האם צה"ל מזיק לביטחון ישראל? כדי לענות על שאלה זו אתייחס לספרם של חיים אסא ויוסף אגסי "על המלחמה" שפורסם זה עתה (הוצאת ספרית חמד ידיעות אחרונות 2020). הספר מבליט את ספריהם של קרל פון קלאוזביץ (1832) הגנרל הפרוסי, ושל גרשון ויילר (1984) הפילוסוף הישראלי, שפרסמו ספרים באותו שם.
על שני אלה אפשר להוסיף גם את ספרו של הפילוסוף הצרפתי רמון ארון "מלחמה ושלום בין האומות" (1962).
ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו על מוצא היהודים והתהוותם עומד לצאת לאור.
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על שבוע משמעותי לנוער הנפלא שלנו שמסב לנו גאווה עצומה. הבן שלי חזר מהשבוע הזה עם אור בעיניים. אכן מה שהם עשו מרגש אותנו מאוד ומלמד מאוד אותנו שיעור. ההורים. על תקומה מהאבל. הם דור התקומה ואנחנו גאים בהם על כך כל כך
תודה רבה דניאל על המעשה וסיכומו הכתוב. היטבת.ם להבין את נפש הנוער שלנו.
כבת למורה למקרא, לשמוע דור שלישי חוזרת מהשבוע המרוכז ואומרת "היה מעניין, נהניתי ללמוד"- דייני.
ממש היום שיחה עם בתי שאומרת -" תנו לחזור להיות אנחנו. בשום אופן לא קורבנות מסכנים, אבל גם לא סמל, לא שליחות". ואני מסבירה שקצת מאוחר מדי כי אכן הם נותנים לכולנו כוחות והוכחה שאפשר לצאת מהסיפור הזה אחרת. לפחות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. ושכל המסביב רק לא יפריע…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"צריכים תמיד לשאול למה?" דרך חשיבה זאת מתבטאת היטב במחקריו על המקרא. ולכן אנו צריכים לשאול "למה אנחנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם למרות שנוכחנו שזה לא הביא לתיקון המצב ונשארנו עם אותה הבעיה". לצערי גם לי אין פתרון לשאלה זו (אבל כמו לישראלי טוב יש לי הרבה הצעות!!!) אבל אני מקווה שאלו שאמורים לתת את התשובה עוסקים בנושא מתוך חשיבה מחוץ לקופסא.
תודה למחברי הספר וליגאל על מאמרו החשוב.
קראתי את המאמר שכתב חברינו היקר יגאל בן נון על תפקידו של הצבא בחברה מודרנית .
המאמר נכתב בעקבות הספר על המלחמה שחברו לאחרונה שני אנשים מבריקים פרופסור יוסף אגסי וד"ר חיים אסא .
אני עוד לא קראתי את הספר , הוא נמצא אצלי בתור החומר לקריאה , כרגע אני קורא את המדינת הלא לאום של יוסי ברנע ( ממליץ גם לכם לקרוא ) .
ככלל אני מסכים עם הנאמר במאמר של יגאל . אכן זה לא סוד שכל מערכת גדולה בסוף כמה על יוצריה ועושה הכל לשמר את עצמה . הרבה לפנינו אמרו שצבא מכין את עצמו תמיד למלחמה שהיתה .
היום בעולמנו שולטות האידאולוגיות . שיווק נכון באריזה נכונה . הוליווד בהחלט שיחק תפקיד חשוב ביותר בניצחון על ברית המועצות . עד היום רבים מגיעים לארצות הברית בעקבות התמונה ההוליוודית ופוגשים אמריקה אחרת … מציאות תמיד שונה
רק לא מזמן פורסם על זמרי ג'אז אמריקאים שחורים שהCIA תמך בהם בשנות ה60 שהם יעסו להופיע בברית המועצות כי זה קידם את הדימוי גייס תומכים רבים בקרב תושבי ברית המועצות שאולי גם בלא מודע הושפעו על ידי תרבות , מוסיקה וכדומה .
דרך אגב גם ברית המועצות בחרה לשלוח את הבאלט לייצג את המדינה .
לגבי מלחמות קונבנציונליות אני רוצה להעיר כדלקמן
מלחמות העולם בנוסח מלחמת עולם הראשונה והשניה הפכו לבלתי אפשריים עם המצאת הנשק האטומי .
אחת הסיבות לשימוש בנשק אטומי נגד יפן היה לשלוח מסר לברית המועצות לחבר מוסכמות בין המעצמות ולעצור את הצבא האדום מלהתקדם באירופה . בסוף שנות הארבעים בארצות הברית נעשו תוכניות לנצל את יתרון הבעלות על הנשק האטומי ולהנחית מכה על ברית המועצות . לאחר שגם לצד השני היה נשק אטומי הגענו למצב של מאזן האימה שלא אפשר למעצמות להגיע לאימות כולל מחמש להשמדה הדדית . זה ולא שום דבר אחר מנע מלחמות עולם נוספות.
האם זה אומר שמלחמות קונבנציונליות עם טנקים , מטוסים וארטילריה נעלמו ?
בתקופת המלחמה הקרה הם התנהלו בעיקר בעולם השלישי וגם לא פסחו עלינו .
גם בתקופה האחרונה היינו עדים למלחמה די קלאסית בין רוסיה לאוקראינה בה נהרגו כ10 אלף איש . מלחמה בסוריה או בתימן גם הן מתנהלות די בדפוס קלאסי של המלחמה .
רוי נוח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות הראה שבמהות שלנו לא השתנו מאומה ב70אלף שנה האחרונות מאז השינוי האבולוציוני שגרם לנו לפנטז . כל עוד אנחנו מפנטזים וחיים בעולם מדומיין ימשיכו להופיע ראיונות , אידיאולוגיות ודתות שיגרמו לקונפליקטים מזוינים . אין חדש תחת השמש .
אין היום ספק מלחמות העתיד חוץ ממאבקים על דעת קהל יכללו גם עימותים מזוינים כמימים ימימה
מי ציפה שבמאה 21 אנחנו נראה ארגונים כמו דעאש מונעים מתוך אידאולוגיה דתית כמו במאה ה12
זוכה לפופולריות ועוצמה .
התפתחות טכנולוגית בהחלט תשפיע על איך יראה שדה הקרב. סייבר הופך למרכזי ללא ספק .
לא רחוק היום ורב הכלים בשדה הקרב יהיו לא מיואשים , רובוטים ואכן יכולת טכנולוגית תשפיע יותר מכמות האוכלוסייה הזמינה לגיוס . עצם טבע של האדם לא תשתנה
"על המלחמה" של חיים אסא ויוסף אגסי מאפשר מסע דרך אימת מלחמות העבר הרחוק ומביט מגבעת ההווה אל העתיד המתהווה. דר' יגאל בן נון מאתגר במאמרו את הקורא להתבונן על ההווה לא מתוך העבר המתרסק מאחורינו, אלא מתוך העתיד הנע במהירות לקראתנו.
יש טענה ש"אינטלקטואל" היה במקור שם גנאי לאנשי ההגות והמצפון, שדרשו משפט חוזר לאלפרד דרייפוס, בצרפת, בסוף המאה ה-19- כמין אנשים שאינם נאמנים מספיק למדינתם. אלה היו הוגים אמיתיים שלא חששו לבקר מוסכמות רווחות בחברתם ובמדינתם ולא חששו מדעת הרוב (שהרי הרוב בד"כ טועה, כך טען המחזאי איבסן). יגאל בן-נון הוא, אם כן, אינטלקטואל אמיתי, שלא חושש להשמיע דעות לא מקובלות, לנפץ פסילים ולשחוט פרות קדושות אצלנו. כך הוא עושה גם כאן כשהוא נוגע באחת הפרות הקדושות המפוטמות הרועות בתודעה הישראלית. כל הכבוד על האומץ ועל היכולת להפוך תופעה על כל צדדיה וקרביה ולברוא אותה כרעיון חדש. שאפו על כך!
כמובן, שאפשר להתווכח על עצם הטיעון כאן. הבעיה העיקרית שמופיעה בטיעון של בן-נון היא ההכללה שהוא עושה עם מצבים אחרים ועם מקומות שונים. ביסוד הקונפליקט שלנו עם הערבים ובעיקר עם הפלסטינים, עומדים מיתוסים של צדק, פליטות, דת ותרבות, והם שונים מסוגי הקונפליקטים שבתוכם פעלו האמריקאים, למשל, בקוריאה, באפגניסטן או בעיראק. רוב הקונפליקטים ניתנים לפתרון פוליטי, הקונפליקט שלנו מסובך הרבה יותר בגלל המרכיבים הדתיים והמיתיים שבו.
השינוי הדרמטי בחייהם של העמים במזה"ת שלנו יקרה כשיהיו הרבה אינטלקטואלים מהסוג של בן-נון בשני הצדדים, שיבקרו וישחטו את הפרות הקדושות שעל גבן מתבשל הסכסוך שלנו כבר 120 שנה ויהפכו אותו מסכסוך מיתי לקונפליקט פוליטי. בצד השני יש כמה כאלה, שראוי להקשיב להם. אחד מהם הוא האינטלקטואל הלבנוני חאזם צאריה. כדאי לעקוב אחריו ולקרוא את מה שהוא אומר. כאן, למשל, בתרגום לעברית של אחד ממאמרי הביקורת שהוא מפרסם בעיתונות הערבית:
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9052568