ההליך לא פחות חשוב מהתוצאה: כשדמוקרטיה ומצב משברי נפגשים

מחאת "הצילו את הדמוקרטיה" בירושלים, מרץ 2020 (צילום: March 19, 2020, AP Photo/Eyal Warshavsky)
March 19, 2020, AP Photo/Eyal Warshavsky
מחאת "הצילו את הדמוקרטיה" בירושלים, מרץ 2020

אין ספק, ממשלת ישראל – ממשלת האחדות/קורונה – ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים בתקופה זו. פוליטיים-קואליציוניים, פוליטיים-מפלגתיים, כלכליים, ציבוריים וכמובן בריאותיים.

תקופת ממשלת המעבר, לפני השבעת הממשלה הנוכחית, הביאה למצב בו הממשלה הקודמת יכולה היתה לעשות כמעט כל העולה על רוחה, מפני שהתלות שלה באמון הכנסת לא היתה קיימת. כך, הכנסת כמעט לא היתה רלוונטית (עד לא רלוונטית בכלל) לאורך כל מה שמכונה "הגל הראשון" של הקורונה. בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי מובהק בכך שרוב ועדות הכנסת כלל לא פעלו ולא תפקדו בתקופה ההיא.

תקופת ממשלת המעבר, לפני השבעת הממשלה הנוכחית, הביאה למצב בו הממשלה הקודמת יכולה היתה לעשות כמעט כל העולה על רוחה, מפני שהתלות שלה באמון הכנסת לא היתה קיימת

אבל מאז הושבעה ממשלה חדשה בישראל, שנהנית מאמון הכנסת. הכנסת אט-אט חזרה לתפקד, והוקמה בין היתר "ועדת הקורונה" ('הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה'). עם זאת, מצב משברי מחייב קבלת החלטות מהירה ויעילה, והממשלה הרגישה שיש לה צורך בהמשך השליטה על הנעשה (לפחות עקרונית) ויצרה את "חוק הקורונה הגדול" כמענה לפקיעת תוקפן של תקנות שעת החירום הקודמות.

הצעת החוק, שנדונה בימים אלה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, אמורה להסדיר את תהליכי קבלת ההחלטות בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת בנושא המדיניות והאכיפה של הנחיות הקורונה.

עוד קודם לכן, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית – ברוב של 29 מול 24(!) – את הסמכת הממשלה לשנות מדיניות (התקהלויות וכו') מבלי לקבל את אישור הכנסת, וזאת עד ה-6 באוגוסט. הטיעונים בעד היו, שיש לפעול בנחרצות ובאופן מיידי לאור השינוי התמידי של המשבר, והכנסת רק תהיה "מקל בגלגלים". באופן פרדוקסלי, דווקא חקיקת חוק זה באישון הליל מוכיחה, שכשהממשלה רוצה, היא מעבירה חוקים כרצונה.

"חוק הקורונה הגדול" המסתמן, יפקיע כל סמכות מוועדת הקורונה – שהוקמה על מנת להתמודד עם המשבר באופן מסודר ומבוקר, שנותן במה לדעות ועמדות מקצועיות שונות – ויעניק את הזכות לדון במדיניות הממשלה לוועדות כנסת אחרות.

אותם דיונים בוועדות הכנסת על התקנות, כמסתמן, יהיו רק בדיעבד והן יונחו על שולחן הוועדה רק לאחר שהממשלה כבר אישרה אותן, וזאת לתקופה של שבועיים. באותה תקופה תוכל אותה ועדה לאשר או לשנות את תוקף תקנות הממשלה.

הטיעונים בעד החוק היו, שיש לפעול בנחרצות ובאופן מיידי לאור השינוי התמידי של המשבר, והכנסת רק תהיה "מקל בגלגלים". באופן פרדוקסלי, דווקא חקיקת חוק זה באישון הליל מוכיחה, שכשהממשלה רוצה היא מעבירה חוקים כרצונה

אין ספק, עתות משבר דורשות התנהלות אחרת, אבל התנהלות שתחתור עוד יותר תחת מוסד הכנסת, שממנו נובעת סמכותה של הממשלה (ולא להיפך)? האם זהו המתווה הרצוי? האם זהו המתווה שיעניק לציבור בטחון בתהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה ונבחרי/ות הציבור? הרשות המחוקקת היא הריבון הנבחר, לא הממשלה (בשיטת הממשל הישראלית).

ואיך עניין ה"בדיעבד" אמור לעבוד? איך הציבור יתנהל במצב כזה? כיצד פיזור הדיון על פני ועדות כנסת שונות יתבצע בפועל? האם יתבצע תיאום ביניהן? הדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט על מתווה החוק רק ממחישים עד כמה דיונים מעמיקים בכנסת הם חשובים ומהותיים. אין לשנות סדרי עולם ללא הבנה מעמיקה של משמעותם, ובוודאי לא להכריע לטובתם על בסיס של 29 מול 24.

הצורך לשים עימותים קואליציוניים-מפלגתיים בצד

בשעת משבר מהקשים שנראו פה בעשורים האחרונים (אולי מאז מלחמת יום הכיפורים), הציבור נאלץ לשמוע ויכוחים מיותרים ומביישים בין חברי/ות כנסת בוועדות הכנסת ובפלטפורמות מדיה חברתית שונות – בין חברי/ות הקואליציה, ואף בתוך מפלגות (וראו העימותים בין ישראל כ"ץ לבין מיקי זוהר).

זה מה שהציבור צריך לשמוע ולראות בימים כאלה? תארו לכם שבאמצע הלחימה הסיזיפית בתעלת סואץ ב-1973, הציבור הישראלי היה שומע מריבות על רקע אישי ופוליטי בין הקודקודים הכי חשובים שלו. אלה שאמורים להשרות בו בטחון ואמונה. זו ההקבלה הנדרשת.

תארו לכם שבאמצע הלחימה הסיזיפית בתעלת סואץ ב-1973, הציבור הישראלי היה שומע מריבות על רקע אישי ופוליטי בין הקודקודים הכי חשובים שלו. אלה שאמורים להשרות בו בטחון ואמונה

הקורונה עדיין כאן, וכנראה שגם הפוליטיקה המפלגתית הקטנה. אנשים מתקשים to step up ולהראות דוגמה וממלכתיות. ממשלת הקורונה התאחדה לה יחדיו כדי להתמודד עם משבר הקורונה לטובת עם ישראל, ולא משום סיבה אחרת.

הצורך הברור בשינוי שיטת הבחירות בישראל

מעל לכל, התקופה האחרונה ממחישה יותר מכל את הצורך הבוער בשינוי שיטת הבחירות בישראל. אם הדבר לא היה ברור עד כה, כעת הוא זועק לשמיים. העם משווע לקשר ישיר עם נבחריו, קשר שאיננו קיים בשיטה הנוכחית.

כרגע, אנו בוחרים מפלגה (לא אדם) על בסיס רשימה סגורה בלתי ניתנת לשינוי ביום הבחירות. בנוסף, כיום מספר המפלגות שמקיימות דמוקרטיה פנימית (דוגמת פריימריז) הולך ופוחת. ואפילו בליכוד, שמתגאה בדמוקרטיה הפנימית שלה, המינויים הנוכחיים לתפקידי שר/ה הוכיחו שהפריימריז שווה לקליפת השום, כשהמינויים התבצעו על בסיס "מי כיהן כשר בממשלה הקודמת" (מסיבות פוליטיות), ולא על בסיס תוצאות הפריימריז האחרונים בליכוד.

נוספת לכך העובדה, שרשימה סגורה איננה מאפשרת שום יכולת "ענישה" מצד הציבור כלפי ח"כים/ות באופן ישיר ואישי. הרשימה הסגורה מציבה מצב של take-it-or-leave-it, הכל או כלום. ומה אם אזרח מסוים רוצה את ח"כ X בכנסת, אבל לא יכול לסבול מצב בו ח"כ Y יהיה שם? אין לאותו אזרח כמעט שום יכולת השפעה על מי יכלל באותה רשימה. וכך מגיעים למצב שפעם אחר פעם, ח"כים שמבצעים טעויות קשות (בכל מיני תחומים), חוזרים לעוד ועוד קדנציות, ללא שום יכולת "הדחה".

רשימה סגורה איננה מאפשרת שום יכולת "ענישה" מצד הציבור כלפי ח"כים/ות באופן ישיר ואישי. הרשימה הסגורה מציבה מצב של take-it-or-leave-it, הכל או כלום

נראה שאין מנוס, ועל מנת ליצור קשר ישיר ומשמעותי בין הבוחרים/ות לבין הנבחרים/ות, יש להכניס מוטיב של בחירה אישית-אזורית לשיטת הבחירות שלנו. למשל 50% מן הכנסת תבחר בשיטה הארצית הנוכחית (על בסיס רשימה פתוחה/פתוחה חלקית), ו-50% על בסיס אישי-אזורי. אותם 50% שיבחרו על בסיס אישי יהיו מחויבים בראש ובראשונה לאלה שבחרו בהם, שכן לא יוכלו להמלט מחובת האחריות כלפיהם/ן על מנת להבחר גם בפעם הבאה. כאן כבר לא יוכלו להיות יותר טריקים של להתחבא מאחורי/בתוך רשימה כזו או אחרת, ללא שום נשיאה באחריות על מעשים/אמירות.

הצורך בהליך קבלת החלטות סדור ברגעי משבר

המשבר הנוכחי גם הוכיח מעל כל צל של ספק, שמדינת ישראל איננה ערוכה – מבנית וארגונית – להתמודדות עם תופעות דוגמת הקורונה. בתחילה זה היה מצב נתון, שכן הקורונה הגיעה כהפתעה (אסטרטגית?) – למרות התרעות רלוונטיות כאלה ואחרות, שהתריעו על בואה – וההתנהלות היתה מיום ליום, משבוע לשבוע. וניתן להבין זאת.

אבל מאז, תקופת הדעיכה בתחלואה היתה אמורה לשמש קרקע יציבה להקמת התשתית הארגונית של ניהול המשבר המתגלגל. לצערנו, אנחנו עדים רק ליותר בלבול וחוסר יציבות מבני. אפשר לשנות החלטות – במיוחד בתרחיש הנוכחי, שמציב רמת אי-ודאות גבוהה לכל העוסקים בו – אבל לא יכול להיות שהתהליך יתנהל בצורה מפוזרת, חסרת ארגון קוהרנטי, שמובילה להתנגשות בין גופים שאמורים לשתף פעולה לטובת עם ישראל.

ההתכסחויות סביב "ועדת הקורונה" אינם מה שעם ישראל רוצה לראות עכשיו. תתווכחו, בשביל זה אתם שם, אבל בצורה עניינית ושקופה, לא ילדותית ומפלגת. הצורך בסנכרון עבודת הממשלה והכנסת זועק לשמיים. אי-הסכמות הן חלק מהמשחק, אבל לא שינוי סדרי עולם של תפקיד הכנסת במארג הפוליטי-חוקתי שלנו.

לא יתכן שהתהליך יתנהל בצורה מפוזרת, שמובילה להתנגשות בין גופים. ההתכסחויות סביב "ועדת הקורונה" אינם מה שעם ישראל רוצה לראות עכשיו. תתווכחו, אבל בצורה עניינית ושקופה, לא ילדותית ומפלגת

כמו-כן, יש צורך ביצירת מנגנון מתכלל ברור (ולא בטוח שהמל"ל למשל הוא התשובה הארגונית לכך), כזה שיאפשר בחינת דעות שונות עד לקבלת החלטה. כרגע יש יותר מדי גופים ויותר מדי התנגשויות. קשה לתפוס שבכל בוקר אנחנו מתעוררים ל"מבזק" של אמ"ן על נתוני התחלואה היומיים. אמ"ן אמור להתעסק בנושאים כאלה? ואם הוא נכנס לואקום בלית ברירה, המשמעות היא שיש לו פחות קשב לדברים שהוא אמור להתעסק בהם (הן מבחינת כח אדם והן מבחינת השקעת משאבים).

הבטיחו לנו "קבינט פיוס לאומי", ויפה שעה אחת קודם

ט' באב בפתח, וכולנו יודעים/ות מה יום זה מסמל בהסטוריה היהודית. מעבר להיבטים הדתיים שביום חשוב זה, יש לו משמעות חברתית לא פחותה. בימים בהם אנו עדים להפגנות חשובות מאוד מבחינה דמוקרטית, ושלעתים, לצערנו, נגררות לאלימות ולעימותים פיסיים, חשוב להזכיר: מדינת ישראל מתגאה בכך שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

ההגדרה הזו חייבת להיות נכונה דווקא ברגעי משבר. בשגרה זו לא חוכמה. מצד אחד, הממשלה חייבת להבין שזהו חוסר אחריות משווע להתייחס למפגינים/ות בצבעים פוליטיים. נכון, יש טרמפיסטים, מכל מיני סיבות, וחלקם מסוכנים ויש לטפל בהם במסגרת החוק, אבל עושה רושם שרוב רובם של המוחים יוצאים מהבית כי יש להם מה לזעוק ולהגיד (והם מגיעים גם מימין וגם משמאל). ואם לא יקשיבו להם, זה רק ילך ויחמיר.

ונכון, חלק מהגוון של המחאה הוא גם פוליטי. אז מה? מחאה פוליטית היא אסורה בדמוקרטיה? צריך להתעלם ממנה, ולפטור אותה בזה שאומרים שזו מחאה של "השמאל"…? שלטון חזק (או שמתיימר להיות חזק) אמור לדעת להתמודד גם עם הפגנות פוליטיות, במיוחד ברגעי משבר.

ונכון, חלק מהגוון של המחאה הוא גם פוליטי. אז מה? מחאה פוליטית אסורה בדמוקרטיה? צריך להתעלם ממנה, ולפטור אותה בזה שאומרים שזו מחאה של "השמאל"? שלטון חזק אמור לדעת להתמודד עם הפגנות פוליטיות

אבל כאן מגיע גם הצד השני של המטבע – על המפגינים/ות לא לחצות קווים שכבר חצינו בעבר, והסתיימו ברצח ראש ממשלה. ההפגנות הקשות, שאף אחד לא עצר בשנות ה-90', הובילו לאווירה של רצח, שלא התרחש בתוך יום. הכל התבשל לאט לאט, עד שנרצח כאן ראש ממשלה שנבחר בצורה דמוקרטית. אסור שאווירה כזו, ובטח שלא תוצאה כזו, יחזרו על עצמם.

מכל קצוות הקשת הפוליטית, יש להנמיך את הלהבות, ומהר. לקחת אחריות על הנעשה ולא להסיט את האש למקומות אחרים. האם למדנו את לקחי ההסטוריה היהודית, הרחוקה והקרובה? מנהיגות נמדדת בשעת מבחן, ושעת המבחן הנוכחית מרובת אתגרים. חייבים לשים בצד חיכוכים מיותרים, ולהתמקד בעיקר. הבטיחו לנו קבינט פיוס לאומי, לא? ("הממשלה תפעל באופן מהותי ומעשי כדי לגשר בין כל חלקי העם והמדינה ותפעל מתוך תפיסה של פיוס לאומי ולשם כך יוקם קבינט פיוס אשר ירכז את כלל הפעולות בתחום זה").

רכז התכנית הבינלאומית בממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ודוקטורנט במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתהליכי קבלת החלטות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור עשירי בארץ, אוהב ועוקב אחרי ספורט מכל הסוגים (כדורגל, כדורסל, טניס, פוטבול, בייסבול...).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,490 מילים
כל הזמן // יום שני, 10 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מיקי זוהר: אם כחול-לבן יתמכו בחוק של יש עתיד נלך לבחירות

נתניהו ביקר בסופר ברמת השרון, תושבים קראו לעברו ״תתפטר״ ו״עבריין״ ● לפיד: דחיית התקציב עקומה ומזיקה כמו הממשלה כולה ● בג״ץ ביטל הריסת בית של פלסטיני שהרג חייל צה״ל ● הנדל: לא ניתן יד לממשלה צרה ● עמיר פרץ: לא אצביע נגד החוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן ● גלנט: שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר

עוד 42 עדכונים

הזעם וחוסר השקט שלי

הזעם וחוסר השקט שלי נובעים מזה שפרנסתי, עתיד ילדיי ושלטון החוק אינם שיקול בכלל בעיני מי שעומד בראש הממשלה, אלא רק הרצון שלו להמשיך לכהן בתפקידו בזמן משפטו הפלילי, למנוע מגנץ את הרוטציה ולנסות לבטל את המשפט, תוך החרבת שלטון החוק.

הזעם וחוסר השקט שלי נובעים מזה שפרנסתי, עתיד ילדיי ושלטון החוק אינם שיקול בכלל בעיני מי שעומד בראש הממשלה, אלא רק רצונו להמשיך למנוע מגנץ את הרוטציה ולנסות לבטל את המשפט

אבל הזעם וחוסר השקט גוברים כשאני רואה כיצד ראש הממשלה נושק בכל פעם לתהום עמוקה יותר במסגרת מסע הסתה וכזבים מוחלטים שמבקש ליצור דה-לגיטימציה לביקורת נגדו, להפגנות הבלתי אלימות נגדו ולעצם הרצון הכי מתבקש והכי בסיסי להחליפו.

הזעם וחוסר השקט הם גם פועל יוצא של העובדה שמיליציות קיצוניות שתומכות בנתניהו ממשיכות באלימות חמורה, בעוד הוא ממשיך להסית, לשקר וליצור דה לגיטימציה של המותקפים. במילים פשוטות: הוא מעודד את האלימות.

קריאות שמושמעות באוזניו ליד חנות שווארמה ברמלה, כמו "השמאלנים מניאקים" ו"השמאלנים צריכים למות" הן כבר המובן מאליו. אלו לא המיליציות הקיצוניות והאלימות. זהו סתם שיח שגרתי שעובר ליד האוזן. והוא? מתעלם.

ואחרי מספר שעות מעלה פוסט שבו הוא מאשים את "אנשי השמאל" בכך שפתאום הצמיחו אוזניים והחלו לשמוע דברי הסתה תוך שהם מתעלמים מההסתה נגדו. איש לא הצמיח לפתע אוזניים. אך במקרה של נתניהו, ספק אם בכלל צמח מצפון.

הזעם וחוסר השקט מתגברים ככל שאני רואה את מדינתי צוללת במדרון האפרטהייד, הקריסה הכלכלית, העוני המעמיק, הפערים העצומים, חוסר התקווה הכלכלית (הרבה לפני הקורונה. חוסר התקווה לקנות דירה נמשך למעלה מעשור), מעבר הון עתק מעניים ובני מעמד בינוני חנוקים לעשירים, ההסתה האלימה, השיסוי השיטתי, תרבות הכזב והספין, אפליית האזרחים הערבים, רדיפת ארגוני זכויות אדם (במדינה דמוקרטית מעריצים גופים כמו הקרן החדשה לישראל. כאן היא משמשת כשק חבטות ומושא הכפשות בזויות מפי ראש הממשלה), רדיפת מערכת המשפט, רדיפת התקשורת החופשית, השחיתות המתפשטת, קריסת מערכות הרווחה, רמיסת המוחלשים וניצולם הציני של רבים ורבות באמצעת הפחדה ותעמולה לאומנית זולה.

גם ריקון הפרלמנט מכוחו, התעקשותם הקבועה של רבים מהאופוזיציה להתמקם בלב המאפליה של ממשלת נתניהו (אחרי שהוזהרו מפגיעתו הרעה באותיות קידוש לבנה שוב ושוב), היעדר הבושה המוחלט (מי זה צחי הנגבי בכלל? מה הוא עושה שם חוץ מלברבר, לשים פס על מצוקות אנוש ולהרוויח על חשבוני עשרות אלפי שקלים מדי חודש?), ממשלת הניפוח החלולה, ההפרה הבוטה והמוחלטת והחד-משמעית של התחייבות היסוד של פוליטיקאים שהצבעתי להם (נוכלים שגנבו את קולי ועשו בדיוק את מה שהתחייבו באוזניי שלא יעשו, תוך גילוח שפם כדי שאקרא את השפתיים) ואובדנו המוחלט של האמון במילה, בהבטחה או בהסכם (וואו, גנץ. כמה מוזר שנתניהו לא התכוון לקיים את ההסכם בדבר תקציב דו-שנתי מהרגע הראשון. לאאאא יכול להיות. וואלה??? באמת מפליא) כשברור שכל התחייבות תופר ברגע שהדבר יתאפשר – ובכן, כל הפתולוגיה הזו מעוררת זעם וחוסר שקט.

את הזעם וחוסר השקט יש לתרגם למחאה, כתיבה, הפגנה, עתירה או כל פעולה אחרת במסגרת החוק והדמוקרטיה. אבל כשעושים כן, סופגים מייד הכפשות כוזבות, שקרים מסיתים ואף אלימות בעידוד המשסה מבלפור. מעגל שוטה.

אבל זה לא ירתיע. מול כל שקר, תגיע עוד מחאה. מול כל הסתה, יתייצבו מפגינים נוספים. מול כל ספין, יגיעו מפגינות. מול כל העמקה של השחיתות, הריקבון והיעדר הבושה, יגיעו גברים ונשים שמסרבים להיכנע. יהודים וערבים. גברים ונשים. אשכנזים ומזרחים. חילונים וגם דתיים.

זה לא ירתיע. מול כל שקר, תגיע עוד מחאה. מול כל הסתה, יתייצבו מפגינים נוספים. מול כל ספין, יגיעו מפגינות. גברים ונשים שמסרבים להיכנע. יהודים וערבים. אשכנזים ומזרחים. חילונים ודתיים

ישראלים שיחוללו שינוי. ישראלים שישיבו את הדמוקרטיה. ישראלים שלא יוותרו למנהיג ששונא אותם. ישראלים שייאבקו נגדו ולמען מדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 549 מילים
יריב לוין במועד חתימת ההסכם בין בנימין נתניהו ובני גנץ, ב-20 באפריל 2020

אם נתניהו לא יקבל את הצעת הפשרה של האוזר והנדל לדחות את מועד אישור התקציב, מדינת ישראל עשויה להתדרדר בתוך שבועיים לדרמה פוליטית-משפטית, שבמרכזה יו"ר הכנסת יריב לוין ● כל זה, אחרי שלוין כבר הבהיר לפני 5 חודשים, בפרשת אלדשטיין, בדיוק מה הוא חושב שצריך לעשות עם צווים של בג"ץ ● פרשנות

עוד 630 מילים

לזה יש תקציב השרים הוציאו 42 מיליון שקל על תשדירי שירות

מרבית ההוצאות: של שרי הליכוד ● ההשקעה העיקרית: בפרסום בערוץ 12, המושמץ על ידי בלפור ● לפי התשדירים שהופקו עבור האוצר, נראה כי קיים יקום מקביל שבו נתניהו וכ"ץ מגבים אותנו כלכלית שנה קדימה ● כך מהנדסים את התודעה כדי לעמעם את כישלון ניהול המשבר

עוד 1,422 מילים

"איבדנו שליטה על המגפה"

הגל השני הפלסטינים ממזרח ירושלים עברו את הגל הראשון של הקורונה ללא פגע, ברובם ● בתחילת מאי דווחו רק כ-150 מקרים של הידבקות בנגיף באזורים הפלסטיניים של העיר ● ירושלים שחררה אנחת רווחה והתחילה להיפתח מחדש ● אבל זאת הייתה הנקודה שבה דברים התחילו להשתבש ● מנגנוני התיאום הרפואיים בין ישראל לרשות הפלסטינית קרסו בזה אחר זה, והתושבים נדבקו בהמוניהם בנגיף ● כרוניקה של אסון ידוע מראש

עוד 1,857 מילים

למקרה שפיספסת

מפלגות OUT אזרחים IN - מכתב פתוח לכל המפלגות

מפלגת X שלום רב, לאחרונה שמתי לב שעיניך נשואות אל עבר המחאה. אם זה בפוסטים ברשתות החברתיות, או סמסים קדחתניים בשעות לא שעות. תרשי לי לומר לך בנימוס – את לא מוזמנת, תם זמנך.

מפלגת X שלום רב, לאחרונה שמתי לב שעיניך נשואות אל עבר המחאה. אם זה בפוסטים ברשתות החברתיות, או סמסים קדחתניים בשעות לא שעות. תרשי לי לומר לך בנימוס – את לא מוזמנת, תם זמנך

האזרחים הרבים אשר שוטפים את הרחובות מאסו בשיטה ואת כמובן חלק מהשיטה. המוחים הכעוסים מאוכזבים מפועלך, כחלק מהממשלה או כנגד הממשלה. איפה היית ומה עשית ב-11 שנים האחרונות? אני מאמין לך שניסית לשנות את המצב. כולנו האמנו בך – הצבענו לך – אך אם אנחנו עומדים כאן היום, נכשלת.

מפלגה יקרה, את חברת לפוליטיקאים שקרנים למען קולות בודדים, מכרת את דעותיך לכל מחזריך, הפקרת את בוחריך ללא היסוס, ולנו האזרחים זה נמאס. זו אינה אשמתך הישרה, זו היא הרי "השיטה" – ואותה באנו לשנות. בזמן שהיועצים האסטרטגיים שלך מייעצים איך לפלג ולקטלג (למען השגת מנדטים) – אנחנו רוצים לחבר. בעוד בעלי אינטרס מזמינים אותך לכנסים וטקסים, אנחנו נמצאים ברחוב. זמן רב ראשנו היה טמון בחול – את כל התקוות שלנו הפקרנו בידיך – לא עוד.

המחאה לא מפחדת מפוליטיקה, להפך, היא אם כל המחאות הפוליטיות, היא בבלפור. אולם, היא אינה מחאה של מפלגות וגם לא של פוליטיקאים. מטרתה היא לא להיות קמפיין בחירות וגם לא להיות בסיס להצמחת מפלגות. המחאה היא תוצר של מציאות ולא מציאות הרוצה ליצור תוצר (וזו אולי גם חולשתה הנוכחית). למחאה אין מנהיג, למחאה אין דרישות ברורות, למעט אולי דבר אחד קטן ופשוט – רק לא ביבי.

הדור הצעיר קם על רגליו, למען עתיד טוב יותר. הוא אינו צריך סיוע ממפלגה, לא תקציב מעמותה ולא עצה של חנופה. ההמון יוצר בנוכחותו ברחוב כוח מעורר פליאה (וקנאה).

המשבר הכלכלי עוד בפתח ורק סולידריות אזרחית מקורית של ההמון תאושש כראוי את החברה הישראלית. בעוד הממשלה בוחרת למכור את עתידנו לבעלי האינטרס באלפיון העליון, האזרחים יחזירו את השליטה על גורלם מהרחוב.

יוזמות של עזרה הדדית, תמיכה בעסקים קטנים ועוד שלל רעיונות, הם מקור הצמיחה החדש של החברה הישראלית. אובדן האמון בפתרונות הממשלה ובהבטחות הפוליטיקאים, יובילו למציאות פוליטית חדשה – לטובה ולרעה.

כשהיועצים האסטרטגיים שלך מייעצים איך לפלג ולקטלג – אנחנו רוצים לחבר. בעוד בעלי אינטרס מזמינים אותך לכנסים וטקסים, אנחנו נמצאים ברחוב. ראשנו היה טמון בחול ואת כל תקוותינו הפקרנו בידיך – אבל לא עוד

המחאה היא של כולם, לכן כולם מוזמנים. פוליטיקאים יכולים לבוא כאזרחים מהשורה, פעלים פולטיים הם כמובן הכוח של המחאה. אבל חולצה של מפלגה זה פאסה ושלט ממותג זה לא העניין כאן. כל שיוך מפלגתי למחאה אזרחית, יוצר נזק. מפלגה = פילוג. אנחנו לא רוצים לשים את הפוליטיקה מחוץ למחאה, אלא את המפלגות מחוץ לשיח. תם זמנכם בעת הנוכחית – בבקשה שחררו.

המכתב מנוסח בלשון רבים, אך הוא מייצג דעתי האשית בלבד. תוכן המכתב מבוסס על שיחות רבות עם אזרחי המחאה.

בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 454 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו הסכים לפשרת התקציב כדי למנוע תמיכה בחוק של לפיד

הצעת החוק של האוזר והנדל, הדוחה את העברת התקציב ב-100 ימים, תעלה למליאה ביום ברביעי ● באותו יום יעלה לפיד את הצעת החוק שלו המונעת מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ● בליכוד הסכימו אמש לתמוך בפשרת התקציב רק בקריאה טרומית ● זה קונה לנתניהו זמן, ובעיקר מבטל את האפשרות שכחול-לבן תתמוך בחוק של לפיד ● איום הבחירות טרם הוסר ● פרשנות

מעולם, כנראה, לא התקבלה הצעת פשרה כלשהי בסקפטיות רבה כל כך.

בנימין נתניהו מוכן להצעת החוק של סיעת דרך ארץ לדחות לנובמבר את מועד האישור על תקציב המדינה – אבל שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון.

פוליטיקאי בכיר בימין נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים. עד כדי כך הפכה המערכת הפוליטית לכר מרעה של גנבי סוסים.

שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון. פוליטיקאי בכיר נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים

כדי שהחוק של צבי האוזר ויועז הנדל יעבור, צריך רוב בקריאה טרומית, דיון בוועדות, חזרה למליאה לצורך קריאה שנייה ושלישית ודיון ארוך בכנסת לפני האישור הסופי. הכול צריך להיעשות תוך שבועיים, בלוח הזמנים המקוטע של הכנסת. לא בלתי אפשרי, אם נתניהו לא יטרפד את הכול ברגע האחרון.

בשלב זה נתניהו והליכוד תומכים בחוק שיעלה למליאה ביום רביעי, אבל רק בשלב הקריאה הטרומית. באותו יום יעלה יו"ר האופוזיצה יאיר לפיד את הצעת החוק שלו, שמונעת מראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום.

לפי ההערכה, נתניהו רוצה למנוע את התמיכה של כחול-לבן בחוק הזה, ולכן הסכים לדחות את אישור התקציב. אחרי שהחוק הזה ייפול, הוא ימצא דרך להפיל גם את חוק התקציב של האוזר.

שאלתי אתמול את האוזר אם הוא לא נופל למלכודת שטומן לו נתניהו. "הכל יכול להיות", הוא ענה.

בגדול, נתניהו לא שינה את האינטרס שלו. הוא רוצה לטלטל את המערכת הפוליטית לפני המשפט שלו, שמתחיל את שלב ההוכחות שלו בינואר 2021. הוא עדיין רוצה בחירות וממשלת 61 כדי שיוכל להעביר באמצעותה את החוקים שנוחים לו נגד המשך המשפט. זו הייתה תכנית הפעולה שלו בשנתיים האחרונות. נתניהו עדיין רוצה לעשות את הכל לפני הרוטציה עם גנץ בנובמבר 2021.

בקיצור, נתניהו לא מצמץ, כפי שצייצו אמש עמיתיי עמית סגל ורביב דרוקר. פיזור הכנסת לא בוטל לפי שעה. הוא לכל היותר נדחה ב-100 ימים, אם החוק של האוזר אכן יעבור, וזה בכלל לא בטוח.

יוזם החוק צבי האוזר אמר הלילה כי המטרה שלו היא ליצור יציבות פוליטית וכלכלית לקראת החורף. הוא טען כי מטאור הקורונה והשפעת המשולבים זה בזה מתקרב לכדור הארץ, עומד להתפוצץ ואנחנו לא מוכנים. הוא עצמו יצביע נגד ההצעה של לפיד כדי לא להסיט את תשומת הלב מהדבר העיקרי.

"כל מה שלא מייצב את המערכת, לא צריך להתעסק בו", אמר האוזר, אבל הוא רק שכח שבינתיים המדינה תתנהל עוד שלושה חודשים בלי תקציב. איזו יציבות מרשימה.

עוד 391 מילים

מנהלי בתי ספר מאיימים: נפסיק את התנדבות תלמידינו במגן דוד אדום

מעקב מנהלי בתי ספר באזור השפלה יוצאים למאבק נגד ההתעמרות בתלמידים במד"א, שנחשפה בזמן ישראל ● במכתב חריף הם דורשים את פיטוריו של אחראי המתנדבים בתחנת רחובות, ציון בוארון ● "כל עוד בוארון יוותר בתפקידו, נפעל להעברת התלמידים המתנדבים מתחנת רחובות"

עוד 630 מילים ו-6 תגובות

שתי אצבעות מביירות כאן זה לא שווייץ, אבל גם ממש לא לבנון

בעקבות הפיצוץ הענק בביירות, ריכוז המפעלים הפטרוכימיים בחיפה מושך את עיקר תשומת הלב ● המפרץ בהחלט דורש מעקב צמוד, אך כמו תמיד במלחמות, צריך לקחת בחשבון שההפתעה עלולה לבוא דווקא מכיוון אחר ● למשל, מהרכבות והמשאיות שמובילות חומרים מסוכנים בסמוך לבתי מגורים ● ויש גם את המפעל בדימונה, שעליו איש לא מדבר

עוד 806 מילים

השופט התחנן: הגנו על הציבור

תחקיר זוג יהודי-אמריקאי מבוגר נעקץ ברבע מיליון דולר על ידי נוכלים ישראלים בענף המסחר במטבע חוץ - וזהו רק קצה הקרחון ● ישראלים רבים פועלים בזירה הפרוצה הזו, ששבה לפרוח לאחר שחשיפות בזמן ישראל הביאו לדעיכת היקף ההונאות באופציות הבינאריות ● השופט מגן אלטוביה, שדן בתיק, הפציר במדינה לטפל בתופעה ● אך קריאתו לא זכתה למענה עד היום

עוד 1,868 מילים

מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

עוד 852 מילים

נתניהו יתמוך בקידום החוק, שיידחה את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה

גנץ שאל בקבינט הקורונה את שר האוצר כ"ץ, איך, כבר לפני חודשיים, הנחה להכין הצעת תקציב ל-2020, אף שהדבר מנוגד להסכם הקואליציוני וצעק שמלכתחילה לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם; נתניהו בתגובה ביקש בלעג להגביר את הווליום ● מגעים מתנהלים לריצה משותפת של כחול לבן והעבודה ● המשטרה פתחה בחקירה נגד יונה אברושמי בחשד להסתה לאלימות

עוד 44 עדכונים

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין: בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים ● אבל בנט באמת לא רוצה בחירות עכשיו ● הוא יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו שותה לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות ● כדי למנוע זאת, בנט צריך להפוך לאלטרנטיבה ● אך בניגוד ללפיד, הוא עדיין לא מוכן להצהיר על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ● פרשנות

איש אינו יודע עדיין על מה יהיו הבחירות בנובמבר, אם יהיו, אבל קמפיין ההאשמות התחיל עוד לפני שהגענו ל-24 באוגוסט ולפיזור הממשלה בגלל שהתקציב אינו עובר. כל הלילה, למשל, התנצחו הליכוד וכחול-לבן סביב השאלה מי אשם בביטול התקדימי של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), ולמה התוכנית לסיוע והאצה לאוכלוסיות מיוחדות אינה עולה לדיון.

הקרע בין המפלגות הגדולות רק ילך ויתרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחירות, זה ברור. כחול-לבן לא רוצה בחירות, אבל אין לה ברירה. אם היא תסכים לתקציב חד-שנתי היא משחקת לידיו של נתניהו, ומעניקה לו נקודת יציאה לבחירות. זו הסיבה שבני גנץ אינו מתפשר. הוא פשוט ממולכד מכל כיוון. חבל רק על השרים של כחול-לבן שיוכלו לציין ברזומה שלהם שכיהנו פעם באיזו ממשלת מעבר, אבל את הטענות הם יוכלו להפנות רק לעצמם.

נתניהו היה מכן לוותר על בחירות בנובמבר או בכלל רק בתנאי אחד, שיש לו עכשיו ממשלת 61 שאיתה הוא יכול לעשות רצונו. לשם כך הוא מנסה להמיר את דתם הפוליטית של כמה בכירים בכחול-לבן, אחרי שגייס לליכוד את גדי יברקן. נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום.

נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין. בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים, מספרים שהוא לא חלם עליהם. דיברתי אתו בסוף השבוע. בנט באמת לא רוצה בחירות, ולא רק בגלל שמדובר בטירוף לאומי ברור.

ראשית, בנט עדיין אחוז בטראומה מאפריל 2019, אז הוא לא עבר את אחוז החסימה; שנית, בנט יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו יודע לשתות לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות.

זו גם הסיבה שבנט, בניגוד ליאיר לפיד, לא ממהר להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. מעבר לאי הוודאות ביחס לכוחו האמיתי, בנט לא יכול לתקוף את נתניהו חופשי ובכל נושא, כמו לפיד.  בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית ומריצה בכל הזדמנות את פסקת ההתגברות.

בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית

לפיד, לעומת בנט, קופץ לזירה בכל הכוח. יו"ר האופוזיציה הכריז אתמול (שבת) בראיון מהוקצע לערוץ 13 כי הוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו שמח לשמוע את הבשורה ואפילו מעודד את הסיטואציה, כפי שראינו בשבוע שעבר בכנסת. מבחינת נתניהו, לפיד הוא משקל נוצה, וכך גם הסקרים מראים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

בהפגנה אתמול בכיכר פאריז, אולי הגדולה שהתקיימה עד עתה מול בית ראש הממשלה, הניפו הצעירים את השלט "רוצים לגדול בדמוקרטיה". הבחירות בנסיבות האלה לא באות מתוך חיוב לאומי, אלא מתוך צורך אישי ומשפטי של איש אחד בימים של אסון בריאותי, כלכלי וחברתי. זו לא הדמוקרטיה שהם מבקשים.

עוד 496 מילים

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה