ישראל תוכל לצאת ממעגל הדמים רק אם תזכה למנהיגות המייצגת את התודעה האזרחית, ותעדיף אסטרטגיות חלופיות על פני העימותים האלימים בשעריה שמתקיימים ברציפות יותר מ-70 שנה ● פרק מספרם של חיים אסא ויוסף אגסי, "על המלחמה", שיצא לאור השבוע
העלייה הדרמטית בהיקף התקריות האנטישמיות באוסטרליה גורמת לזעזוע ולכעס בקרב רבים מאזרחי המדינה, הרואים כיצד תקריות אלה מערערות את הלכידות החברתית שארצם מתגאה בה.
מנתוני מועצת יהדות אוסטרליה (ECAJ) – הגוף העליון של יהודי אוסטרליה – היקף התקריות האנטישמיות בספטמבר 2024 גדל ביותר מ-300 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. ומגמה מסוכנת זו רק הולכת ונמשכת, כפי שנוכחנו לדעת באופן טרגי רק באחרונה, בעקבות הצתת בית הכנסת העתיק במלבורן, והמתקפה של מפגינים פרו פלסטינים על מסעדה בבעלות יהודית בעיר.
שרה וויי היא מנהלת סניף השגרירות הנוצרית הבינלאומית באוסטרליה. מנהלת משאבי אנוש לשעבר, שעזבה את העולם התאגידי לטובת פעילות נוצרית פרו-ישראלית, לאחר שהושפעה עמוקות מלימודיה בבית הספר הבינלאומי ללימודי השואה של יד ושם בירושלים. הסולידריות שלה עם העם היהודי ומדינתו העמיקה עוד יותר בזמן שהייתה בישראל במהלך טבח ה-7.10.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אפשר להמשיך להעמיד פנים, להקים ועדות ולקיים דיונים סוערים בכנסת. אולי לאיים בבג"צים ולשחק במספרים של מכסות או ללטף עם הצעה של שירות אזרחי. כל עוד מדינת ישראל ממשיכה לאפשר למערכת החינוך החרדית לפעול ללא כל פיקוח, בלי לימודי ליבה, בלי אחריות ממלכתית, ולקיים מציאות מקבילה לחזון הציוני – המאבק על גיוס חרדים לא יסתיים.
מדינה שמאפשרת לחלק מאזרחיה להתחנך בערכים שאינם משיקים לערכי הכלל, לא יכולה באמת לצפות מאותם האזרחים להתייצב בשעות משבר לאומיות.
נתנאל הרש הוא דובר ארגון "עתים" ופעיל חברתי הפועל למען מדינה יהודית ודמוקרטית. ירושלמי מלידה, דתלש בוגר הימלפרב. נשוי ואבא ליוני. מאמין באדם וביכולת שלנו לתקן ולהתגבר על הקיטוב
הכל נכון, אבל איוולת של מעל 70 שנה לא תתוקן ביום, או בחוק – זה תהליך ארוך, ויש כאן בעיית הביצה והתרנגולת. כדי שהורים יסכימו לשינוי בחינוך ילדיהם, ההורים צריכים להשתנות, ואת ההורים משנים ע"י חינוך.
הדרך לשבור את המעגל היא חיכוך של הציבור החרדי בחברה הכלל ישראלית – פריצת הגטו. הגיוס הוא צעד אחד, הצבא תמיד היה כור ההיתוך של החברה הישראלית בו אדם פוגש מגזרים שונים שלא היה פוגש אחרת – דתיים, חילונים, דרוזים, בדווים, קיבוצניקים, עירוניים, עיירות פיתוח. לא מדובר בלהפוך אותם לחילונים – רק ללמד אותם לחיות לצד חילונים, סרוגים, וכו. גם אני פגשתי בפעם הראשונה את הטמטום של כלים נפרדים לבשר וחלב, וכל מיני איסורים בשבת – הסתדרתי, זה לא פגע בחילוניות שלי ולא הפך אותי לעובד אליל.
הצעד השני הוא סיום חיי הבטלה ומעבר לחיים יצרניים בחברה קפיטליסטית. כאשר יעבדו עבור משכורות, כישורי חיים וחינוך טכנולוגי יוכרו בחשיבותם לכנסה טובה והורים ירצו בו עבור ילדיהם. גם זה לא דורש מהם להפוך לחילונים – חרדים בחו"ל מסתדרים עם זה יופי.
מסכים עם הכותב בהכל, חוץ מזה שהעניין מתחיל בכיתה ד'. זה מתחיל הרבה לפני. הרי החינוך האמיתי מגיע מהמשפחה.
ויש להוסיף גם את האוכלוסיה הערבית ובעיקר הבדואית למשוואה. אומנם החינוך שם נתון לפיקוח (עד כמה הוא אפקטיבי אני לא בטוח) אבל כנראה הנושא של מדינה וחוק מסתבר שלא מוטמעים שם כמו שצריך, ולהלן התוצאות.
שירות צבאי ושירות לאומי לאוכלוסיות אלה, בחוק, כנראה ישפר מאוד את המצב.
הכוחות האנטי דמוקרטיים בקרב האוכלוסיה היהודית, בשילוב עם האוכלוסייה הערבית והבדואית כבר מהווים (או כמעט מהווים) את הרוב במדינתנו החבוטה. וכאן הסכנה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!
קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!
נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"ישראל נמצאת בחיכוך אלים מתמיד מאז עזיבת הבריטים והקמתה של מדינת ישראל…" קביעת/עובדת פתיחה שגויה ומנותקת מהמציאות. הסכסוך האלים החל באירועי הרדיפות והטבח ההמוניים שביצעו ערבים ארץ-ישראלים בשכונות ומושבות היהודים בארץ בשנים 1920-1921, זמן קצר לאחר הכיבוש הבריטי, חלקם תוך עידוד של שלטונות שנבע מאינטרסים אימפריאלים שונים. מאז ועד היום למעשה, למעט הפסקה בין השנים 1950-1987 (שנבעה מנטילת הטון למאבק ביהודים הישראלים ע"י מדינות ערב וכוחות פלסטינים שמעבר לגבול), מדי כשבע שנים בממוצע חלה התפרצות אלימה, מאורגנת פחות או יותר, של האוכלוסייה הפלסטינית כלפי ריכוזי אוכלוסייה יהודית, שארכה בין מספר ימים ושבועות ועד מספר שנים, כמו תקופת המרד הערבי שנמשך בפועל לאורך רוב שנות ה 30 – הרבה לפני קום המדינה.
התפרצויות שאילצו את היהודים בארץ להקים כוח מגן שבתחילה עסק רק בהגנה פאסיבית "בתוך הגדר" ונמנע מכל היבט התקפי, ברוח כותבי המאמר/הספר הזה. מדיניות ביטחונית שנכשלה באופן חרוץ עד שהוחלפה במשנה ביטחונית התקפית והגיונית הרבה יותר.