השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.
בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.
בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש
כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.
באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.
בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.
הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.
כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?
כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם
השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.
הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.
עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8
"במקום בו שורפים ספרים, ישרפו לבסוף גם בני אדם", כתב היינריך היינה. ביום ראשון, שוטרי משטרת ישראל, קרעו, השחיתו והחרימו ספרים. זו לא עוד מליצה או סיסמה, זו המציאות.
השוטרים פשטו על שתי החנויות של Educational Bookshop במזרח ירושלים, עצרו את בעלי החנויות מחמוד מונא ואחיינו אחמד. הכל באמצעות צו בית משפט. באמתלה של "חשד להפרת הסדר הציבורי", איפשר הצו את מאבקם של השוטרים בספרים.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
מי שחושב שהצעת דונלד טראמפ להוציא 1.8 מיליון עזתים מחוץ לעזה אינה מעשית, כדאי שייזכר כי עם כמה מאות כרוזים וכמה ימי הפגזות והפצצות מטוסים, הועברו 1.2 מיליון עזתים מצפון הרצועה למואסי, האזור שהיה פעם גוש קטיף.
לגרש אוכלוסייה של מאות אלפים זה לא בעיה למרבה הצער. אלא שהפנטזיה הזו לא תקרה באופן מעשי במציאות. שני מיליון פלסטינים בעזה לא מתכוונים ללכת לשום מקום.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מר לנדסברג-נבו. "כמה עלובים ופתטיים האנשים האלה יכולים להיות" כתבת ואסביר – הם יכולים כי אנחנו הגוש הדמוקרטי-ליברלי הפסדנו ונמשיך להפסיד בשל עניין פעוט, הדמוגרפיה בישראל. לטווח ארוך קואליצית הימין הקיצוני-הדתי-החרד"לי-החרדי שהקים ראש ארגון המחבלים הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו אי שם כבר ב-1996, ומאז הוא מתחזק אותה בכל כוחו הפוליטי האדיר תמשיך לשלוט כאן. היא תמשיך לשלוט כאן גם בשנים שאחריו מותו של שקרניהו. היא תמשיך לשלוט כאן כי היא קואליציית אלו שרואים את עצמם כדחויים-כמקופחים-כקורבנות, ולא חשוב כמה עשרות שנים הם כבר בשלטון. מצביעי הקואליציה הזו ימשיכו תמיד להצביע לה משום שרובם נשמעים להוראות רבנים, והרבנים עושים עיסקאות פוליטיות של מליארדים תמורת תמיכה פוליטית רק עם אלו שמזדהים עם תחושת הקיפוח והקורבניות שבה הם מלעיטים את צאן מרעיתם. הרב לא יכול לעשות עיסקאות פוליטיות עם צד דמוקרטי-ליברלי. זה מנוגד לדרך הדיקטטורית שבה הוא שולט במאמיניו.
את האבחנה המדויקת ביותר והכואבת על "מצבנו" נתנו שניים מן המנוסים ביותר במנהלי קמפיינים, איל ארד ומשה גאון, כאשר בפודקסט של אטילה שומפלבי הם קבעו כי בעוד "הימין רוצה לנצח – השמאל רוצה להיות צודק".
בגלל זה בנימין נתניהו הצליח לאחד את כל כוחות הימין לגוש אחד, כאשר כל קבוצה ויתרה על נקודת מבטה המיוחדת כדי לכבוש את השלטון. זאת בעוד שמפלגות השמאל התעקשו לשמור כל אחת על המיוחדות שלה – שם כולם ביחד הפסידו את הבחירות, אבל הוכיחו שהם צודקים.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם