מעטים המקרים בהם אמנים בישראל מביעים את דעתם בסוגיות פוליטיות, ובעיקר כשמדובר בהבעת ביקורת כלפי השלטון.
בארצות אחרות הדבר מקובל, במיוחד בימים אלו בארה"ב. אמנים כמו מייקל סטייפ סולן R.E.M, מדונה, ולפני שנים רבות לאונרד כהן המנוח כתב את השיר DEMOCRACY, שקרא תיגר על ארה"ב כדמוקרטיה.
כך שאחד הדברים הטובים שהתעוררו במחאה כפי שראינו במוצ"ש האחרון וביתר ההפגנות במהלך השבוע הוא, שאמנים התחילו לומר את אשר בליבם. אבל עד שכבר יש מי שמביע את דעתו, יש מי שמנסה לפסול אותו.
אסף אמדורסקי מלך!
אמת לפנים: "ביבי הוא נאשם בפלילים שחטף את המדינה…. נוכל שצריך ללכת לכלא… אתם לא צריכים להיות משת"פים!" pic.twitter.com/ibFQT4AJCO— Or-ly Barlev ???? אור-לי ברלב (@orlybarlev) July 11, 2020
אז אסף אמדורסקי התנסח באופן שהוא לא פוליטיקלי קורקט. מי יטיף לו על זה בדיוק, צחי הנגבי? אולי דוקא אלי ציפורי?
בראיון לנוגה נאמן וליאור קינן התבטא אמדורסקי באופן מדויק וזיקק את האמת על המחאה פוליטית. מאחר שהבעיה היא פוליטית, אמדורסקי הגדיר את הבעיה היטב – ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אחד הדברים הטובים שהתעוררו במחאה כפי שראינו במוצ"ש הוא שאמנים התחילו לומר את אשר בליבם. אבל עד שכבר יש מי שמביע את דעתו, יש מי שמנסה לפסול אותו
נתניהו הוא זה שלקח אחריות על הטיפול באירוע, הכישלון צריך להיות כולו שלו. הן הבריאותי, הן הכלכלי ובעיקר בתחום שמעט זז הצידה מסדר היום – טוהר המידות. תציצו למשל בכמות ה"אני אני אני" שנספרה בהצהרה זו של נתניהו. ובאילו מלים היא מסתכמת:
ביבי ואני אני אני
Posted by Regev D Zarka on Thursday, July 16, 2020
ההופעות של אמדורסקי מצוינות וכך גם שיריו, אולם ההופעות התקשורתיות האחרונות שלו היו בין הטובות ביותר בקריירה שלו.
האומץ שאזר אמדורסקי ישתלם לו, הואיל ורבים יגיעו להופעותיו גם בשל האומץ והכנות שנקט ומעוררים אמון והערכה כלפיו בקרב רבים. כל הכבוד לאסף שאסף את האומץ הדרוש. אם אפשר, פנייה אישית ממני לאמדורסקי, כאסף לאסף, תודה לך! אני מעריך את המאמצים שלך לנצל את פרסומך כדי להילחם כתף אל כתף עם הציבור במאבק הקיומי ובמאבק המוסרי.
לאמדורסקי מצטרפים רמי פורטיס שקרא לציבור להגיע לכיכר, ולהקת תיסלם שנכחו בהפגנה, הצטלמו והעלו לרשתות החברתיות את תמונותיהם עם שם השיר הידוע שלהם מלפני 30 שנה שמילותיו עדיין רלוונטיות להיום – "פרצופה של המדינה". שחקני קולנוע ותיאטרון גם הם נכחו בהפגנה במוצ"ש האחרון, קארין אופיר, גיא לואל ורבים אחרים.
אנשי הימין ממשיכים לעשות דמוניזציה למחאה ולמוחים, תוך הפצת שקרים והאשמות שקריות המכנות אותם אנרכיסטים ופורעי חוק. בהם עיתון ישראל היום שכותרתו אחרי הפגנת מוצ"ש הייתה "ההשתלחות של אסף אמדורסקי בראש הממשלה".
