המלחמה המוזרה בליברלים

ג'יימס בנט, עורך הדעות של הניו יורק טיימס שפוטר (צילום: AP Photo/Larry Neumeister, File)
AP Photo/Larry Neumeister, File
ג'יימס בנט, עורך הדעות של הניו יורק טיימס שפוטר

בני אדם נוטים לסבך דברים. במקום להדוף כמו שצריך את המתקפה הכלל עולמית מטעם הימין הפופוליסטי, הצד שאמור להגן על ערכים דמוקרטיים תקוע במלחמת התשה בין מהפכנים "פרוגרסיבים" הששים אלי קרב לבין "ליברלים" הנאחזים בערכים חביבים כמו חופש הביטוי.

התופעה עוד לא הגיעה במלוא עוזה לישראל, אבל זה רק עניין של זמן. אפשר לסמוך על השמאל הישראלי שלא יוותר גם על הטעות הזאת. זה בדרך.

במקום להדוף כמו שצריך את מתקפת הימין הפופוליסטי הכלל-עולמית, הצד שאמור להגן על ערכים דמוקרטיים תקוע במלחמת התשה בין מהפכנים "פרוגרסיבים" לבין "ליברלים" הנאחזים בערכים חביבים כחופש הביטוי

המאבק משתולל בארה"ב בשבועות האחרונים בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד השחור על ידי שוטרים במיניאפוליס. אפשר להבין את התפוצצות הזעם על המשטרה האמריקאית, שמייצרת בעקביות "תפוחים רקובים" שהורגים שחורים לא חמושים וגם נתפסים בוידיאו בעת מעשה.

זאת ועוד: הצעירים נוטים חזק מאוד לצד הפרוגרסיבי. להבדיל מליברלים שמחוייבים לסדר הקיים וחפצים בשיח מתורבת, חלק ניכר מהנוער מוכן לקרוע לגזרים את כללי השיטה שלא הצליחה לסגור פערים (לא רק בין גזעים אלא גם בין מגדרים), לא חיסלה את ההומופוביה, הניבה אי שוויון אבסורדי, מחקה את הרעיון של קריירה יציבה, והחלישה את רשתות הבטחון. כעת הדמוקרטיה עצמה נראת יותר ויותר כרעיון פגום בעולם בו הנושאים כה מורכבים והמניפולציות כה מתוחכמות.

אפשר להזדהות עם התסכול אך גם להרתע ממשטרת המחשבות שמפעילים אותם "פרוגרסיבים". את כוחה אפשר היה לראות במצעד העיתונאים הבכירים שלאחרונה פוטרו, התפוטרו, או שוכנעו להתנצל פומבית על כישלונם לעמוד בסטנדרטים מחמירים של תקינות פוליטית ופוליטיקת זהויות. אחד מהם היה מיודעי ג'יימס בנט שאיבד את תפקידו כעורך הדעות של הניו יורק טיימס בגלל פירסום מאמר מאת סנטור רפובליקני שתמך בהפעלת הצבא נגד בוזזים.

התקשורת נכנעת כך כי היא חוששת לאבד אפילו עוד צרכן אחד מהדור החדש, אחרי שהאינטרנט החריב את המודל העיסקי שלה. אבל בלי משים היא גם מוותרת מראש על מחצית מהאוכלוסיה.

אפשר להזדהות עם התסכול אך להרתע ממשטרת המחשבות. בין נפגעיה היה מיודעי ג'יימס בנט, שאיבד את תפקידו כעורך הדעות של הניו יורק טיימס כי פרסם מאמר של סנטור רפובליקני שתמך בהפעלת הצבא נגד בוזזים

בעיני ליברלים רבים, הקרב הפנימי הזה מציק אף יותר מהסכסוך עם התנועה הפופוליסטית המסוכנת באמת, שהשתלטה על הימין והפכה את המפלגה הרפובליקנית לחממה לבדלנים, לאומנים וגזענים. במיוחד מבעיתה המחשבה שהפרוגרסיבים עשויים לעזור לדונלד טראמפ להיבחר מחדש ואפילו לא להצטער על כך, שכן מרוב טהרנות מהפכנית הם לא רואים הבדל בין כל הקשישים הלבנים הפריבילגים.

