אם נניח בצד לרגע את החלטות הממשלה לגבי הפגנות, שנובעות, כידוע לכולנו, משיקולים ענייניים טהורים בלבד, אלו הדברים שאני הייתי שוקל בענין קיום ההפגנות:

מובן שחירות ההפגנה היא זכות יסוד חוקתית וכן עקרון יסוד שמונח בתשתית המשטר הדמוקרטי.

השמירה מצד המדינה על זכות יסוד חוקתית זו היא חובה מובהקת.

כמובן שיש להפגין רק באוויר הפתוח (וכך אכן נעשה), תוך שמירת כללי הבטיחות (עטיית מסיכות ושמירה על מרחק זה מזה).

מובן שחירות ההפגנה היא זכות יסוד חוקתית וכן עקרון יסוד שמונח בתשתית המשטר הדמוקרטי: השמירה מצד המדינה על זכות יסוד חוקתית זו היא חובה מובהקת

ובעיקר צריך לזכור:

1

ההפגנות נגד ראש הממשלה הכושל והמסית, אינן רק הפגנות נגד מי שמבקש לחסל מה שנותר מהמשטר הדמוקרטי.

2

והן אינן רק נגד מי שמבקש לדרוס את זכויות האדם והאזרח בעזרת חנפניו המבישים ואנשי הימין הקיצוני שתומכים בו.

3

והן אינן רק נגד מי שמבקש לדרוס מה שנותר מעיקרון השוויון לפני החוק ושלטון החוק.

4

והן אינן רק נגד הסתה שיטתית וכוזבת מטעם המשסה הגדול בתולדות מדינת ישראל שמבקש להפוך אותה לדיקטטורה.

5

ההפגנות הללו נועדו להבטיח שבעתיד תיפסק הפקרת מדינת הרווחה (או: מערכות הרווחה שנותרו) ותיקטע הרעבת מערכת הבריאות הציבורית שמתחוללת לאורך שנים ובמיוחד בעשור האחרון.

6

ההפגנות נועדו להבטיח, בין השאר, מערכת בריאות אוניברסלית ושוויונית שמחויבת לכולנו.

7

מערכת יציבה ואיתנה שבה הרופאות עובדות במשמרות שפויות, האחים אינם סובלים מתת-תקינה וכורעים תחת הנטל, מיטות האשפוז אינן במצב מחסור תמידי, מערך הבדיקות האפידמיולוגי משודרג ומושקע בקביעות, עובדי ועובדות הסעד והמשק זוכים במשכורות מכובדות, החולים והחולות מטופלים היטב, המטופלים והמטופלות אינם נדבקים בזיהומים קטלניים בבתי החולים, וקשישים ונכים וחולי סרטן אינם צריכים להמתין שעות ארוכות בחדר המיון, שבועות ארוכים לבדיקה רפואית וחודשים רבים לניתוח.

8

מערכת הבריאות אכן מתקרבת לשלב אי הספיקה במוקדים מסוימים. הרופאים והרופאות והאחים והאחיות אכן במצוקה עמוקה. עוד הרבה לפני הקורונה.

9

מספר הרופאות, האחים והמיטות ביחס לגודל האוכלוסיה הוא מהנמוכים ביותר במדינות המתועשות. וההשקעה הכספית של הממשל בבריאות כל אזרח, נמוכה מאד יחסית לממוצע המדינות המתועשות. ההוצאה הכספית שלנו, האזרחים, לעומת זאת, הולכת וגדלה בתחום הבריאות. בגלל הפקרתנו בידי הממשלה

10

גם נגד ההפקרות הזו ישנן הפגנות. גם נגד השחיתות הזו ישנה מחאה. הניסיון לדכא את המחאה בכל דרך כוזבת לא צלח עד כה. גם הניסיון לדכא אותה בשם הטיעון הרפואי (החשוב וההגיוני והראוי לשקילה בכובד ראש תמידי) לא יצלח. מובן שאין להפגין ביום הכיפורים. מובן שיש להיזהר מאד מהדבקות. אך אין לוותר לעולם על זכות ההפגנה.

גם נגד ההפקרות במערכת הבריאות ישנן הפגנות. הניסיון לדכא את המחאה בכל דרך כוזבת לא צלח עד כה. גם הניסיון לדכא אותה בשם הטיעון הרפואי (החשוב וההגיוני והראוי לשקילה בכובד ראש תמידי) לא יצלח

11

חירות ההפגנה מצויה בתשתית המשטר הדמוקרטי. היא חשובה לקיום המשטר הדמוקרטי לאין ערוך מחופש הפולחן הדתי, אך כמובן שגם חופש הדת והמצפון והפולחן חשובים מאד. ועל אף שמדינת ישראל פוגעת בשיטתיות בחופש הדת והמצפון של ישראלים רבים בשל מונופול אורתודוקסי שמבזה את הדת ופוגע בזכויות האדם והאזרח, יש להבטיח גם את חופש התפילה בימים הנוראים. להבטיח אותו בצורה הרחבה והבטוחה ביותר שאפשר.

12

לכן יש ליצור מתווה תפילות מחוץ לבתי כנסת סגורים. אני לא יודע עד כמה זה ריאלי. עד כמה זה ייאכף. אך כך ראוי: חירות הפגנה וחופש פולחן באוויר הפתוח תוך שמירת מרחק ועטיית מסיכות.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אני קצת מקנאה באנשים שנולדו בתאריך מיוחד, וכולם זוכרים ומציינים. למשל חברה הגיחה לאוויר העולם באחד בינואר, והרי סיבה למסיבה. או קרוב שהחל את חייו ביום כיפור ולא חוגג בו ביום, אך זוכה לשפע התייחסויות, כי אי אפשר לשכוח.

לכשעצמי, יום הולדתי חסר ייחוד, אם כי יש לו חשיבות משפחתית – באותו תאריך ב-1948 עלתה ארצה אמי, שורדת אושוויץ. היא יצאה מהונגריה בקבוצה האחרונה של "עליית הנוער", ממש לפני ירידת מסך הברזל. נישואין ולידה ראשונה במדינה יהודית עצמאית היו ביטוי עוצמתי לשיקום אישי ולתקומה לאומית.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תודעה. מכהנת כאן ממשלה לגיטימית שכשלה כמעט בכל אחת מהחלטותיה בכלל ובכל הנוגע לשבעה באוקטובר בפרט. ממשלה שהבטיחה ביטחון למדינה ולאזרחיה, אך נתפסה לא מוכנה למתקפת חמאס. מתקפה שהתנהלה באין מפריע מול חסרי ישע וקומץ אנשי ביטחון אשר שילמו בחייהם בניסיון לעצור פלישה רצחנית. מתקפה שהייתה נמנעת אילו העיניים והשכל היו פתוחים לרווחה.

כמובן שלא ניתן לדבר על היעדר הביטחון ללא הפניית מבט אל מה שקרה לצבא, שהיה מקור גאווה לכולנו. המלחמה הזאת החלה ממכה שקשה לקלוט, בגלל המחיר הכבד מנשוא בנרצחים ובגלל העובדה שחמאס חטף לעזה מספר בלתי נתפש של אזרחים וחיילים, נשים וגברים, ילדים וילדות ואפילו תינוקות. אך ככל שחולף הזמן נראה שהאסון הולך ונשכח, והמסר העולה ממנו עבר טרנספורמציות. היום רבים חושבים שה-7.10.23 זו תקלה חמורה וכי הממשלה והעומד בראשה הצליחו להפוך את המשוואה וישראל כעת במצב טוב הרבה יותר מזה שהיה לפני כן.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

לאחרונה  משה בוגי יעלון, שר ביטחון לשעבר, העז  לומר שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה. בתגובה הוא ספג תגובות קשות. היו שרצו לשלוח אותו לכלא או לבית חולים פסיכיאטרי עם אבחנה של שגעון. היו מי שאמרו שבזקנתו הוא מבייש את נעוריו. אולי דווקא ההפך הוא הנכון.

לפי המתרחש בפוליטיקה של ימינו ברור כי לו יעלון היה אזרח פשוט, הוא היה כבר מקבל הזמנה לחקירה. העם מזועזע מהדברים ולא מבין איך אפשר לומר דברים כאלה על הצבא המוסרי שלו.

אנה גלמן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית לאקאנינית. היא מדריכה ומנחה סמינרים ומרצה על פסיכואנליזה ועל פוליטיקה של הפסיכואנליזה בזמננו.