אני כותב אליכם, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, כאחד התומכים הנאמנים שלכם, שהצביע למפלגת כחול לבן לא פחות משלוש פעמים במהלך 18 החודשים האחרונים, ושהיה ממשיך להצביע לכם ככל שתהליך הבחירות המייסר שלנו היה דורש.

כמו רבים מהמצביעים שלכם, לבי נשבר כשהצטרפתם לממשלה הזאת, למרות שאני מבין מדוע עשיתם את זה ואני תומך בהחלטתכם לחסוך מאתנו סבב בחירות רביעי וכאוס פוליטי. יותר מכול, אני אסיר תודה על מאמציכם להגן על המוסדות הדמוקרטיים שלנו מפני התקפות הימין על הלגיטימיות שלהם.

כמו רבים ממצביעיכם, לבי נשבר כשהצטרפתם לממשלה הזאת, למרות שאני מבין מדוע עשיתם את זה ותומך בהחלטתכם לחסוך מאתנו סבב בחירות רביעי וכאוס פוליטי

עכשיו אנחנו זקוקים לכם בדחיפות – כדי שתיתנו ביטוי לקולות הבוחרים שלכם מהמרכז הפוליטי, שמתנגדים בתוקף לסיפוח חלקים מהשטחים. על פי דיווחי התקשורת, ממשל טראמפ יימנע מלתמוך בסיפוח אם הוא יחוש שיש פילוג בממשלת ישראל; וללא גיבוי של טראמפ, נתניהו כמעט בוודאות יוותר על המהלך. פירוש הדבר ששניכם עשויים להיות התקווה האחרונה למניעת האסון שאנחנו עלולים להמיט על עצמנו.

כאיש מרכז, אני מאמין שכל השטח שבין הנהר והים שייך לעם היהודי על פי זכות; המציאות, עם זאת, אינה מותירה לנו ברירה אלא לחלק את השטח. גם אם שלום איננו אפשרי בעתיד הנראה לעין, יש לנו אחריות למנוע צעדים שיובילו למדינה דו-לאומית, אשר תפגע ביכולת שלנו לאזן בין זהויותיה החיוניות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אני יודע ששניכם מודעים היטב להשלכות ההרסניות שעלולות להיות לסיפוח – על הסכם השלום שלנו עם ירדן, על שיתוף הפעולה הביטחוני שלנו עם הפלסטינים, על הצעדים הראשונים, המהוססים אבל ההיסטוריים, ביחסים עם הסעודים ועם מדינות המפרץ.

עפ"י הדיווחים, ממשל טראמפ יימנע מלתמוך בסיפוח אם יחוש פילוג בממשלת ישראל; וללא גיבויו – נתניהו כמעט בוודאות יוותר על המהלך. פירוש הדבר ששניכם עשויים להיות התקווה האחרונה למניעת האסון

אבל אני רוצה להסב את תשומת לבכם לתוצאה הרת גורל נוספת: השפעת הסיפוח על יכולתנו להילחם את המלחמה על הלגיטימיות של ישראל.

במשך 20 השנים האחרונות, מאז האינתיפאדה השנייה, אני מגן על ישראל בסבבי הרצאות בארצות הברית ובמדינות אחרות. אני מדבר באופן קבוע בקמפוסים, בכנסיות ליברליות ולפני מנהיגים פרוגרסיביים – קהלים שנוטים להאשים את ישראל בסכסוך. הנכס הגדול ביותר שהיה לי כשהשמעתי את טיעונינו היה אמינותה המוסרית של ישראל:

• העובדה שאמרנו כן למתווה קלינטון בשעה שערפאת הגיב בארבע שנים של פיגועי התאבדות
• שהמשכנו להתעקש כי כל האפשרויות, גם הקמתה של מדינה פלסטינית בסופו של דבר, יישארו על השולחן
• שהתנגדנו לפיתוי לקבוע בנחרצות את מעמדם המשפטי של השטחים.

אם נספח חלק כלשהו מיהודה ושומרון, המסר בכך יהיה שאנחנו מקבלים את קיומן הקבוע של שתי קטגוריות של עמים בשטחים, האחד בעל זכויות אזרח, והאחר משולל זכויות.

אין "סיפוח טוב". סיפוח בכל צורה שהיא – בין אם של בקעת הירדן, של כל ההתנחלויות או של גושי התנחלות – יערער מחויבות יסוד שישראל קיבלה על עצמה לפני שני עשורים: נכונותנו לשאת ולתת על שטחים הנתונים במחלוקת. עכשיו, במקום שהפלסטינים ייתפסו כסרבנים, התפקיד הזה יעבור אלינו.

באמת שלא אכפת לי איך אנחנו נתפסים בעיני אלה ששונאים את ישראל ומנסים להפוך אותנו לפושעים בין האומות. אבל מאוד אכפת לי איך אנחנו נתפסים בעיני ידידינו.

אם נספח חלק כלשהו מיהודה ושומרון, המסר בכך יהיה שאנחנו מקבלים את קיומן הקבוע של שתי קטגוריות של עמים בשטחים, האחד בעל זכויות אזרח, והאחר משולל זכויות

סיפוח יהיה מעשה של בגידה באותם אלה מסביב לעולם שנלחמים בגבורה כדי להגן על שמה הטוב של מדינת ישראל. סיפוח יהיה מעשה של בגידה באותם יהודים צעירים שמזדהים בפומבי כציונים בתרבות שיותר ויותר מגדירה "ציוני" כ"גזעני". שליחתם של אותם צעירים להגן עלינו בקמפוסים בעקבות הסיפוח תהיה כמו שליחת חיילים לקרב ללא תחמושת.

כשם שהסיפוח יחליש את ידידינו, הוא יחזק את אותם אלה במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית שקוראים תיגר על עמדתה הפרו-ישראלית המסורתית של המפלגה, וכן את אותם אלה שמנסים לקשר בין תנועת "חיי שחורים נחשבים" לבין המטרה הפלסטינית.

בכל בוקר אני מתעורר אל הנוף הנשקף ממרפסת ביתי, שמהווה אזהרה מפוכחת מפני סיפוח. אני גר בשכונת הגבעה הצרפתית, בקצה הצפון-מזרחי של ירושלים, ועל הגבעה שמול דירתי שוכן הכפר הפלסטיני ענאתא.

גדר ההפרדה שהוקמה בין הגבעה הצרפתית לבין ענאתא, שסופח ב-1967 כחלק מירושלים המאוחדת, הוציאה את הכפר מגבולותיה המוניציפליים של העיר. כפועל יוצא מכך, חסרים בענאתא לעתים קרובות שירותים עירוניים בסיסיים כמו איסוף אשפה. בתי הספר סובלים מהזנחה, וכנופיות הסמים משגשגות. בנייני דירות חדשים, שנבנו בחופזה וללא היתרים, מגיחים מעל החומה בניסיון לגבור על כליאתם. הקשר הקרוב ביותר בין התושבים לרשויות הישראליות הוא המהומות שפורצות בכפר אחת לתקופה ויידויי האבנים של בני נוער לעבר חיילים.

פתיחה בתהליך של סיפוח עלולה להפוך חלקים שלמים מיהודה ושומרון לשטח הפקר כמו ענאתא – מובלעות פלסטיניות מחוץ לתחום הסמכות או העניין של איש.

בכל בוקר אני מתעורר אל הנוף הנשקף ממרפסת ביתי, ומהווה אזהרה מפוכחת מפני סיפוח. אני גר בגבעה הצרפתית, בקצה הצפון-מזרחי של ירושלים, ועל הגבעה מול דירתי שוכן הכפר הפלסטיני ענאתא

שניכם אימצתם בהתלהבות את התוכנית של טראמפ. אבל התוכנית הזאת איננה הזמנה לסיפוח חד-צדדי בכל צורה שהיא; זוהי הצעה להסדר והזמנה למשא ומתן. תנו לפלסטינים להיות אומרי הלאו. האחריות שלנו היא לעשות כל שביכולתנו כדי לאשר את הגינותה של התוכנית שאימצנו.

סיפוח הוא שאיפה שהולדתה בחטא: ראש ממשלה המואשם בפלילים, שחושש למורשת שישאיר אחריו ואינו מציב עוד את האינטרסים של ישראל לפני אלה שלו, מקדם מדיניות שהוא עצמו דחה בעבר כחסרת אחריות.

בני וגבי: אל תתפשרו עם חוסר האחריות הזה. עמדו איתן כנגד כל ניסיון לחבל באפשרות של היפרדות בין העמים הישראלי והפלסטיני, לכבול אותנו לנצח לחזון הימני של מיזוג הרה אסון בין העמים. אנו זקוקים לכם עכשיו כדי שתייצגו את קולו של המרכז המפוכח.

יוסי קליין הלוי הוא עמית בכיר במכון שלום הרטמן, שם הוא מנהל שותף - יחד עם אימאם עבדוללה אנטפלי מאוניברסיטת דיוק - של יוזמת המנהיגות המוסלמית (MLI) וחבר בפרויקט iEngage של המכון. ספרו האחרון, "מכתבים לשכני הפלסטיני", הוא רב-מכר ברשימת ה״ניו יורק טיימס״. ספרו הקודם, ״כחולמים״, זכה ב-2013 בתואר ספר השנה של ה-National Jewish Book Council.