בואו לרגע נדבר על כלכלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: Flash90)
Flash90
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ

הדיון על תוכנית הסיוע האחרונה, כמו כל דיון על כל מה שקורה כאן בזמן האחרון, מגיע כמעט מיד לשאלה 'כן ביבי לא ביבי'. אבל לי לא ממש משנה מי הגה את התוכנית הכלכלית. אם היא טובה, סביר להניח שהיא טובה לי, ואם היא גרועה, זה לא ממש משנה מי הגה אותה.

לי לא ממש משנה מי הגה את התוכנית הכלכלית. אם היא טובה, סביר להניח שהיא טובה לי, ואם היא גרועה, זה לא ממש משנה מי הגה אותה

אז בואו שנייה נתעלם ממי שהציג את התוכנית, נתמקד בפרטים ורק בהם, וננסה להבין האם היא בכלל יעילה.

מה בכלל הרעיון כאן?

לפזר כסף ממסוקים זו לא המצאה שלנו, היא בכלל המצאה אמריקאית שנוסחה ע"י הכלכלן מילטון פרידמן. במקור משמעות המונח כסף הליקופטר (Helicopter Money) הוא נקיטת מדיניות מוניטרית מרחיבה, שמטרתה להאיץ את האינפלציה והפעילות הכלכלית כדי להימנע מדפלציה.

כבר בשלב הזה כדאי לשים לב כי צעד זה נועד במקור להיות חלק ממדיניות מוניטרית, דהיינו מדיניות המופעלת על ידי הבנק המרכזי, בניגוד למדיניות פיסקלית המופעלת ע"י הממשלה.

גם במקור, או אולי, בעיקר במקור, הוגדר סוג כזה של מדיניות מרחיבה – כפתרון של המוצא האחרון. מדובר בהליך מסוכן של הדפסת כסף, הרבה כסף, תהליך שהוביל לתקופות של אינפלציה גבוהות בעבר, ואפילו כאן אצלנו.

המושג חזר אלינו ע"י מי שהיה נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, בן ברננקי. בנאום שנשא ברננקי בנובמבר 2002, בעת שכיהן כיו"ר הבנק הפדרלי. הוא התייחס לעניין וזכה מאז לכינוי Helicopter Ben. אז מה בכלל הבעיה עם לפזר כסף, אולי לא ממסוקים, אבל ישר לחשבונות הבנק, של כולם.

גם במקור הוגדר 'כסף הליקופטר' כפתרון של המוצא האחרון. מדובר בהליך מסוכן של הדפסת כסף, הרבה כסף, תהליך שהוביל לתקופות של אינפלציה גבוהות בעבר, ואפילו כאן אצלנו

הנש"צ – לא לפחד, הוא לא נושך

כאן צריך להכניס מושג כלכלי – הנש"צ, לא לפחד, הוא לא נושך.

הנש"צ, הם ראשי תיבות של המושג "נטייה שולית לצרוך" (או באנגלית marginal propensity to consume- mcp) במילים פשוטות, כמה מכל שקל של תוספת להכנסה, יהפכו לצריכה.

בגדול ניתן להניח כי קיימות רק שתי אפשרויות לעשות שימוש בכסף שלנו – לצרוך או לחסוך. נגיד שקיבלנו פתאום עוד 1,000 שקלים. אם נעשה שימוש ב-900 מהם לצורך קנייה של מוצרי צריכה ושירותים, הרי הנש"צ שלנו הוא 0.9 (הסכום ששימש לצריכה חלקי תוספת ההכנסה).

ההנחה היא כי הנש"צ אינו זהה לכולם. גם אם נניח בצד לרגע את השונות האנושית, ההנחה היא שככל שההכנסה נמוכה יותר הנש"צ גבוה יותר. פשוט, אם ההכנסה שלי היא בגובה שכר המינימום, באזור 5,300 שקלים ואני גר לבד בדירה שכורה, סביר להניח כי רוב השכר שלי משמש לצריכה ורק מיעוטו לחיסכון. נניח כי מתוך השכר אני עושה שימוש ב-4,500 שקלים לצריכה ואת השאר אני חוסך. הנש"צ שלי עומד על כ-0.85. מנגד, הנש"צ של מי שהכנסתו היא 100,000 שקלים בחודש ומוציא לצריכה סכום של פי 10 מהקודם, 45,000 שקלים, הנש"צ שלו יעמוד רק על 0.45.

עכשיו, אם מחלקים באופן שוויוני סכום זהה לכולם, בעלי הנש"צ הגבוה (וההכנסה הנמוכה) יעשו שימוש ברוב הסכום לצריכה, בעוד שסביר להניח כי בעלי ההכנסות הגבוהות (והנש"צ הנמוך כאמור), יחסכו אותו. התוצאה היא כי נוצרת תופעת חיכוך, על כל 100 שקלים שפיזרתי מההליקופטר, רק חלק הגיעו לארץ וישמשו לצריכה.

אם מחלקים סכום זהה לכולם, בעלי ההכנסה הנמוכה והנש"צ הגבוה ישתמשו ברובו לצריכה, כשבעלי ההכנסות הגבוהות (והנש"צ הנמוך) יחסכו אותו. כך שעל כל 100 ש"ח שפוזרו מההליקופטר, רק חלק ישמשו לצריכה

ניתן גם להניח כי רוב הצריכה, בעיקר בתקופה של משבר כלכלי, תופנה לצריכת מוצרים בסיסים, ותהפוך, במידה רבה, לסיוע לרשתות המזון. רק שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מאי השנה נרשמה עלייה של 8.8% בפדיון של רשתות המזון, וזאת בהשוואה לנתון המקביל אשתקד, ובחודשים ינואר עד מאי עלה הפדיון ב- 10.7%. ככה שנראה שלרשתות המזון לא צריך לדאוג.

אבל אם נעלה בסולם ההכנסה, נוכל להניח כי מי שיקבל תוספת הכנסה נוספת, לא יזדקק לה לצורך מזון או מוצרים בסיסיים, אלה יחליט לעשות בה שימוש אחר. זה הזמן להתפנק במסך טלוויזיה חדש, הוא אפילו לא עולה לי כלום.

הסנטימנט האפל, והחלקת הצריכה

כאן נעמוד על מושג חדש וחמקמק יותר מהראשון, הסנטימנט.

בארה"ב, המדד העיקרי לאמון הצרכנים בכלכלה, הוא מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. מדובר בסקר הבוחן את תפיסתם של צרכנים לגבי העתיד הכלכלי. ככל שהתחזית לגבי העתיד קודרת יותר, כך המדד נמוך יותר.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת משיגן. מקור – Federal Reserve Bank of St. Louis
מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת משיגן. מקור – Federal Reserve Bank of St. Louis

ומה הבעיה עם תחזית קודרת?

מודלים כלכליים (תיאוריית מחזור החיים של Modigliani & Brumberg, ותיאוריית ההכנסה הפרמננטית של מילטון פרידמן) מניחים כי הצרכנים שואפים להחליק את צריכתם על פני זמן. לכן הצריכה של משק בית תלויה בממוצע ההכנסות הצפויות שלו על פני זמן ולא בהכנסתו הנוכחית.

נפשט, אם הכלכלה פורחת ומצב הרוח הלאומי בשיא (סנטימנט חיובי), אני אופטימי ומניח כי הכנסתי לאורך זמן תעלה, כך שלמרות שהכנסתי כרגע לא גבוהה, אצרוך יותר (בצורה של לקיחת אשראי), בהנחה שהכנסתי העתידית תוכל לכסות את ההוצאה הנוכחית. במצב של מיתון או עגמומיות לאומית (סנטימנט שלילי), גם אם הכנסתי גבוהה יחסית, אני נערך לתקופת סגריר ואקטין צריכה, גם אם כרגע הכנסתי לא השתנתה.

אם הכלכלה פורחת ומצב הרוח הלאומי בשיא (סנטימנט חיובי), אני אופטימי ומניח כי הכנסתי תעלה, כך שלמרות שאינה גבוהה כרגע, אצרוך יותר, בהנחה שהכנסתי העתידית תכסה את ההוצאה הנוכחית. ולהיפך.

עכשיו נתחבר לנש"צ – אם נניח כי הכנסתי היא פי 3 משכר המינימום, סביר להניח כי תוספת הכנסה לא תופנה לצריכת מוצרי מזון או מוצרים בסיסים. אז זה הזמן לקנות מסך טלוויזיה חדש, זה עם הפול HD וצבעים ב–8K או משהו כזה, ואפשר להוסיף לזה את מקרן הקול החדש, יהיה מגניב. אבל, אם הסנטימנט שלילי, יש סיכוי שאחליט להמתין עם ההוצאה הזאת, גם אם קיבלתי תוספת הכנסה משמעותית (אבל חד פעמית).

ואם לא די בכך, למשוואה נכנסת גם אינפלציה נמוכה, מה שאומר שהמחירים צפויים להיוותר יציבים, ככה שאין שום סיבה לרוץ לרכוש טלוויזיה דווקא עכשיו, עוד שלושה חודשים ואילו יותר מחירה יהיה דומה להיום.

ובניגוד למה שמספרים לנו על מצבנו בעולם, הרי ששיעור הסיכון של מדינת ישראל, ביחס לשווקי העולם, נבחן על פי רמת ה-CDS (מושג שלא נסביר אותו כעת). נקבע כרגע כעובדה שככל שה-CDS גבוה יותר – הסיכון הנתפס גדול יותר. מאז ינואר 2020 הכפילה את עצמה רמת ה-CDS של מדינת ישראל, מאז שבה הרמה וירדה וכעת היא עומדת על רמה של כ-58 נקודות. להשוואה, ה-CDS  של ארה"ב עומד על 18.4 נקודות, בריטניה על 27.6 נקודות, הולנד 12 נקודות. אנחנו בקבוצה יחד עם פורטוגל (67 נקודות) וסלובקיה (52 נקודות) .

לקינוח, סיבים אופטיים

לפני פרוץ משבר הקורונה עלה לדיון נושא פריסת הסיבים האופטיים המבושש לבוא, בעיקר באזורי הפריפריה. משרד התקשורת החליט לפתור את חברות הוט ובזק מהמחויבות שלהן לפריסה אוניברסלית בכל רחבי הארץ.

