במערכת הביטחון מדווחים לציבור מעת לעת על כמות המחבלים שחוסלו בלבנון ובעזה. לפעמים מדובר ב"כמה עשרות", לפעמים ב"מאה", ואפילו עד "מאתיים" הגיעו בספירה, הגם שיש קושי לא מבוטל לאמת את ההבדל בין מחבלים שנפלו בתוך לחימה לבין בלתי מעורבים.
הישענות על "ספירת גוויות" המוצגת ע"י הצבא כהישגים צבאיים והתקדמות – שלהם גם ערך פוליטי – בדרך אל ניצחון הנמצא בהישג יד, אינה המצאה ישראלית.
יהושע טייכר שירת כ-40 שנה בחטיבת המחקר באמ"ן וביחידה ללוחמה פסיכולוגית בצה"ל. קיבל את פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת בשנת 1990. פרסם מאמרים בסוגיות של הפתעות אסטרטגיות ויחסים בין-ערביים ב-BESA (מכון המחקר בסוגיות ביטחון של אוניברסיטת בר אילן) , בכתב העת "מערכות" של צה"ל ועוד.
הקביעה כי חמאס מורתע הייתה אקסיומטית במודיעין ובדרג המדיני הבכיר. שוב ושוב מתמסר המודיעין והממסד הביטחוני לרעיון הפשטני של "מאזן הרתעה".
על פי רעיון "מאזן ההרתעה", אפשר להעריך בסבירות גבוהה כי המורתע מולנו שוקל באופן רציונלי את סיכוייו, לנוכח מאזן הרווח וההפסד הצפויים משבירת הסטטוס קוו המאולץ בעיניו.
יהושע טייכר שירת כ-40 שנה בחטיבת המחקר באמ"ן וביחידה ללוחמה פסיכולוגית בצה"ל. קיבל את פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת בשנת 1990. פרסם מאמרים בסוגיות של הפתעות אסטרטגיות ויחסים בין-ערביים ב-BESA (מכון המחקר בסוגיות ביטחון של אוניברסיטת בר אילן) , בכתב העת "מערכות" של צה"ל ועוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ההרתעה כנגד החיזבאללה תצליח רק אם ישראל תפמפם ללא לאות כי היא מקיימת את אמנת ג'נבה ה-4, ובמיוחד את סעיפים 18, 19 (מותר לתקוף בית-חולים שבו נמצא מתקן צבאי) ואת סעיפים 28, 29 (נוכחות אזרח אינה עילה לחסינות נקודה או איזור מפני פעולה צבאית + האחריות על האזרחים מוטלת על השולט בשטח), ובפרט תביא זאת לידיעת הלבנונים שמאגרי 160,000 הטילים של החיזבאללה מוסתרים במקום מגוריהם, ולכן בכל פעולה מקדימה למלחמה (למשל, הוצאת טילים ממאגריהם) ישראל תפציץ את המאגרים ללא התחשבות בנזק "האגבי" שיגרם.
אבל ההסברה הישראלית וההבנה הישראלית נמצאות בשפל המדרגה
– אין לי שום אשליה.
ד"ר יחיאל קמחי
בגיל 62 הגעתי למנהלת משאבי אנוש במקום עבודתי והודעתי לה שאני מעוניינת לפרוש. התגובה המיידית שלה הייתה "אבל את לא נראית".
"איך אני אמורה להיראות?", שאלתי בצחוק. "עם מקל ביד?" ככה התחילה ההיכרות האישית שלי עם הגילנות.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגו"ניט וקרן אלי ודליה הורוביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים, מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
לפעמים אדם סוחב תיק על גבו.
לפעמים הוא נושא אותו על כתפו.
לפעמים משא התיק נסבל,
ולפעמים סחיבתו נדמית קשה מנשוא
– יש רגעים כאלה.
ויש רגעים בהם הוא שואל את עצמו
– מה יהיה אם אניחו מידי?
מה יהיה אם אוריד את התיק מגבי?
אבל לא באמת יש אופציה כזו.
מדובר בסוג של חלומות בהקיץ.
סוג של פנטזיה.
לפעמים אדם סוחב תיק על גבו,
ועל אף שיכול שמדובר
בעניין של כמה שנים,
הוא מרגיש כאילו הוא נושא אותו
על גבו ואיתו חיים שלמים.
הוא מנסה להיזכר מה היה קודם,
אי-אז, בטרם הונח על גבו התיק,
אבל הזיכרון נעשה מעורפל
והתמונה היחידה שעולה במוחו
היא דמותו-שלו עם התיק שאיתו,
התיק שאותו הוא נושא על גבו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם