המתמטיקאי מאוניברסיטת בר־אילן שהואשם בתכנון רצח של מאות ערבים הוא שחר נבו – כך ניתן כעת לפרסם, לאחר שפג צו איסור הפרסום על זהותו.

נבו, בן 60, הוא פרופסור מן המניין, שתחומי המחקר שלו מתמקדים באנליזה מרוכבת ובתורת האופרטורים. הוא נעצר ב־17 בספטמבר וכתב אישום הוגש נגדו ביום שני.

לפי כתב האישום, נבו ביקש לפתות ולאחר מכן לסחוט את חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין, איש ליכוד לשעבר המזוהה עם הימין הקיצוני, כדי שיסייע לו לאתר 71 מחבלים נוספים לצורך ביצוע מתקפות בו־זמניות על מוקדי אוכלוסייה ערביים, בסיוע "גורמים חתרניים" היפותטיים בצבא.

לפי כתב האישום, מטרת התוכנית הייתה לגרום לערבים להימלט בהמוניהם מישראל ומהגדה לעזה, ללבנון ולירדן. התביעה טענה כי נבו החל לפתח את התוכנית בפברואר 2023, אך לא הצליח לגייס איש.

כלי תקשורת פלסטיניים מדווחים כי עלי א־זרארי, בן 44, נהרג סמוך לכפר בורקה, מצפון לשכם, ו־16 בני אדם נוספים נפצעו במהלך תקיפה של מתנחלים וחיילים בזמן שפלסטינים עסקו במסיק זיתים באזור.

نقل جثمان الشهيد علي حسن يسر البزاري (44 عاماً) الذي ارتقى جراء عدوان قوات الاحتلال ومليشيات المستوطنين على بلدة برقة شمال غرب نابلس. pic.twitter.com/BUGC7quYA0

— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) October 7, 2026

לא ברור כיצד נהרג א־זרארי. סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית וואפא דיווחה כי קבוצת מתנחלים, בליווי חיילים, תקפה מוסקי זיתים סמוך לכפר, הכתה אותם ופתחה לעברם באש.

צה"ל טרם פרסם תגובה.

עינב צנגאוקר, שהפכה לאחת ממובילות המחאה לאחר שבנה מתן נחטף לעזה, תקפה את הממשלה על שאינה נוטלת אחריות לאירועי 7 באוקטובר ועל סירובה להקים ועדת חקירה עצמאית לבדיקת הכשלים.

"הם מנסים לגרום לנו לשכוח מה קרה ב־7 באוקטובר", אמרה לגלי צה"ל.

"אנחנו לא נשכח, נדרוש את האמת כי זו המורשת שלנו. לזכרם ולמענם", הוסיפה.

"הפחד חרוט לי בלב, הדמעות שלא מפסיקות, הלב שכואב ומדמם עד לרגע הזה ומרוסק לרסיסים", אמרה.

משפחותיהן של 16 התצפיתניות שנהרגו בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר משבחות את גבורת בנותיהן באותו יום.

"בשעה 6:29 לפני שלוש שנים, כששערי הגיהינום נפתחו, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין שהדבר הנורא מכול יתרחש", אמר דרור אשרם, שבתו, סמלת שי אשרם, הייתה אחת מ־16 התצפיתניות שנהרגו.

אנדרטה לזכר התצפיתניות שנהרגו בחמ"ל נחל עוז, מרץ 2025 (צילום: טל שניידר)

"אנחנו עומדים כאן שלוש שנים אחרי, ואין מחילה – ולעולם לא תהיה – על אובדן הבנות שלנו. על הגיהינום שעברו ברגעיהן האחרונים, על הכשלים, על ההפקרה שלהן ושלנו. לא נשכח ולא נסלח", אמר, בעת שהמשפחות התכנסו ליד אנדרטה לזכר החיילות.

חוקרי צה"ל תיארו את הקרב בבסיס נחל עוז כאחד הכישלונות הגדולים ביותר של הצבא ב־7 באוקטובר. בסך הכול נהרגו בבסיס 53 חיילים: 31 לוחמים ו־22 חיילים שאינם לוחמים, ובהם 16 תצפיתניות. עשרה נוספים נחטפו — שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שריון.

אשרם קרא לצה"ל להכיר בגבורת החיילות.

"כולן, ללא יוצאת מן הכלל, הפגינו אומץ יוצא דופן, רעות, נחישות ודבקות במטרה מול האויב", אמר, לפי חדשות 12.

"גבורה בקרב נמדדת בדרכים רבות. להיות בתוך הגיהינום, בפחד מוות, בתוך מיגונית שנפרצה מכל עבר, ולהבין שאלה אולי הרגעים האחרונים שלך – ובכל זאת להעביר את הטלפון לחברות שלך כדי שיוכלו להיפרד מההורים שלהן – זו גבורה.

"להרגיע את החברות שלך, ואחר כך אפילו את ההורים שלך, כשאת בעצמך מבועתת – זו גבורה.

"להשליך בחזרה רימונים שמחבלים זרקו לתוך המיגונית, כשאת יחפה, בפיג'מה, בידיים חשופות – זו גבורה.

"לראות במצלמות את המחבלים פורצים את הגדר, ולהמשיך לדווח בקשר, במקצועיות ובקור רוח, לכוון כוחות כדי להציל אחרים – זו גבורה", אמר אשרם.

שרידי מוצב נחל עוז, ספטמבר 2025 (צילום: טל שניידר)

לקראת הפלישה והטבח בהובלת חמאס ב־2023 העבירו התצפיתניות התרעות על אימונים של מחבלים לקראת המתקפה, אך התרעותיהן, כידוע, לא זכו להתייחסות. חלק מהתצפיתניות, שרבות מהן נשים, אמרו כי סקסיזם היה אחד הגורמים לכך שאזהרותיהן נדחו.

חמ"ל התצפיתניות השרוף במוצב נחל עוז (צילום: zeev stein Pikiwiki Israel)

מעיין שרמן, אמו של רון שרמן שנהרג בשבי ברצועת עזה, אמרה במחאה שהתקיימה בטיילת בתל אביב כי "רון הוקרב בהפצצות חיל האוויר. בדיוק שלוש שנים לטבח, אני מבינה שאין יותר את מדינת ישראל כפי שהכרתי אותה".

מעיין התייחסה גם לאמירתו של המגיש ינון מגל, שאמר שעליה לבקש סליחה מתניהו בדברים: "אתמול נחצה עוד גבול חדש של טירוף. השופר הראשי כינה אותי ואת שאר המשפחות 'אנשים מטורפים ושפלים', ואמר שעלינו לבקש סליחה מנתניהו. נתניהו וממשלתו הם אלה שצריכים לבקש סליחה מאיתנו, ממני ומרון".