המשמעות היא שתושבי הפריפריה (הגיאוגרפית והכלכלית) של ישראל לא יזכו בשנים הקרובות לנגישות לאינטרנט מהיר, כאשר זה נחשב מפתח לעולם התעסוקה של העתיד הקרוב, וייתכן שכבר הנוכחי.

עתיד הכולל עבודה מהבית, דורש רשת מהירה, אמינה ויציבה. 6 מיליארד שקלים היו מאפשרים לכולם, אבל באמת לכולם גישה לשירות שנחשב כבר במידה רבה כשווה ערך לחיבור לחשמל, מהלך כזה היה גם יוצר השפעה כלכלית ארוכת טווח.

תושבי הפריפריה לא יזכו בשנים הקרובות לנגישות לאינטרנט מהיר, כאשר זה נחשב מפתח לעולם התעסוקה של העתיד הקרוב, וייתכן שכבר הנוכחי. 6 מיליארד שקלים היו יוצרים השפעה כלכלית ארוכת טווח

גשמי הסתיו הראשונים לא מצליחים להרוות את האדמה הצמאה ולמלא את הבארות החרבות, אבל משאירים אחריהם ניחוח משכר של גשם ראשון. גם כסף ממסוקים ישאיר מאחוריו בעיקר ניחוח נעים, אך כפי הנראה, לא יותר.

אנליסט 13 שנה, בעיקר של שווקי חו"ל, מאמין שמחקר צריך להיות הוליסטי, ממוקד מעמיק אבל רחב. הכל מעניין ומסקרן אותו, אוהב להבין איך דברים עובדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,138 מילים
כל הזמן // יום שישי, 14 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ג'ארד קושנר: "ישראל מסכימה לפתרון שתי המדינות"

נתניהו הבטיח טיסות ישירות בין ישראל לאבו-דאבי ● בתמורה לנורמליזציה ישראל הסכימה לעצור את החלת הריבונות ביו״ש ● המתנחלים זועמים על נתניהו ● טראמפ מתכנן טקס חגיגי לפני הבחירות בארה״ב ● נתניהו בעד סגר נוסף - גמזו יכין תכנית מגירה ● צה״ל חשף את המערכה בסוריה בשנים האחרונות ● 600 תיירים מישראל יוכלו לבקר ביוון בשבוע ● פגישה חיובית בין כחול-לבן והליכוד לגבי הקואליציה

עוד 37 עדכונים

סגר חכם, מיד!

תארו לכם נגיף חדש ומדבק, שאצל חלק מהנשאים גורם לחום, כאבי גרון וכאבי ראש, החולפים מאליהם בתוך מספר שבועות. אתם כבר מכירים כמה אנשים שנדבקו, ובסך הכל הם בסדר גמור. למעשה, הדרך היחידה לזהות בוודאות נשאים או מחלימים היא בדיקת מעבדה מורכבת. איזה מאמץ הייתם עושים כדי לא להידבק?

התסמינים שתיארתי הם אלו של נשאי HIV חדשים. תקופת הדגירה ללא תסמינים של הנגיף עד להתפתחות כשל חיסוני נרכש (AIDS) היא חמש עד עשרים שנה. למעשה, אם נגיף ה-HIV היה מופיע יחד עם נגיף הקורונה החדש, הראשונים להזדקק לאשפוז היו מופיעים רק בשנת 2025.

התסמינים שתיארתי הם של נשאי HIV חדשים. תקופת הדגירה ללא תסמינים של הנגיף עד להתפתחות כשל חיסוני נרכש (AIDS) היא 5-20 שנה. אם ה-HIV היה מופיע עם נגיף הקורונה החדש, הראשונים להזדקק לאשפוז היו מופיעים ב-2025

ביחס לזמן שחלף מהופעתו, נגיף הקורונה החדש נחקר מבחינה מדעית ורפואית בצורה מרשימה. הגנום שלו רוצף בתוך שבועות בודדים, מאות מועמדים לחיסונים מצויים בפיתוח, גובשו פרוטוקולים מורכבים לטיפול ולצמצום הדבקה, סווגו תסמינים, פותחו בדיקות לנשאות ובדיקות סירולוגיות לזיהוי הדבקה בעבר ועוד.

אבל כרגע אין אפשרות מעשית לתחום את ההשפעות ארוכות הטווח של נשאות הקורונה על בני-אדם, כי אין לנו גישה לאף נשא ידוע עם וותק של שנה ומעלה.

המעט הידוע איננו מעודד במיוחד. במחקר שערכו מכבי שירותי בריאות, מכון ויצמן ומכון KI על נשאי קורונה בישראל, הסתבר שאובדן טעם וריח ותחושת בלבול הם התסמינים המנבאים ביותר נשאות. התסמינים הללו יותר מרומזים על פגיעה עצבית או מוחית, שני סוגי מחלות שהאנושות עדיין מתקשה מאוד להבין ולרפא, או אפילו לצמצם. חשבו על טרשת נפוצה ואלצהיימר לדוגמה.

גם הדלקת הרב-מערכתית החדשה בילדים (מכונה Mis-c או PIMS-TS), שמאז ניתן לה שמה התברר שתוקפת צעירים עד גיל 30 בערך, גורמת לחלקם נכות קשה ואפילו הורגת, קושרה לנשאות נגיף הקורונה החדש, מתפרצת בדרך כלל בתוך שניים עד שישה שבועות מההדבקה, ורבים מהחולים בה נחשבים רשמית למחלימים כי עברו שתי בדיקות שליליות. המכון לבקרת מחלות בארה"ב, CDC, עדכן לאחרונה על 570 מקרים של ילדים וצעירים עם Mis-c בארה"ב.

בנוסף, הולכות ומתרבות העדויות מכל העולם על תופעות-לוואי ארוכות טווח ומטרידות של נשאות קורונה אשר גם במקרים קלים ביותר נמשכות שבועות, או אפילו חודשים אחרי מה שנחשב להחלמה: אובדן זיכרון, בלבול, חולשה יוצאת דופן ועוד.

הסתבר שאובדן טעם וריח ותחושת בלבול הם התסמינים המנבאים ביותר נשאות. התסמינים הללו יותר מרומזים על פגיעה עצבית או מוחית, שני סוגי מחלות שהאנושות עדיין מתקשה מאוד להבין ולרפא, או אפילו לצמצם

נכון לעכשיו, יש בעולם מעל 20,000,000 נשאי קורונה מאומתים, פי-כמה מזה נשאים שאינם מזוהים ובקיצור, לא נראה שהאנושות תכיל את הקורונה בשנים הקרובות. כך שהגנה מוחלטת מהדבקה איננה מעשית למי שרוצים לעבוד, לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך ואפילו לפגוש חברים מידי פעם. אז מה עושים?

ברמה האישית, מקפידים על חבישת מסיכה תקנית כראוי, שמירת מרחק מאחרים והיגיינה קפדנית. כדאי גם לצמצם ככל האפשר מגעים עם אנשים אחרים בכלל, ושהייה במקומות סגורים הומי אדם בפרט.

ברמה הלאומית, חובתה של המדינה להגן על הגבולות מפני כניסת נשאים ממדינות אחרות, לאכוף את כללי הריחוק הפיזי בקפידה, כך שלכולנו יתאפשר לעשות שימוש במרחב הציבורי. והחשוב ביותר: לחסל אחת ולתמיד את ההדבקה בקהילה. מבחינת כמות הנשאים המאומתים החדשים ליום למיליון נפש, ישראל במצב הגרוע במערב. לאחרונה עברנו אפילו את ארה"ב!

מדינת ישראל כרגע מנסה להשיג שני הישגים חסרי תקדים, שהצלחה בהם תהיה בגדר נס: להשתלט על הדבקה נרחבת כל כך בקהילה ללא סגר, ואם נצליח באופן מופלא לעמוד ביעד זה, לפתוח את מערכת החינוך באופן בטוח כשיש מאות נדבקים מידי יום. אף מדינה בעולם לא הצליחה עד כה.

העלייה החדה בכמות המקרים בגרמניה, צרפת, ספרד, בריטניה וארה"ב לאחרונה מוכיחה: לא יהיו חיים לצד הנגיף. עלינו להפעיל מיד סגר חכם: לחלק את מדינת ישראל לאיזורים, להטיל סגר נוקשה של שבועיים כדי להבדיל בין הירוקים, בהם אין הדבקה בקהילה, לאדומים בהם יש, והצהובים הגובלים בהם, לבודד את כל הנשאים המאומתים והמגעים שלהם במעגל השני, שלישי ואפילו החמישי, לאפשר תנועה בין האיזורים הירוקים ולהטיל סגר נוסף רק על הצהובים והאדומים. אחרי שכל ישראל תהיה ירוקה, מערך הבדיקות, חקירות בידוד ומעקב של מגן ישראל וצה"ל יסתער, בסיוע בדיקות ביוב נרחבות לזיהוי מוקדם של התפרצויות, על כל מקום בו תתגלה הדבקה בקהילה ויבודד אותו, בעוד שאר הארץ ממשיכה בשגרת מגיפה.

חובת המדינה, בין השאר, להגן על הגבולות מכניסת נשאים ולחסל את ההדבקה בקהילה. מבחינת כמות הנשאים המאומתים החדשים ליום למיליון נפש, ישראל במצב הגרוע במערב. לאחרונה עברנו אפילו את ארה"ב!

נשאות קורונה איננה גזירת גורל. בניהול נכון, אפשר לרסק את העקומה כפי שנעשה בניו-זילנד ואפילו בווייטנאם הענקית, ולאפשר שגרת מגיפה עד שיימצאו פתרונות לטווח ארוך. עלינו לדרוש זאת מההנהגה הלאומית, היום ולא מחר.

עו"ד מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת, מכון מחקר השוכן בירושלים ומקדם את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, משילות וחירות. מכהן גם כמנכ"ל דיקטה, עמותת-הזנק המפתחת כלים לעיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה, ויועץ בהתנדבות לפרויקט http://www.endcoronavirus.org העולמי. מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשלושה. (צילום: ליאת מנדל)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 715 מילים

האס של פוטין מאחורי הקלעים של ה"חיסון" הרוסי

האם ה"חיסון" הרוסי לקורונה הוא יעיל, מסוכן, או לא קיים? ● רופאה רוסית בכירה מזהירה שלא להתקרב לחיסון, אבל רופאים ומדענים ישראלים - שחלקם מעורבים ביוזמה באמצעות "הדסה" - מספרים סיפור אחר ● "האנשים שקיבלו עד כה את החיסון לא פיתחו תופעות לוואי רציניות, ומערכת החיסון שלהם ייצרה נוגדנים" ● "זה בדיוק מה שעושים בעולם, רק ששם קוראים לזה 'ניסוי', וברוסיה 'חיסון'"

עוד 1,932 מילים

נתניהו מעדיף סביבו פקידים מפוחדים, מוחלשים וכנועים ● לכן הוא שולח את שופריו ומלחכי פנכתו לתקוף כל פקיד שמעז לצאת נגד החלטותיו ● אבל כאשר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, חושש למלא את תפקידו ולהביע דעה על התקציב, אפשר לסמן שפל חדש ● פרשנות

עוד 766 מילים ו-1 תגובות

רשת של שקרים

פייק ניוז לפני שבועיים חשף נתניהו למיליוני עוקביו פוסט של משתמשת פייסבוק בשם דנה רון המאיים על חייו ● העיתונאי ויועץ הדיגיטל יוסי דורפמן זיהה סממנים חשודים בפוסט, ולאחר נבירה בפרופיל של דנה רון הסיק כי מדובר בפרופיל מזויף ● פייסבוק אישרה את הממצאים ובזריזות הודיעה כי מדובר בפרופיל פיקטיבי והוא הוסר ● אבל אז משטרת ישראל החלה לחקור והודיעה שזו דווקא אישה אמיתית שגרה באוסטרליה ● מבולבלים? גם אנחנו

עוד 2,738 מילים ו-4 תגובות

למקרה שפיספסת

על המפה - המזרח התיכון, אמריקה ומה שביניהם

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד אותנו על העולם, היא יכולה ללמד אותנו מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. במרכזה של מפה זו מוצגות אירופה (והאי האנגלי, בקטן), אפריקה ואסיה ובקצותיה אמריקה ודנמרק. מה שניכר לעין בצורה הבולטת ביותר היא העובדה כי המפה היא פיגורטיבית – היבשות בדמות עלה תלתן, ובעיגול המקשר בין העלים – ליבה של המפה, ומשכך של העולם – נמצאת ירושלים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד על העולם, היא יכולה ללמד מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. המפה פיגורטיבית, ובליבה של המפה – ירושלים

מפה מעידה על כוונותיו של יוצרה. כשבינטינג ואחרים מיקמו את ירושלים במרכז המפה הייתה בכך קביעה ערכית ורעיונית, וכמובן לא תיאור אוביקטיבי של המציאות. בניגוד למגמות האידאולוגיות והאומנותיות הברורות המשתקפות בדוגמה זו, מפה טובה היא קודם כל כלי עזר מציאותי להבנת השטח, המאפשר למעיין בה למצוא את דרכו גם בתוואים שלא היו מוכרים לו קודם לכן.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו. בדומה למפה המפשטת תוואי שטח מורכב באמצעות קווים, נקודות וצבעים, כך אני מבקש להביע זרמי עומק, מחשבות, רעיונות, ותחושות באמצעות מילים.

בבלוג זה אעסוק בסוגיות הגאו-פוליטיות המעסיקות את המזרח התיכון ואת מי שהיא (עדיין) מעצמת העל העולמית – ארצות הברית של אמריקה. התפקיד ששיחקה ארה"ב בעיצוב פני האזור בעשורים האחרונים הוא בלעדי. המעורבות שלה בנעשה במזרח התיכון הפך להיות גם סוגיה בסיסית בסדר היום הפנים-אמריקאי, וסדר היום הפנים-אמריקאי הפך להיות נושא המעסיק מנהיגים ואישי ציבור בעולם הערבי והמוסלמי. על בסיס זה אנסה לטוות את הקו המחבר בין מה שקורה ממערב לאוקינוס האטלנטי עם מה שקורה ממזרח לים התיכון.

הטלטלות שחווה המזרח התיכון חדשות לבקרים דורשות עין ביקורתית ונכונות לשינוי תפיסתי, בכדי לא לדבוק בפרדיגמות המתחלפות בקצב מסחרר או לנסות לתאר את העולם של אתמול. הדיוק בפרטים הוא קריטי בכדי להצליח לתאר תמונת-על של האזור, שהיא בתורה הכרחית כדי לגבש הבנה אזורית מהותית ולא טכנוקרטית ויבשה. הבנה שכזו היא אחת ממטרותיו של בלוג זה.

אם נבקש להציג את התמונה הגאו-פוליטית המלאה, לא ניתן להתעלם כמובן משחקניות מפתח נוספות, ובמרכזן אירופה, סין ורוסיה. גם הן, כמובן, יזכו לכבוד הראוי להן במסגרת נושאי המפתח בהם אעסוק.

ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (צילום: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)
ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (מקור: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)

נקודת המבט שלי נובעת מאמונה עמוקה במדינת ישראל ובערכים שהיא מייצגת: המסורת היהודית, ערכי הדמוקרטיה הליברלית ורוח האדם הטמונה בשני אלו גם יחד, ומשכך – גם הברית האיתנה בין ישראל וארה"ב. אני מקווה שכתיבתי תוכל לסייע, ולו במעט, לחיזוקם ושגשוגם של מדינת ישראל והרעיונות שעל אדניהם היא מושתת בסביבה המורכבת בה היא מתקיימת.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו

כעת, כשאני ניגש למלאכת השרטוט, אני מצפה שכתיבתי תהיה נאמנה, מדוייקת ומועילה אך גם כזו שטביעת ידו של המשרטט אותה באה לידי ביטוי. מטרתה לספק ידע ולעורר לחשיבה, ולנסות ליצור שיח ציבורי מעמיק ובוגר יותר סביב הסוגיות המרתקות הללו. אני שמח להזמין אתכם להצטרף אלי.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אתמול במשכן, נתניהו השיק את קמפיין הבחירות האחרון שלו

אחרי שגרר את ישראל לשלוש מערכות בחירות בגלל שיקוליו האישיים-משפטיים, נתניהו מתקרב לרגע ההכרעה ● מערכת הבחירות הרביעית תהיה האחרונה שלו, משום שבסוף, אחרי כל השטיקים והטריקים, יותר ויותר אזרחים מאבדים את הסבלנות אליו: נכון לסקר שהתפרסם אתמול, אפילו 22% מבוחרי הליכוד רוצים שיתפטר ● פרשנות

עוד 935 מילים

השבוע הסוער של מירי רגב

שרת התחבורה מירי רגב יצאה השבוע בשתי הכרזות דרמטיות: שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל יקום בדרום, ולא בצפון; ורכבות מהירות יחברו את קרית המודיעין של צה"ל, שעומדת לקום בנגב, למרכז הארץ ● שני הנושאים חשובים מאוד, והעמדות שהציגה רגב ראויות ● אבל לאור חיבתה המוכרת ליחסי ציבור והקדנציה הקצרה שצפויה לה במשרד התחבורה, צריך להתייחס אליהן בחשדנות

עוד 865 מילים

מטאורים ופקקים למרות משבר הקורונה, הישראלים נוהרים למצפה רמון

בעלי צימרים וחוות בודדים בדרום מדווחים על תפוסה מלאה, לקראת הגעת גשם המטאורים לשיאו הלילה ● ברשויות נערכים לעומסי תנועה כבדים, וקוראים למבקרים לשקול לדחות את הנסיעה דרומה לימים הקרובים ● מעריכים: "הרבה אנשים יבואו לשטחים פתוחים במדבר ופשוט ישכבו על הגב בשטח"

עוד 767 מילים

אירה טולצ'ין אימרגליק ממעטת לבקר בבתי כנסת, אבל לפני שבועיים האחיין שלה חגג בר מצווה בבית כנסת בתל אביב ● כאשר ניגשה עם אמו של חתן השמחה לעזרת הנשים, הן הופתעו לגלות שיושב שם גבר ● הוא מנע מהן כניסה למקום, ונימק זאת במגבלות ההתקהלות ● נשות הכותל אומרות כי מדובר בתופעה רחבה: "ברגע שהוטלו מגבלות הקורונה, כבר במרץ, החלו לדחוק יותר ויותר נשים החוצה מבתי הכנסת"

עוד 859 מילים ו-1 תגובות

האם מותר לח"כ להיות מושחת במסגרת מילוי תפקידו? לפי הכנסת, מסתבר שכן

הפרקליטות ביקשה מבג"ץ דחייה נוספת בעתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק לחיים כץ חסינות נגד העמדתו לדין על מרמה והפרת אמונים - הצדדים במו"מ על עסקת טיעון, מה שעשוי לייתר את הדיון ● אולם תשובת הלשכה המשפטית של הכנסת בתגובה לאותן עתירות כבר ניתנה, והיא לא פחות ממדהימה ● פרשנות

עוד 1,126 מילים

נתניהו ומנדלבליט נפגשו הערב לאחר שהתעמתו אתמול

שרה נתניהו: עברתי התעללות מינית, אני אשה מוכה ● ח"כ מש"ס תקף ח"כ מישראל ביתנו: "אתה עדיין עם מבטא רוסי כבד" ● עימות סוער במליאה בין נתניהו ללפיד ● הצעת החוק לדחיית המועד לאישור תקציב עברה בקריאה טרומית ● נדחתה הצעת החוק לאסור על נאשם להרכיב ממשלה ● ליאת בן ארי הגיעה לדיון בבקשה להוציא צו מניעת הטרדה כלפיה

עוד 37 עדכונים

פרשנות גנץ פשוט לא כשיר להנהגה פוליטית

קשה להסביר תופעה כמו בני גנץ ● שלשום הציב לנתניהו אולטימטום: העברת חוק האוזר תוך 24 שעות, אחרת כחול-לבן תתמוך בהצעת החוק של יאיר לפיד המונעת מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ● יממה אחרי, לא רק שהחוק של האוזר עדיין לא עבר, ולא רק שכחול-לבן תעדר מההצבעה על חוק לפיד היום - אלא שעכשיו נתניהו עוד יאשים אותם בהפרת ההסכם והליכה לבחירות

בעולם ציבורי ופוליטי הגיוני וסביר אין תופעות כמו בני גנץ וגבי אשכנזי.

ביום שני הרימו השניים את ישיבת סיעת כחול-לבן לשמיים. כולם חיכו להודעה דרמטית שאכן הגיעה. גנץ ניגש לפודיום בכנסת בארשת חשיבות גדולה, לקח לידיו את דפי הנייר, הכין היטב את עצמו מול המיקרופון וקרא בהטעמה גדולה ובדרמה ראויה את נאום האולטימטום לנתניהו.

גנץ דרש שהממשלה תקבל בתוך 24 שעות את הצעת הדחייה של ח"כ צבי האוזר, שנתניהו כבר הסכים לה, ותעביר בשלוש קריאות בכנסת את החוק שיאשר את התקציב רק בנובמבר.

"אזרחי ישראל שבעים מתרגילים פוליטיים שהם, ורק הם, משלמים עליהם את המחיר", הוכיח גנץ. לנאום שלו הוא הוסיף מתווה מפורט, לו"ז צפוף ותוכנית פעולה פרלמנטרית זריזה אחרי שנועץ לדבריו עם גורמים משפטיים מאשרי היתכנות.

כל מי שהיה בסביבה אז הבין שאם נתניהו לא ייענה לתביעה הנחרצת של גנץ, כחול-לבן תתייצב היום (רביעי) כאיש אחד בכנסת ותתמוך בחוק שמונע מראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום – בדיוק כפי שחברי כחול-לבן התחייבו במערכות הבחירות שידענו בשנה האחרונה. הצבעה כזו אולי הייתה מחזירה לגנץ, אשכנזי ואבי ניסנקורן שמץ של אמון וחיוניות אחרי חודשים של רפיסות, כמעט אומללות, בממשלת האחדות המדומה שהקימו עם נתניהו.

כל מי שהיה בסביבה הבין שאם נתניהו לא ייענה לתביעה הנחרצת של גנץ, כחול-לבן תתייצב היום כאיש אחד בכנסת ותתמוך בחוק שמונע מראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום – בדיוק כפי שהתחייבו בבחירות

אבל ראש הממשלה נתניהו התייחס לגנץ ולמתווה שלו כמו אל בועת אויר, או בלשונו "אבק על החליפה". נתניהו לא כינס את הממשלה, לא העביר את חוק האוזר, לא רץ לכנסת ולא לוועדות הכנסת. גנץ נותר עם הנאום ביד. אילו רק היה יכול לבלוע את המלים.

והאולטימטום? במקום להצביע בעד ההצעה של יאיר לפיד נגד האפשרות שראש הממשלה יהיה נאשם, אנשי כחול-לבן יימלטו היום מאולם המליאה בכנסת, כל עוד נפשם בם. ההצעה תיפול, מן הסתם, ונתניהו עוד יאשים את כחול-לבן בפירוק הממשלה, כיוון שלא הצביעו עם הקואליציה.

לפעמים אתה תוהה על שני הרמטכ"לים שניהלו את הצבא הטוב ביותר בעולם. איפה המודיעין, התחבולה, הכרת השטח, הסיור המקדים, התרגילים על יבש ועל רטוב לפני שיוצאים לפעולה, הבקרה המבצעית והפקת הלקחים.

בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: גילי יערי/פלאש90)
בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: גילי יערי/פלאש90)

לאן נעלמו כל התכונות המחייבות הללו כאשר גנץ ואשכנזי הגיעו לפוליטיקה המעשית? איך הם לא מצליחים לקלוט, לנתח ולהתמודד עם הכוונות האמיתיות של ראש ממשלה שעושה מהם קרקס פעמיים ביום? למה הם אף פעם לא מצליחים מול נתניהו, שמקדים אותם תמיד בשני מהלכים. כמה מפלות אפשר לספוג?

לאן נעלמו כל התכונות המחייבות הללו כאשר גנץ ואשכנזי הגיעו לפוליטיקה המעשית? איך הם לא מצליחים לקלוט, לנתח ולהתמודד עם הכוונות האמיתיות של ראש ממשלה שעושה מהם קרקס פעמיים ביום?

ההודעה שגנץ פרסם אתמול (שלישי), בנוגע להיעדרות כחול-לבן מההצבעה על הצעת החוק של לפיד, הייתה פאתטית כמעט כמו האולטימטום העקר שהגיש: "עמדתנו העקרונית בנושא לא השתנתה ולא תשתנה, אך בעת הזו, מדובר אך ורק בניסיון לערער את יציבותה של המערכת הפוליטית כולה".

גנץ טען שהוא עושה את הכל כדי למנוע בחירות, ואמר שהוא מפציר בראש הממשלה ובסיעות הבית לקבל תקציב לטווח ארוך. ואני נזכרתי בנאום הכלניות שיפרחו בשדות של עוטף עזה, שעכשיו עולים באש מטרור הבלונים.

מה עוד אפשר לעשות כדי להכניס לראש של הרמטכ"לים שתקציב לטווח ארוך (דו-שנתי) מחסל את האסטרטגיה שבנה נתניהו נגד המשפט שלו? איך הם לא קלטו בזמן את סעיפי התקציב בהסכם הקואליציוני שהם בעצם סעיפי הבריחה של נתניהו לעבר בחירות, כלי לוותר על ראשות הממשלה?

אתמול פרסמה דפנה ליאל בערוץ 12 כי נתניהו מבקש עכשיו לפתוח את ההסכם הקואליציוני ולהכניס בו שינויים לטובתו. לא ייאמן. זה מה שמחכה לגנץ אחרי שיעבור את הניתוח בגבו (ואנחנו מאחלים לו רפואה שלמה). אולי אז הוא יבין, בדרך הקשה יש לומר, שהוא פשוט לא כשיר להנהגה פוליטית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צריך יהיה להעמיד את גנץ ואשכנזי לדין על מירמה והפרת אמונים. יש מצב שכספי שוחד כבדים הועברו אליהם על מנת ליצור מצג שווא שהם נגד נתניהו כשבפועל , בדיוק כמו אורלי לוי הם סוס טרויאני .
עוד 564 מילים ו-1 תגובות

החלטתו של בית המשפט העליון למנוע את הריסת בית המחבל שהרג את סמ"ר עמית בן יגאל היא נקודת מפנה מבורכת ● אף מדינה מתוקנת לא מענישה פושעים, או מרתיעה פושעים פוטנציאליים, באמצעות פגיעה בבני משפחותיהם ● וגם המתלהמים מימין לא יסוו זאת ● דעה

עוד 1,027 מילים

אפקט הקורונה הישראלים שברחו לטורקיה בקורונה

ישראלים רבים מדירים את רגליהם מטורקיה מאז פרשת המרמרה, אחרים מניחים בטעות שהתפרצות הקורונה שם חמורה יותר מאשר אצלנו ● אבל יש גם כאלה שמצאו באיסטנבול מפלט שפוי מהמשבר הבריאותי והכלכלי החמור בארץ ● עם שיעור תחלואה נמוך, סדר ציבורי מופתי, פטור מבידוד ודוגמה אישית ממנהיגי המדינה, טורקיה מהווה את אחת מהמדינות היחידות שמקבלות אזרחים ישראלים בלי שאלות

עוד 1,381 מילים

משרד האנרגיה משנה כיוון: תבוטל הקמת 4 תחנות כוח גזיות חדשות

המטרה: להתמקד בקידום הפקת אנרגיה מהשמש ● להחלטה קדם מאבק תושבים המתגוררים בסמוך לחלק מהתחנות המבוטלות - שתיים קרובות לעפולה, אחת ליד בית שאן ואחת באזור בית שמש ● הקמת תחנות גזיות אחרות תימשך, אך משרד האנרגיה מתחייב שייעשה בהן שימוש רק אם יהיה צורך חיוני

בכמה אזורים בארץ תושבים יכולים היום לקפל את דגלי המאבק: משרד האנרגיה מודיע על ביטול התכניות להקים ארבע תחנות כוח גזיות בהיקף כולל של 4,680 מגה וואט שעד כה המשרד קידם, בחלק מהמקרים על אף התנגדות עזה של תושבים ושל ארגוני סביבה. התחנות המבוטלות: מבואות גלבוע (דרומית לעפולה, 1,160 מגה וואט), צבאים (ליד בית שאן, 1,740 מגה וואט), שגיא 2000 (מערבית לעפולה, 1,160 מגה וואט) והרטוב (סמוך לבית שמש, 800 מגה וואט).

את התפנית המשמעותית הזו מציג ברגעים אלה אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, בפני חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

המחלוקת על הצורך בהקמת תחנות גזיות חדשות החריפה אחרי שמשרד האנרגיה הציב לאחרונה יעד מעודכן לאנרגיות מתחדשות לעשור הקרוב – 30% מסך החשמל בישראל עד 2030.

במשרד להגנת הסביבה ובארגוני סביבה טענו שאם הנתח של אנרגיית השמש יהיה כל כך משמעותי, אין סיבה להמשיך לקדם בכל הארץ הקמה של תחנות מבוססות גז בהספק כולל שמתקרב ל-10,000 מגה וואט.

החשש היה שלאחר שהתחנות כבר יוקמו – ייעשה בהן שימוש גם אם לא יהיה בכך צורך, וכך אנרגיית השמש תידחק מפני הגז.

ברחבי הארץ התארגנו תושבים לקבוצות מאבק נגד הקמת תחנות באזור מגוריהם בטענה שאלה יגרמו לזיהום אוויר, מפגעים נופיים ופגיעה בשטחים הפתוחים.

עכשיו מתברר שבמשרד האנרגיה ערכו חשיבה מחודשת וקיבלו לפחות חלק מהטענות. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר הבוקר ש"התכנית החדשה להכפלת השימוש באנרגיית שמש מאפשרת לנו לצמצם בצורה דרמטית את הקמתן של תחנות כוח חדשות ברחבי ישראל".

בהתאם לכך, התכנית לעשור הקרוב כוללת הוספת 12 אלף מגה וואט מאנרגיית שמש, ורק 4,000 מגה וואט מתחנות המבוססות על גז. יחד עם זה, הקמתן של כמה תחנות שנויות במחלוקת – למשל באזור מחלף קסם – תימשך גם לאחר הצמצום המתוכנן במכסת הגז. בהקשר זה, התחייב מנכ"ל המשרד אדירי שהתחנות המבוססות על גז יופעלו רק אם יהיה בכך צורך חיוני.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 280 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה