משטרת בריטניה הודיעה שעצרה בלונדון צעיר בריטי בן 22 בחשד להכנת פעולות טרור, כחלק מהחקירה סביב החשד לתכנון פיגוע סמוך לבסיס חיל האוויר פיירפורד, המשמש את ארצות הברית לתקיפות באיראן.

מהיחידה ללוחמה בטרור נמסר כי הצעיר נעצר באזור וסטמינסטר, וכי שוטרים ערכו חיפוש בנכס באותו אזור. החשוד עדיין מוחזק במעצר.

המעצר הוא ההתפתחות האחרונה בחקירה שעוררה תשומת לב בינלאומית, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי איום הקשור לאיראן הוביל להוצאתם של מפציצי B-1 אמריקאיים מהבסיס. איראן מצידה הכחישה כל מעורבות בתכנון פיגוע כלשהו.

ויקי אוונס, המתאמת הלאומית הבכירה ללוחמה בטרור, אמרה כי "החקירה עדיין פעילה, והצוותים המומחים שלנו ממשיכים לפעול במספר כיווני חקירה בנוגע לנסיבות האירועים סביב בסיס פיירפורד".

שישה גברים בשנות ה-20 לחייהם שנעצרו קודם לכן בקשר לחקירה, בהם אדם בעל אזרחות בריטית ואיראנית כפולה שנעצר ב-1 באוקטובר, שוהים עדיין תחת תנאי שחרור בערבות.

שוטרים במתחם שהוקם במועדון הכדורגל לנוער בפיירפורד, בסמוך לבסיס חיל האוויר המלכותי פיירפורד שבדרום-מערב אנגליה, בעת שמשטרת בריטניה ללוחמה בטרור חוקרת תקרית ליד הבסיס, בכפר ולפורד. 27 בספטמבר 2026 (צילום: JUSTIN TALLIS / AFP)

המשטרה הודיעה היום על מעצרם של שלושה מתנחלים קטינים בחשד שהשתתפו ב"התפרעות אלימה", שבה עשרות צעירים יהודים תקפו קשיש פלסטיני סמוך לשער שכם בירושלים ביום שלישי שעבר.

הקטינים העצורים, תושבי ההתנחלות החרדית הגדולה ביתר עילית שבדרום הגדה המערבית, צילמו לכאורה את התקיפה ופרסמו את התיעוד ברשתות החברתיות.

מהמשטרה נמסר כי הם נלקחו לחקירה בתחנת שלם שבמזרח ירושלים, בחשד למעורבות הן בהתפרעות והן בתקיפה.

בשבוע שעבר הודיעה המשטרה כי 11 בני אדם נעצרו במהלך "הפרות סדר" סמוך לשער שכם בלילה שבין שני לשלישי, אך איש מהם לא היה מעורב בתקיפה שתועדה בסרטון.

כלי תקשורת פלסטיניים מדווחים כי מתנחל פתח באש לעבר פלסטינים במהלך מסיק זיתים סמוך לכפר עקרבה, דרומית לשכם.

בתיעוד מהזירה נשמעות יריות, בעוד שפלסטינים נראים נמלטים מהמקום ברכב.

إصابة الصحفي جعفر اشتية إثر اعتداء المستوطنين عليه خلال تغطيته في عقربا بنابلس. pic.twitter.com/d2Z5pYwnlh

— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) October 6, 2026

על פי הדיווחים, כמה פלסטינים נפצעו מהירי ואחרים ספגו חבלות לאחר שהוכו על ידי מתנחלים, אם כי המספר המדויק של הנפגעים טרם התברר.

עוד דווח כי אחד הפצועים בתקרית הוא צלם פלסטיני.

מצה"ל טרם נמסרה תגובה לאירוע.

الهلال الأحمر: إصابة بالرصاص الحي في القدم وأخرى اعتداء بالضرب من قبل مستوطنين في بلدة عقربا جنوب نابلس pic.twitter.com/Rx6f3flspl

— العربية (@AlArabiya) October 6, 2026

מפגינים חרדים חוסמים כביש ומתעמתים עם שוטרים במחאה על מעצר עריקים בירושלים, 1 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

צה"ל הודה כי "בתקופה האחרונה" הוא לא פעל באופן יזום לפעול נגד העריקים והמשתמטים מהחברה החרדית, למרות הוראות חוזרות ונשנות של בג"ץ שלפיהן יש לאכוף את חובת הגיוס גם על גברים חרדים שלא מתגייסים.

הדברים פורסמו לאחר שמאות מפגינים חרדים התעמתו הלילה עם המשטרה בבניין מגורים במודיעין ובסביבתו, בניסיון למנוע מחיילי המשטרה הצבאית לעצור עריק חרדי, ובסופו של דבר כוחות הביטחון עזבו את המקום מבלי לעצור אותו.

מסמך סיכום שפורסם היום בעקבות בחינה שערך לאחרונה הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע ליישום הוראות בג"ץ קבע שגורמים בצבא הודו ש"בתקופה האחרונה, על רקע ריכוז מאמצים במעברי הגבול והתאמות לתקופת החגים, ככלל, לא התקיימה אכיפה יזומה ולא התבצעו מעצרים", מבלי לציין פרק זמן מסוים שבו לא בוצעה האכיפה.

הגורמים בצה"ל אמרו לנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה שמעצרים של עריקים ומשתמטים חרדים לא בוצעו "על רקע ריכוז מאמצים במעברי הגבול והתאמות לתקופת החגים".

לדבריהם, בין 1 בספטמבר ל־22 בספטמבר נעצרו 212 עריקים ומשתמטים במעברי גבול שונים, רובם בנמל התעופה בן־גוריון, ו־163 מהם היו מהחברה החרדית.

נראה שהיעדר פעילות מעצרים יזומה מחוץ למעברי הגבול נמשך לפחות חודשיים, ואולי אף מאז יולי, אז העבירה הממשלה חוק שאסר במשך שבעה חודשים על צה"ל והמשטרה לעצור תלמידי ישיבות חרדים שלא התייצבו לשירות צבאי.

בג"ץ הקפיא את יישום החוק ב־15 ביולי, יום אחד בלבד לאחר שהחוק עבר, אף ששרים בממשלה קראו לרשויות האכיפה לפעול בכל זאת בהתאם לחוק ולהתעלם מבית המשפט.

בספטמבר פסל בג"ץ את החוק, לאחר שקבע כי הוא מפלה ואינו חוקתי.

"העובדה כי זה זמן לא מבוטל לא מתבצעת פעילות יזומה מול משתמטים, לרבות מעצרים, אינה הולמת את צורכי הביטחון – בפרט לאור הבהרת הפיקוד הבכיר של הצבא כי הגדלת הצבא הסדיר היא צורך אסטרטגי; את ערך השוויון, את התחייבויות המדינה בפני בג"ץ ואת פסק הדין שניתן ובו נקבע כי יש להורות על בטלותו של החוק שמנע ביצוע של מעצרים של תלמידי ישיבות", כתב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון במסמך הסיכום.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן משתתף באירוע בחירות בחיפה. 28 בספטמבר 2026 (צילום: שרון לייבל/פלאש90)

בג"ץ הציע ליושב ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן למשוך את העתירה שבה ביקש שבית המשפט יורה לשירות הביטחון הכללי לאבטח אותו.

לפי הודעת המפלגה, הצעת בית המשפט ניתנה לאחר שנציגי השירות והמדינה הציגו לשופטים את חוות דעתם המקצועית בנוגע לאיומים הנשקפים על גולן ואת המענה האבטחתי המוצע.

"יש לנו גוף מקצועי שתורתו אומנותו בעניין הזה ולא נתערב", אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון.

עמית הוסיף ש"השירות מנחה וינחה את המשטרה בהתאם למידע שתעבירו", וכי המענה שיינתן יהיה "בהתאמה לרמת הסיכון שנבחנת באופן שוטף".

גולן עתר לבית המשפט לאחר שהמשטרה הגדירה את רמת האיום עליו כ־4 מתוך 6, על רקע עשרות איומי רצח.

במפלגת הדמוקרטים אמרו שהיעדר האבטחה פוגע ביכולתו של גולן לנהל את קמפיין הבחירות, שבועות ספורים לפני הבחירות וציינו שיושב ראש ישר! גדי איזנקוט, שרמת האיום עליו זהה לפי דירוג המשטרה, כבר קיבל אבטחה.

בית המשפט ביקש מהמדינה לעדכן את עורכי דינו של גולן בפרטי מתווה האבטחה המוצע, ולאחר מכן תחליט המפלגה אם למשוך את העתירה.