נכון לעכשיו ידם של הליברלים עדיין על העליונה, דבר שניכר בעצם נצחונו של מועמד הממסד ג'ו ביידן בפריימריס הדמוקרטיים. אבל התנופה נמצאת אצל הפרוגרסיבים. נראה שכל יום מביא סקנדל חדש; פעם מחברת הארי פוטר גורמת למהומה באומרה שאישה זאת אישה (אסור להגיד דבר כזה – מגדר זה עניין של בחירה) ופעם כוכב הלייט נייט ג'ימי פאלון נאלץ להתנצל על שלפני שנים רבות חיקה את הקומיקאי השחור כריס רוק תוך צביעת עור פניו לשחור.

זה אירוני, מכיוון שמחוץ לקהילה האקטיביסטית, שחורים באמריקה אינם "פרוגרסיביים" במיוחד: בפריימריז הדמוקרטיים, למשל, הם נוטים להעדיף מועמדים מהממסד. פאלון המסכן זכה להגנה קולנית מהשחקן השחור ג'יימי פוקס, וסביר להניח שגם כריס רוק איננו מהנעלבים.

לפחות המצב פותר את הבלבול העולמי סביב המונח "ליברלי" – שבאמריקה הוגדר כשמאל ובאירופה כסוג של ימין (כפי שהיה גם כאן – ע"ע "הליברלים" ז"ל מהליכוד של פעם, כשעוד הייתה זו מפלגה עם חטיבות רעיוניות). שניהם נובעים מהשורש הלטיני "ליבר" – חופש. הליברלים האירופאים התמקדו בחופש ממיסוי ומרגולציה מעיקים. באמריקה הכוונה הייתה יותר ל"חופש מעוני" (וכמובן לחירויות לא כלכליות אחרות כמו זכות המחאה).

במיוחד מבעיתה המחשבה שהפרוגרסיבים עשויים לעזור לטראמפ להיבחר מחדש ואפילו לא להצטער על כך, שכן מרוב טהרנות מהפכנית הם לא רואים הבדל בין כל הקשישים הלבנים הפריבילגים

ככל שהשיח מתרחק מכלכלה, ניתן לראות יותר ויותר את ה"ליברליזם"  כ"מרכז". הרי הליברלים גם באירופה ממילא מבקשים לא רק חירות אלא גם קורטוב של התקדמות אנושית לעבר עולם טוב יותר – רק שהם רוצים את זה מתון, מנומס וסביר. סבירות היא מה שהליברל מבקש, גם במחיר של להראות מגוחך.

כעת, כשהעולם השתגע, הליברלים האירופאים מוצאים עצמם נקלעים למצב דומה לחבריהם האמריקאים, וגם ההיפך הוא נכון.

פעם היו לרפובליקנים עקרונות שהתכתבו עם הליברליזם האירופאי הישן: הגבלות על מיסוי והתערבות המדינה בכלכלה; חופש ביטוי; סחר חופשי ברחבי תבל; תמיכה במגזר העסקי (שמתקיים ביקום שמונע על ידי מספרים, עובדות ומדע); זכויות הפרט ושלטון החוק; קידום הדמוקרטיה והחופש בעולם.

הטראמפיזם זרק את הרוב לפח, והותיר בעיקר קשר נוסטלגי למסורת ומיסים נמוכים לתאגידים. האמריקה של טראמפ דואגת רק לעצמה וחסרת עקרונות. היא מסוגלת להלאים עסקים, להתערב בסקטור הפרטי, להגביל חרויות, לסגת מהעולם ולנהל ממשלה סמכותנית לעילא.

תמיד היה ברור שחלק מהמצביעים הרפובליקניים יסכימו לתרחיש כזה, אבל מה שטראמפ חשף הוא שרוב מוצק ביניהם מוכן לזרום עם זה. למיעוט שמתנגד – קבוצה שכוללת דמויות תקשורת בעיקר –  אפשר לקרוא גם סוג של ליברלים בעת הזו. הם חולקים בסיס משותף משמעותי עם דמוקרטים מרכזיים: כולם כבר אימצו עמדות מתקדמות כמו נישואים חד-מיניים; וכולם חולקים טינה, במינון כזה או אחר, הן לפופוליסטים והן לפרוגרסיביים.

הטראמפיזם זרק את רוב העקרונות הליברלים לפח, והותיר בעיקר קשר נוסטלגי למסורת ומיסים נמוכים לתאגידים. האמריקה של טראמפ דואגת רק לעצמה וחסרת עקרונות

אולי אין להם מנהיג משכנע, אבל לליברלים יש השקפת עולם שבנתה את המערב שלאחר המלחמה. כנגד הלהט הפרוגרסיבי לשרוף את המועדון הם היו עונים בערך כך:

  • זהות לא צריכה לקבוע את זכותך לדבר על שום דבר. אתה יכול להביע את עמדותיך על גזענות גם אם אתה לבן, או על אנטישמיות אם אתה שחור. הכל בסדר.
  • רגשות זה דבר חשוב אבל זה לא הכל. עובדות ומחשבה חשובים לא פחות ולעיתים יותר. יכולות להיות הרבה השקפות לגיטימיות אפילו לגבי שאלות נפיצות בעניינים כמו זהות מגדרית.
  • פריבילגיה אינה פשע, ואתם עושים שימוש קלוקל במילה כי הכוונה האמיתית היא "יתרון". יש עדיין יתרונות לא הוגנים וזה דורש טיפול חכם. חייבים לסייע למעוטי יכולת, אסור לסבול עוד אי שיוויון מגדרי, אבל כמו כן זה לא בסדר שבאמריקה כיום מקובל לחלוטין בחוגים מסויימים למנוע קידום מגבר לבן וסטרייטי בגיל העמידה בפירוש בגלל זהותו. גישה גסה ואגרסיבית שכזו תדחוף אנשים רבים לימין הפופוליסטי.
  • ארגומנט איננו תקיפה. אם נפגעת, אם חשת "טריגר" מאמירה לא נעימה, זה מצער, ואולי מישהו בחר לא טוב את מילותיו. תתגבר/י על זה. עצוב אם מישהו נפגע אבל זה לא סוף העולם. בגדול, הליברל עדיין מאמין באמירה שיוחסה לוולטייר: "אני מסתייג מדבריך, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר אותם".
  • הדבר נכון שבעתיים בקמפוסים שמעולם לא נועדו להיות "מרחב בטוח" אלא מקום בו הסטודנט מאותגר ולומד תרבות ויכוח וחשיבה ביקורתית מהן.
  • אספסוף בטוויטר הוא עדיין אספסוף. הוא לא אמור לשלוט בעולם.

הדמוקרטים בארה"ב עדיין מחוייבים לזכויות המיעוט והנשים (כולל הזכות לבצע הפלה), הגבלות על נשק, רווחה חברתית, הפחתת אי השוויון, ושירותי בריאות לכל. אפשר היה לחשוב שעם בנק מטרות כה חשוב, הם לא היו קורעים את עצמם לגזרים בסוגיות כמו אילו שירותים מתאימים לטרנסג'נדרים.

הדמוקרטים בארה"ב עדיין מחוייבים לזכויות המיעוט והנשים, הגבלות נשק, רווחה חברתית ושירותי בריאות לכל. אפשר היה לחשוב שעם בנק מטרות כזה הם לא היו קורעים את עצמם לגזרים בסוגיות כמו שירותים לטרנסג'נדרים

אבל זה מה שקורה. האדם הרי חרד תמיד מקיצו המתקרב, והכעס מבעבע מתחת לפני השטח. אצל הדור הצעיר הוא מגיע לנקודת הרתיחה. הניידים שלהם נורא חכמים אבל העולם מאד טיפש, והוא עוין אותם באופן קצת מוזר.

הסבלנות פוקעת, והיא מתפוצצת, מעשה שטן, לא רק על גדודי הלאומנים מזילי הריר – אלא גם על ליברלים נחמדים וסבירים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,143 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 17 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המשנה ליועמ״ש קובע: רשות מקומית אינה רשאית לעשות דין לעצמה

קיש: חולדאי ממשיך עם האנרכיה והפופוליזם ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● גלנט אסר להכניס את מנכ״ל בצלם וארגונים אחרים לבתי ספר; ניצן הורוביץ: לא בסמכותו ● הפרויקטור אש: הסיכויים שנמליץ להאריך את הסגר בשבוע גבוהים ● עפר שלח על הקול הערבי: ״אני האיש שהביא את עודה להפגנה בת"א, לחרדתם המשותפת של כל שוכני הקוקפיט״

עוד 38 עדכונים

מה הלקח לישראל מההתקוממות האלימה בגבעת הקפיטול?

המראות המחרידים מבית הנבחרים האמריקאי ממשיכים להדהד ברחבי העולם, ואת אדוות הגלים עוד ימשיכו להרגיש לאורך שנים בפוליטיקה האמריקאית והגלובלית. אבל בישראל כמו בישראל, הכול מועבר דרך הפריזמה המקומית הצרה, וכל מחנה מנסה להראות את דמיוננו לאמריקה לפי פרשנות המתאימה לו ולפי הפוזיציה הרלוונטית.

בבלפור מיהרו לפברק ספין נלעג, כאילו דיירי המעון היו אלה הנתונים למתקפת המון אלים, ואילו מצד מחנה 'רק לא ביבי' התפרסמו עשרות פרשנויות על איך זה יכול לקרות גם כאן, או שכבר בעצם כבר קרה כאן, וכיוצא באלה השוואות.

אלא שביבי איננו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי שהפוליטיקאים שלנו ילמדו מהמאורעות בוושינגטון, אבל כל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים אותם בהשוואותיהם הבעייתיות.

אלא שביבי אינו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי ללמוד מהמאורעות בוושינגטון, אבל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים

הקרבה היתרה בין ביבי לטראמפ מבחינה פוליטית-מדינית ואישית, והעובדה שמדובר בשני מנהיגים פופוליסטיים, גרמו לפרשנים רבים להתריע על קווי הדמיון שעלולים להוביל – לדעת אותם פרשנים, באופן כמעט וודאי – למראות דומים ברחובות ירושלים. גם פסיכולוגים ושאר מומחים לנפש התגייסו לנתח את תכונות האישיות הדומות בין המנהיגים. אלו ניתוחים שגויים.

למרות מאפייני המנהיגות הפופוליסטית המשותפים לשניהם – הכריזמה, הדמגוגיה והשימוש בחלוקת העולם ל"אנחנו" מול "הם" ובעיקר בהסתה – השוני בין טראמפ לביבי רב על הדמיון. טראמפ הוא בור, מגלומן, אנטי-פוליטיקאי הן בתדמיתו הציבורית והן בפועל, ואין לו כל עניין בעשייה פוליטית ממשית. נתניהו הוא ההיפך המוחלט בכל התכונות הללו, למעט – אולי – שגעון הגדלות (וגם זה נובע אצלו ממקורות אחרים). יתרה מכך, נתניהו מתוחכם עשרות מונים מטראמפ, שממשיך גם ממושב נשיאותו לנהוג ככוכב ריאליטי, ולחלופין כבריון שכונתי, כפי שהוכיחו שיחות הטלפון המוקלטות שלו (עם מזכיר מדינת ג'ורג'יה, למשל. אך גם זו עם נתניהו, לאחר חתימת ההסכם עם סודן, שבה ניסה טראמפ בגסות מביכה לגרום לנתניהו להטיל דופי בביידן. נתניהו לא נפל בפח). כך נהג הנשיא גם בנאומו מול קהל תומכיו בעצרת בשבוע שעבר.

