אפשר להמשיך להעמיד פנים, להקים ועדות ולקיים דיונים סוערים בכנסת. אולי לאיים בבג"צים ולשחק במספרים של מכסות או ללטף עם הצעה של שירות אזרחי. כל עוד מדינת ישראל ממשיכה לאפשר למערכת החינוך החרדית לפעול ללא כל פיקוח, בלי לימודי ליבה, בלי אחריות ממלכתית, ולקיים מציאות מקבילה לחזון הציוני – המאבק על גיוס חרדים לא יסתיים.
מדינה שמאפשרת לחלק מאזרחיה להתחנך בערכים שאינם משיקים לערכי הכלל, לא יכולה באמת לצפות מאותם האזרחים להתייצב בשעות משבר לאומיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"ישראל נמצאת בחיכוך אלים מתמיד מאז עזיבת הבריטים והקמתה של מדינת ישראל…" קביעת/עובדת פתיחה שגויה ומנותקת מהמציאות. הסכסוך האלים החל באירועי הרדיפות והטבח ההמוניים שביצעו ערבים ארץ-ישראלים בשכונות ומושבות היהודים בארץ בשנים 1920-1921, זמן קצר לאחר הכיבוש הבריטי, חלקם תוך עידוד של שלטונות שנבע מאינטרסים אימפריאלים שונים. מאז ועד היום למעשה, למעט הפסקה בין השנים 1950-1987 (שנבעה מנטילת הטון למאבק ביהודים הישראלים ע"י מדינות ערב וכוחות פלסטינים שמעבר לגבול), מדי כשבע שנים בממוצע חלה התפרצות אלימה, מאורגנת פחות או יותר, של האוכלוסייה הפלסטינית כלפי ריכוזי אוכלוסייה יהודית, שארכה בין מספר ימים ושבועות ועד מספר שנים, כמו תקופת המרד הערבי שנמשך בפועל לאורך רוב שנות ה 30 – הרבה לפני קום המדינה.
התפרצויות שאילצו את היהודים בארץ להקים כוח מגן שבתחילה עסק רק בהגנה פאסיבית "בתוך הגדר" ונמנע מכל היבט התקפי, ברוח כותבי המאמר/הספר הזה. מדיניות ביטחונית שנכשלה באופן חרוץ עד שהוחלפה במשנה ביטחונית התקפית והגיונית הרבה יותר.