יש ממה לדאוג, אבל כדאי לא להיתפס לבהלה

כוחות פיקוד העורף מסייעים לאוכולוסיה, במהלך משבר הקורונה (צילום: צילום: דובר צה"ל.)
צילום: דובר צה"ל.
כוחות פיקוד העורף מסייעים לאוכולוסיה, במהלך משבר הקורונה

אף שאין לזלזל בחומרת האיומים מפניהם מזהיר האלוף (מיל.) בריק חדשות לבקרים – מוטב לא להיתפס לבהלה ולזכור גם שישראל היא מעצמה אזורית. מנגד, כשמסתכלים על התנהלות הממשלה במשבר הגל השני של הקורונה, קשה שלא להיות מוטרדים מהאופן שבו היתה פועלת במלחמה.

בספר "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" (הוצאת ידיעות ספרים, 1999) הציגה ג'יי קיי רולינג בפני הקוראים יצור קסום בשם בוגארט המפחיד את כל הפוגש בו.

"הבוגארט היושב בחשכה בתוך הארון עוד לא לבש צורה. הוא עוד לא יודע איזו צורה תפחיד את האדם שבצידה השני של הדלת. אף אחד לא יודע איך נראה בוגארט כשהוא לגמרי לבדו, אך ברגע שאשחרר אותו, הוא יהפוך מיד לדבר שכל אחד מאיתנו מפחד ממנו יותר מכול" (עמוד 140), הסביר בספר פרופסור לופין להֶרמַיוֹני, רון והארי.

עד לאחרונה נראה היה שהבוגארטים היו יצורים קסומים בעולם העשיר שיצרה רולינג. אולם גם בעולם האמיתי, התברר, ישנם בוגארטים. אחד מהם הוא האלוף (מיל.) יצחק בריק, נציב קבילות חיילים לשעבר, שהפך למפחידן במשרה מלאה.

נראה היה שהבוגארטים היו יצורים קסומים בעולם שיצרה רולינג, אולם גם בעולם האמיתי, התברר, ישנם בוגארטים. אחד מהם הוא האלוף (מיל.) יצחק בריק, נציב קבילות חיילים לשעבר, שהפך למפחידן במשרה מלאה

אין כמעט שבוע שבו הוא לא התראיין או פרסם מאמר וטען שהגענו לשוקת שבורה, בקשת שלמה של נושאים ביטחוניים, וכי ישראל היא כפסע מאסון של ממש.

בשבוע שעבר, למשל, הוא פרסם ב"הארץ" מאמר בו טען כי

"שנים רבות צה"ל עוסק בעיקר במערכה שבין המלחמות, ולא בהכנה למלחמה הבאה. תהליך זה משחק לידי האיראנים, שאינם נוהגים להגיב קשה (אם בכלל) על פגיעותינו באנשיהם ובתשתיות שהם בונים בסוריה. מטרתם היא להרדים אותנו כדי לאפשר להם להשלים בשקט את מלאכתם בביסוס מערך הטילים סביבנו, ולהימנע מליצור מתיחות ופיצוץ בטרם השלימו את מלאכתם. הם מחכים לשעת כושר שתתאים להם, וסבלנותם רבה מאוד".

בריק הוא אדם ישר ואמיץ, בשדה הקרב (שם התבלט כמ"פ טנקים בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים) ומחוצה לו. חלק לא מבוטל מן הביקורת שלו מטריד ונכון כאחד. כך כשהלין על התרבות הארגונית הקלוקלת בצבא והתופעה המתגברת "של קשר שתיקה ודיווחים לא אמינים בצה"ל", וכך כשביקר את חוסר המוכנות של העורף.

אבל בלב הטענות של בריק עומדות שתי הנחות שפוגמות במהימנות שלהן. הראשונה, והחמורה פחות, היא הביקורת הנוקבת שלו על מוכנותם הירודה של כוחות היבשה של צה"ל, בדגש על הזנחתם בתקופת הכהונה של הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט.

איזנקוט (בעצמו גולנצ'יק) דווקא הבין היטב את חשיבות מוכנות היבשה, וצה"ל בפיקודו התאמן יותר, הרבה יותר והשקיע יותר בזרוע היבשה (ובמערך המילואים). ההנחה השנייה, שניצבת כפיל בחדר בכל דיון שמנסה בריק לעורר, היא שהמלחמה הבאה תפרוץ בהפתעה, כמו אז בסתיו 1973.

המלחמה, דומה ל־2006 ולא ל־1973

בספרו "מתקפת פתע" (הוצאת דביר, 2019) קבע פרופסור אורי בר־יוסף כי

"מתקפת פתע מוצלחת עלולה להמיט אסון על מדינת הקורבן. מתקפות "ברברוסה", פרל הרבור, יום הכיפורים ו־11 בספטמבר הותירו אחריהן לא רק הרס וחורבן אלא גם טראומה שנטבעה בזיכרון הלאומי" (עמוד 351).

אבל מוטב להשתחרר מהתחושה שישנם מעבר לגבול מנהיגים רשעים שזוממים למחות את ישראל מהמפה, ועמלים על תכנית נסתרת, זדונית לפתוח במערכה רב־זירתית שתמיט חורבן על המדינה.

אבל מוטב להשתחרר מהתחושה שישנם מעבר לגבול מנהיגים רשעים שזוממים למחות את ישראל מהמפה, ועמלים על תכנית נסתרת, זדונית לפתוח במערכה רב־זירתית שתמיט חורבן על המדינה.

איראן אכן שולחת גרורות (בדמות חזבאללה ודומיו) שמטרתן ליצור מאזן הרתעה בינה לבין ישראל, ולהרחיק ממנה את המערכה. אולם, אלו אמורות לאפשר לה חופש פעולה רחב, ולא לחייב אותה למלחמה.

נכון, בריק צודק בקביעתו, שבניגוד להצהרות חלק מבכירי מערכת הביטחון איראן אינה נסוגה מסוריה, המהווה עבורה נכס אסטרטגי. מנגד, שורת התקיפות שביצעה ישראל (או שמיוחסות לה) נגד מטרות איראניות בסוריה, ולצידן הפיצוץ המסתורי שהמיט הרס על מתקן הצנטריפוגות בנתאנז שהתרחש לאחרונה, ומיוחס על־פי פרסומים זרים למוסד, מציבים אותה בעמדת התגוננות. כל העימותים שניהלה ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים, התרחשו בשל החלטת ממשלתה להפעיל כוח צבאי בהיקף נרחב, ולא בשל מתקפת פתע נוסח מבצע "בדר", במהלכו צלח הצבא המצרי את התעלה.

ניתן, אם כן, להעריך שמדינה שספגה מתקפות מוצלחות רבות על בסיסיה המרוחקים וקרוב לבית, מבינה שאויביה ביססו עליונות מודיעינית, ואינה ממהרת לצאת למערכה.

בלי רהב, אבל גם בלי בהלה

כאשר החל משה ארנס את כהונתו הראשונה כשר ביטחון בשנת 1983, הזהירו אותו אנשי המודיעין מפני היכולות שבידי הצבא הסורי. ארנס, שבעברו כיהן כשגריר ישראל בוושינגטון וידע כי סוריה היא מדינה ענייה, עם צבא מיושן יחסית ושלמנהיגה, חאפז אל־אסד האב, אין כוונה לפתוח במלחמה כנגד ישראל, סירב להתרשם. כשטענו קציני אמ"ן כי לסורים יכולות נ"ט מתקדמות, השיב, "אז מה, אתם לא יודעים מה יש לנו"?

ישראל היא מעצמה אזורית, וברשותה צבא חזק וכשיר, גם למערכה רב־זירתית. בארסנל של צה"ל ישנם מטוסי קרב וכלי טיס מתקדמים, צוללות חדישות, יחידות עילית מאומנות שעל־פי פרסומים זרים דוחקות את מעטפת המגבלות ופועלות בהיקף ובטווחים גדולים מבעבר (רק השבוע פורסם שחיל האוויר איגד את כלל היחידות המיוחדות שלו, ובהן שלדג ו־669, לכנף כוחות אוויר מיוחדים).

ישראל היא מעצמה אזורית, וברשותה צבא חזק וכשיר, גם למערכה רב־זירתית. בארסנל של צה"ל ישנם מטוסי קרב וכלי טיס מתקדמים, צוללות חדישות, יחידות עילית מאומנות

גם יכולות כוחות היבשה של צה"ל, ובוודאי יחידות החוד המבצעי שלו, שופרו משמעותית. לפני כשנתיים, למשל, בסיכום תרגיל חטיבתי, אמר הרמטכ"ל איזנקוט לקציני חטיבה 7 שלא ימצאו עוד "חטיבה כל כך חזקה באמצעים שלה" ברדיוס של 1,500 קילומטר.

למרות הליקויים, שמתגלים מפעם לפעם, כדאי לזכור זאת ולבחון ולהתמודד עם האיומים בקור רוח. בלי רהב אבל גם בלי בהלה מיותרת.

"נגד אויב שאיננו יכולים לראות"

בספר שנוהגים לחלק למפקדים בצה"ל, כתב המחבר כי במלחמות העבר היה האויב גלוי בשדה הקרב וערוך במסגרות גדולות וצפופות, ואילו עתה

"בדרך כלל אנו נלחמים נגד אויב שאיננו יכולים לראות. המכונה שולטת בשדה הקרב, ולכן אנו כבר לא נלחמים במסות גדולות, אלא בקבוצות קטנות" (עמוד 11).

התיאור הזה אינו לקוח מאיזה ספר שכתב מג"ד בצה"ל, שלחם במלחמת לבנון השנייה, שהשבוע מלאו לפריצתה 14 שנים, אלא מספר שפרסם בשנת 1933 סרן אדולף פון של מצבא גרמניה. בספר, "מנהיגות קרבית במלחמת העולם הראשונה" (הוצאת המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, מהדורה שלישית, 2007), תיאר את לקחיו מהמלחמה, שכוחם יפה גם כיום.

פון של, שלימים היה לגנרל בצבאו של היטלר, החל את מלחמת העולם הראשונה, ב־1914, כסגן בצבא הגרמני, כשהוא "מפקד על מחלקת חי"ר" (עמוד 9). בהמשך פיקד על פלוגה במערכה בהרים הקרפטיים, ב־1917, בלחימה כנגד צבא הרומני.

"יום אחד הופתענו מהתקפת האויב ונדחקנו אחורה לקצה ראש ההר. פרץ קרב עז עם כידונים ורימוני יד. לאחר שעה של קרב הצלחנו להדוף את הרומנים חזרה למורד" (עמוד 15), כתב על אחד הקרבות שבהם לחמו הוא וחייליו.

הוא וחייליו לחמו במלחמה הגדולה (כפי שכונתה עד למלחמת העולם השנייה), בה הטילו הצבאות לשדה הקרב מאות אלפי בני אדם מכל צד, ולחמו במגע ישיר עם חיילי האויב. אבל המגמה שזיהה אז רק הלכה והתחזקה עם השנים.

התמורות בלוחמה המודרנית הביאו לכך שבמלחמות שניהלו צבאות כמו צה"ל, רוסיה וארצות הברית, ובהן מלחמת לבנון השנייה, והמערכות שלאחריה, הכוחות כמעט שלא לחמו מטווח קרוב בפעילי האויב.

צבאות הטרור שסובבים את ישראל, כפי שהגדיר הרמטכ"ל אביב כוכבי את חזבאללה וחמאס, מיישמים הלכה למעשה תפיסה שניתן לכנות בשם "שדה הקרב הריק", ופועלים בכוחות קטנים, נטמעים באוכלוסייה האזרחית ומסתתרים מתחת לאדמה ומפעילים אמצעי אש מרחוק.

צבאות הטרור שסובבים את ישראל, מיישמים הלכה למעשה תפיסה שניתן לכנות "שדה הקרב הריק". פועלים בכוחות קטנים, נטמעים באוכלוסייה האזרחית ומסתתרים מתחת לאדמה ומפעילים אמצעי אש מרחוק

ב־2006, למעט מספר מבצעים מיוחדים (פשיטת השייטת בצור, למשל) והקרבות שניהלו גדוד הסיור של הצנחנים במארון א־ראס, גדוד 51 בבינת' ג'בל והקרב של גדוד 931 של הנח"ל בע'נדוריה, היה עיקר הלחימה כנגד אויב בלתי־נראה, שפגע וברח. על מהלכים התקפיים בכלל לא היה על מה לדבר.

זולת התקפה אחת שיזם הכוח המיוחד של חזבאללה בבינת' ג'בל, על כוח מחטיבת הצנחנים בפיקוד חגי מרדכי (שבה ספג כמעט שלושים הרוגים ונסוג כלעומת שבא), נמנע חזבאללה מלפגוש בצה"ל באופן ישיר.

אף שמאז 2006 יכולות חזבאללה וחמאס רק גדלו, הארגונים הבינו מזמן שבמגע ישיר יש לצה"ל יתרון מובנה, ולכן הם נערכים לפעול בהתאם לתפיסת "שדה הקרב הריק", להכות ולהיעלם.

בדיוק בגלל זה במערכה הבאה, בעזה או בלבנון, יש ליישם את הלקח שציין פון של בספרו, לפיו "ההתקפה היא הדרך הטובה לצמצם את אי־הודאות" (עמוד 70), שכן היא מפעילה לחץ על האויב, כאשר כוחות היבשה מגיעים למגע ישיר עמו, מאתרים אותו עבור גורמי האש והמודיעין, ומייצרים אצלו תחושת נרדפות בשטחו.

במערכה הבאה, בעזה או בלבנון, יש ליישם את הלקח שציין פון של בספרו: "ההתקפה היא הדרך הטובה לצמצם את אי־הודאות", שכן היא מפעילה לחץ על האויב ומייצרת אצלו תחושת נרדפות בשטחו

לקח חשוב נוסף שמופיע בספר, נוגע לכך שבזמן שלום נוהגים צבאות לקיים אימונים שמדמים מצבים שגרתיים וידועים מראש, אשר להם פתרונות קבועים.

"המצבים אשר כל אחד מתעמת איתם במלחמה הם בדרך כלל מעורפלים, מסובכים מאוד ואף פעם לא מתאימים לפתרון על פי הספר. צריך להתעמת איתם במחשבה שאיננה כבולה בסדרה של רעיונות ופתרונות קבועים וידועים מראש" (עמוד 58), כתב.

אין מלחמה מאז שלא הוכיחה שצדק. צבאות שהשכילו להתאמן בהתאם ולהכשיר את מפקדיהם לחשוב באופן יצירתי היו מוכנים לכך. מי שנשארו תקועים בשבלונות, שילמו מחיר יקר.

מה שצריך להטריד את כולנו

אבל מלחמה מושפעת לא פחות ולעתים אפילו יותר מקבלת החלטות אסטרטגיות בדרג הבכיר, מאשר מהלחימה בשדה הקרב (אף שגם שם מוטב לנצח). ולא בכדי נהג לומר מפקד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, האלוף בני פלד, כי:

"מה שמטומטם אחד מקלקל במטה, מאתיים גאונים לא יתקנו בשדה הקרב".

אם יש ליקוי שמוטב שבריק יתריע ויזהיר מפניו הרי זה התנהלות הממשלה במשבר הנוכחי. שורה של אישי ציבור, בהם כאלה שחקרו את מלחמת לבנון השנייה או שימשו במהלכה בתפקידי פיקוד בכירים, מתחו השבוע ביקורת נוקבת על האופן שבו מקבלת הממשלה החלטות במשבר הקורונה. ואם כך היא מתנהלת במגפה, כיצד תפעל במלחמה?

היו מי שהשוו את מחדלי הניהול של הגל השני של המגפה למלחמת יום הכיפורים. דומה שההשוואה עושה עוול לקברניטי 1973. אמנם הממשלה התעלמה מהאותות שהתריעו על המלחמה, אולם מרגע שפרצה התעשתה וקיבלה החלטות אמיצות

הרמטכ"ל, דוד אלעזר ("דדו"), תפקד למעשה כאחראי העיקרי על הטיפול במשבר, קיבל גיבוי ותמיכה מהממשלה, ובסך הכל ניהל את המלחמה היטב ובקור רוח. לאחר המלחמה אמנם התנערו השרים וראש הממשלה מאחריותם לה, אבל לפחות במהלכה הם לא מצמצו.

כיום, למרות המלצות כלל הגופים המקצועיים, טרם מונה אדם שינהל את המשבר ("צאר קורונה"). המועמד המוביל הוא האלוף אמיר אבולעפיה, ראש אג"ת לשעבר. אבולעפיה, יוצא חטיבת הנח"ל, הוא מפקד מצוין וקצין דעתן, אבל בצה"ל נהוג שהאחריות באה עם הסמכות, ואפשר להעריך בזהירות שבכל האמור במשבר הנוכחי זה לא יהיה המקרה.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,602 מילים
כל הזמן // יום שני, 10 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו
יריב לוין במועד חתימת ההסכם בין בנימין נתניהו ובני גנץ, ב-20 באפריל 2020

אם נתניהו לא יקבל את הצעת הפשרה של האוזר והנדל לדחות את מועד אישור התקציב, מדינת ישראל עשויה להתדרדר בתוך שבועיים לדרמה פוליטית-משפטית, שבמרכזה יו"ר הכנסת יריב לוין ● כל זה, אחרי שלוין כבר הבהיר לפני 5 חודשים, בפרשת אלדשטיין, בדיוק מה הוא חושב שצריך לעשות עם צווים של בג"ץ ● פרשנות

עוד 622 מילים

מפלגות OUT אזרחים IN - מכתב פתוח לכל המפלגות

מפלגת X שלום רב, לאחרונה שמתי לב שעיניך נשואות אל עבר המחאה. אם זה בפוסטים ברשתות החברתיות, או סמסים קדחתניים בשעות לא שעות. תרשי לי לומר לך בנימוס – את לא מוזמנת, תם זמנך.

מפלגת X שלום רב, לאחרונה שמתי לב שעיניך נשואות אל עבר המחאה. אם זה בפוסטים ברשתות החברתיות, או סמסים קדחתניים בשעות לא שעות. תרשי לי לומר לך בנימוס – את לא מוזמנת, תם זמנך

האזרחים הרבים אשר שוטפים את הרחובות מאסו בשיטה ואת כמובן חלק מהשיטה. המוחים הכעוסים מאוכזבים מפועלך, כחלק מהממשלה או כנגד הממשלה. איפה היית ומה עשית ב-11 שנים האחרונות? אני מאמין לך שניסית לשנות את המצב. כולנו האמנו בך – הצבענו לך – אך אם אנחנו עומדים כאן היום, נכשלת.

מפלגה יקרה, את חברת לפוליטיקאים שקרנים למען קולות בודדים, מכרת את דעותיך לכל מחזריך, הפקרת את בוחריך ללא היסוס, ולנו האזרחים זה נמאס. זו אינה אשמתך הישרה, זו היא הרי "השיטה" – ואותה באנו לשנות. בזמן שהיועצים האסטרטגיים שלך מייעצים איך לפלג ולקטלג (למען השגת מנדטים) – אנחנו רוצים לחבר. בעוד בעלי אינטרס מזמינים אותך לכנסים וטקסים, אנחנו נמצאים ברחוב. זמן רב ראשנו היה טמון בחול – את כל התקוות שלנו הפקרנו בידיך – לא עוד.

המחאה לא מפחדת מפוליטיקה, להפך, היא אם כל המחאות הפוליטיות, היא בבלפור. אולם, היא אינה מחאה של מפלגות וגם לא של פוליטיקאים. מטרתה היא לא להיות קמפיין בחירות וגם לא להיות בסיס להצמחת מפלגות. המחאה היא תוצר של מציאות ולא מציאות הרוצה ליצור תוצר (וזו אולי גם חולשתה הנוכחית). למחאה אין מנהיג, למחאה אין דרישות ברורות, למעט אולי דבר אחד קטן ופשוט – רק לא ביבי.

