעבור לידי לוין והר סון מלך, ויקודמו רק שופטים שעצרו מפגינים או החמירו עם ערבים!
אנחנו בתהליך בו המשטרה כבר הפכה למליציה ומערכת המשפט עדין לא.
לא רבים מודעים לאחת הטעויות האסטרטגיות הגדולות של ישראל, כי היא התרחשה במחדל ולא במעשה. מדובר בחוסר הרצון להתערב במלחמת האזרחים בסוריה לטובת המתקוממים נגד משטרו של בשאר אל-אסד.
ישראל סירבה להתערב למרות שהקבוצות שלחמו באסד יצרו קשר עם ישראל ושיוועו לסיוע. מתוך קשרים שהיו לי עמם היה ברור כי הם לא ציפו שישראל תיכנס למלחמה עבורם.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום ירושלמי, אתה כתב ופרשן עתיר זכויות, אבל כתיבתך הנוכחית לא עומדת בסטנדרטים מינימליים. באופן קבוע אתה מדברר את התדרוכים והמסרים של נתניהו, דרעי ואחרים בלי לאתגר אותם ולשים בתוך הקשר.
בכתבה זאת, לדומה – מי מינה את סמוטריץ' הכושל לשר בשני משרדים חשובים?? הוא האחראי על הכשלונות אף יותר מהשר עצמו. גם ההשתלחות בפקידות הבכירה שמתפקדת כמובגרת האחראית בכלכלה הישראלית היא חצופה ושקופה, ונועדה להסיט את כל האש מנתניהו.
@בירנית גורן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
משל נהדר. חסר לי המוסר השכל ברמה המעשית יותר.
אחרי שנגמר המשל אתה אומר משהו בסגנון של – זה הזמן לא לוותר ולהראות שלא מפחדים. משם אתה קופץ להשפעה שתהיה לחוסר ויתור וחוסר פחד על חברי הקואליציה.
אבל מהו אותו חוסר ויתור? האם זה אומר פשוט להמשיך בהפגנות שקורות עכשיו? הן כמובן חשובות, אבל לא מה שיעשה את ההבדל. מה יעשה את ההבדל? עוד לא ראיתי פעולה אחת שנראית כפעולה שבאמת תשנה לאנשים שגומרים על הדמוקרטיה.
מצפה מאוד להוראות ברורות יותר ממך ומשכמותך
בדיוק! הסכנה הלאומית בחסות כת החרדים הגדלה מדי יום מתבררת בימנו.
סוף הדמוקרטיה ברור, גם אם ננצח בקרב נגד המושחת.
אי אפשר להמשיך לממן אותם ודור שלם שטוף שנאה ללא ליבה. יש להפרד מהם ומהמתנחלים כמה שיותר מהר, אם לא מאוחר מדי.
לאמץ את היהדות הרפורמית והערכית.
החרדים יהדות גזענית, שואפים למדינת חושך. זה הלחם והחמאה שלהם, אז להוציא אותם מהמשוואה. ולגבי חברי הליכוד, ביבי אסף את כל חסרי החוליות, הם משוכנעים שפיזית אין להם חוליות, אז גם לו רצו, הם לא יתנגדו למלך.
קשה לראות חסר חוליות שמפתח עמוד שדרה ופועל מהראש. כולם שבויים, חבורת מסכנים עלובים.