אחרי טראמפ ישראל תצטרך לבחור - השטחים או אמריקה

טראמפ בבית הלבן, אפריל 2020 (צילום: AP)
AP
טראמפ בבית הלבן, אפריל 2020

זה לא יהיה מדוייק להגיד שדונלד טראמפ יורד מהפסים, כי הוא לא באמת עלה עליהם מעולם. אבל הוא באמת הגיע לדרגה חדשה של טרלול בימים האחרונים כאשר הציע לדחות את בחירות נובמבר בגלל חשש מופרך לאי סדרים – מהלך שבשיטה האמריקאית פשוט לא ייתכן.

זה לא יהיה מדוייק להגיד שדונלד טראמפ יורד מהפסים, כי הוא לא באמת עלה עליהם מעולם. אבל הוא באמת הגיע לדרגה חדשה של טרלול בימים האחרונים כאשר הציע לדחות את בחירות נובמבר בגלל חשש מופרך לאי סדרים

קשה לתאר במילים את הרוע, הגסות והטמטום  שטראמפ מפזר לכל עבר. די להזכיר שממש תוך כדי משבר הקורונה – אסון שהוא החריף במו ידיו ובכך גרם למותם של רבבות – האיש עדיין עמל בלמנוע ביטוח בריאות ממיליוני אמריקאים עניים.

מדובר בנשיא קטסטרופלי, שכמעט כל בר דעת בארה"ב מייחל ללכתו, כולל רבים מהרפובליקאים השפויים יחסית ששירתו תחת ג'ורג' בוש הבן – גם הנשיא לשעבר, בור לא קטן בעצמו, שלעומת טראמפ נראה כמו סוקרטס עם מבטא טקסני.

שום דבר אינו בטוח, אבל נכון לעכשיו נראה שזה יקרה, ושטראמפ יפסיד לג'ו ביידן הלא מזיק. סגן הנשיא של ברק אובמה נוטה למעוד בלשונו אבל הוא אדם סביר וסבאי שלא עשוי מחומרים של השטן. הוא יתקבל בעולם באנחת רווחה. חוץ מאשר בישראל, כמובן.

ישראלים נוטים חסד לטראמפ בגלל מתנותיו – הכרה בגולן, העברת השגרירות לירושלים, ביטול הסכם הגרעין עם איראן והרשות לספח שטחים בגדה. לא הכל באמת היטיב עם ישראל, וזה אפילו גרם למדינה נזק אדיר בגין חיזוק הימין, והסיבה האמיתית למהלכים היתה תלותו באוונגליסטים ולא אהבת יהודים. אבל רוב הישראלים לא פישפשו, הם מוכנים כנראה להתעלם לחלוטין מכל השאר, והם התמסרו למנהיג הכי שנוא בעולם המפותח באופן מביך למדי.

לכתו תשנה הכל, תביא איתה סכנות בלתי נמנעות ואולי תעשה לנו טוב, כמו גמילה מסם. דבר חשוב מאוד יקרה: שוב יהיה ברור שאין לישראל יכולת להיות מקובלת בעולם אם היא תתמיד בדרכה הנוכחית.

מדובר בנשיא קטסטרופלי, שכמעט כל בר דעת בארה"ב מייחל ללכתו, כולל הרפובליקאים השפויים יחסית ששירתו תחת ג'ורג' בוש הבן – וגם בוש הבן, בור לא קטן בעצמו, שלעומת טראמפ נראה כמו סוקרטס עם מבטא טקסני

העובדה המרכזית של חיינו – למרות שכולם כמעט נוטים להתעלם – היא שלמרות הקמת הרשות הפלסטינית בשנות התשעים באיי האוטונומיה שלה בגדה המערבית, הפלסטינים נשלטים למעשה על ידי ישראל, מבלי שניתנה להם זכות בחירה לממשלתה. כרבע מאוכלוסיית ישראל בפועל אינה יכולה להצביע. אם ייספרו גם שני מיליון הפלסטינים בעזה (הם אומרים שהם עדיין כבושים בגלל המצור), השיעור נוסק ל-40%, וחלקם של הפלסטינים בכלל האוכלוסייה, כולל שני מיליון אזרחי ישראל הערבים, הוא מחצית: 14 מיליון אנשים, המחולקים שווה בין ערבים ליהודים.

ישראלים חושבים שזה בסדר, משום שהגדה המערבית מעולם לא סופחה רשמית, למרות שבאופן קצת מוזר ישראל בנתה שם כל מיני עיירות ליהודים בלבד. העבודה בעיניים מתבררת כל פעם שיש בחירות והמתנחלים מצביעים (שלא כשכניהם הערבים) למרות שהם "לא חיים בישראל". אדם סביר לא יקרא לזה דמוקרטיה. נכונות העולם לסבול את זה תלוייה לחלוטין ברעיון שזה זמני, ושישראל  שואפת בעתיד לחלוקה.

אולם מפלגת הליכוד השולטת בישראל מתנגדת נחרצות לחלוקה, וכך גם בעלי בריתה הדתיים. בנימין נתניהו אישית מתנגד לחלוקה עוד מלפני הטרור הפלסטיני, שהיום מספק לו תירוץ שימושי.

כשראיינתי אותו לראשונה בשנת 1988 (עבור הג'רוזלם פוסט), הוא פשוט טען (באופן מוזר) כי אין מספיק פלסטינים כדי להצדיק נסיגה. כשראיינתי אותו שבועות לפני בחירתו בשנת 1996 (עבור סוכנות החדשות אי.פי.) הוא טען שהפלסטינים יסתפקו באוטונומיה כדרך הקטאלונים בספרד (שהם אזרחים שווי זכויות).

הפלסטינים נשלטים למעשה על ידי ישראל, מבלי שניתנה להם זכות בחירה לממשלתה. כרבע מאוכלוסיית ישראל בפועל אינה יכולה להצביע. יחד עם הפלסטינים בעזה – 40%

למרות זאת, מנהיגי הליכוד ידעו להעמיד פנים כשהיה צריך. לכן מנחם בגין הסכים לנהל משא ומתן על אוטונומיה פלסטינית בהסכמי קמפ דייוויד. כשממשלת רבין גם יישמה את זה, בתור סיפתח לחלוקה עתידית, נתניהו הוביל מחאה היסטרית ממש, שהסתיימה ברצח ראש הממשלה.

אך כשהגיע לבכורה זמן קצר לאחר מכן, גם הוא העמיד פנים שימשיך בתהליך (ובפועל שיבש אותו בכשרון רב). כשחזר לשלטון בשנת 2009, לאחר עשור, הוא חזר להצהיר שהוא מתנגד לשלטון נצחי על הפלסטינים; אבל מאז הוא רק העמיק את הכיבוש ועירער כל סיכוי לשלום. כיום נתניהו כבר לא מעמיד פנים.

הרצון לשלוט בגדה המערבית אינו מטורף. זה שטח אסטרטגי שניתן לראותו באופן סביר כחלק מישות גיאוגרפית אחת עם ישראל – הארץ "בין הנהר (הירדן) לים (התיכון)". ולא ניתן לסמוך על ההנהגה הפלסטינית המתונה שלא תוכנע גם שם על ידי כנופיות טרור, כפי שקרה בעזה.

ישראל עומדת בפני בחירה אכזרית:

  • היא יכולה לוותר על מרבית הגדה המערבית, לסכן את ביטחונה ולעקור מתנחלים רבים. זה מה שהמחצית המתונה של ישראל רוצה לעשות (ובוודאי שלא להוסיף מתנחלים).
  • היא יכולה לשמר את הסטטוס קוו, ולנצח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה. כך מבקשת ישראל הימנית. זו לא דמוקרטיה, אבל לפחות לא יהיו טילים על כפר סבא.
  • היא תוכל לספח את השטחים, להעניק זכות ההצבעה לכולם, להניב מדינה דו-לאומית ולשכוח מהמדינה היהודית.

פלסטינים רבים תומכים בשקט באופציה 2 מכיוון שהם מניחים שהיא תוביל לתרחיש 3. ישראל תוקע כמדינת אפרטהייד ותתמוטט תוך כדי אלימות, חרמות ודרישה פלסטינית לקבלת אזרחות. אני מעריך שהם צודקים, וכי האסטרטגיה שלהם חכמה בהרבה מזו של הימין הישראלי.

פלסטינים רבים תומכים בשקט בסטטוס קוו מכיוון שהם מניחים שיוביל לתרחיש סיפוח ומדינה דו לאומית. ישראל תוקע כמדינת אפרטהייד ותתמוטט תוך כדי אלימות, חרמות ודרישה פלסטינית לקבלת אזרחות

העולם מתחיל לאבד סבלנות. כסימן לבאות, לאחרונה צצו צמד עתונאים יהודים אמריקאים בולטים שהודיעו על תמיכה באופציה 3.

פיטר ביינרט, מבקר ותיק של הכיבוש אך גם ציוני נלהב בעברו, כתב לפני מספר שבועות מאמר תחת הכותרת "אני כבר לא מאמין במדינה יהודית" בניו יורק טיימס:

"האמת הכואבת היא שהפרויקט שאליו הקדישו ציונים ליברלים כמוני במשך עשרות שנים את חייהם – מדינה לפלסטינים המופרדת ממדינה ליהודים – נכשל ", כתב. "הגיע הזמן לציונים הליברלים לנטוש את ההפרדה היהודית-פלסטינית ולאמץ את השוויון היהודי-פלסטיני".

ביינרט מצא בעל ברית  חשוב במקס שטרסלר, האחראי על פובליציסטיקה בינלאומית בטיימס. הוא צייץ שהוא מסכים וחזה ש

"לא יעבור  זמן רב (והשקפתו של ביינרט) תהיה דעת המיינסטרים בקרב ליברלים יהודים אמריקאים".

האמנם? סקר שנערך לאחרונה על ידי קרן משפחת רודרמן דיווח על התרחקות הולכת וגוברת מישראל על ידי יהודי ארה"ב ליברלים – אך גם הראה תמיכה גוברת בקרב האורתודוקסים.

טראמפ מטשטש את התמונה: תמיכת הישראלים בו מעצבנת את מרבית יהודי ארה"ב שמתנגדים לטראמפ מטעמים אחרים. רק כאשר טראמפ יעלם תתברר התמונה. ואז ישימו לב להיבטים מטרידים שאינם קשורים לפלסטינים.

ראשית, ישראל מתקרבת להיות דמוקרטיה סמכותית כמו הונגריה ופולין. הממשלה נמצאת בקונפליקט עם בתי המשפט, המשטרה, התקשורת הביקורתית ורוב האינטליגנציה. הבוחרים לא הצליחו להעיף מנהיג העומד לדין בגין שחיתות קשה, ויש ריח חזק של דיקטטורה של הרוב.

ישראל מתקרבת להיות דמוקרטיה סמכותית כמו הונגריה ופולין. הממשלה בקונפליקט עם בתיהמ"ש, המשטרה, התקשורת הביקורתית ורוב האינטליגנציה. הבוחרים לא הצליחו להעיף מנהיג העומד לדין בגין שחיתות קשה

יתרה מזאת, הגישה הפופוליסטית הזו מתאימה לחלק גדול מהאוכלוסייה – אנשים עם שורשים במזרח אירופה ובעולם הערבי. זה נס שבנו כאן דמוקרטיה די מרשימה, אבל לא מפתיע שנתניהו מצליח כה בקלות לערער אותה.

המיעוט שבאמת מתנגד לזה מהווה את אחת החברות המתקדמות ביותר על פני כדור הארץ. זו הישראל שמעריצים: חדשנות מדהימה בהיי-טק, במדע וברפואה; תרבות מהממת; קולינריה מהמשובחות. היא נאחזת איכשהו עדיין במקום לא רע  בדירוגים בינלאומיים – בין אם בתל"ג לנפש או הוצאת ספרים – אבל העתיד המשתקף מהשגי התלמידים קודר.

ישראל הליברלית נמצאת גם במלחמת תרבות עם אוכלוסייה דתית שנהנית משיעורי ילודה גבוהים מאוד ומתוגמלת במדיניות מעין תאוקרטית. אין נישואים אזרחיים, משבשים  מסחר ותחבורה ציבורית בשבת, תלמידי ישיבות פיקטיביים מקבלים סבסוד מטורף ופטור מהצבא (ואפילו משרות לאומי), והמדינה מממנת בתי ספר אשר מסרבים ללמד אנגלית ומדעים. זה עשוי להסתיים בבכי – או בהגירת הליברלים.

זה כנראה עניין של זמן עד שהטירוף הזה יתחיל להגדיר את ישראל בעיני העולם. המוצא היחיד הוא שהאופוזיציה תנצח באופן מכריע בבחירות הבאות ותשנה מסלול בהחלטיות, אפילו תוך סיכון באלימות.

אבל האופוזיציה הפושרת לא הצליחה לנצח באופן ברור שלוש פעמים מאז אפריל 2019 למרות הרמטכ"לים, למרות כתבי האישום, למרות השחיתות הברורה של הליכוד, ואפילו למרות העריקה לשמאל של אביגדור ליברמן. אז זה לא נראה טוב.

אי לכך, סביר מאוד שישראלים יעריכו שהימין ההרסני הוא כאן כדי להישאר, ולחשוש ממה צפוי להם אצל המפלגה דמוקרטית. היא תקבל כנראה רוב מוחץ מקולות יהודי אמריקה בנובמבר הקרוב, ונראה שמגבשת רוב טבעי באמריקה העתידית. המתונים – כמו ביידן – עדיין עומדים בראש, אבל הדור צעיר דופק בדלת. הוא במצב רוח מלחמתי ושונא פשרות.

הגישה הפופוליסטית מתאימה לחלק גדול מהאוכלוסייה – אנשים עם שורשים במזרח אירופה ובעולם הערבי. זה נס שבנו כאן דמוקרטיה די מרשימה, אבל לא מפתיע שנתניהו מצליח כה בקלות לערער אותה

מה הסיכוי שהמילניאלז הללו, שעומדים הרחק משמאלו של הדור הישן, ימשיכו לגבות את ישראל באופן אוטומטי? איזו קרבה ירגישו לישראל של המושחתים, הלאומנים והקנאים הדתיים – זו שאפילו היהודים הליברלים כבר נוטשים? במי הם יתמכו כאשר הפלסטינים ידרשו שוויון זכויות וזכות הצבעה – וישראל תסרב?

בלי תמיכת אמריקה ישראל לא תשגשג.

הקרחון מתקרב. כדאי להתכונן.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,382 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 30 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו תומך בהידוק הסגר ל-200 מטר מהבית. גנץ: ״אנחנו משגעים את הציבור״

נתניהו זעם ואמר ״אתה לא תגיד מה אנחנו משגעים״ ● מוקדם יותר אמר רה״מ ״היציאה מהסגר יכולה לקחת שנה״ ● נתניהו יציע לברבש להיות ממונה הקורונה ● כ- 30% מהבדיקות במגזר החרדי חיוביות ● לוין שוחח עם מיקי זוהר לגבי התנהגותו מול ע׳דיר כמאל מריח ● זוהר: לא אתנצל על האמת שלי ומליוני האזרחים שנמאס להם להיקרא ישראל השנייה ● מאות הפגינו בת״א וירושלים

עוד 50 עדכונים

תבוסתו של טראמפ הכרחית לאנושות

מלבד מציאת חיסון לקורונה, אין מטרה חשובה יותר לאנושות כעת מאשר שדונלד טראמפ יפסיד בבחירות נובמבר בארה"ב. קשה להפריז בנזק שהמשך כהונתו יגרום לארצות הברית, לישראל ולאנושות כולה.

הימים האחרונים מבהירים בדיוק עד כמה הדמוקרטיה באמריקה פגיעה, ועד כמה האיש מסוכן. זה בא לידי ביטוי ברור בעימות הטלוויזיוני הלילה בין טראמפ לביידן, בו הנשיא שוב סירב לומר שיקבל את תוצאות הבחירות או להתנער מתנועות גזעניות. לטראמפ יש תוכנית שקופה לנסות לגנוב את הבחירות, ויש בדבר פוטנציאל לחולל אסון מחריד ברמה בינלאומית.

הימים האחרונים מבהירים עד כמה הדמוקרטיה באמריקה פגיעה והאיש מסוכן. זה התבטא בבירור בעימות הטלוויזיוני הלילה בין טראמפ לביידן, בו הנשיא שוב סירב לומר שיקבל את תוצאות הבחירות או להתנער מתנועות גזעניות

זה מעמיד את הישראלי המצוי, שאסיר תודה על תמיכתו של טראמפ מול הפלסטינים, במבחן פרובינציאליות מעניין: אנחנו מוכנים להקריב ממש הכל כדי לשמר את קריית ארבע? הרי ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אפילו משכילים רבים תומכים בנשיא הנפשע. כדי לעבור את המבחן צריך להבין מה באמת קורה, ומה מצדיק את להט ההתנגדות להמשך שלטונו. בשביל זה אני כאן:

טראמפ סוגד לרודנים ורוצה להיות כזה

הוא לא מסווה את הערצתו לאוטוקרטים השולטים ברוסיה, צפון קוריאה וסין, וגם בברזיל ואפילו (כן, כן) זה המתהווה בהדרגה בישראל. ברור שהוא שואף להפוך את ארצות הברית למדינה סמכותנית נוסח טורקיה. הוא מרבה למשול על פי צווים נשיאותיים, נרתע מפיקוח, מסרב להשמע למומחים, לא קורא דוחות מודיעיניים, ומכריח את שריו להפגין חנפנות מביכה.

טראמפ מושחת

מגרירת מנהיגי עולם למועדוני הגולף שלו ולמלון שלו בוושינגטון עד אינטרסים עסקיים המתמשכים שלו "המנוהלים" על ידי בניו בניגוד לכל נורמה, הנפוטיזם הבוטה וסירובו לחשוף את דו"חות המס שלו כמו כל קודמיו, הצחנה עולה לשמים. דו"ח מולר חשף פשעים; השאלה הייתה פוליטית – אם זה מספיק להדחה. כזו גם הייתה ההצבעה "לזכותו" בסנאט בו יש רוב מעוות לרפובליקנים (כל מדינה מקבלת שני סנאטורים בלי קשר לאוכלוסייתה, בהן עשרות מדינות המאוכלסות בדלות בכפריים שמרנים ומקבלות ייצוג מנופח).

טראמפ שקרן פתולוגי

פוליטיקאים רבים אינם אמינים במיוחד, אבל דבר כזה בדמוקרטיה מודרנית עוד לא היה. טראמפ ממציא מציאות אלטרנטיבית ממש; הוא משדר שהנרטיב חשוב מכל ושעובדות זה עניין ללוזרים. הבזיון המתגלגל נע ממדע מזויף (ריפויי הקורונה הדמיוניים שלו) לפרשויות ביזאריות כמו נסיונו לסחוט חומר נגד ג'ו ביידן מאוקראינה וקריאתו (הפומבית) לרוסיה לפרוץ למיילים של הילרי קלינטון, עד תיאוריות קונספירציה מגוחכות, שכתוב היסטוריה ורצח אופי ליריביו.

הקמפיין שלו טוען בימים אלה שהדמוקרטים רוצים לבטל את המשטרה כדי להשמיד את ערי אמריקה, לפתוח לראווה את הגבולות ולאסור על הדת. שגיאות הכתיב המשונות שלו הן חלק אינטגרלי מפולחן אידיוטיזם מדכדך שנועד לעצבן את ה"אליטות" כדי לשלהב את הבייס הנבער והזועם. המסר לדור הצעיר הוא מחפיר.

טראמפ הורס מוסדות  חיוניים

אמריקאים נהגו להאמין שמדינתם היא יוצאת דופן במובן החיובי. הוא הופך אותה לרפובליקת בננות עם משרד משפטים פוליטי תוך כדי שהוא מערער בקרב בסיסו את האמון ב-FBI, ב-CIA, בהנהגה הצבאית, במוסדות הבריאות הפדרליים, ולאחרונה ברשות הדואר (כדי לשבש את ההצבעה באמצאות הדואר).

במישור הבינלאומי הוא החליש את נאט"ו, את ארגון הסחר העולמי, את בית הדין הפלילי הבינלאומי, את האיחוד האירופי, ואת הרעיון שארצות הברית מכבדת את האמנות שעליה היא חותמת. חוסר הכבוד שלו לאקדמיה הוא כזה שרוב האמריקנים הנוטים ימינה חושבים כעת שלאוניברסיטאות יש "השפעה שלילית" על החברה.

טראמפ שואף להפוך את ארה"ב למדינה סמכותנית נוסח טורקיה. הוא מרבה למשול על פי צווים נשיאותיים, נרתע מפיקוח, מסרב להשמע למומחים, לא קורא דוחות מודיעיניים, ומכריח את שריו להפגין חנפנות מביכה

טראמפ מקדם מדיניות חסרת לב המנוגדת לרצון הרוב

מדיניות הקורונה ההזוייה שלו (הוא אשכרה ממש מתנגד למסיכות) תרמה לכך שארה"ב ספגה יותר מ-200,000 מקרי מוות, תוך כדי שהוא זומם לשלול מעשרות מיליוני אמריקאים שירותי בריאות ממש באמצע המגיפה. תוכנית המס של טראמפ הגדילה את אי השוויון במדינה הכי פחות שוויונית בעולם והועילה בעיקר לעשירים.

טראמפ הורס את הסביבה בהכחשת שינויי אקלים, מבטל מגבלות סביבתיות, מבטל הגנות על חיות בר בסכנת הכחדה, תומך בפרוייקטים מזהמים ומתנגד לאנרגיה ירוקה. טראמפ מונע כל תזוזה לכיוון הגבלת מכירת נשק וממנה שופטים המבקשים לאסור הפלות. הרוב מתנגד למעשה לכל הדברים הללו.

*   *   *

ניתן לשאול כיצד, בהתחשב באמור לעיל, רוב האמריקאים עשויים לרצות בו כנשיא? האם לא מובטחת תבוסתו? ובכן, רוב האמריקאים אינם בוחרים את הנשיא. ארצות הברית לוקה בשיטת בחירות ביזארית בה התוצאות הם לפי מדינה, והמשקל בספירת הקולות של מדינות קטנות שמצביעות תמיד לרפובליקנים עדיף. כל מצביע במדינות גדולות ונוטות לדמוקרטים כמו קליפורניה וניו יורק, שווה רבע ממצביע בואיומינג למשל. זה כאילו שמצביעים מעיירות הפיתוח היו יכולים להצביע ארבע פעמים.

הדמוקרטים צריכים לנצח בפער עצום כדי לנצח בפועל. כך מאז 1992 זכו הרפובליקנים ברוב קולות פעם אחת בלבד, בשנת 2004, אולם הם נמצאים בשלטון 12 מתוך 28 השנים.

הדמוקרטים צריכים לנצח בפער עצום כדי לנצח בפועל. כך מאז 1992 זכו הרפובליקנים ברוב קולות פעם אחת בלבד, בשנת 2004, אולם הם נמצאים בשלטון 12 מתוך 28 השנים

טראמפ ניצח ב-2016 למרות שהפסיד בכ-3 מיליון קולות, שהיו כמעט 3% מהסך הכל. ניצחונו הגיע בגלל כ-80,000 קולות בשלוש מדינות "מתנדנדות". העולם הוטל לסחרור בגלל טעות סטטיסית ממש – כי קומץ צעירים לא טרחו להגיע, כי הירוקים משכו קולות של כמה נאיבים, כי טראמפ הלהיט כמה גזענים שחיכו כל חייהם לשמוע מועמד שהוא ממש אחד משלהם.

טראמפ הוא בור, גס, אכזרי, נקמני, אנוכי ואינפנטילי. אבל יש בו סוג של גאונות שמאפשרת לו איכשהו לשמר את הבייס כמעשה שטן. הוא יקבל לפחות 40% מהקולות ויהי מה – קצת כמו הלאומנית מארין לה פן בצרפת. אבל בצרפת יש שיטת בחירות פשוטה שמאפשרת בחירה ברורה ולא נוטה לטובת צד אחד.

בארה"ב, כאמור, ייתכן שלטון מיעוט על הרוב גם בלי פוילע שטיק. אבל כאלה יהיו. כבר מזמן הוא חוזר על הטענה שאם הוא יפסיד זה סימן שהבחירות זויפו.   לאחרונה טראמפ היכה את אמריקה בהלם כאשר סירב לומר שהוא יקבל את תוצאות הבחירות גם לפי השיטה הדפוקה שמסייעת לו.

הרפובליקנים מתכננים לגנוב את הבחירות ב-3 בנובמבר אם ג'ו ביידן איכשהו יצליח להתגבר על השיטה. התוכנית קשורה להצבעות בדואר ולכללים ביזנטיים שכמעט אף אחד מעולם לא שמע עליהם, אשר נקבעו על ידי החוקה למקרים בהם מדינות לא מצליחות להכריז על זוכה בדרך הרגילה:

  • משבר הקורונה יצר ביקוש עצום להצבעות דואר שרוב המדינות איפשרו זה מכבר. טראמפ, מכחיש הקורונה, המציא נרטיב לפיו ההצבעה בדואר גרמה להונאות בקנה מידה גדול בעבר (למרות שאין לכך שום הוכחה ואיש לפניו לא טען זאת) וקרא לתומכיו להימנע ממנה. כך הם עשו, וכולם מבינים שההצבעה בדואר תהיה במידה רבה דמוקרטית.
  • בחודשים האחרונים טראמפ מנסה בכל מיני דרכים לשבש את הדואר כולל שלילת מימון. והוא מודה שהוא עושה את זה כדי שהדואר ייכשל בבחירות, באופן גלוי לחלוטין. כזה הוא המותג: טראמפ הוא שודד הבנק שמכריז "אני אשדוד בנק" ואז מתפאר בכך שהוא לא במעצר. הבייס מת על זה.
  • גם אם הדואר יביא את כל המעטפות ליעדן נדרש זמן לספור קולות. אם הצבעה גדולה בדואר תביא לדחיית פרסום התוצאות – ברור שהדבר ייטיב עם הרפובליקנים בספירה שכן תהיה אפשרית ביום הבחירות עצמו. טראמפ מתכוון להכריז על ניצחון בליל הבחירות, לטעון שכל השאר זה הונאה ופייק ניוז, ולהתחיל לערער על כל קול בדואר. לא משנה שהערעורים יהיה חסרי בסיס – אם שופטים שמרנים שנשתלו בעוד מועד ברחבי המערכת יזרמו עם זה אפשר יהיה באופן אסטרטגי למנוע פרסום תוצאות בזמן בחלק מהמדינות – או בכל המדינות.
  • מה זה בזמן? ובכן, בארה"ב אין ממשלת מעבר לנצח או עד שבני גנץ יישבר. בחודש דצמבר 538 ה"אלקטורים" מכל המדינות חייבים להפגש ולהצביע לנשיא. רק זו ההצבעה המכרעת. בהעדר תוצאות, הפרלמנטים בכל מדינה יכולים להחליט מה שבא להם. והרפובליקאים שולטים, כאמור, ברוב המדינות (אך ממש לא ברוב האוכלוסיה).

בעזרת מזימות כאלה אפשר להפסיד אחרי ספירת כל הקולות גם לפי השיטה הלא-הוגנת ועדיין להיבחר. אף אחד לא היה מעלה על הדעת דבר כזה עד טראמפ, ובלי הקורונה זה גם לא היה מתאפשר כל כך בקלות. אבל זה המצב.

טראמפ מודה שהוא משבש את הדואר ושולל מימון כדי שהדואר ייכשל בבחירות, באופן גלוי לחלוטין. כזה הוא המותג: טראמפ הוא שודד הבנק שמכריז "אני אשדוד בנק" ואז מתפאר בכך שהוא לא במעצר. הבייס מת על זה

אפשר לקוות שהמפלגה הרפובליקנית תתעשת בזמן ותגיד "עד כאן". אבל המפלגה הזאת איבדה את הבושה וטראמפ חשף היטב מה הבייס שלה רוצה ומה טיבו. בוחרים אלה מוכנים לשרוף את המועדון כי הם נורא כועסים. על הלא-לבנים המתרבים, על הגלובליזציה גוזלת המשרות, על העשירים והמשכילים ששורדים אותה לא רע, על ליברלים וההומואים שלהם, וקצת גם על היהודים כי זה תמיד טוב. חלק מהבוחרים הללו הם פשוט אנשים רעים; חלק מהם רק עוברים משהו רע, רע מאוד, ואולי ראויים לרחמים. כמובן שיש בין בוחריו גם קיצונים דתיים ועשירים שסתם רוצים להוריד מיסים.

אין מה לבנות יותר מדי על הרפובליקנים. הקנוניה תיבלם רק עם ביידן ינצח ברוב עצום.

אבל אם הקנוניה בכל זאת תצא אל הפועל, זה לא יעבור בשקט. אוי לאצבע שככה מקלידה, אבל במצב המתואר הכל כבר יהיה על השולחן, מהפיכה צבאית ועד מלחמת אזרחים או פרישת מדינות גדולות כמו קליפורניה מארה"ב.

זה יהיה אסון בלתי נתפס לאנושות כולה: העולם זקוק לארה"ב יציבה כדי שהדולר יהיה מטבע רזרבי יציב, כדי שהשווקים לא ישתגעו, וכדי שהדמוקרטיה לא תתמוטט במקומות אחרים. זה גם אינטרס קיומי של ישראל – יותר קיומי מסיפוח סלע קיומנו בגדה המערבית.

כן, אפשר לטעון שישראל באופן ספציפי נהנתה מנשיאותו של טראמפ מהסיבות הידועות. יש גם טיעון הפוך. הוא עזר לימין שדן את ישראל לחורבן של תיאוקרטיה דו-לאומית. אולי לכתו תבשר את לכתו של בנימין נתניהו בשעה ממש לא טובה. אבל גם אם מישהו חושב שתיאוקרטיה דו-לאומית זה סבבה ושביבי מנהיג דגול, עדיין צריך לחשוב אם זה שווה את האסון הקרב.

לישראל יהיו צרות גדולות אם ארצות הברית תיחלש אנושות. המעצמה הזו בשקיעה, אבל התהליך אמור היה להיות איטי. היא עדיין נחוצה. הסכנה לאמריקה היא ממשית. והקפיטול, כמו הרייכסטאג בזמנו, עולה באש.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,511 מילים

נדל"ן דרוש בית קטן עם גינה במחיר שפוי

בזמן שהמאבק על הקצאת קרקעות המדינה מתמקד בקיבוצניקים ובנחל שלהם, המושבניקים הצליחו לגזור קופון שקט - ששוויו זינק משמעותית בתקופת הקורונה ● רפורמות וצעדים כלכליים הקלו על בניית בתים נוספים למגורים במושבים, וכעת הביקוש אליהם שובר שיאים ● ישראלים רבים מנסים לברוח מהעיר לבית עם גינה, אבל בדרך להגשמת החלום עליהם לעבור ועדת קבלה שנויה במחלוקת

עוד 3,031 מילים

עם או בלי נורמליזציה, מומחה אמריקאי למדינות המפרץ רואה בישראל משכינת שלום אזורית מפתיעה ● סיגורד נויבאואר בוחן את תפקידה הפחות ידוע של ישראל כמתווכת ביריבויות בין סעודיה, איחוד האמירויות, עומאן, בחריין וקטר - ומעלה שאלות נוקבות על המחירים הסמויים של הסכמי אברהם ● "ומה יקרה אם מטוסי ה-F-35, באמירויות או בכל מקום אחר במפרץ, יגיעו לידי רוסיה או סין?" ● ראיון

עוד 2,162 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון חוקר בכיר: להתכונן לסגר שלישי ורביעי

"השאלה היא אם הממשלה תיקח את עצמה בידיים, תקבע הגבלות ברורות שייאכפו, תבצע בדיקות המוניות ותהיה מסוגלת לאתר את המגעים של הנדבקים" ● "שאלה נוספת היא אם אנשים יבינו שזה רציני ויצייתו לכללים" ● "אם לא, זה יכול להימשך ככה במעגלים עד שיהיה חיסון" ● ד"ר מייקל אדלשטיין, אפידמיולוג בריטי בכיר שעשה עלייה, מנתח את אתגרי הקורונה הייחודים שעומדים בפני ישראל

עוד 1,769 מילים

אני אזרח ערבי ומפחיד אותי לעלות להפגין בירושלים

אני אזרח טוב. באמת טוב. אבל אף פעם לא אהבתי לצאת להפגין. גם כשיצאתי בימי שבת לצומת מקסים במחאת הדגלים השחורים לא הרגשתי בנוח. לא בגלל ריבוי דגלי ישראל שהתנוססו מעל הראש שלי, אלא בגלל חוסר הביטחון והחשש. בין היתר מזה שבכל רגע יכול להגיע מטורף כזה או אחר ולפגוע בי.

אני אזרח טוב, אבל אף פעם לא אהבתי לצאת להפגין. גם כשיצאתי בשבתות לצומת מקסים במחאת הדגלים השחורים, לא הרגשתי בנוח. לא בגלל ריבוי דגלי ישראל אלא בגלל החשש שבכל רגע יכול להגיע איזה מטורף שיפגע בי

וזה אכן מה שקרה לי. באחת השבתות יצא נוסע מהרכב שלו והשליך לעברנו שלוש אבנים, למזלי הצלחתי לברוח הצידה ולהזהיר אנשים מזריקת האבנים. אמנם היו שם שוטרים, אבל למרבה הצער אישה נפצעה מהשלכת האבן.

וזו לא היתה הפעם היחידה שחוויתי תקריות אלימות. באחת מההפגנות במרכז הכרמל החזקתי שלט בערבית והייתי הערבי היחידי בין המפגינים וגם בין השוטרים. כנראה שהשוטרים לא יודעים לקרוא ערבית כל כך טוב, אז הם דאגו להוריד לי את השלט וגם רצו לעצור אותי. וכל זה על מה ולמה? על שלט שרשום עליו "ראש ממשלה פלילי לא בשבילי". היה חשוב לי להזדהות ולהרים את השלט כמה שיותר, אבל דאגו לקרוע לי אותו.

*   *   *

הנסיך של בלפור הוא בעיני אמיר השכל. חשבתם שאכתוב על יאיר נתניהו? לא. אמיר השכל הוא דמות שהתחברתי אליה בתור ערבי במדינת ישראל שרוצה עתיד טוב יותר. יותר מאשמח אם אמיר השכל יהיה נשיא המדינה או ראש הממשלה. זה בן אדם שאפשר להתגאות בו שהוא חלק מהעם שלי, והוא יכול היה להיות ראש ממשלה שהייתי מתגאה להגיד שאני אזרח במדינה שלו.

באחת ההפגנות במרכז הכרמל החזקתי שלט בערבית "רה"מ פלילי לא בשבילי" והייתי הערבי היחידי בין המפגינים והשוטרים. כנראה שהשוטרים לא יודעים לקרוא ערבית כ"כ, אז דאגו לקרוע לי את השלט ורצו לעצור אותי

איך התחברתי לאמיר השכל?

אני אוהב לצפות בשידורי הלייב של אור-לי ברלב ובעיקר בימי השישי בבלפור. אף פעם לא עשיתי קבלת שבת, אבל יחד חבורת הקריים מיניסטר אהבתי לעשות את קבלת השבת הזו. אהבתי לאכול שווארמה אמיל בחיפה ביום שישי וישר לעזוב הכל, להגיע הביתה, לפתוח את השידור בפייסבוק, לחבר אותו לטלוויזיה ולצפות בזה עד שזה נגמר. עד שלאור-לי כואבת היד שמחזיקה את הטלפון.

אני מכיר את אור-לי כשהיתה עוד אור-לי ברלב בלי האנשים שמקיפים אותה כרגע, כהייתה רק אור-לי.  ואם תשאלו אותי, אז אני אשמח גם אם אור-לי תהיה חלק מהממשלה שירכיב אמיר השכל.

אפרופו קבלת השבת וההפגנות של בלפור, שלשמן התכנסנו כאן, חברתי לחבורת הקריים מיניסטר לפני המעצר של אמיר, ואני איתם עד היום הזה, אבל עוד לא עליתי מעולם להפגנות בבלפור. כן הפגנתי ליד הבית אבל לא נתתי לעצמי להתרחק עד ירושלים המפחידה.

העליה לירושלים לא מפחידה אותי בגלל הפגנות האנטי של תומכי ביבי. לא רק. העליה לירושלים מפחידה אותי כי אני מכיר ויודע מה זה ירושלים, ואילו אנשים אני עומד לפגוש שם, מהכדורגל.

כן הייתי רוצה להגיע להפגנת בלפור יחד עם עוד עשרת אלפים ערבים וערביות, אבל הפחד שלי לעלות לירושלים מתחיל במשחקי הכדורגל של הקבוצה האהובה שלי נגד הקבוצה הגזענית של המדינה. כן, מאז ומתמיד, גם שהיו משחקים וגם שלא היו, אני לא אהבתי את ירושלים.

ולא בגלל שירושלים לא שייכת גם לנו, הערבים, אלא בגלל שהמקום הכל-כך יפה הזה הפך למוקד שנאה והסתה. וזה ממשיך בהפגנות. אני יודע מי הקהל שנמצא מול המפגינים ואיזה זעם יש לו בראש.

אני מפחד להגיע לשם גם אם זה אומר להתפלל. ואם אני כבר נכנס לירושלים – אני משתדל פחות לדבר בערבית במקומות בעיר.

אבל להפגנה אני לא אגיע לבד. אני פוחד. אני פוחד שיסמנו אותי ויתנכלו לי. אני מעדיף להגיע עם חברים שיסעו איתי מהדלת של הבית ועד ירושלים ובחזרה. מפחיד לי לנסוע לבד.

אני לא מפחד מהאנשים שמתנגדים להפגנות, אלא מהשוטרים שנשלחים להפגנות. להיות ערבי יחידי בהפגנה כל-כך גדולה זה כמו ללכת בחושך, כשמדליקים עליך זרקור מואר. רק עלייך. וזה מפחיד, מפחיד אותי.

אבל להפגנה אני לא אגיע לבד. אני פוחד. פוחד שיסמנו אותי ויתנכלו לי. אני מעדיף להגיע עם חברים שיסעו איתי מהדלת של הבית ועד ירושלים ובחזרה. מפחיד לי לנסוע לבד

כן, זה הפחד שאני כותב עליו. הפחד שלי מאלימות השוטרים בירושלים והפחד שלי מהמפגינים האלימים בירושלים. לכן קל לי יותר להגיע לאזור הנוחות שלי ולהפגין פה ליד הבית שלי, מאשר להרחיק עד עיר השנאה שהיא הבירה שלנו, או שלכם, זה לא משנה. חבל שהעיר הזו נהרסה.

די לגזענות, ותמשיכו להפגין חברות וחברים!

רוני סעאדה עבד בשלוש השנים האחרונות בתחנת מונית כסדרן. זו אמנם לא העבודה שחלם עליה, אבל זה היה עדיף מכלום מבחינתו. למד קופירייטנג ורשתות חברתיות במכללה, אבל הרגיש שבמקום לקיים את הבטחות הקורס ולגרום לו להשתפר, דאגו שם בעיקר להשגת שכר הלימוד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 681 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הפוליטיקה הקטנה נמשכה בזמן שבכנסת הגבילו את ההפגנות

כוחות המשטרה התנהגו באופן תמוה במהלך ההפגנה אתמול בצהריים מחוץ לכנסת ויאיר גולן מקווה שבסוף יצאו מאות אלפים לרחובות ● חברי ימינה ממשיכים לנסות לסכסך בין הליכוד לכחול-לבן ● בסביבת נתניהו מעריכים: הוא יוריד את התחלואה ואז יילך לבחירות, במרץ 2021 ● מירי רגב מצאה אוצר בתחבורה ● ובתוך הליכוד החל הקרב על הפריימריז לרשימה ● שלום ירושלמי מסכם עוד יום בבית הנבחרים

עוד 722 מילים

נתניהו מהמר על כל הקופה

נתניהו קיבל את החלטתו על סגר שני כמו מפקד חטיבה שהתנתקה משאר הצבא ונעה בטירוף חושים אל עבר עורף האויב ● אם יצטרפו למהלך עוד מדינות, הוא יוכל להציג עצמו כמצביא עולמי גדול שהיה "הראשון לזהות" ● אבל אם המדיניות הישראלית תישאר מנותקת משאר העולם, החורבן הכלכלי והחברתי שיבוא יירשם כולו על שמו ● פרשנות

עוד 623 מילים ו-1 תגובות

אפקט הקורונה "אני רואה אובדן תקווה אצל כל מי שאני פוגש"

בשבועיים האחרונים חל זינוק נוסף בפניות למוקדי הסיוע הנפשי, ואנשי המקצוע בתחום מזהים דכדוך מדאיג גם בקרב האוכלוסייה הכללית, ולא רק בקרב המטופלים ● ד"ר צבי פישל תוקף את הממשלה: "תהליכי קבלת ההחלטות לקראת הסגר הכניסו את הישראלים ללחץ עצום" ● "האם האויבים של מקבלי ההחלטות הם יריבים פוליטיים? האם זה הנגיף? האם זה כל הציבור בישראל שאתה מנסה להעניש אותו בסגר?"

עוד 1,516 מילים

אפקט הקורונה גם בסגר הנוכחי נשלם חשבונות מים מנופחים

השהייה הממושכת בבתים הובילה לזינוק חד בחשבונות המים, ופניות של אלפי צרכנים זועמים הובילו להחלטה על הוזלת תעריף המים ● אך אין סיבה לפתוח שמפניה: חשבון המים הדו-חודשי של כל ישראלי - כולל מי שמתקיים כעת מדמי אבטלה - יוזל בשקלים בודדים בלבד

עוד 615 מילים

מגפת הקורונה החיים בתוך המודל השוודי

ישראלים המתגוררים בשוודיה הוכו בהלם לאור התגובה המינורית של המדינה לאיום הקורונה ● הם נכנסו לבידוד מיוזמתם, ונאבקו כדי לאפשר לילדיהם למידה מרחוק ● אבל חצי שנה אחרי הופעת הנגיף במדינה האירופית, שוודיה מובילה בהצלחה את המאבק העולמי במגפה - והישראלים מלאי הערכה לממשלה המקומית ולאזרחים ● "היום אנחנו מזועזעים ממה שקורה בישראל - וממש צר לנו שכך נראה הגל השני"

עוד 1,246 מילים ו-1 תגובות

מנדלבליט: "נבצרות נתניהו לא ירדה מהפרק"

המליאה תאשר הלילה חוק שיאפשר הגבלת הפגנות לקילומטר מהבית ● שרים בקבינט קורונה: "נתניהו בפאניקה, השבוע היתה התפוררות" ● גנץ: הצבת חיילים בהפגנה היום היתה טעות שלא תחזור ● כ"ץ מבטיח שלא יהיו קיצוצים בקרוב ● נתניהו: "הסגר יימשך לא פחות מחודש" ● שירות התעסוקה: 896 אלף מובטלים

עוד 51 עדכונים

לפני שלושה שבועות החליט בג"ץ לדחות את העתירות נגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק לחיים כץ חסינות מפני העמדתו לדין ● היועמ"ש טרם הודיע לכנסת הנוכחית על כוונתו להעמיד את כץ שוב לדין וייתכן כי הצדדים בכלל בדרך להסכם טיעון ● אלא שבכך פספס בג"ץ הזדמנות נדירה לשרטט לח"כים את גבולות החסינות המהותית שלהם, והותיר את החלטת הכנסת הקודמת כתקדים מסוכן ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

מחר: מפגינים יעלו בשיירה לירושלים למחות בזמן הדיון בכנסת בחוק ההפגנות

מפגינים גם הערב מול בית אשכנזי וגנץ ● החוק אמור להגביל את ההפגנות בזמן הסגר ל-1000 מטר מהבית ● ניצן הורוביץ קורא לעבודה וכחול לבן להתנגד ● יאיר גולן: אל תאמינו לזה שההגבלה תהיה זמנית ● השר זמיר: אמשיך להתנגד להגבלת ההפגנות ● נתניהו הנחה להיערך לטיפול ב-1,500 חולי קורונה במצב קשה עד יום חמישי ● הסגר יימשך כחודש ● כ״ץ: אחזיר חלק מהמשק לעבודה

עוד 12 עדכונים

מיוחד סופו העצוב של הסוף הטוב

מתי ראיתם לאחרונה סדרה או סרט עם סוף טוב, שאחריו חזרתם אל חייכם בתחושה מרוממת רוח שהעולם אולי פגום והחיים אולי קשים, אבל בכל זאת יש תקווה? ● יוצרים ומבקרים בולטים מתמודדים עם השאלות הדרמטיות: האם אנחנו חוזים במותו של הסוף הטוב? האם לגיבור הטוב כבר אין סיכוי יותר לנצח, אפילו בפנטזיה הקולנועית או הטלוויזיונית? ומה כל זה אומר על החיים האמיתיים?

עוד 5,089 מילים ו-1 תגובות

טור אישי יום כיפור שלי

"ביום כיפור, אני לובשת לבן, נמנעת מלאכול או לקיים יחסי מין ואינני צריכה אפילו מים - אני כמו מלאך. והמסורת שלי מלמדת אותי שלכל עלה דשא יש מלאך שרוכן אליו ולוחש 'תגדל, תגדל'" ● כוכבת "המפץ הגדול", השחקנית היהודיה-אמריקאית מים ביאליק, בטור אישי מאוד על יהדות ועל משבר הקורונה

עוד 814 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה