עינב צנגאוקר, שהפכה לאחת ממובילות המחאה לאחר שבנה מתן נחטף לעזה, תקפה את הממשלה על שאינה נוטלת אחריות לאירועי 7 באוקטובר ועל סירובה להקים ועדת חקירה עצמאית לבדיקת הכשלים.

"הם מנסים לגרום לנו לשכוח מה קרה ב־7 באוקטובר", אמרה לגלי צה"ל.

"אנחנו לא נשכח, נדרוש את האמת כי זו המורשת שלנו. לזכרם ולמענם", הוסיפה.

"הפחד חרוט לי בלב, הדמעות שלא מפסיקות, הלב שכואב ומדמם עד לרגע הזה ומרוסק לרסיסים", אמרה.

משפחותיהן של 16 התצפיתניות שנהרגו בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר משבחות את גבורת בנותיהן באותו יום.

"בשעה 6:29 לפני שלוש שנים, כששערי הגיהינום נפתחו, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין שהדבר הנורא מכול יתרחש", אמר דרור אשרם, שבתו, סמלת שי אשרם, הייתה אחת מ־16 התצפיתניות שנהרגו.

אנדרטה לזכר התצפיתניות שנהרגו בחמ"ל נחל עוז, מרץ 2025 (צילום: טל שניידר)

"אנחנו עומדים כאן שלוש שנים אחרי, ואין מחילה – ולעולם לא תהיה – על אובדן הבנות שלנו. על הגיהינום שעברו ברגעיהן האחרונים, על הכשלים, על ההפקרה שלהן ושלנו. לא נשכח ולא נסלח", אמר, בעת שהמשפחות התכנסו ליד אנדרטה לזכר החיילות.

חוקרי צה"ל תיארו את הקרב בבסיס נחל עוז כאחד הכישלונות הגדולים ביותר של הצבא ב־7 באוקטובר. בסך הכול נהרגו בבסיס 53 חיילים: 31 לוחמים ו־22 חיילים שאינם לוחמים, ובהם 16 תצפיתניות. עשרה נוספים נחטפו — שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שריון.

אשרם קרא לצה"ל להכיר בגבורת החיילות.

"כולן, ללא יוצאת מן הכלל, הפגינו אומץ יוצא דופן, רעות, נחישות ודבקות במטרה מול האויב", אמר, לפי חדשות 12.

"גבורה בקרב נמדדת בדרכים רבות. להיות בתוך הגיהינום, בפחד מוות, בתוך מיגונית שנפרצה מכל עבר, ולהבין שאלה אולי הרגעים האחרונים שלך – ובכל זאת להעביר את הטלפון לחברות שלך כדי שיוכלו להיפרד מההורים שלהן – זו גבורה.

"להרגיע את החברות שלך, ואחר כך אפילו את ההורים שלך, כשאת בעצמך מבועתת – זו גבורה.

"להשליך בחזרה רימונים שמחבלים זרקו לתוך המיגונית, כשאת יחפה, בפיג'מה, בידיים חשופות – זו גבורה.

"לראות במצלמות את המחבלים פורצים את הגדר, ולהמשיך לדווח בקשר, במקצועיות ובקור רוח, לכוון כוחות כדי להציל אחרים – זו גבורה", אמר אשרם.

שרידי מוצב נחל עוז, ספטמבר 2025 (צילום: טל שניידר)

לקראת הפלישה והטבח בהובלת חמאס ב־2023 העבירו התצפיתניות התרעות על אימונים של מחבלים לקראת המתקפה, אך התרעותיהן, כידוע, לא זכו להתייחסות. חלק מהתצפיתניות, שרבות מהן נשים, אמרו כי סקסיזם היה אחד הגורמים לכך שאזהרותיהן נדחו.

חמ"ל התצפיתניות השרוף במוצב נחל עוז (צילום: zeev stein Pikiwiki Israel)

מעיין שרמן, אמו של רון שרמן שנהרג בשבי ברצועת עזה, אמרה במחאה שהתקיימה בטיילת בתל אביב כי "רון הוקרב בהפצצות חיל האוויר. בדיוק שלוש שנים לטבח, אני מבינה שאין יותר את מדינת ישראל כפי שהכרתי אותה".

מעיין התייחסה גם לאמירתו של המגיש ינון מגל, שאמר שעליה לבקש סליחה מתניהו בדברים: "אתמול נחצה עוד גבול חדש של טירוף. השופר הראשי כינה אותי ואת שאר המשפחות 'אנשים מטורפים ושפלים', ואמר שעלינו לבקש סליחה מנתניהו. נתניהו וממשלתו הם אלה שצריכים לבקש סליחה מאיתנו, ממני ומרון".

גורם בכיר במשטרה תוקף באופן חריג את ראש השב"כ דוד זיני, בעקבות הדברים שאמר אמש בישיבת הקבינט על התארגנויות בעלות מאפיינים צבאיים בפזורה הבדואית בנגב. הגורם אמר ל-ynet כי "לא ברור מאיפה ראש השב"כ הביא את המידע הזה. רכזי שב"כ שעובדים מול מחוז דרום אומרים שאין להם מושג על מה הדברים מבוססים.

"אם בידי שב"כ קיים מידע מודיעיני על הקמת גדודים או תשתיות צבאיות בנגב, מצופה שמידע חמור כזה יועבר קודם כול למשטרת ישראל ולמחוז דרום".

ראש שב"כ דוד זיני בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. 21 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המשטרה בודקת חשד לניגוד עניינים של ראש אגף הביטחון במשרד התחבורה, אברי כהן, ושל דביר רובינשטיין, מנהל מרכז המבצעים לאבטחת תעופה, בעקבות עבודות נוספות שביצעו במקביל לתפקידיהם, כך על פי דיווח בהארץ.

השבוע נחשף כי כהן, שאחראי בין היתר על בידוק צוותי אוויר זרים המגיעים לישראל, עובד לפרקים גם כ"קב"ט עתודאי" מטעם חברות התעופה הישראליות בשדות תעופה בחו"ל, תמורת תשלום נפרד.

כהן טען כי קיבל ב־2018 אישור לעבודה הנוספת ממנכ"לית משרד התחבורה, אך מנכ"לית המשרד לשעבר קרן טרנר ושני בכירים נוספים שכיהנו אז בתפקידים רלוונטיים אמרו ל"הארץ" כי אישור כזה לא ניתן.

כהן לא הציג לעיתון מסמך המאשר את טענתו.

במקביל, לפי פרסום בחדשות 12, רובינשטיין קיבל לכאורה תשלום מפליי דובאי עבור ייעוץ והדרכות, וכן עבד עבור חברת אמירייטס, אף שמתוקף תפקידו במשרד התחבורה הוא אמור לפקח על חברות תעופה זרות.

עוד דווח כי רובינשטיין אינו עובד מדינה אלא מועסק כפרילאנסר במשרד במשך 19 שנה, ובמקביל הוא בעלים של חברה פרטית ושימש מרצה לביטחון ואבטחה.

מטוס של חברת פליי דובאי ועליו נוסעים ישראלים שהיו קודם לכן על טיסה אחרת של החברה שנחתה נחיתת חירום בערב הסעודית, מתקרב לנחיתה בנמל התעופה בן גוריון. 30 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)