יש לציין גם את העיתונאי עמית סגל שכתב בפוסט על המחאה "התנהלות פושעת" וייחס לאמיר השכל "טפשות". בעקבות זאת הודיע השכל כי יגיש נגדו תביעה.
עמית סגל פרסם הערב פוסט בו הוא כותב בין השאר: "ריחוק חברתי איננו מזימה מרושעת של "הרודן מבלפור" כמו שהטיף בטיפשות יוצאת דופן תת אלוף אמיר השכל".
מעולם לא טענתי שריחוק חברתי הוא מזימה מרושעת של הרודן מבלפור.
אני דורש מעמית להסיר את הפוסט ולפרסם התנצלות שאם לא כן אאלץ לנקוט באמצעים— amir haskel (@AmirHaskel) July 11, 2020
התנהלות פושעת היא מה שבמשך שנים מאפשר לפרשנים מסוימים להגן בכל מחיר על ראש ממשלה מושחת ועל ממשלה מנותקת, ולתקוף ללא בושה מחנה פוליטי אחד בלבד. זה לא יעזור להם, האומץ והנחישות ינצחו.
סגל ניסה להסביר כי ההפגנה ההיא הייתה מסוכנת וכי המטרה הייתה לקבל את הכסף שגם ככה המפגינים יקבלו בקרוב. הוא ממשיך להעלים את העובדה שציבור רב אינו רוצה ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום חמורים בפרשות שבהן הוא נחקר, ושנמאס לציבור ממושחתים שדואגים רק לעצמם.
התנהלות פושעת היא מה שבמשך שנים מאפשר לפרשנים מסוימים להגן בכל מחיר על ראש ממשלה מושחת ועל ממשלה מנותקת, ולתקוף ללא בושה מחנה פוליטי אחד בלבד. זה לא יעזור להם, האומץ והנחישות ינצחו
כל טיעון שבו פרשנים מסוימים יכולים להשתמש, כך שיועילו לימין ולנתניהו ויפגעו במתנגדים לו – הם ידקלמו ללא היסוס, מבלי לקחת בחשבון אמיתות אחרות שאינן מתיישבות עם מטרותיהם.
ואם במטרות עסקינן, בין מטרות ההפגנות – לקבל את הכספים שהובטחו, אבל גם לקבל ראש ממשלה מוסרי שאכפת לו מצרכי האזרחים. מן הטעם הפשוט שזה לא יכול להיות נתניהו – הציבור קרא להחליפו.
כל מי שאומר שאלו לא אמורות להיות הפגנות פוליטיות (קצת מזכיר את הוויכוח על עצרת רבין) שוגה או מתבלבל בין זה שההפגנות לא צריכות להיות מפלגתיות, אך הן כן פוליטיות.
פוליטיקה עוסקת במי יקבל איך ומתי. באיך מחלקים את העוגה. וכאשר העוגה טובעת ומתפוררת כמו עוגת ביסקוויטים מסוימת, אז גם פוליטי וגם הכרחי מול סכנה קיומית של דיקטטורה, הפועלת אך ורק לשימורה. גם אם היו התקהלויות, נראה שהציבור עשה את החשבון והבין כי סכנת הרעב ו/או העוני ו/או הדיכאון חמורה אפילו יותר מסכנת הדבקות.
פוליטיקה עוסקת במי יקבל איך ומתי. באיך מחלקים את העוגה. וכאשר העוגה טובעת ומתפוררת כמו עוגת ביסקוויטים מסוימת, אז גם פוליטי וגם הכרחי מול סכנה קיומית של דיקטטורה, הפועלת אך ורק לשימורה
במחאות השבוע היו צעירים שדיברו מדם לבם והסבירו שנתנו למדינה, וכעת כשהם זקוקים לה, המנהיגים לא סופרים אותם. הם מחו על המיאוס מהמצב שבו נציגיהם עסוקים בקידום האינטרסים הפרטיים שלהם במקום לקדם את כלל האזרחים, בעיקר את הצעירים שבהם, כדי שיישארו עימנו וימשיכו לתרום למדינה כפי שהם עושים היטב.
עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו