בכל תחילת שנה אני חושב מהו הנושא איתו אפתח את שנת הלימודים עם צוות המורים בבית הספר. לצערי, השנה זה היה ברור. האונס הקבוצתי אליו נחשפנו לאחרונה – לא עוזב אותי. אני מאמין בטוב שבאדם, גם כשזה קשה, ומבקש להאמין שניתן לתקן באמצעות חינוך.
אונס לא קשור במין. אונס הוא מופע קיצוני של אלימות.
אל תשלו את עצמכם, זה קורה כל הזמן, בכל מקום, גם קרוב מאוד לבית שלנו.
השתקת, האשמת וביזוי הקורבנות הן "חומת המגן" של הפוגעים. מערכת אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט מנמיכים בעקביות את המחיר שמשלמים עברייני מין על פשעיהם.
אל תשלו את עצמכם. זה קורה כל הזמן, בכל מקום, גם קרוב מאוד לבית. השתקת, האשמת וביזוי הקורבנות הן "חומת המגן" של הפוגעים. מערכת אכיפת החוק והמשפט מנמיכים בעקביות את המחיר שמשלמים עברייני מין
אונס מתחיל בלגיטימציה החברתית להפעלת אלימות נגד נשים. אלימות נגד נשים נמצאת בכל פינה בה נסתכל. היא מתחילה בהדרה, בהפחדה, בהחפצה, בניצול ובאיום.
מופעי אלימות נגד נשים/ילדות נמצאים גם בשיח הבית ספרי. בתי הספר משמשים פעמים רבות שופר לפטריארכיה. אנחנו לא מדברים עם התלמידים שלנו על יחסי הכוחות בחברה. אנחנו מפחדים מלדבר איתם על תרבות האונס, על גילוי עריות, על הטרדה מינית, על ניצול וביוש. בדיוק כשם שאנחנו לא מדברים עם התלמידים שלנו על אלימות במשפחה.
מורים לומדים מהר מאוד שישנם נושאים שמרחב השיח הכיתתי אינו סובל. מורים יודעים שילדים החשופים לאלימות במשפחה נוכחים בכיתה כמספרם הסטטיסטי בחברה. והסטטיסטיקה לא טובה. מורה שידבר עם כיתתו על אלימות מינית יאלץ בהכרח לגעת בהיסטוריה האישית שלו. שיח כזה מאלץ אותנו להיפגש ולחטט במקומות שלפעמים כואבים, ומושתקים.
שיח חינוכי על אלימות מינית מפגיש אותנו עם האמונות והתפיסות שלנו בנוגע ליחסי הכוחות בחברה, ביחס למין, מגדר ומיניות. ביחס לפמיניזם, שוביניזם, מעמד האישה, ועוד שלל נושאים שעלולים להציף בנו זיכרונות הנוגעים בחיינו הפרטיים.
לרתיעה ה"טבעית" מלדבר על אלימות מינית וממה זה יעשה לנו ולתלמידים שלנו יש מימד נוסף. אנו חיים במציאות שמעודדת השתקה והסתרה. תחשבו כמה מכם חשבו לדבר עם הכיתות שלהם על האונס הקבוצתי באילת? כולם נחשפו לסיפור. שתיקתנו כמחנכים מעבירה מסר חינוכי המחזק את תופעת ההשתקה וההסתרה.
שיח חינוכי על אלימות מינית מפגיש אותנו עם האמונות והתפיסות שלנו בנוגע ליחסי הכוחות בחברה, ביחס למין, מגדר ומיניות. ביחס לפמיניזם, שוביניזם, מעמד האישה, ועוד שלל נושאים שעלולים להציף בנו זיכרונות הנוגעים בחיינו הפרטיים
למי שהיה צריך תזכורת, בשנה שעברה זה הגיע מאיה נאפה והשנה מהעיר הדרומית. אונס ילדות ונשים אינו עוד נושא חינוכי תיאורטי – זהו נושא המחייב טיפול אקוטי. חינוך במהותו הוא פעולה פוליטית, כל חינוך הוא פוליטי, וככזה הוא יכול להיות כוח משמר או כוח הפועל לשינוי חברתי. אנו חייבים להפסיק לשתוק. מוטלת עלינו אחריות לחנך לשפה, אקלים והתנהגות המרחיקים את האלימות מהמציאות בה אנו חיים. אסור לנו להשאיר את העיסוק בשיח החשוב הזה בצד או לחדר היועצת בלבד.
רק פעולה יזומה ומקיפה המחנכת לאמפתיה, לאהבת הזולת, למניעת אלימות ולשיוויון מלא בין המינים תעניק לנו את הזכות לומר:
"יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ".
נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות, מנהל קמפוס בקבוצת החינוך אנקורי.
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
* * *
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.
נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker
החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.
* * *
כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השפויים הרציונליים ובעלי ערכים דמוקרטיים ליברליים ישמחו להצטרף לקריאה.
איך מנטרלים את הפונדמנטליסטים ומצרפים את הלאומנים, השמרנים, הפחדנים, הבורים הביריונים, מושחתים שזה אינו האינטרס שלהם ועוד?
ואם אין דרך ביצועית לייצר קואליציות רחבות של שינוי בכל הצדדים, ויש ציר חיצוני שמועניין בחוסר יציבות ומשחק סכום אפס- מה עושים אז?…
מה ראלי לביצוע יציב?
כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:
אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם – דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם