האם צה״ל מזיק לביטחון ישראל?  

יצחק רבין ודוד אלעזר, 1964 (צילום: לע"מ, ארכיון צה"ל)
לע"מ, ארכיון צה"ל
יצחק רבין ודוד אלעזר, 1964

האם צה"ל מזיק לביטחון ישראל? כדי לענות על שאלה זו אתייחס לספרם של חיים אסא ויוסף אגסי "על המלחמה" שפורסם זה עתה (הוצאת ספרית חמד ידיעות אחרונות 2020). הספר מבליט את ספריהם של קרל פון קלאוזביץ (1832) הגנרל הפרוסי, ושל גרשון ויילר (1984) הפילוסוף הישראלי, שפרסמו ספרים באותו שם.

על שני אלה אפשר להוסיף גם את ספרו של הפילוסוף הצרפתי רמון ארון "מלחמה ושלום בין האומות" (1962).

ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו ״מתי הפכנו ליהודים״ יצא בהוצאת דביר ב-2023

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
"צריכים תמיד לשאול למה?" דרך חשיבה זאת מתבטאת היטב במחקריו על המקרא. ולכן אנו צריכים לשאול "למה אנחנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם למרות שנוכחנו שזה לא הביא לתיקון המצב ונשארנ... המשך קריאה

"צריכים תמיד לשאול למה?" דרך חשיבה זאת מתבטאת היטב במחקריו על המקרא. ולכן אנו צריכים לשאול "למה אנחנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם למרות שנוכחנו שזה לא הביא לתיקון המצב ונשארנו עם אותה הבעיה". לצערי גם לי אין פתרון לשאלה זו (אבל כמו לישראלי טוב יש לי הרבה הצעות!!!) אבל אני מקווה שאלו שאמורים לתת את התשובה עוסקים בנושא מתוך חשיבה מחוץ לקופסא.
תודה למחברי הספר וליגאל על מאמרו החשוב.

קראתי את המאמר שכתב חברינו היקר יגאל בן נון על תפקידו של הצבא בחברה מודרנית . המאמר נכתב בעקבות הספר על המלחמה שחברו לאחרונה שני אנשים מבריקים פרופסור יוסף אגסי וד״ר חיים אסא . אני עוד... המשך קריאה

קראתי את המאמר שכתב חברינו היקר יגאל בן נון על תפקידו של הצבא בחברה מודרנית .
המאמר נכתב בעקבות הספר על המלחמה שחברו לאחרונה שני אנשים מבריקים פרופסור יוסף אגסי וד"ר חיים אסא .
אני עוד לא קראתי את הספר , הוא נמצא אצלי בתור החומר לקריאה , כרגע אני קורא את המדינת הלא לאום של יוסי ברנע ( ממליץ גם לכם לקרוא ) .
ככלל אני מסכים עם הנאמר במאמר של יגאל . אכן זה לא סוד שכל מערכת גדולה בסוף כמה על יוצריה ועושה הכל לשמר את עצמה . הרבה לפנינו אמרו שצבא מכין את עצמו תמיד למלחמה שהיתה .
היום בעולמנו שולטות האידאולוגיות . שיווק נכון באריזה נכונה . הוליווד בהחלט שיחק תפקיד חשוב ביותר בניצחון על ברית המועצות . עד היום רבים מגיעים לארצות הברית בעקבות התמונה ההוליוודית ופוגשים אמריקה אחרת … מציאות תמיד שונה
רק לא מזמן פורסם על זמרי ג'אז אמריקאים שחורים שהCIA תמך בהם בשנות ה60 שהם יעסו להופיע בברית המועצות כי זה קידם את הדימוי גייס תומכים רבים בקרב תושבי ברית המועצות שאולי גם בלא מודע הושפעו על ידי תרבות , מוסיקה וכדומה .
דרך אגב גם ברית המועצות בחרה לשלוח את הבאלט לייצג את המדינה .
לגבי מלחמות קונבנציונליות אני רוצה להעיר כדלקמן
מלחמות העולם בנוסח מלחמת עולם הראשונה והשניה הפכו לבלתי אפשריים עם המצאת הנשק האטומי .
אחת הסיבות לשימוש בנשק אטומי נגד יפן היה לשלוח מסר לברית המועצות לחבר מוסכמות בין המעצמות ולעצור את הצבא האדום מלהתקדם באירופה . בסוף שנות הארבעים בארצות הברית נעשו תוכניות לנצל את יתרון הבעלות על הנשק האטומי ולהנחית מכה על ברית המועצות . לאחר שגם לצד השני היה נשק אטומי הגענו למצב של מאזן האימה שלא אפשר למעצמות להגיע לאימות כולל מחמש להשמדה הדדית . זה ולא שום דבר אחר מנע מלחמות עולם נוספות.
האם זה אומר שמלחמות קונבנציונליות עם טנקים , מטוסים וארטילריה נעלמו ?
בתקופת המלחמה הקרה הם התנהלו בעיקר בעולם השלישי וגם לא פסחו עלינו .
גם בתקופה האחרונה היינו עדים למלחמה די קלאסית בין רוסיה לאוקראינה בה נהרגו כ10 אלף איש . מלחמה בסוריה או בתימן גם הן מתנהלות די בדפוס קלאסי של המלחמה .

רוי נוח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות הראה שבמהות שלנו לא השתנו מאומה ב70אלף שנה האחרונות מאז השינוי האבולוציוני שגרם לנו לפנטז . כל עוד אנחנו מפנטזים וחיים בעולם מדומיין ימשיכו להופיע ראיונות , אידיאולוגיות ודתות שיגרמו לקונפליקטים מזוינים . אין חדש תחת השמש .
אין היום ספק מלחמות העתיד חוץ ממאבקים על דעת קהל יכללו גם עימותים מזוינים כמימים ימימה
מי ציפה שבמאה 21 אנחנו נראה ארגונים כמו דעאש מונעים מתוך אידאולוגיה דתית כמו במאה ה12
זוכה לפופולריות ועוצמה .
התפתחות טכנולוגית בהחלט תשפיע על איך יראה שדה הקרב. סייבר הופך למרכזי ללא ספק .
לא רחוק היום ורב הכלים בשדה הקרב יהיו לא מיואשים , רובוטים ואכן יכולת טכנולוגית תשפיע יותר מכמות האוכלוסייה הזמינה לגיוס . עצם טבע של האדם לא תשתנה

"על המלחמה" של חיים אסא ויוסף אגסי מאפשר מסע דרך אימת מלחמות העבר הרחוק ומביט מגבעת ההווה אל העתיד המתהווה. דר' יגאל בן נון מאתגר במאמרו את הקורא להתבונן על ההווה לא מתוך העבר המתרסק מ... המשך קריאה

"על המלחמה" של חיים אסא ויוסף אגסי מאפשר מסע דרך אימת מלחמות העבר הרחוק ומביט מגבעת ההווה אל העתיד המתהווה. דר' יגאל בן נון מאתגר במאמרו את הקורא להתבונן על ההווה לא מתוך העבר המתרסק מאחורינו, אלא מתוך העתיד הנע במהירות לקראתנו.

יש טענה ש"אינטלקטואל" היה במקור שם גנאי לאנשי ההגות והמצפון, שדרשו משפט חוזר לאלפרד דרייפוס, בצרפת, בסוף המאה ה-19- כמין אנשים שאינם נאמנים מספיק למדינתם. אלה היו הוגים אמיתיים שלא חששו... המשך קריאה

יש טענה ש"אינטלקטואל" היה במקור שם גנאי לאנשי ההגות והמצפון, שדרשו משפט חוזר לאלפרד דרייפוס, בצרפת, בסוף המאה ה-19- כמין אנשים שאינם נאמנים מספיק למדינתם. אלה היו הוגים אמיתיים שלא חששו לבקר מוסכמות רווחות בחברתם ובמדינתם ולא חששו מדעת הרוב (שהרי הרוב בד"כ טועה, כך טען המחזאי איבסן). יגאל בן-נון הוא, אם כן, אינטלקטואל אמיתי, שלא חושש להשמיע דעות לא מקובלות, לנפץ פסילים ולשחוט פרות קדושות אצלנו. כך הוא עושה גם כאן כשהוא נוגע באחת הפרות הקדושות המפוטמות הרועות בתודעה הישראלית. כל הכבוד על האומץ ועל היכולת להפוך תופעה על כל צדדיה וקרביה ולברוא אותה כרעיון חדש. שאפו על כך!
כמובן, שאפשר להתווכח על עצם הטיעון כאן. הבעיה העיקרית שמופיעה בטיעון של בן-נון היא ההכללה שהוא עושה עם מצבים אחרים ועם מקומות שונים. ביסוד הקונפליקט שלנו עם הערבים ובעיקר עם הפלסטינים, עומדים מיתוסים של צדק, פליטות, דת ותרבות, והם שונים מסוגי הקונפליקטים שבתוכם פעלו האמריקאים, למשל, בקוריאה, באפגניסטן או בעיראק. רוב הקונפליקטים ניתנים לפתרון פוליטי, הקונפליקט שלנו מסובך הרבה יותר בגלל המרכיבים הדתיים והמיתיים שבו.
השינוי הדרמטי בחייהם של העמים במזה"ת שלנו יקרה כשיהיו הרבה אינטלקטואלים מהסוג של בן-נון בשני הצדדים, שיבקרו וישחטו את הפרות הקדושות שעל גבן מתבשל הסכסוך שלנו כבר 120 שנה ויהפכו אותו מסכסוך מיתי לקונפליקט פוליטי. בצד השני יש כמה כאלה, שראוי להקשיב להם. אחד מהם הוא האינטלקטואל הלבנוני חאזם צאריה. כדאי לעקוב אחריו ולקרוא את מה שהוא אומר. כאן, למשל, בתרגום לעברית של אחד ממאמרי הביקורת שהוא מפרסם בעיתונות הערבית:
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9052568

עוד 2,888 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שני, 14 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־647 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

דיווח: דגל התורה תחזור בה מהפרישה אם יוצג חוק גיוס

בקואליציה מעריכים - יהיה חוק גיוס הערב, המשבר יימנע ● טראמפ: "מתקדמים יפה בעזה, ייתכן שבקרוב תהיה לנו בשורה" ● היועמ"שית לנתניהו: עליך להגביר את האכיפה על המשתמטים החרדים מצה"ל ● דיווח: הרמטכ"ל אמר לדרג המדיני כי תוכנית עיר הריכוז בעזה "לא ישימה" ● צה"ל תקף טנקים בא-סווידא שבדרום סוריה; כ"ץ: "מסר למשטר - לא נאפשר פגיעה בדרוזים"

עוד 50 עדכונים

עם כלביא האיום האיראני על חופש השיט הוא אתגר אסטרטגי שנזנח

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 881 מילים
אמיר בן-דוד

(עוד) יום מבחן לדמוקרטיה

הדמוקרטיה הישראלית – שיש רבים שסבורים שהיא בעצם פיקציה, מאחר שמעולם לא הייתה פה דמוקרטיה מלאה לערבים, אלא בקושי ליהודים בלבד – עוברת מבחנים קשים מאוד בשנים האחרונות. היום הוא עוד יום מבחן בשרשרת המבחנים הללו

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית מול הקונסוליה האמריקאית בירושלים, 20 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

היבלית עולה מהספסל: כפר סבא מהמרת על מהפכה במגרש

האם ממגרש הכדורגל הקטן בכפר סבא תצא בשורה עולמית? העירייה ביקשה להיפטר מהדשא הסינתטי, שמהווה מפגע סביבתי ובריאותי, וקיבלה הצעה מפתיעה ממרכז "זרעים מציון" המתמחה בפרחי בר: משטח דשא העשוי מיבלית ● הרעיון: להפוך את החסרונות של העשב הפולש ליתרונות ● "אם זה יצליח, תהיה לנו הוכחת יכולת למשהו שעוד לא בוצע בעולם"

עוד 1,231 מילים ו-1 תגובות

"תשתמשו בכוח החדש שלכם כדי לפתור את הסכסוך, לא כדי לשלוט"

לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.

לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 709 מילים

למקרה שפיספסת

"הממשלה חייבת לשקם את הצפון. זו משימה קיומית"

התיירים נעלמו, העובדים עזבו, הפיצויים לא הספיקו – וחלק מהעסקים לא קיבלו דבר ● ה"האב" הקולינרי בשניר לא שרד את המלחמה; הסנדלרייה באיילת השחר וסדנת הקרקס מראש פינה שרדו בקושי; בית הספר לבישול בגונן לא נפתח; המרקידה משלומי עברה לחיפה – ואילו מפעל החטיפים שנפתח בקריית שמונה דווקא שרד וצמח

עוד 2,684 מילים

נוסנטארה, הבירה החדשה של אינדונזיה - חזון לאומי או כישלון?

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה
מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני חושב שאחד החלקים ההזויים בחזון העיר החדשה הוא הרצון לארח אולימפיאדה בה כבר ב2036. אומנם גם מצריים רוצה לארח אולימפיאדה בעיר הבירה החדשה שהיא בונה, אבל במצריים בנו בעיר הבירה החדשה ק... המשך קריאה

אני חושב שאחד החלקים ההזויים בחזון העיר החדשה הוא הרצון לארח אולימפיאדה בה כבר ב2036. אומנם גם מצריים רוצה לארח אולימפיאדה בעיר הבירה החדשה שהיא בונה, אבל במצריים בנו בעיר הבירה החדשה קריית ספורט אולימפית שלמה, וגם גיאוגראפית היא רחוקה רק כמה עשרות קילומטרים מקהיר ומתקני הספורט בקהיר שנכללו בהצעות אירוח אולימפיות בעבר. אבל באינדונזיה מדובר בעיר בירה מרוחקת ומבודדת ועדיין לא מאוכלסת במיוחד וללא מתקני ספורט, בזמן שבג'קרטה כבר יש מתקנים לרבים מענפי הספורט האולימפיים כולל אצטדיון אתלטיקה לאומי ואצטדיון כדורגל לאומי.

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בתוך יממה ספגו היועצת בהרב-מיארה והנשיא עמית סדרת מהלומות מהדהדות: פשרה שהושגה בלחץ בג”ץ, החלטת סולברג שמתירה את קיומו של השימוע להדחת היועצת, ותמרון פומבי של השופט מינץ נגד נשיא העליון ● אך התמונה מורכבת מהנראה, ורוב זעקות השבר מוגזמות ומיותרות ● פרשנות

עוד 1,039 מילים ו-1 תגובות

לנתניהו אין תרחיש של סוף – לא למלחמה, לא חטופים, לא לעזה

נתניהו דבק במשימה הבלתי אפשרית של חיסול חמאס ומסרב לסיים את המלחמה – גם במחיר חיי החטופים הנמקים במנהרות עזה ● ולא, זו לא התעקשות של בן גביר וסמוטריץ’ - זוהי עמדת ראש הממשלה ● במקביל, תוכנית ההגירה מרצון צוברת לגיטימציה, כשצרפת מאותתת שהיא מוכנה לקלוט כל פליט פלסטיני מהרצועה ● ביחד, החדשות מסמנות עתיד אפל לעזה ולישראל גם יחד ● פרשנות

עוד 1,016 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי

אין צורך באמת לחקור את גליקמן – עצם העובדה שהיוזמה הזו הגיעה לשולחנה של היועמ"שית כבר עושה את העבודה; אין צורך להגיש כתב אישום נגד ישראל פריי – עצם מראהו באזיקים כבר שולח את המסר ● אלה לא תקלות, אלא תהליך שיטתי, שמינויו הצפוי של דוד זיני לראשות שב"כ רק יאיץ: היד על ההדק נגד עיתונאים ומבקרי שלטון תלך ותהפוך קלה יותר ● פרשנות

עוד 548 מילים

טראמפ מעניש מדינות שמעמידות לדין את בעלי בריתו

בשבוע שעבר התרחש אירוע שאולי חמק מעיני רבים בישראל: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על כוונתו להעלות את המכס על ייבוא מברזיל ל־50% ● להצהרות כאלה מהנשיא האמריקאי הציבור כבר התרגל, אך העילה למהלך צריכה להדאיג במיוחד את ישראל ● פרשנות

עוד 470 מילים ו-1 תגובות

מספר דורשי העבודה בהייטק הוכפל

דווקא בשנת שיא באקזיטים, מספר דורשי העבודה בהייטק עלה פי 2.2 לעומת 2019 וב־21% מאז תחילת המלחמה ● העלייה בולטת במיוחד באזור המרכז ובקרב עובדים מנוסים ובשכר גבוה – ליבת הענף ● הירידה בתעסוקה מלוּוה גם בצניחה בהשקעות וגידול ברילוקיישנים ● מנכ"ל רשות החדשנות אופטימי: "זה חלק מהסייקל. המשקיעים ממשיכים להתעניין בישראל"

עוד 1,070 מילים

נתניהו ממשיך לפזר הבטחות בלי כיסוי

מאז הסרטון שבו הבטיח נתניהו ש"אולי היום, אולי מחר" תבוא בשורה, ועד הפגישה עם טראמפ בבית הלבן – ראש הממשלה שב ויצר את הרושם שמשהו ממשי עומד להתרחש בנושא החטופים ● בציבור הולכת ומתבססת ההבנה שנתניהו רותם את סוגיית החטופים לצרכים פוליטיים – גם על חשבון עיסוק ישיר ואמיתי בשחרורם ● פרשנות

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

איראן תחת לחץ בכל החזיתות

טהרן נמנעת משיקום מתקני הגרעין שהותקפו ונזהרת מהתגרות נוספת – אך גם מאותתת פתיחות להמשך השיחות עם ארה"ב ● בינתיים, רוסיה מתרחקת ממנה, ישראל מוכנה לשוב ולתקוף אותה - והמערב שוקל הפעלת סנקציות משתקות ● ללא פיקוח בינלאומי ועם סנקציות חריפות שהולכות וקרבות, המשטר האיראני נדחק לפינה ביטחונית, מדינית ואסטרטגית כאחת ● פרשנות

עוד 646 מילים
היום ה־646 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

היועמ"שית: אוריך יועמד לדין בפרשת המסמכים המסווגים

מקור מעורה במגעים: נתניהו מושך את המו"מ כדי להגיע לפגרת הכנסת ● ויטקוף: אפגש עם משלחת קטארית בניו ג'רזי, "עדיין יש תקווה לעסקה" ● נציב שב"ס יועמד לדין בכפוף לשימוע על עבירות טוהר המידות ● שופט העליון סולברג דחה את הבקשות להקפאת פיטורי היועמ"שית "בשלב זה" ● דיווח: אדלשטיין הבטיח לנתניהו להשתדל להגיש נוסח לחוק הגיוס עד סוף השבוע

עוד 39 עדכונים
היום ה־645 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אלי שרעבי: ״חייבים לסיים את הלחימה, הניצחון האמיתי יהיה כשכולם יחזרו הביתה"

המו"מ קרוב לקריסה, בלשכת נתניהו האשימו את חמאס; מטה החטופים: "החמצת המומנטום הנוכחי תהיה כישלון חמור" ● צה"ל: "לא מוכרים נפגעים מירי צה״ל בסמוך למתחם החלוקה ברפיח" ● לשכת נתניהו על תחקיר ה"ניו יורק טיימס": "נתניהו לא דאג לשרידותו הפוליטית" ● איש מילואים נעצר בחשד למעורבות ברצח הפלסטינים בסינג'יל, המשטרה: "ירה באוויר במהלך התקרית"

עוד 16 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בקיץ הזה תלבשי מזגן

העיירות והחופים של הריביירה האדריאטית נהדרים, אבל התקווה למפלט צונן מהקיץ הישראלי התבדתה ● הטיל האיראני שרף עד היסוד את החווה האקולוגית; הציבור יכול להצילה ● פרשת דניאלה גלבוע והשירותים בבית הקפה מעוררת שאלה: למה בערי ישראל כמעט אין שירותים ציבוריים? ● והתחביב המוזר של יאורית הנילוס מכיכר הבימה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו...באירופה , עובדי הניקיון ש... המשך קריאה

וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.

עוד 1,255 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה