רבות מאחוזות המטעים ששגשגו במאה ה-19 בדרום ארצות הברית משמשות היום כמוזיאונים, שלא לומר אנדרטאות, לתקופה ההיא. אחת מהאחוזות האלה היא אחוזת מטעי הסוכר בון סז'ור בדרום לואיזיאנה, שזכתה לימים לכינוי Oak Alley Plantation, על שם שדרת האלונים המרהיבה שמובילה אליה.
מי שהגיע לבקר את בני משפחת רומאן, שהתגוררו באחוזה באמצע המאה ה-19, יכול היה להתרשם מהאדריכלות בסגנון התחייה היוונית, מהריהוט המפואר ומהגנים הפורחים ורחבי הידיים.
ספק רב אם מישהו מהאורחים ביקר בצריפי העץ הקטנים והצפופים בפאתי האחוזה, שבהם התגוררו העבדים של משפחת רומאן, ושעסקו בגידול קני הסוכר ובתחזוקת הבית.
ספק רב אם מישהו מהאורחים ביקר בצריפי העץ הקטנים והצפופים בפאתי האחוזה, שבהם התגוררו העבדים של משפחת רומאן, ושעסקו בגידול קני הסוכר ובתחזוקת הבית
כיום גם הצריפים הם חלק ממסלול הביקור באחוזה, וההבדלים הניכרים בין אורח החיים שלהם לבין אורח החיים של בעלי האחוזה דוקרים את העין.
לימים הוקם במקום לוח הנצחה לעבדים של האחוזה. הם מונצחים בשמם הפרטי בלבד. לא היו סימני זיהוי אחרים. 155 שנים עברו מאז ביטול העבדות בארצות הברית. הצלקות עדיין כאן.
עידו בן-יצחק אוהב לטייל, אוהב לצלם, והכי אוהב לשלב בין שניהם. כשהוא לא עושה את זה, הוא גר בירושלים, עובד כעורך דין ומגדל שני חתולים
הבדיחה הידועה על חגי ישראל היא "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל". ל"ג בעומר הוא קצת אחר. יותר בכיוון של "ניסינו להרוג אותם, לא הצלחנו, בואו נזהם אוויר".
השנה לפחות נחסך מאיתנו הדבר הזה. מצד אחד אש זה אחלה. בלי האש אולי עוד היינו נשארים במערות. או אפילו גרוע מזה, לא היינו מתוודעים לטעמו של צ'יפס. אבל כשלא שולטים בה, היא יכולה להפוך לקטסטרופה.
עידו בן-יצחק אוהב לטייל, אוהב לצלם, והכי אוהב לשלב בין שניהם. כשהוא לא עושה את זה, הוא גר בירושלים, עובד כעורך דין ומגדל שני חתולים
כולם מכירים את הסיפור על כליאת היפנים בארצות הברית במלחמת העולם השנייה, אבל האמריקאים לא המציאו את הפטנט הפסיכי הזה. במהלך מלחמת העולם הראשונה עצרו האוסטרלים אלפי אזרחים ממוצא גרמני, וכלאו אותם במחנות מעצר עד סוף המלחמה.
אחד המחנות האלה הוא Trial Bay Gaol, בצפון ניו סאות' ויילס. אחרי המלחמה בית המעצר ננטש, וחלקים ממנו נמכרו כחומרי גלם. החורבה שנותרה הוכרזה ב-1946 כשמורה. את העצירים הגרמנים החליפה בינתיים להקת קנגורואים שמצאה במבנה הנטוש מפלט, בהיפוך אירוני של ההיסטוריה: מקום שבו בני אדם כלאו בני אדם הפך לסביבת מחייה טבעית של חיות בר.
עידו בן-יצחק אוהב לטייל, אוהב לצלם, והכי אוהב לשלב בין שניהם. כשהוא לא עושה את זה, הוא גר בירושלים, עובד כעורך דין ומגדל שני חתולים
מסימני התקופה: כשצילמתי את התמונה הזאת, במדרגות המטפסות לראש שער הניצחון בפריז, חשבתי לעצמי "וואו, איזה מגניב זה כל השרוולים הצבעוניים האלה". עכשיו אני חושב לעצמי "יו, כמה אנשים נוגעים במעקה הזה".
עידו בן-יצחק אוהב לטייל, אוהב לצלם, והכי אוהב לשלב בין שניהם. כשהוא לא עושה את זה, הוא גר בירושלים, עובד כעורך דין ומגדל שני חתולים
האווירה היתה סוריאליסטית לגמרי. אנשים עטויים במסכות התקהלו במגרש נטוש וחיכו שיגיע תורם להיכנס לאוהל. פרמדיקים לבושים בחליפות מגן סייעו להם לחטא את ידיהם, נתנו להם כפפות גומי, והסבירו להם את שעתיד לקרות.
שוטר אומלל שנשלח להשגיח על האירוע, השקיף מרחוק על המתרחש, וזעק ברמקול כל אימת שדימה תנועה חשודה לכיוונו, לבל ייטמא בתחלואיהם של המתקהלים.
עידו בן-יצחק אוהב לטייל, אוהב לצלם, והכי אוהב לשלב בין שניהם. כשהוא לא עושה את זה, הוא גר בירושלים, עובד כעורך דין ומגדל שני חתולים
אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.
זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם