שני שירים חוזרים אלי שוב ושוב כשאני מריחה את ריח אלול והסליחות שהוא מביא אתו. האחד של לאה גולדברג, 'סליחות' והשני של רחל, 'פגישה חצי פגישה'. שניהם מתארים מפגש מורכב עם אהוב ובשניהם מופיעה הכריעה בשורה האחרונה:

"לכרוע על חוף הסליחה" (גולדברג)
"ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן" (רחל)

אביגיל אנטמן היא חברת הנהלת נשות הכותל. תושבת ירושלים, משוררת, מורה לספרות ומחנכת בתיכון המסורתי בירושלים. חברת ארגון 'קולך'- פורום נשים דתיות. בעלת טור קבוע על פרשת השבוע. חברת קהילת 'שירה חדשה' מאז היווסדה ב-2002. גדלה ברובע היהודי ונהגה להתפלל מידי שבת בכותל המערבי

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

נשימה/ אגי משעול

לא בשאיפה
כי אם במורד הנשיפה
בתחתיתה
בהפוגה הקטנה
הכמעט לא מורגשת
שם
לפני תנופת החיים
הממלאת שוב את הראות
ודוחקת כל ריק
לצדדים
ולא בשפיץ המחשבה
לא כשהיא חדה
מבריקה
או מפתלת את עצמה
כי אם בדהותה
כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבהה
לפני שהוא מתכסה
במחשבה אחרת
שם
לשם אני
גם אם אתמיד בכשלוני
לזכור.

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אין כמו השיר של משעול כדי לתאר את הימים ימי תחילת אלול, ימי קול השופר.
האוויר הנכנס פנימה אל תוך השופר ומוציא מתוכו קולות של שברים. אותם קולות בתוכנו שאין להם מילים מדויקות.

הימים ימי תחילת אלול, ימי קול השופר. האוויר הנכנס פנימה אל תוך השופר ומוציא מתוכו קולות של שברים. אותם קולות בתוכנו שאין להם מילים מדויקות

שאלות, ספקות, מחשבות, פחדים. שמחה והתרגשות לקראת עוד שנה חדשה.  אנחנו נושמים באופן אוטומטי מבלי לשים לב,  והנה ברגע תקיעות השופר -הנשימה האוטומטית הופכת להיות מלאה בכוונה, בתפילה, בבקשה ובעיקר בתשומת לב לעיקר, הלא הם החיים עצמם.

שבריר שנייה בין שאיפה לנשיפה.
אותו רגע שבין השנה הקודמת לשנה הבאה.
אותה הפוגה קטנה וכמעט לא מורגשת.

שם לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות, לפני שנכנס לתוך אותה תזזיתיות של עשייה ושאיפות הדוחקת כל ריק לצדדים. בדיוק ברגע הזה שבו אנחנו נמצאים עכשיו.

רגע של הפוגה שבין המחשבות, של התפוגגות כל אותן מחשבות על מה שהיה,  רגע לפני שהבהייה הזו מתכסה במחשבות חדשות על לאן? ומתי? וכמה? ועל מה שיהיה? לשם אני רוצה להגיע גם אם אתמיד בכשלוני לזכור.

ביום א' כ"ד באב, ה25.8 בשעה 16:30, תתקיים סדנת תקיעה בשופר עם נשות הכותל, כהכנה לראש חודש אלול. בסדנה נלמד על מקור השופר ביהדות, האם מותר לנשים לתקוע בשופר? בהתנסות מעשית נלמד כיצד לתקוע בשופר. האירוע
יתקיים בתחנת הקריאה שבפינת רחובות מסריק והרכבת (על פארק המסילה), ירושלים. הכניסה חינם ומיועדת לכולן/ם.

אביגיל אנטמן היא חברת הנהלת נשות הכותל. תושבת ירושלים, משוררת, מורה לספרות ומחנכת בתיכון המסורתי בירושלים. חברת ארגון 'קולך'- פורום נשים דתיות. בעלת טור קבוע על פרשת השבוע. חברת קהילת 'שירה חדשה' מאז היווסדה ב-2002. גדלה ברובע היהודי ונהגה להתפלל מידי שבת בכותל המערבי

"גדולה אמת שאפילו מתוך השקר אמת ניכרת" (ש"י עגנון)

בחודש העשירי לשנת 2023, בשנת 76 לקיומה של מדינת ישראל, ארע בה דבר נורא. בבוקר שבת חג שמחת תורה, פרצו גדודי אויב את גדר גבולה של המדינה, דהרו אל יישוביה, ובמשך כל אותו היום הרגו, רצחו וטבחו בתושבי ישראל – נשים ילדים גברים וטף: בתים על יושביהם הועלו באש, משפחות שלמות- הורים וילדיהם נטבחו למוות. למעלה מ-1,200 איש נספו במהלכו של יום נורא זה, למעלה מ-240 אנשים, ובהם חיילות וחיילים, נערות ונערים, נשים, גברים, ילדים, פעוט ותינוק נחטפו אל מעבר לגבול. שבועיים לאחר מאורע הדמים יצאה מדינת ישראל למלחמה בשטח האויב. בחלוף שנה מהמאורע, מעל מאה איש נותרו עדיין חטופים בידי האויב.

איריס שמואלי היא משפטנית ועורכת דין ישראלית, העוסקת בנושאים כלכליים, חוקתיים ומנהליים. היא שירתה משך שנים כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), והועסקה כתובעת בעבירות צווארון לבן. היא מכהנת כיום כחברת הועד המנהל של התנועה לאיכות השלטון, ומתנדבת במערך עוטף עצורים לעצורי המחאה. המציאות החברתית והפוליטית ושינוי האווירה ברחוב הישראלי בשנים האחרונות, הוציאו אותה ואת כתיבתה אל הרחוב.

המאבק שמנהל שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, איננו המאבק הראשון שלו נגד היועצים המשפטיים לממשלה ונגד שופטי ביהמ"ש העליון.

מיום שקרעי נבחר לכנסת ב-2019 זו שאיפתו הגדולה ביותר. ביולי 2020, כשהיה עדיין ח"כ ירוק שטרם חלם להיות שר בממשלה, קיימתי אתו ראיון מקיף ל"ישראל היום". במהלך הריאיון שאלתי אותו על בסיס מה הוא טען שהיועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט (שכיהן בתפקיד מ-2016-2022), שם לו למטרה להדיח את ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. וזאת לנוכח העובדה שנתניהו הוא זה שמינה את מנדלבליט להיות מזכיר הממשלה שלו ולאחר מכן ליועמ"ש.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

בישראל חיים כיום למעלה מ-13 אלף יתומי צה"ל ומערכת הביטחון, 93% מהם בני 21 ומעלה, שהחוק הקיים מתעלם לחלוטין מהם ומצרכיהם.

החקיקה הנוכחית מכירה ביתומי צה"ל רק עד גיל 21, כאילו האובדן והכאב נעלמים עם ההגעה לבגרות. מצב זה מוביל לכך שיתומים בוגרים נותרים ללא סיוע רגשי, כלכלי וחברתי, למרות שהטראומה מלווה אותם לאורך כל חייהם.

אורלי זוהר, שכלה בגיל 33 את בעלה רס"ן אמיר זוהר ז"ל שנפל בנובמבר 2000 בלחימה במבואות יריחו. זוהר, אם לשלושה יתומי צה"ל, היא פסיכותרפיסטית במקצועה, נאבקת למען זכויותיהם של יתומים ואלמנות שאיבדו את היקרים להם במסגרת שירותם הצבאי.