הדיון על תוכנית הסיוע האחרונה, כמו כל דיון על כל מה שקורה כאן בזמן האחרון, מגיע כמעט מיד לשאלה 'כן ביבי לא ביבי'. אבל לי לא ממש משנה מי הגה את התוכנית הכלכלית. אם היא טובה, סביר להניח שהיא טובה לי, ואם היא גרועה, זה לא ממש משנה מי הגה אותה.

לי לא ממש משנה מי הגה את התוכנית הכלכלית. אם היא טובה, סביר להניח שהיא טובה לי, ואם היא גרועה, זה לא ממש משנה מי הגה אותה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אז בואו שנייה נתעלם ממי שהציג את התוכנית, נתמקד בפרטים ורק בהם, וננסה להבין האם היא בכלל יעילה.

מה בכלל הרעיון כאן?

לפזר כסף ממסוקים זו לא המצאה שלנו, היא בכלל המצאה אמריקאית שנוסחה ע"י הכלכלן מילטון פרידמן. במקור משמעות המונח כסף הליקופטר (Helicopter Money) הוא נקיטת מדיניות מוניטרית מרחיבה, שמטרתה להאיץ את האינפלציה והפעילות הכלכלית כדי להימנע מדפלציה.

כבר בשלב הזה כדאי לשים לב כי צעד זה נועד במקור להיות חלק ממדיניות מוניטרית, דהיינו מדיניות המופעלת על ידי הבנק המרכזי, בניגוד למדיניות פיסקלית המופעלת ע"י הממשלה.

גם במקור, או אולי, בעיקר במקור, הוגדר סוג כזה של מדיניות מרחיבה – כפתרון של המוצא האחרון. מדובר בהליך מסוכן של הדפסת כסף, הרבה כסף, תהליך שהוביל לתקופות של אינפלציה גבוהות בעבר, ואפילו כאן אצלנו.

המושג חזר אלינו ע"י מי שהיה נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, בן ברננקי. בנאום שנשא ברננקי בנובמבר 2002, בעת שכיהן כיו"ר הבנק הפדרלי. הוא התייחס לעניין וזכה מאז לכינוי Helicopter Ben. אז מה בכלל הבעיה עם לפזר כסף, אולי לא ממסוקים, אבל ישר לחשבונות הבנק, של כולם.

גם במקור הוגדר 'כסף הליקופטר' כפתרון של המוצא האחרון. מדובר בהליך מסוכן של הדפסת כסף, הרבה כסף, תהליך שהוביל לתקופות של אינפלציה גבוהות בעבר, ואפילו כאן אצלנו

הנש"צ – לא לפחד, הוא לא נושך

כאן צריך להכניס מושג כלכלי – הנש"צ, לא לפחד, הוא לא נושך.

הנש"צ, הם ראשי תיבות של המושג "נטייה שולית לצרוך" (או באנגלית marginal propensity to consume- mcp) במילים פשוטות, כמה מכל שקל של תוספת להכנסה, יהפכו לצריכה.

בגדול ניתן להניח כי קיימות רק שתי אפשרויות לעשות שימוש בכסף שלנו – לצרוך או לחסוך. נגיד שקיבלנו פתאום עוד 1,000 שקלים. אם נעשה שימוש ב-900 מהם לצורך קנייה של מוצרי צריכה ושירותים, הרי הנש"צ שלנו הוא 0.9 (הסכום ששימש לצריכה חלקי תוספת ההכנסה).

ההנחה היא כי הנש"צ אינו זהה לכולם. גם אם נניח בצד לרגע את השונות האנושית, ההנחה היא שככל שההכנסה נמוכה יותר הנש"צ גבוה יותר. פשוט, אם ההכנסה שלי היא בגובה שכר המינימום, באזור 5,300 שקלים ואני גר לבד בדירה שכורה, סביר להניח כי רוב השכר שלי משמש לצריכה ורק מיעוטו לחיסכון. נניח כי מתוך השכר אני עושה שימוש ב-4,500 שקלים לצריכה ואת השאר אני חוסך. הנש"צ שלי עומד על כ-0.85. מנגד, הנש"צ של מי שהכנסתו היא 100,000 שקלים בחודש ומוציא לצריכה סכום של פי 10 מהקודם, 45,000 שקלים, הנש"צ שלו יעמוד רק על 0.45.

עכשיו, אם מחלקים באופן שוויוני סכום זהה לכולם, בעלי הנש"צ הגבוה (וההכנסה הנמוכה) יעשו שימוש ברוב הסכום לצריכה, בעוד שסביר להניח כי בעלי ההכנסות הגבוהות (והנש"צ הנמוך כאמור), יחסכו אותו. התוצאה היא כי נוצרת תופעת חיכוך, על כל 100 שקלים שפיזרתי מההליקופטר, רק חלק הגיעו לארץ וישמשו לצריכה.

אם מחלקים סכום זהה לכולם, בעלי ההכנסה הנמוכה והנש"צ הגבוה ישתמשו ברובו לצריכה, כשבעלי ההכנסות הגבוהות (והנש"צ הנמוך) יחסכו אותו. כך שעל כל 100 ש"ח שפוזרו מההליקופטר, רק חלק ישמשו לצריכה

ניתן גם להניח כי רוב הצריכה, בעיקר בתקופה של משבר כלכלי, תופנה לצריכת מוצרים בסיסים, ותהפוך, במידה רבה, לסיוע לרשתות המזון. רק שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מאי השנה נרשמה עלייה של 8.8% בפדיון של רשתות המזון, וזאת בהשוואה לנתון המקביל אשתקד, ובחודשים ינואר עד מאי עלה הפדיון ב- 10.7%. ככה שנראה שלרשתות המזון לא צריך לדאוג.

אבל אם נעלה בסולם ההכנסה, נוכל להניח כי מי שיקבל תוספת הכנסה נוספת, לא יזדקק לה לצורך מזון או מוצרים בסיסיים, אלה יחליט לעשות בה שימוש אחר. זה הזמן להתפנק במסך טלוויזיה חדש, הוא אפילו לא עולה לי כלום.

הסנטימנט האפל, והחלקת הצריכה

כאן נעמוד על מושג חדש וחמקמק יותר מהראשון, הסנטימנט.

בארה"ב, המדד העיקרי לאמון הצרכנים בכלכלה, הוא מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. מדובר בסקר הבוחן את תפיסתם של צרכנים לגבי העתיד הכלכלי. ככל שהתחזית לגבי העתיד קודרת יותר, כך המדד נמוך יותר.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת משיגן. מקור – Federal Reserve Bank of St. Louis

ומה הבעיה עם תחזית קודרת?

מודלים כלכליים (תיאוריית מחזור החיים של Modigliani & Brumberg, ותיאוריית ההכנסה הפרמננטית של מילטון פרידמן) מניחים כי הצרכנים שואפים להחליק את צריכתם על פני זמן. לכן הצריכה של משק בית תלויה בממוצע ההכנסות הצפויות שלו על פני זמן ולא בהכנסתו הנוכחית.

נפשט, אם הכלכלה פורחת ומצב הרוח הלאומי בשיא (סנטימנט חיובי), אני אופטימי ומניח כי הכנסתי לאורך זמן תעלה, כך שלמרות שהכנסתי כרגע לא גבוהה, אצרוך יותר (בצורה של לקיחת אשראי), בהנחה שהכנסתי העתידית תוכל לכסות את ההוצאה הנוכחית. במצב של מיתון או עגמומיות לאומית (סנטימנט שלילי), גם אם הכנסתי גבוהה יחסית, אני נערך לתקופת סגריר ואקטין צריכה, גם אם כרגע הכנסתי לא השתנתה.

אם הכלכלה פורחת ומצב הרוח הלאומי בשיא (סנטימנט חיובי), אני אופטימי ומניח כי הכנסתי תעלה, כך שלמרות שאינה גבוהה כרגע, אצרוך יותר, בהנחה שהכנסתי העתידית תכסה את ההוצאה הנוכחית. ולהיפך.

עכשיו נתחבר לנש"צ – אם נניח כי הכנסתי היא פי 3 משכר המינימום, סביר להניח כי תוספת הכנסה לא תופנה לצריכת מוצרי מזון או מוצרים בסיסים. אז זה הזמן לקנות מסך טלוויזיה חדש, זה עם הפול HD וצבעים ב–8K או משהו כזה, ואפשר להוסיף לזה את מקרן הקול החדש, יהיה מגניב. אבל, אם הסנטימנט שלילי, יש סיכוי שאחליט להמתין עם ההוצאה הזאת, גם אם קיבלתי תוספת הכנסה משמעותית (אבל חד פעמית).

ואם לא די בכך, למשוואה נכנסת גם אינפלציה נמוכה, מה שאומר שהמחירים צפויים להיוותר יציבים, ככה שאין שום סיבה לרוץ לרכוש טלוויזיה דווקא עכשיו, עוד שלושה חודשים ואילו יותר מחירה יהיה דומה להיום.

ובניגוד למה שמספרים לנו על מצבנו בעולם, הרי ששיעור הסיכון של מדינת ישראל, ביחס לשווקי העולם, נבחן על פי רמת ה-CDS (מושג שלא נסביר אותו כעת). נקבע כרגע כעובדה שככל שה-CDS גבוה יותר – הסיכון הנתפס גדול יותר. מאז ינואר 2020 הכפילה את עצמה רמת ה-CDS של מדינת ישראל, מאז שבה הרמה וירדה וכעת היא עומדת על רמה של כ-58 נקודות. להשוואה, ה-CDS  של ארה"ב עומד על 18.4 נקודות, בריטניה על 27.6 נקודות, הולנד 12 נקודות. אנחנו בקבוצה יחד עם פורטוגל (67 נקודות) וסלובקיה (52 נקודות) .

לקינוח, סיבים אופטיים

לפני פרוץ משבר הקורונה עלה לדיון נושא פריסת הסיבים האופטיים המבושש לבוא, בעיקר באזורי הפריפריה. משרד התקשורת החליט לפתור את חברות הוט ובזק מהמחויבות שלהן לפריסה אוניברסלית בכל רחבי הארץ.

המשמעות היא שתושבי הפריפריה (הגיאוגרפית והכלכלית) של ישראל לא יזכו בשנים הקרובות לנגישות לאינטרנט מהיר, כאשר זה נחשב מפתח לעולם התעסוקה של העתיד הקרוב, וייתכן שכבר הנוכחי.

עתיד הכולל עבודה מהבית, דורש רשת מהירה, אמינה ויציבה. 6 מיליארד שקלים היו מאפשרים לכולם, אבל באמת לכולם גישה לשירות שנחשב כבר במידה רבה כשווה ערך לחיבור לחשמל, מהלך כזה היה גם יוצר השפעה כלכלית ארוכת טווח.

תושבי הפריפריה לא יזכו בשנים הקרובות לנגישות לאינטרנט מהיר, כאשר זה נחשב מפתח לעולם התעסוקה של העתיד הקרוב, וייתכן שכבר הנוכחי. 6 מיליארד שקלים היו יוצרים השפעה כלכלית ארוכת טווח

גשמי הסתיו הראשונים לא מצליחים להרוות את האדמה הצמאה ולמלא את הבארות החרבות, אבל משאירים אחריהם ניחוח משכר של גשם ראשון. גם כסף ממסוקים ישאיר מאחוריו בעיקר ניחוח נעים, אך כפי הנראה, לא יותר.

אנליסט 13 שנה, בעיקר של שווקי חו"ל, מאמין שמחקר צריך להיות הוליסטי, ממוקד מעמיק אבל רחב. הכל מעניין ומסקרן אותו, אוהב להבין איך דברים עובדים.