במערכת הביטחון מדווחים לציבור מעת לעת על כמות המחבלים שחוסלו בלבנון  ובעזה. לפעמים מדובר ב"כמה עשרות", לפעמים ב"מאה", ואפילו עד "מאתיים" הגיעו בספירה, הגם שיש קושי לא מבוטל לאמת את ההבדל בין מחבלים שנפלו בתוך לחימה לבין בלתי מעורבים.

הישענות על "ספירת גוויות" המוצגת ע"י הצבא כהישגים צבאיים והתקדמות – שלהם גם ערך פוליטי – בדרך אל ניצחון הנמצא בהישג יד, אינה המצאה ישראלית.

יהושע טייכר שירת כ-40 שנה בחטיבת המחקר באמ"ן וביחידה ללוחמה פסיכולוגית בצה"ל. קיבל את פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת בשנת 1990. פרסם מאמרים בסוגיות של הפתעות אסטרטגיות ויחסים בין-ערביים ב-BESA (מכון המחקר בסוגיות ביטחון של אוניברסיטת בר אילן) , בכתב העת "מערכות" של צה"ל ועוד.

הקביעה כי חמאס מורתע הייתה אקסיומטית במודיעין ובדרג המדיני הבכיר. שוב ושוב מתמסר המודיעין והממסד הביטחוני לרעיון הפשטני של "מאזן הרתעה".

על פי רעיון "מאזן ההרתעה", אפשר להעריך בסבירות גבוהה כי המורתע מולנו שוקל באופן רציונלי את סיכוייו, לנוכח מאזן הרווח וההפסד הצפויים משבירת הסטטוס קוו המאולץ בעיניו.

יהושע טייכר שירת כ-40 שנה בחטיבת המחקר באמ"ן וביחידה ללוחמה פסיכולוגית בצה"ל. קיבל את פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת בשנת 1990. פרסם מאמרים בסוגיות של הפתעות אסטרטגיות ויחסים בין-ערביים ב-BESA (מכון המחקר בסוגיות ביטחון של אוניברסיטת בר אילן) , בכתב העת "מערכות" של צה"ל ועוד.

בהקשר של כוונת ממשלת ישראל להשיג "ניצחון מוחלט" וסירובה לדון על "היום שאחרי" במלחמת המבול בחמאס ובעזה, אולי ראוי להיזכר בדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי לפני כמאה שנים בספרו "שמשון". ז'בוטינסקי הביא את דבריו של הקשיש החכם משעלבים, שלח בן-יובל, לשמשון, לאחר שזה נקט פעולה צבאית כדי להחזיר לאנשי שעלבים את כל ראשי העדר שגנבו מהם אנשי הכפר חרש שבשבט בנימין. השיח נפתח בהערה ובעקיצה של שלח, הקשיש החכם, לשמשון, שהוא (=שלח) לא זכה לראות, וכנראה גם לא יראה, איש שהוא גם רב-כוח וגם חכם.

שמשון, הידוע בכך שהוא רב-כוח, חוקר את שלח החכם: "ומה היה עושה חכם?"

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.

רב בישראל הוא מינוי פוליטי. ספק אם נותרו רבנים שהם במעמדם רק מכוח גדולתם בתורה. אמור לי מי אתה ואומר לך מיהו פטרונך. מי שאחראי לחלוקת הכוח הברוטלית הזאת הן המפלגות החרדיות והדתיות, שחילקו ביניהן לאחרונה את עוגת הרבנות ובתי הדין הרבניים.

מדובר במערכת משומנת של ג'ובים בשכר שערורייתי, שעלתה על גדותיה עד שלא נותר בה מקום לאלוהים. הדת אינה ערובה מפני משחיתיה. משרה רבנית היא תוצאה של יחצנות ואינה בהכרח תוצאת בקיאות במוסר ובהלכה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.