תומכי הנשיא טראמפ אף הם שונים עד מאוד מקהל הביביסטים, וגם כאן ההשוואה הנפוצה ביניהם חוטאת למציאות. בגרעין הקשה של המכונים טראמפיסטים ישנה תנועה עממית בעלת שורשים עמוקים ויכולות ארגון מוכחות. תנועה זו, המאכלסת את הימין הקיצוני האמריקאי, הקדימה את טראמפ, ובמידה רבה היא זו שבראה אותו. אף שבתקשורת מצטייר תדיר כאילו טראמפ הוא הגורם שסחף את ההמון, נכון יותר לומר שהוא רכב על הגל הפופוליסטי אל הבית הלבן.

אותם גורמי ימין קיצוני וסהרורי הם בעלי מסורת של ארגון ושימוש באלימות פוליטית. מהשנים האחרונות אפשר להזכיר את המצעד בשארלוטסוויל ואת תוכניות החטיפה של מושלת מדינת מישיגן. מבחינה זו, הגורם המקביל בישראל הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים.

גורמי הימין הסהרורי בארה"ב בעלי מסורת ארגון ושימוש באלימות פוליטית. כמו במצעד בשארלוטסוויל ותוכניות חטיפת מושלת מישיגן. הגורם המקביל כאן הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים

אלה האחרונים מושפעים ואולי אף סרים למרותו ופקודתו של המנהיג הפופוליסטי, אבל הגרעין הקשה שלהם מונה ככל הנראה מאות ספורות של אנשים אם לא פחות, לא עשרות אלפים. ואפילו אם אלה בגרעין הקשה לא יבחלו בנקיטת אלימות בתגובה לשיסוי – למשל, נגד ערבים או (עיתונאים) שמאלנים – זו כנראה לא תופנה כלפי סמלי שלטון או כוחות הביטחון.

מעורבותם של כוחות הביטחון בהתקוממות היא הנקודה האחרונה להבחנה בין ישראל לארצות הברית. המחדל האבטחתי בגבעת הקפיטול עדיין נחקר, וימים יגידו אם הייתה זו רשלנות נפשעת בלבד שגרמה לכך שקהל המתקוממים פרץ בקלות יחסית למתחמים המאובטחים של בית הנבחרים, או שהיה שיתוף-פעולה של ממש מבפנים. כך או כך, אין ספק שברקע להצלחת ההתקוממות עומדת ההטייה הימנית המוכחת של המשטרה האמריקאית. גם כאן, הקשר בין כוחות השיטור לבין תנועת העליונות הלבנה הוא קשר היסטורי, ובשנים האחרונות גורמי ימין קיצוני אמריקאי עושים מאמצים מכוונים להשתלב בכוחות הביטחון.

בישראל, גם אם ישנה הטייה ימנית ואפילו ביביסטית בקרב שוטרים – ואולי גם בקרב מפקדיהם, בעקבות הפוליטיזציה שהכנס נתניהו למשרד לביטחון פנים – עדיין אין מדובר במגמה רווחת ומסוכנת כמו בארצות הברית. נוסף על כך, ישנו שוני בין ישראל לארה"ב גם בשרשרות ההיררכיה בקרב כוחות הביטחון השונים.  בארצות-הברית, כוחות המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה כפופים ישירות לנשיא – וגם משום כך, פחותים הסיכויים לחזות בירושלים בתמונות כגון אלה שנראו בוושינגטון.

לפיכך, כל הפרשנויות השונות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה הרווחת והבעייתית בישראל לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. עם זאת, ישנו לקח אחד חשוב שהאירועים בארצות הברית מלמדים, והוא הדבר המרכזי עליו יש לחזור באוזני הפוליטיקאים שלנו, ובפרט פוליטיקאי מסויים: כאשר משלהבים את ההמונים בהסתה ובליבוי יצרים, קשה לשלוט בגובה הלהבות.

הפרשנויות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. אבל יש לקח חשוב: כשמשלהבים את ההמונים קשה לשלוט בגובה הלהבות

גם אם תמונות דומות של פריצה למוסד שלטון ישראלי אינן תרחיש סביר, אי-אפשר לדעת מה תהיה התוצאה של התפרעות של המון משולהב או של בודדים בעלי כוונות הרס. זהו לקח שמלווה את ישראל ואת נתניהו ספציפית כבר 25 שנים. עם זאת, דומה שהוא עדיין לא נלמד.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,440 מילים ו-4 תגובות

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו?

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו? לקושש קולות מהמגזר הערבי ישראלי – סעיף מס' 1 ברשימת הזיגזוגים. אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו.

אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו

מסע הזיגזוגים של נתניהו החל בראיון ל"ידיעות אחרונות", ב-3 לספטמבר 1995 שם קבע:

"מי בעולם מאמין לערפאת? רק יצחק רבין ושמעון פרס מאמינים לו ונותנים לו להקים בסיס 15 דקות מירושלים. הוא הרי הארכי שקרן של דורנו".

לאחר מכן הכריז בתכנית המעגל של דן שילון שלא ייפגש עם ערפאת. כידוע, לא רק שנפגש עמו לאחר מכן, אלא אף חתם איתו על הסכמי וואי וחברון.

בהסכם וואי הבטיח כי במסגרת הפעימה הראשונה והשנייה של הסכם אוסלו (שהבטיח שלא יישם), לא ימסור לפלסטינים שטח מעל ל-10%. לבסוף, בשל לחץ אמריקאי העביר 13% משטח C ביהודה ושומרון השטח לפלסטינים, וקבע כי מתוכם 3% יהוו שמורת טבע. כך נתניהו נסוג משטחים לאחר שהאשים ומאשים עד היום את "השמאל" בכך שהוא יודע לעשות שלום רק תמורת שטחים.

  • נתניהו הצהיר – לא מדינה פלסטינית, לאחר מכן הצהיר כן למדינה פלסטינית.
  • כן למע"מ על פירות וירקות, ולאחר מכן לא.
  • כן בנייה בהתנחלויות, לא בנייה.
  • כן מגנומטרים, לא מגנומטרים.
  • כן הסכם עם אריתריאה על מבקשי המקלט ואז לא.
  • אותה התנהלות חוזרת על עצמה גם במשבר הקורונה, בו הוא מתגאה באופן ניהולו ומבקש "תשמרו על ההנחיות", לא שומר עליהן בעצמו, ואז מנחה "תעשו חיים", ומאשים את העם בתוצאות אותה עשיית חיים. שלא נדבר על הסתירות בהגבלות ובאכיפה.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו

הרי במשך כל מערכת הבחירות האחרונה נתניהו האשים את גנץ וכחול לבן שוב ושוב בהאשמה הנוראה, לפיה אחרי הבחירות הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים, בתמיכת הרשימה המשותפת, בטענה שמדובר בתומכי טרור.

ומה עשה נתניהו מאז? שיתף פעולה עם ח"כ מנסור עבאס מהמשותפת, ועוד מהפלג האיסלמי הקיצוני בתוכה. עתה אין גבול לציניות, ליכולת הזיגזוג ובעיקר לבושה.

לאחר שפלרטט עם ח"כ עבאס, נתניהו מחזר אחרי הציבור הערבי כדי לקושש את הקולות שיפצו על אלו שהלכו ליריביו מימין סער ובנט, כשהוא מבין כי השניים עלולים לגזול ממנו מנדטים שיעשו את ההבדל ויאפשרו לו להימנע או לדחות את המשפט.

השרה מירי רגב האשימה את ברקוביץ' שהוא מתהפך בדעותיו כמו סטייק. מדוע השרה רגב לא פונה לנתניהו ומאשימה גם אותו על כך שהוא מתהפך כסטייק, כשהוא מנסה להתחבר למי שעד לא מזמן עשה הכל כדי להסית נגדו ולהדיר מהציבוריות הישראלית.

אם נתניהו מחליט לשנות את יחסו למגזר זה, לאחר שהסית נגדם כה רבות, מדוע שלא ישנה את יחסו לשמאל, לאחר שהסית נגדם פעמים רבות אפילו יותר?

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו? מה, מה פתאום? אילו לא היינו מכירים את רשימת תופעות הלוואי של החיסון, היינו חושבים שמדובר באחת מהן.

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו?

בימים אלה התקיימה הפגנת ענק בנצרת של תושבי האזור מהמגזר הערבי.
נתניהו מוביל לתסיסה בציבור, שעלולה להוביל למקרי אלימות בקרב הציבור שגם כך סובל מאלימות.

הסטייקים של נתניהו עלולים לשרוף את המדינה ופלא שאינם שורפים אותו כמועמד אמין בקרב תומכיו.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 582 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות

הנשיא לשעבר אחמדינז'אד קרא לפתוח בדיאלוג עם הסעודים ● משרד הבריאות הפלסטיני אישר את החיסון הרוסי לקורונה, אך לא ברור מתי הוא יגיע לרמאללה ● מנהיג של כת מין בטורקיה נידון ל-1,075 שנות מאסר ● תוניסיה מציינת עשר שנים להפלתו מהשלטון של הנשיא בן עלי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 924 מילים

הוקם על ידי יהודים, הוחרם על ידי הנאצים, הוסתר על ידי הסובייטים

הסיפור הטראגי של הטירה הנטושה: היא נבנתה בהמון סטייל על ידי סוחר יהודי מברלין, נלקחה בידי הנאצים ערב מלחמת העולם השנייה, והוסתרה במשך עשורים על ידי הסובייטים ● הלהיט של נטפליקס הוליד עכשיו גל עלייה לרגל של מבקרים וחושף היסטוריה יהודית מפוארת

עוד 460 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 5 ימים להשבעה

כך נראה לינץ'

שבוע אחרי הפריצה לבית הקונגרס, התמונה מתבהרת ומה שנראה בתחילה כהתפרעות של חובבי סלפי בתחפושות מתברר כארוע אלים עם סממנים של לינץ' ● ככל שיותר סרטונים ועדויות נחשפים, כך גובר הסיכוי שמספיק רפובליקאים בסנאט יחליטו לתמוך בהדחת טראמפ, ולו רק כדי להבטיח את סילוקו מהזירה הציבורית ● ומה שנבחרי הציבור לא יעשו, עושות כבר החברות המסחריות הגדולות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,616 מילים ו-1 תגובות

יוזמת השלום האמריקאית הביאה לכינון קשרים בין ישראל למדינות ערביות, שמצידן הדגישו שהצליחו למנוע את הסיפוח ● אילוצים פוליטיים הביאו את נתניהו לפנות לערביי ישראל ● בין הערבים הרחוקים, של דובאי ואבו דאבי, לערבים הקרובים, של טירה ונצרת, נמצאים הפלסטינים, שממשל ביידן עשוי להיטיב עימם ● דעה

עוד 1,305 מילים

נתניהו: כשהציבור יפנים שהקורונה נגמרה נראה עלייה במנדטים

אוחנה על דרישתו של מנדלבליט להתחיל לחסן אסירים: מדוע עמדתו של יועץ בלתי נבחר מחייבת ועמדתו של הגורם האחראי בממשלה איננה? ● זנדברג על אוחנה: שר שנשלף לפי אורך הלשון מפאתי מקום 29 ברשימה ממונה על ידי נאשם כדי לעשות מה שלא חוקי ● גוברים הסיכויים לאיחוד של גנץ ולפיד ● מנסור עבאס מתכנן לפרוש מהרשימה המשותפת ולהקים מפלגה חדשה

עוד 33 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה