אם נניח בצד לרגע את החלטות הממשלה לגבי הפגנות, שנובעות, כידוע לכולנו, משיקולים ענייניים טהורים בלבד, אלו הדברים שאני הייתי שוקל בענין קיום ההפגנות:
מובן שחירות ההפגנה היא זכות יסוד חוקתית וכן עקרון יסוד שמונח בתשתית המשטר הדמוקרטי.
השמירה מצד המדינה על זכות יסוד חוקתית זו היא חובה מובהקת.
כמובן שיש להפגין רק באוויר הפתוח (וכך אכן נעשה), תוך שמירת כללי הבטיחות (עטיית מסיכות ושמירה על מרחק זה מזה).
מובן שחירות ההפגנה היא זכות יסוד חוקתית וכן עקרון יסוד שמונח בתשתית המשטר הדמוקרטי: השמירה מצד המדינה על זכות יסוד חוקתית זו היא חובה מובהקת
ובעיקר צריך לזכור:
1
ההפגנות נגד ראש הממשלה הכושל והמסית, אינן רק הפגנות נגד מי שמבקש לחסל מה שנותר מהמשטר הדמוקרטי.
2
והן אינן רק נגד מי שמבקש לדרוס את זכויות האדם והאזרח בעזרת חנפניו המבישים ואנשי הימין הקיצוני שתומכים בו.
3
והן אינן רק נגד מי שמבקש לדרוס מה שנותר מעיקרון השוויון לפני החוק ושלטון החוק.
4
והן אינן רק נגד הסתה שיטתית וכוזבת מטעם המשסה הגדול בתולדות מדינת ישראל שמבקש להפוך אותה לדיקטטורה.
5
ההפגנות הללו נועדו להבטיח שבעתיד תיפסק הפקרת מדינת הרווחה (או: מערכות הרווחה שנותרו) ותיקטע הרעבת מערכת הבריאות הציבורית שמתחוללת לאורך שנים ובמיוחד בעשור האחרון.
6
ההפגנות נועדו להבטיח, בין השאר, מערכת בריאות אוניברסלית ושוויונית שמחויבת לכולנו.
7
מערכת יציבה ואיתנה שבה הרופאות עובדות במשמרות שפויות, האחים אינם סובלים מתת-תקינה וכורעים תחת הנטל, מיטות האשפוז אינן במצב מחסור תמידי, מערך הבדיקות האפידמיולוגי משודרג ומושקע בקביעות, עובדי ועובדות הסעד והמשק זוכים במשכורות מכובדות, החולים והחולות מטופלים היטב, המטופלים והמטופלות אינם נדבקים בזיהומים קטלניים בבתי החולים, וקשישים ונכים וחולי סרטן אינם צריכים להמתין שעות ארוכות בחדר המיון, שבועות ארוכים לבדיקה רפואית וחודשים רבים לניתוח.
8
מערכת הבריאות אכן מתקרבת לשלב אי הספיקה במוקדים מסוימים. הרופאים והרופאות והאחים והאחיות אכן במצוקה עמוקה. עוד הרבה לפני הקורונה.
9
מספר הרופאות, האחים והמיטות ביחס לגודל האוכלוסיה הוא מהנמוכים ביותר במדינות המתועשות. וההשקעה הכספית של הממשל בבריאות כל אזרח, נמוכה מאד יחסית לממוצע המדינות המתועשות. ההוצאה הכספית שלנו, האזרחים, לעומת זאת, הולכת וגדלה בתחום הבריאות. בגלל הפקרתנו בידי הממשלה
10
גם נגד ההפקרות הזו ישנן הפגנות. גם נגד השחיתות הזו ישנה מחאה. הניסיון לדכא את המחאה בכל דרך כוזבת לא צלח עד כה. גם הניסיון לדכא אותה בשם הטיעון הרפואי (החשוב וההגיוני והראוי לשקילה בכובד ראש תמידי) לא יצלח. מובן שאין להפגין ביום הכיפורים. מובן שיש להיזהר מאד מהדבקות. אך אין לוותר לעולם על זכות ההפגנה.
גם נגד ההפקרות במערכת הבריאות ישנן הפגנות. הניסיון לדכא את המחאה בכל דרך כוזבת לא צלח עד כה. גם הניסיון לדכא אותה בשם הטיעון הרפואי (החשוב וההגיוני והראוי לשקילה בכובד ראש תמידי) לא יצלח
11
חירות ההפגנה מצויה בתשתית המשטר הדמוקרטי. היא חשובה לקיום המשטר הדמוקרטי לאין ערוך מחופש הפולחן הדתי, אך כמובן שגם חופש הדת והמצפון והפולחן חשובים מאד. ועל אף שמדינת ישראל פוגעת בשיטתיות בחופש הדת והמצפון של ישראלים רבים בשל מונופול אורתודוקסי שמבזה את הדת ופוגע בזכויות האדם והאזרח, יש להבטיח גם את חופש התפילה בימים הנוראים. להבטיח אותו בצורה הרחבה והבטוחה ביותר שאפשר.
12
לכן יש ליצור מתווה תפילות מחוץ לבתי כנסת סגורים. אני לא יודע עד כמה זה ריאלי. עד כמה זה ייאכף. אך כך ראוי: חירות הפגנה וחופש פולחן באוויר הפתוח תוך שמירת מרחק ועטיית מסיכות.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם