האם צה"ל מזיק לביטחון ישראל? כדי לענות על שאלה זו אתייחס לספרם של חיים אסא ויוסף אגסי "על המלחמה" שפורסם זה עתה (הוצאת ספרית חמד ידיעות אחרונות 2020). הספר מבליט את ספריהם של קרל פון קלאוזביץ (1832) הגנרל הפרוסי, ושל גרשון ויילר (1984) הפילוסוף הישראלי, שפרסמו ספרים באותו שם.
על שני אלה אפשר להוסיף גם את ספרו של הפילוסוף הצרפתי רמון ארון "מלחמה ושלום בין האומות" (1962).
ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו ״מתי הפכנו ליהודים״ יצא בהוצאת דביר ב-2023
מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.
ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.
פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.
לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.
לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).
יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.
גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני חושב שאחד החלקים ההזויים בחזון העיר החדשה הוא הרצון לארח אולימפיאדה בה כבר ב2036. אומנם גם מצריים רוצה לארח אולימפיאדה בעיר הבירה החדשה שהיא בונה, אבל במצריים בנו בעיר הבירה החדשה קריית ספורט אולימפית שלמה, וגם גיאוגראפית היא רחוקה רק כמה עשרות קילומטרים מקהיר ומתקני הספורט בקהיר שנכללו בהצעות אירוח אולימפיות בעבר. אבל באינדונזיה מדובר בעיר בירה מרוחקת ומבודדת ועדיין לא מאוכלסת במיוחד וללא מתקני ספורט, בזמן שבג'קרטה כבר יש מתקנים לרבים מענפי הספורט האולימפיים כולל אצטדיון אתלטיקה לאומי ואצטדיון כדורגל לאומי.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
בקיץ הזה תלבשי מזגן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"צריכים תמיד לשאול למה?" דרך חשיבה זאת מתבטאת היטב במחקריו על המקרא. ולכן אנו צריכים לשאול "למה אנחנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם למרות שנוכחנו שזה לא הביא לתיקון המצב ונשארנו עם אותה הבעיה". לצערי גם לי אין פתרון לשאלה זו (אבל כמו לישראלי טוב יש לי הרבה הצעות!!!) אבל אני מקווה שאלו שאמורים לתת את התשובה עוסקים בנושא מתוך חשיבה מחוץ לקופסא.
תודה למחברי הספר וליגאל על מאמרו החשוב.
קראתי את המאמר שכתב חברינו היקר יגאל בן נון על תפקידו של הצבא בחברה מודרנית .
המאמר נכתב בעקבות הספר על המלחמה שחברו לאחרונה שני אנשים מבריקים פרופסור יוסף אגסי וד"ר חיים אסא .
אני עוד לא קראתי את הספר , הוא נמצא אצלי בתור החומר לקריאה , כרגע אני קורא את המדינת הלא לאום של יוסי ברנע ( ממליץ גם לכם לקרוא ) .
ככלל אני מסכים עם הנאמר במאמר של יגאל . אכן זה לא סוד שכל מערכת גדולה בסוף כמה על יוצריה ועושה הכל לשמר את עצמה . הרבה לפנינו אמרו שצבא מכין את עצמו תמיד למלחמה שהיתה .
היום בעולמנו שולטות האידאולוגיות . שיווק נכון באריזה נכונה . הוליווד בהחלט שיחק תפקיד חשוב ביותר בניצחון על ברית המועצות . עד היום רבים מגיעים לארצות הברית בעקבות התמונה ההוליוודית ופוגשים אמריקה אחרת … מציאות תמיד שונה
רק לא מזמן פורסם על זמרי ג'אז אמריקאים שחורים שהCIA תמך בהם בשנות ה60 שהם יעסו להופיע בברית המועצות כי זה קידם את הדימוי גייס תומכים רבים בקרב תושבי ברית המועצות שאולי גם בלא מודע הושפעו על ידי תרבות , מוסיקה וכדומה .
דרך אגב גם ברית המועצות בחרה לשלוח את הבאלט לייצג את המדינה .
לגבי מלחמות קונבנציונליות אני רוצה להעיר כדלקמן
מלחמות העולם בנוסח מלחמת עולם הראשונה והשניה הפכו לבלתי אפשריים עם המצאת הנשק האטומי .
אחת הסיבות לשימוש בנשק אטומי נגד יפן היה לשלוח מסר לברית המועצות לחבר מוסכמות בין המעצמות ולעצור את הצבא האדום מלהתקדם באירופה . בסוף שנות הארבעים בארצות הברית נעשו תוכניות לנצל את יתרון הבעלות על הנשק האטומי ולהנחית מכה על ברית המועצות . לאחר שגם לצד השני היה נשק אטומי הגענו למצב של מאזן האימה שלא אפשר למעצמות להגיע לאימות כולל מחמש להשמדה הדדית . זה ולא שום דבר אחר מנע מלחמות עולם נוספות.
האם זה אומר שמלחמות קונבנציונליות עם טנקים , מטוסים וארטילריה נעלמו ?
בתקופת המלחמה הקרה הם התנהלו בעיקר בעולם השלישי וגם לא פסחו עלינו .
גם בתקופה האחרונה היינו עדים למלחמה די קלאסית בין רוסיה לאוקראינה בה נהרגו כ10 אלף איש . מלחמה בסוריה או בתימן גם הן מתנהלות די בדפוס קלאסי של המלחמה .
רוי נוח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות הראה שבמהות שלנו לא השתנו מאומה ב70אלף שנה האחרונות מאז השינוי האבולוציוני שגרם לנו לפנטז . כל עוד אנחנו מפנטזים וחיים בעולם מדומיין ימשיכו להופיע ראיונות , אידיאולוגיות ודתות שיגרמו לקונפליקטים מזוינים . אין חדש תחת השמש .
אין היום ספק מלחמות העתיד חוץ ממאבקים על דעת קהל יכללו גם עימותים מזוינים כמימים ימימה
מי ציפה שבמאה 21 אנחנו נראה ארגונים כמו דעאש מונעים מתוך אידאולוגיה דתית כמו במאה ה12
זוכה לפופולריות ועוצמה .
התפתחות טכנולוגית בהחלט תשפיע על איך יראה שדה הקרב. סייבר הופך למרכזי ללא ספק .
לא רחוק היום ורב הכלים בשדה הקרב יהיו לא מיואשים , רובוטים ואכן יכולת טכנולוגית תשפיע יותר מכמות האוכלוסייה הזמינה לגיוס . עצם טבע של האדם לא תשתנה
"על המלחמה" של חיים אסא ויוסף אגסי מאפשר מסע דרך אימת מלחמות העבר הרחוק ומביט מגבעת ההווה אל העתיד המתהווה. דר' יגאל בן נון מאתגר במאמרו את הקורא להתבונן על ההווה לא מתוך העבר המתרסק מאחורינו, אלא מתוך העתיד הנע במהירות לקראתנו.
יש טענה ש"אינטלקטואל" היה במקור שם גנאי לאנשי ההגות והמצפון, שדרשו משפט חוזר לאלפרד דרייפוס, בצרפת, בסוף המאה ה-19- כמין אנשים שאינם נאמנים מספיק למדינתם. אלה היו הוגים אמיתיים שלא חששו לבקר מוסכמות רווחות בחברתם ובמדינתם ולא חששו מדעת הרוב (שהרי הרוב בד"כ טועה, כך טען המחזאי איבסן). יגאל בן-נון הוא, אם כן, אינטלקטואל אמיתי, שלא חושש להשמיע דעות לא מקובלות, לנפץ פסילים ולשחוט פרות קדושות אצלנו. כך הוא עושה גם כאן כשהוא נוגע באחת הפרות הקדושות המפוטמות הרועות בתודעה הישראלית. כל הכבוד על האומץ ועל היכולת להפוך תופעה על כל צדדיה וקרביה ולברוא אותה כרעיון חדש. שאפו על כך!
כמובן, שאפשר להתווכח על עצם הטיעון כאן. הבעיה העיקרית שמופיעה בטיעון של בן-נון היא ההכללה שהוא עושה עם מצבים אחרים ועם מקומות שונים. ביסוד הקונפליקט שלנו עם הערבים ובעיקר עם הפלסטינים, עומדים מיתוסים של צדק, פליטות, דת ותרבות, והם שונים מסוגי הקונפליקטים שבתוכם פעלו האמריקאים, למשל, בקוריאה, באפגניסטן או בעיראק. רוב הקונפליקטים ניתנים לפתרון פוליטי, הקונפליקט שלנו מסובך הרבה יותר בגלל המרכיבים הדתיים והמיתיים שבו.
השינוי הדרמטי בחייהם של העמים במזה"ת שלנו יקרה כשיהיו הרבה אינטלקטואלים מהסוג של בן-נון בשני הצדדים, שיבקרו וישחטו את הפרות הקדושות שעל גבן מתבשל הסכסוך שלנו כבר 120 שנה ויהפכו אותו מסכסוך מיתי לקונפליקט פוליטי. בצד השני יש כמה כאלה, שראוי להקשיב להם. אחד מהם הוא האינטלקטואל הלבנוני חאזם צאריה. כדאי לעקוב אחריו ולקרוא את מה שהוא אומר. כאן, למשל, בתרגום לעברית של אחד ממאמרי הביקורת שהוא מפרסם בעיתונות הערבית:
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9052568