יש דמיון מדהים בין כל אותם סרטי דוקו שמתעדים עבריינים שהורשעו ונכלאו – לבין יצרני חדשות מזויפות בשרות התעמולה. מה הדמיון? בשני המקרים יש ניסיון להלבין ולטהר עבריינות, כדי לאפשר לכל אותם חוטאים לנקות את עברם.
זו תופעה מוכרת גם בהיסטוריה הקרובה והרחוקה. בעבר עשו זאת באמצעות הכלים המסורתיים כמו עיתונים, טלוויזיה ורדיו. היום הכלים השתכללו וגם התעוזה. ספינים, חצאי אמיתות וכיוצא באלה תמיד היו אלא שהיום ניתן לעשות כמעט הכול כדי לשרת מטרה מסוימת. כשאין מעצורים אתיים ומוסריים השמים הם הגבול.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
הכותרות הראשיות עכשיו
יש לי חלום. ובחלומי מאורעות 7 באוקטובר, מאורעות תשפ"ד, לא התרחשו. הטבח הנורא לא בוצע, שום אזרח לא נחטף וכל ילדינו, טפֵּנו, הורינו, סבינו וסבותינו נמצאים בביתם, אהובים ומטופלים.
יש לי חלום. ובחלומי שולט החופש לחיות, כלל אזרחי ישראל שווי זכויות וחובות ואין אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם, בלי הבדל דת, גזע, מין או מגדר. בחלומי כולנו אזרחים, בני אדם ואין אפליה בינינו, לא משנה אם אנחנו יהודים, נוצרים, בדווים או מוסלמים ולא משנה אם אנחנו שייכים לקהילה הלהט"בית או סטרייטים.
יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.
לא כל מה שנכון – ראוי לפרסום בזמן מלחמה. מן הסתם, חוקי הצנזורה נוקשים יותר בזמן מלחמה מאשר בעתות שגרה.
ידוע שהמו"מ לשחרור חטופים הוא מורכב וכולל שיקולים פסיכולוגיים. במצב זה, דרוש לנהלו במחשבה ובהתחשבות מרבית ומושכלת, באופן שהשיח ישרת את המטרה – יותר מאשר ירגיע את הציבור.
מהנדס מבנים בוגר הטכניון, תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני, תואר שלישי בהנדסה אזרחית, בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים בהוצאות: \"בורסי – ספרי משפט\", \"כתר\", \"מודן\", \"פרולוג\", \"אקדמון\", \"נמרוד\", \"קורטוב\", מחבר הספר: \"תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור\" בהוצאת \"בורסי\" [עתה בדפוס]. אתר – http://www.benezra.co.il
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
החטופות המורעבות והמבועתות שבו למרבה השמחה.
הילדים מספרים לקרוביהם סיפורי זוועות מהשבי הנורא. ממדי הקטסטרופה רק מתחילים להתגלות.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
"אח שלי פתאום שאל, את חושבת שתחזרו לרעים? עד אותו רגע, מעולם לא היה לי סימן שאלה בנוגע לחיים שלנו בקיבוץ. השתרר שקט. אמרתי, אני לא יודעת"
קיבוץ רעים. נשואה ואם לשלושה. פונתה למלון באילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קטע הלקוח ממאמר חדש שלי הדן בחידושים …..החידוש בתופעת הפוסט אמת , טען הפילוסוף לי מקינטַייר, אינו הכחשת קיומן של אמת ושל עובדות, אלא הכפפת העובדות לעמדה אישית מוקדמת ולנקודת מבט סובייקטיבית. לפי מקינטַייר, בעידן הפוסט אמת עובדות מסוימות חשובות יותר מאחרות, והקריטריון שלפיו מעדיף אדם עובדה אחת על פני אחרת הוא עד כמה מאששת העובדה את דעתו ואת נקודת מבטו האישיMcIntyre 2018) ).
תופעת הפוסט- אמת עולה במגוון תחומים בכללם במדע, בפוליטיקה (הערה), טכנולוגיה, תקשורת, מדע המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וקבלת החלטות (ברהמס 7.11.2019) למשל, בכל פעם שממצאים מדעיים מתנגשים עם סדר היום הפוליטי של אדם או קבוצה, בין אם מדובר בשמרנים (כמו במדעי האקלים וההגירה) או בליברליים (כמו במזונות מהונדסים גנטית וסיכוני חיסון), מדענים יכולים לצפות להיתקל בקמפיין ממוקד של זיוף חדשות, מידע מוטעה ומידע חסר בתגובה, לא משנה עד כמה ברור מוצג המידע או עד כמה הוא ממוסגר בזהירות ובאופן משכנע. בנסיבות אלה, סביר להניח כי המידע לא יחדור למבנים הקוגניטיביים של אלה שהוא מאיים ולכן הוא עשוי להידחות או להתעלם מאנשים פתוחים אופקים אחרת, שקלטו את מסע המידע השגוי והמטעה Lyenger & Massey 2018) ).
בשנת 2016 בחר מילון אוקספורד את המושג 'פוסט אמת' למילת השנה והגדירו כך: "מושג המצביע על נסיבות שבהן העובדות האובייקטיביות משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל מאשר פניות לרגש ולאמונה אישית".