ישראל לא ערוכה למלחמה גרעינית כוללת מול פקיסטן ואיראן הגרעיניות וכל מדינות האסלאם שזה 22 מדינות גדולות אוים של 300.000 טילים חלק כימי מכל כיוון ישראל הייתה צריכה לבנות כור של 1000/500 מגהוואט ולא 24 מגה וואט ישראל שידרגה את הכור ל75/150 מגהוואט ישראל צריכה ארסנל גרעיני של 2500 פצצות אטום של 250/30 קילוטון מאורניום ופלוטוניום כדי למחוק את כל האסלאם מהמפה לישראל יש היום בין 500 פצצות אטום (150 מפלוטוניום 4.5 ק"ג ו350 פצצות אורניום)ל 700 פצצות אטום זה לא מספיק מול כל האסלאם
מאז החלה המהפכה השלטונית, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה בעזה, מתחולל בישראל משבר שלא היה כמותו מאז "מרד הגנרלים" של 1948. אבל זהו משבר בכיוון המנוגד לזה שיזם דוד בן גוריון.
בן גוריון הבין, שעם הקמת המדינה חייבים לבטל את המחתרות וכי יש לבנות צבא אחד ואחיד, ממלכתי. לשם כך הוא חיסל את האצ"ל והלח"י וביטל את תפקיד הרמ"א – ראש המטה הארצי של ההגנה, ישראל גלילי. ארבעה אלופים שרצו להגן על גלילי ולשמר את הארגון שלהם התפטרו, וכך פרץ מה שכונה "מרד הגנרלים". בסופו של דבר האלופים חזרו בהם ובן גוריון הצליח במשימתו.
פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי שפרסם ששה ספרים ועשרות מאמרים בעיקר על יחסי חברה-צבא ותקשורת בישראל ובעולם. הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת UMD.
עיוורון צבאים
בהתפתחות מרתקת של ההיסטוריה הפוסט-קומוניסטית, רומניה הפכה לשדה קרב במאבק הטיטני בין הדמוקרטיה הליברלית – שיטת הממשל שחשבנו שניצחה במלחמה הקרה – לבין הכוחות בראשות רוסיה שרוצים להחזיר את השעון לאחור. מה שחדש הוא שממשלת ארצות הברית נמצאת ממש בצד של אויבי הדמוקרטיה.
תשומת הלב בחודשיים האחרונים התמקדה בעיקרה בנטישתו של דונלד טראמפ את אוקראינה. לאחר המארב נגד מנהיג אוקראינה ולודימיר זלנסקי ב-28 בפברואר בבית הלבן, טראמפ ניתק את הסיוע הצבאי ולאחר מכן את שיתוף המודיעין עם אוקראינה – ואז החזירם לאחר שיחות בילטרליות בערב הסעודית, שם זלנסקי התחייב להפסקת אש זמנית.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
"אם שני העמים יקשיבו לאהוד בנאי ולי, נסיים את זה תוך חודש"
ב-1976 נרשמתי ללימודי קראטה.
זה התחיל באירוע טריוויאלי וחסר חשיבות, שהפך לאירוע מעצב בחיי. נוכחה באירוע הזה גם אוּלָה, מתנדבת משוודיה שאותה הכרתי בקיבוץ יד-חנה. כשסיימתי את השרות בנח"ל התגוררנו בדירה בתל-אביב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון שיחידות "צווארון לבן" מאויישות במידה רבה על ידי חיילים וחיילות בני מעמד ביניים גבוה, אבל מדובר במעמד ששם דגש על חינוך טכנולוגי ומדעי. כאלו ניתן למצוא לא מעט גם בין תושבי התנחלויות בגדה שמוצאם ממשפחות אנגלוסכסיות, רבות מהן מסורתיות או דתיות על מלא.
הבעיה נעוצה במשמעת הצה"לית הרופפת ובכניעה המתמשכת (שנטמעה כסטנדרט בהתנהלות הצבא) להלכי רוח דתיים ולשתלטנות הדתית. אלו התחזקו ללא הכר בעשורים האחרונים עם התגברות נוכחות בוגרי המכינות הדתיות ביחידות השדה והתחזקות הזיקה למסורת, למשיחיות ולאמונות טפלות שונות ומשונות (לכאורה מבוססות אמונה דתית) בחברה היהודית בכללותה.
האם באמת יש הסללה על בסיס "אתנו מעמדי",
או שהצבא עושה כבר עשורים כל שניתן להביא אוכלוסיות שונות ליחידות שונות, אבל, יש אתגרים של יכולות וציונים במקצועות נחוצים וידע באנגלית וסיווג מסיבות אידיאולוגיות או אחרות ועוד?
אפשר בבקשה גיבוי לטענות?