אמירתה של ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן השבוע בכנסת אל עבר הרב הרפורמי גלעד קריב, "תוציאו את הרפורמי הנאור החוצה, שהיהודים יישארו", היא לא רק מבישה ומכוערת. היא גם צבועה.

בעוד שהיא מעזה להטיף למיליוני יהודים בארץ ובעולם מי הוא יהודי ומי הוא לא, הממשלה שבה היא חברה פועלת בניגוד לערכי היסוד של היהדות. ערכים של ערבות הדדית, פדיון שבויים ואחריות קולקטיבית.

אנה קיסלנסקי משמשת כמנכ"לית התנועה הרפורמית החל משנת 2021. היא נולדה במוסקבה למשפחה יהודית חילונית, עלתה לארץ בגיל שנתיים וגדלה במשפחה חילונית עד שחפצה להינשא לבן זוגה ארתור. בהחלטה משותפת לוותר על הרבנות הגיעו לרב רפורמי והשאר- היסטוריה. אנה וארתור נשואים ומגדלים בצוותא שלושה ילדים ומתגוררים באבן יהודה.

בכל שנה, כשאני שומעת את הילדים שואלים "מה נשתנה", הלב שלי מתרחב. אבל השנה – השאלה הזו מהדהדת בי בעוצמה אחרת לגמרי. לא רק כשאלה של טקס, אלא כשאלה קיומית.

מה נשתנה? כמעט הכל השתנה מהשבעה באוקטובר. ישראל של היום היא מדינה אחרת: כואבת, מבולבלת, חוששת – ובעיקר מחפשת כיוון. הטראומה הלאומית חשפה סדקים עמוקים.

אנה קיסלנסקי משמשת כמנכ"לית התנועה הרפורמית החל משנת 2021. היא נולדה במוסקבה למשפחה יהודית חילונית, עלתה לארץ בגיל שנתיים וגדלה במשפחה חילונית עד שחפצה להינשא לבן זוגה ארתור. בהחלטה משותפת לוותר על הרבנות הגיעו לרב רפורמי והשאר- היסטוריה. אנה וארתור נשואים ומגדלים בצוותא שלושה ילדים ומתגוררים באבן יהודה.

בתוך השיח על היום שאחרי המלחמה דבר אחד ברור: הציבור הישראלי רוצה להיות יותר סובלני ופחות מקוטב. ברגע האמת, מכל הארץ התגייסו נשים וגברים, חילונים, דתיים, חרדים, רפורמים, קונסרבטיביים, דרוזים וערבים כתף אל כתף, פשוטו כמשמעו, למען מדינת ישראל.

לכל קבוצה מהקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית יש אחריות וחלק מרכזי בעיצוב המדינה בשש אחרי המלחמה, כשנכתוב את "החוזה החדש" של הקיום המשותף שלנו כאן, כחלק מבניית החוסן האישי והקולקטיבי שלנו.

אנה קיסלנסקי משמשת כמנכ"לית התנועה הרפורמית החל משנת 2021. היא נולדה במוסקבה למשפחה יהודית חילונית, עלתה לארץ בגיל שנתיים וגדלה במשפחה חילונית עד שחפצה להינשא לבן זוגה ארתור. בהחלטה משותפת לוותר על הרבנות הגיעו לרב רפורמי והשאר- היסטוריה. אנה וארתור נשואים ומגדלים בצוותא שלושה ילדים ומתגוררים באבן יהודה.

המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.

בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות

העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.