הדור הצעיר קם על רגליו, למען עתיד טוב יותר. הוא אינו צריך סיוע ממפלגה, לא תקציב מעמותה ולא עצה של חנופה. ההמון יוצר בנוכחותו ברחוב כוח מעורר פליאה (וקנאה).

המשבר הכלכלי עוד בפתח ורק סולידריות אזרחית מקורית של ההמון תאושש כראוי את החברה הישראלית. בעוד הממשלה בוחרת למכור את עתידנו לבעלי האינטרס באלפיון העליון, האזרחים יחזירו את השליטה על גורלם מהרחוב.

יוזמות של עזרה הדדית, תמיכה בעסקים קטנים ועוד שלל רעיונות, הם מקור הצמיחה החדש של החברה הישראלית. אובדן האמון בפתרונות הממשלה ובהבטחות הפוליטיקאים, יובילו למציאות פוליטית חדשה – לטובה ולרעה.

כשהיועצים האסטרטגיים שלך מייעצים איך לפלג ולקטלג – אנחנו רוצים לחבר. בעוד בעלי אינטרס מזמינים אותך לכנסים וטקסים, אנחנו נמצאים ברחוב. ראשנו היה טמון בחול ואת כל תקוותינו הפקרנו בידיך – אבל לא עוד

המחאה היא של כולם, לכן כולם מוזמנים. פוליטיקאים יכולים לבוא כאזרחים מהשורה, פעלים פולטיים הם כמובן הכוח של המחאה. אבל חולצה של מפלגה זה פאסה ושלט ממותג זה לא העניין כאן. כל שיוך מפלגתי למחאה אזרחית, יוצר נזק. מפלגה = פילוג. אנחנו לא רוצים לשים את הפוליטיקה מחוץ למחאה, אלא את המפלגות מחוץ לשיח. תם זמנכם בעת הנוכחית – בבקשה שחררו.

המכתב מנוסח בלשון רבים, אך הוא מייצג דעתי האשית בלבד. תוכן המכתב מבוסס על שיחות רבות עם אזרחי המחאה.

בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 454 מילים

נתניהו בתגובה: לא צריכים אפילו 24 דקות, יש לנו תקציב מוכן

נתניהו ביקר בסופר ברמת השרון, תושבים קראו לעברו ״תתפטר״ ו״עבריין״ ● לפיד: דחיית התקציב עקומה ומזיקה כמו הממשלה כולה ● בג״ץ ביטל הריסת בית של פלסטיני שהרג חייל צה״ל ● הנדל: לא ניתן יד לממשלה צרה ● עמיר פרץ: לא אצביע נגד החוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן ● גלנט: שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר

עוד 34 עדכונים

לזה יש תקציב השרים הוציאו 42 מיליון שקל על תשדירי שירות

מרבית ההוצאות: של שרי הליכוד ● ההשקעה העיקרית: בפרסום בערוץ 12, המושמץ על ידי בלפור ● לפי התשדירים שהופקו עבור האוצר, נראה כי קיים יקום מקביל שבו נתניהו וכ"ץ מגבים אותנו כלכלית שנה קדימה ● כך מהנדסים את התודעה כדי לעמעם את כישלון ניהול המשבר

עוד 1,422 מילים

"איבדנו שליטה על המגפה"

הגל השני הפלסטינים ממזרח ירושלים עברו את הגל הראשון של הקורונה ללא פגע, ברובם ● בתחילת מאי דווחו רק כ-150 מקרים של הידבקות בנגיף באזורים הפלסטיניים של העיר ● ירושלים שחררה אנחת רווחה והתחילה להיפתח מחדש ● אבל זאת הייתה הנקודה שבה דברים התחילו להשתבש ● מנגנוני התיאום הרפואיים בין ישראל לרשות הפלסטינית קרסו בזה אחר זה, והתושבים נדבקו בהמוניהם בנגיף ● כרוניקה של אסון ידוע מראש

עוד 1,857 מילים

למקרה שפיספסת

טובת מדינת ישראל על פי בני גנץ

בני גנץ חוזר שוב ושוב על המנטרה הקבועה שלו: אני עושה מה שלדעתי טוב למדינת ישראל. עם ישראל. לאזרחי ישראל. בווריאציות שונות ומשונות הוא מצדיק כל מעשה או מחדל, כל חוק חברתי שנזרק לפח, כל הבטחה שהופרה וכל מעילה באמון בוחריו, בכך שהוא, בני גנץ, דואג רק למדינת ישראל וטובתה. לא לעצמו חלילה. לא לכספו. לא למפלגתו. לא לעתידו הפוליטי.

גנץ חוזר על המנטרה הקבועה שלו: אני עושה מה שלדעתי טוב למדינה, לעם ישראל, לאזרחי ישראל. בווריאציות שונות הוא מצדיק כל מעשה או מחדל, כל חוק חברתי שנזרק לפח, כל הבטחה שהופרה וכל מעילה באמון בוחריו

לכן נותר לשומע לשאול: מהי טובתו של העם בישראל על פי משנתו של בני גנץ? חודשים ארוכים טרח בני גנץ לנסח מצע, להבטיח הבטחות, לשכנע מעל מיליון ומאתיים אלף אזרחים להצביע עבורו ועבור מפלגתו, על מנת שיבצעו ויקיימו את הבטחותיהם – והנה לפתע מכריז גנץ שרק הוא לבדו יודע מה טוב.

אופוזיציה זה מיותר על פי גנץ. כי באופוזיציה לא מקבלים החלטות ולא עושים. אלא שבני גנץ שכח או מעולם לא הבין מהו תפקידה של האופוזיציה בדמוקרטיה.
כניסה לממשלה תחת נאשם בפלילים היתה טאבו ייהרג בל יעבור במשך 3 מערכות בחירות, ולפתע טובתו של עם ישראל היא דוקא כן לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ללכת לעוד מערכת בחירות.

אבל אופסי… הנה רק חלפו 100 ימי ממשלת החירום-פיוס-אחדות ומחדלי הקורונה, וכבר בחירות רביעיות מעבר לפינה.

בני גנץ גמיש כמו לוליינית גומי בקרקס.

פרשת הצוללות? החמורה בפרשיות השוחד שעליה יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל בני גנץ, שבזכות הבטחותיו אלה קיבל מאות אלפי קולות, ברח מאולם המליאה בעת ההצבעה על ועדת חקירה ממלכתית ולמעשה התנגד להקמת הוועדה. כי הוא, בני גנץ, פועל רק לפי דעתו, תמיד תמיד לטובת העם בישראל.

פרשת הצוללות? החמורה בפרשיות השוחד שעליה יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל בני גנץ, שבזכות הבטחותיו אלה קיבל מאות אלפי קולות, ברח מאולם המליאה בעת ההצבעה על ועדת חקירה ממלכתית

הפגנות נגד השחיתות? בני גנץ לא שם. לטובת עם ישראל.

רה"מ נואם בפתח משפטו בביהמש המחוזי ותוקף את כל מערכות המשפט, בני גנץ נאלם. לטובת עם ישראל.

נתניהו מכנה את המפגינים מפיצי מחלות, אנרכיסטים, משלח בהם את השר אוחנה. בני גנץ לטובת עם ישראל , לא מתערב. ברור.

שלושה מחבלים מגורשים ממוצב הר דב? בני גנץ מתנפח מגאווה לטובת ישראל. פיצוץ חומר כימי בנמל ביירות? בני גנץ כבר על הסוס לטובת הדמוקרטיה בישראל והמאבק בקורונה, הוא ישלח סיוע, ברור.

בתי החולים קורסים, מיליון מובטלים, בני גנץ נשאר בממשלה ולא דופק על שום שולחן לטובת עם ישראל.

תקציב חד שנתי או דו שנתי? בני גנץ מתעקש. בינתיים. עוד שבועיים. רגע. הוא מלא בטיעונים על חשיבותה של כחול לבן בממשלה הרחבה הזו. מאמין שהבוחרים יבינו ויחזרו בבחירות.

כל הציניות הזו לא נועדה אלא לשרטט את דמותו של מי שהתיימר להיות אלטרנטיבה לנתניהו. בעצם אדם שאינו מבין את מהותה של דמוקרטיה. לא מוכן לשבת דקה אחת באופוזיציה. רק שולחן הממשלה מעניין אותו כי שם עושים, ובאופוזיציה מדברים.

על פי גנץ ערכים אפשר לקפל. הם נכונים לזמנם. הבטחות אפשר לשנות, למחוק, למסמס, לאדות, לשכוח. בני גנץ ושותפיו מכחול לבן נושאים השקפת עולם מעוותת. אנטי דמוקרטית. למעשה לא רחוקה מזו של נתניהו. השלטון הוא העיקר.
כיצד ישרתו את עם ישראל? זו כבר שאלה של קוניוקטורה פוליטית, קומבינה, סחר מכר ברצון הבוחר, דיל כזה או אחר.

על פי גנץ ערכים אפשר לקפל. הם נכונים לזמנם. הבטחות אפשר לשנות, למחוק, למסמס, לשכוח. גנץ ושותפיו מכחול לבן נושאים השקפת עולם מעוותת. אנטי דמוקרטית. למעשה לא רחוקה מזו של נתניהו

בני גנץ לא ראוי להיות ראש ממשלה ולא שר ביטחון. לא חליפי ולא ראשי. כישוריו כאיש ביטחון ורמטכ"ל בעבר ממש לא חשובים. תפקידו היה להיות שליחם של מיליון ורבע בוחרים בהחלפת שלטון מושחת, כושל, הפוגע בכל שומרי הסף למען ראש ממשלה הנאשם בשלושה כתבי אישום. במשימה הזו, העיקרית, בני גנץ נכשל והכשיל את בוחריו. לכן אינו ראוי יותר לשום תפקיד במערכת הפוליטית.

בחירות רביעיות עלולות להעלות את נתניהו ל-61 מנדטים ולהעמיד ממשלת חורבן, סיפוח והרס מוחלטים. אבל היעדר תקווה ואלטרנטיבה שלטונית חמורים יותר.

מנחם בגין שירת באופוזיציה 29 שנים. בני גנץ וכחול לבן לא מוכנים לשרת באופוזיציה גם לא 29 דקות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 636 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו הסכים לפשרת התקציב כדי למנוע תמיכה בחוק של לפיד

הצעת החוק של האוזר והנדל, הדוחה את העברת התקציב ב-100 ימים, תעלה למליאה ביום ברביעי ● באותו יום יעלה לפיד את הצעת החוק שלו המונעת מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ● בליכוד הסכימו אמש לתמוך בפשרת התקציב רק בקריאה טרומית ● זה קונה לנתניהו זמן, ובעיקר מבטל את האפשרות שכחול-לבן תתמוך בחוק של לפיד ● איום הבחירות טרם הוסר ● פרשנות

מעולם, כנראה, לא התקבלה הצעת פשרה כלשהי בסקפטיות רבה כל כך.

בנימין נתניהו מוכן להצעת החוק של סיעת דרך ארץ לדחות לנובמבר את מועד האישור על תקציב המדינה – אבל שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון.

פוליטיקאי בכיר בימין נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים. עד כדי כך הפכה המערכת הפוליטית לכר מרעה של גנבי סוסים.

שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון. פוליטיקאי בכיר נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים

כדי שהחוק של צבי האוזר ויועז הנדל יעבור, צריך רוב בקריאה טרומית, דיון בוועדות, חזרה למליאה לצורך קריאה שנייה ושלישית ודיון ארוך בכנסת לפני האישור הסופי. הכול צריך להיעשות תוך שבועיים, בלוח הזמנים המקוטע של הכנסת. לא בלתי אפשרי, אם נתניהו לא יטרפד את הכול ברגע האחרון.

בשלב זה נתניהו והליכוד תומכים בחוק שיעלה למליאה ביום רביעי, אבל רק בשלב הקריאה הטרומית. באותו יום יעלה יו"ר האופוזיצה יאיר לפיד את הצעת החוק שלו, שמונעת מראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום.

לפי ההערכה, נתניהו רוצה למנוע את התמיכה של כחול-לבן בחוק הזה, ולכן הסכים לדחות את אישור התקציב. אחרי שהחוק הזה ייפול, הוא ימצא דרך להפיל גם את חוק התקציב של האוזר.

שאלתי אתמול את האוזר אם הוא לא נופל למלכודת שטומן לו נתניהו. "הכל יכול להיות", הוא ענה.

בגדול, נתניהו לא שינה את האינטרס שלו. הוא רוצה לטלטל את המערכת הפוליטית לפני המשפט שלו, שמתחיל את שלב ההוכחות שלו בינואר 2021. הוא עדיין רוצה בחירות וממשלת 61 כדי שיוכל להעביר באמצעותה את החוקים שנוחים לו נגד המשך המשפט. זו הייתה תכנית הפעולה שלו בשנתיים האחרונות. נתניהו עדיין רוצה לעשות את הכל לפני הרוטציה עם גנץ בנובמבר 2021.

בקיצור, נתניהו לא מצמץ, כפי שצייצו אמש עמיתיי עמית סגל ורביב דרוקר. פיזור הכנסת לא בוטל לפי שעה. הוא לכל היותר נדחה ב-100 ימים, אם החוק של האוזר אכן יעבור, וזה בכלל לא בטוח.

יוזם החוק צבי האוזר אמר הלילה כי המטרה שלו היא ליצור יציבות פוליטית וכלכלית לקראת החורף. הוא טען כי מטאור הקורונה והשפעת המשולבים זה בזה מתקרב לכדור הארץ, עומד להתפוצץ ואנחנו לא מוכנים. הוא עצמו יצביע נגד ההצעה של לפיד כדי לא להסיט את תשומת הלב מהדבר העיקרי.

"כל מה שלא מייצב את המערכת, לא צריך להתעסק בו", אמר האוזר, אבל הוא רק שכח שבינתיים המדינה תתנהל עוד שלושה חודשים בלי תקציב. איזו יציבות מרשימה.

עוד 391 מילים

מנהלי בתי ספר מאיימים: נפסיק את התנדבות תלמידינו במגן דוד אדום

מעקב מנהלי בתי ספר באזור השפלה יוצאים למאבק נגד ההתעמרות בתלמידים במד"א, שנחשפה בזמן ישראל ● במכתב חריף הם דורשים את פיטוריו של אחראי המתנדבים בתחנת רחובות, ציון בוארון ● "כל עוד בוארון יוותר בתפקידו, נפעל להעברת התלמידים המתנדבים מתחנת רחובות"

עוד 630 מילים ו-5 תגובות

שתי אצבעות מביירות כאן זה לא שווייץ, אבל גם ממש לא לבנון

בעקבות הפיצוץ הענק בביירות, ריכוז המפעלים הפטרוכימיים בחיפה מושך את עיקר תשומת הלב ● המפרץ בהחלט דורש מעקב צמוד, אך כמו תמיד במלחמות, צריך לקחת בחשבון שההפתעה עלולה לבוא דווקא מכיוון אחר ● למשל, מהרכבות והמשאיות שמובילות חומרים מסוכנים בסמוך לבתי מגורים ● ויש גם את המפעל בדימונה, שעליו איש לא מדבר

עוד 806 מילים

השופט התחנן: הגנו על הציבור

תחקיר זוג יהודי-אמריקאי מבוגר נעקץ ברבע מיליון דולר על ידי נוכלים ישראלים בענף המסחר במטבע חוץ - וזהו רק קצה הקרחון ● ישראלים רבים פועלים בזירה הפרוצה הזו, ששבה לפרוח לאחר שחשיפות בזמן ישראל הביאו לדעיכת היקף ההונאות באופציות הבינאריות ● השופט מגן אלטוביה, שדן בתיק, הפציר במדינה לטפל בתופעה ● אך קריאתו לא זכתה למענה עד היום

עוד 1,868 מילים

מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

עוד 852 מילים

נתניהו יתמוך בקידום החוק, שיידחה את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה

גנץ שאל בקבינט הקורונה את שר האוצר כ"ץ, איך, כבר לפני חודשיים, הנחה להכין הצעת תקציב ל-2020, אף שהדבר מנוגד להסכם הקואליציוני וצעק שמלכתחילה לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם; נתניהו בתגובה ביקש בלעג להגביר את הווליום ● מגעים מתנהלים לריצה משותפת של כחול לבן והעבודה ● המשטרה פתחה בחקירה נגד יונה אברושמי בחשד להסתה לאלימות

עוד 44 עדכונים

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין: בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים ● אבל בנט באמת לא רוצה בחירות עכשיו ● הוא יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו שותה לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות ● כדי למנוע זאת, בנט צריך להפוך לאלטרנטיבה ● אך בניגוד ללפיד, הוא עדיין לא מוכן להצהיר על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ● פרשנות

איש אינו יודע עדיין על מה יהיו הבחירות בנובמבר, אם יהיו, אבל קמפיין ההאשמות התחיל עוד לפני שהגענו ל-24 באוגוסט ולפיזור הממשלה בגלל שהתקציב אינו עובר. כל הלילה, למשל, התנצחו הליכוד וכחול-לבן סביב השאלה מי אשם בביטול התקדימי של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), ולמה התוכנית לסיוע והאצה לאוכלוסיות מיוחדות אינה עולה לדיון.

הקרע בין המפלגות הגדולות רק ילך ויתרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחירות, זה ברור. כחול-לבן לא רוצה בחירות, אבל אין לה ברירה. אם היא תסכים לתקציב חד-שנתי היא משחקת לידיו של נתניהו, ומעניקה לו נקודת יציאה לבחירות. זו הסיבה שבני גנץ אינו מתפשר. הוא פשוט ממולכד מכל כיוון. חבל רק על השרים של כחול-לבן שיוכלו לציין ברזומה שלהם שכיהנו פעם באיזו ממשלת מעבר, אבל את הטענות הם יוכלו להפנות רק לעצמם.

נתניהו היה מכן לוותר על בחירות בנובמבר או בכלל רק בתנאי אחד, שיש לו עכשיו ממשלת 61 שאיתה הוא יכול לעשות רצונו. לשם כך הוא מנסה להמיר את דתם הפוליטית של כמה בכירים בכחול-לבן, אחרי שגייס לליכוד את גדי יברקן. נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום.

נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין. בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים, מספרים שהוא לא חלם עליהם. דיברתי אתו בסוף השבוע. בנט באמת לא רוצה בחירות, ולא רק בגלל שמדובר בטירוף לאומי ברור.

ראשית, בנט עדיין אחוז בטראומה מאפריל 2019, אז הוא לא עבר את אחוז החסימה; שנית, בנט יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו יודע לשתות לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות.

זו גם הסיבה שבנט, בניגוד ליאיר לפיד, לא ממהר להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. מעבר לאי הוודאות ביחס לכוחו האמיתי, בנט לא יכול לתקוף את נתניהו חופשי ובכל נושא, כמו לפיד.  בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית ומריצה בכל הזדמנות את פסקת ההתגברות.

בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית

לפיד, לעומת בנט, קופץ לזירה בכל הכוח. יו"ר האופוזיציה הכריז אתמול (שבת) בראיון מהוקצע לערוץ 13 כי הוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו שמח לשמוע את הבשורה ואפילו מעודד את הסיטואציה, כפי שראינו בשבוע שעבר בכנסת. מבחינת נתניהו, לפיד הוא משקל נוצה, וכך גם הסקרים מראים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

בהפגנה אתמול בכיכר פאריז, אולי הגדולה שהתקיימה עד עתה מול בית ראש הממשלה, הניפו הצעירים את השלט "רוצים לגדול בדמוקרטיה". הבחירות בנסיבות האלה לא באות מתוך חיוב לאומי, אלא מתוך צורך אישי ומשפטי של איש אחד בימים של אסון בריאותי, כלכלי וחברתי. זו לא הדמוקרטיה שהם מבקשים.

עוד 496 מילים

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה