יש דמיון מדהים בין כל אותם סרטי דוקו שמתעדים עבריינים שהורשעו ונכלאו – לבין יצרני חדשות מזויפות בשרות התעמולה. מה הדמיון? בשני המקרים יש ניסיון להלבין ולטהר עבריינות, כדי לאפשר לכל אותם חוטאים לנקות את עברם.
זו תופעה מוכרת גם בהיסטוריה הקרובה והרחוקה. בעבר עשו זאת באמצעות הכלים המסורתיים כמו עיתונים, טלוויזיה ורדיו. היום הכלים השתכללו וגם התעוזה. ספינים, חצאי אמיתות וכיוצא באלה תמיד היו אלא שהיום ניתן לעשות כמעט הכול כדי לשרת מטרה מסוימת. כשאין מעצורים אתיים ומוסריים השמים הם הגבול.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
הכותרות הראשיות עכשיו
הפרד בלי למשול
בישראל, מספר האנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder, ASD) נמצא במגמת עלייה מתמדת. תופעה זו יוצרת לחץ גובר על המערכות הציבוריות והממשלתיות לספק שירותים מותאמים לאוכלוסייה זו, ובמיוחד בתחום הדיור החוץ-ביתי בקהילה.
נכון לשנת 2020, זוהו כ-19,000 אנשים על הרצף האוטיסטי בישראל. מתוך מספר זה, על פי נתונים עדכניים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, רק כ-1,661 קיבלו שירותי דיור חוץ-ביתיים. כלומר, פחות מ-10% מהאנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בישראל זוכים בפועל לשירותי דיור במסגרת חוץ-ביתית. בשנת 2022 נרשמו כבר 57,233 אנשים מוכרים על הרצף האוטיסטי.
נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
בזמן שהייתי שגרירת ישראל במדינות הבלטיות (לטביה, ליטא ואסטוניה), בוריס דקיינידזה, יהודי בן 32 מגיאורגיה שהיה מנהיג "הבריגדה הווילנאית", הורשע בהזמנת רצח עיתונאי שחקר את מעלליו.
העד העיקרי נגדו היה מי שסחט את ההדק, אך למרות הבעייתיות בכך ערעורו נדחה והוא הוצא להורג בירייה לעורפו. בכך היה לאדם האחרון שהוצא להורג בליטא, אשר הייתה אז, ב-1995, בהליכי הצטרפות למוסדות אירופיים-דמוקרטיים ונדרשה להתאים את עצמה לכללים המקובלים בקרב מדינותיהם.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
האוויר שאנחנו נושמים: שנה בצל המלחמה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני טוענת שיש טעות בקביעת סיבת המוות מנזקי עישון.
לרוב נוטים ליחס את התמותה מנזקי עישון לסיגריות.
לא בהכרח אדם שמת מנזקי עישון , מת מעשון סיגריות חמרות שנקבע כך לרוב.
גם באם האדם נהג לעשן מפני שמת.
לא בהכרח הסיגריא הרגה אותו באם גר באזור המפרץ למשל…
יש התכנות שאם ימפו את המתים מנזקי עישוןויבודדו את אלה שגרים באזורים מזהמים במיוחד, או עובדים באזורים מזהמים מיוחד, ימצאו הגיון לקבוע כשליש ממתים מנזקי עישון מתו מעשן שאינו עשן סיגריות.
"הסרטן גרם לי להבין את כוחה של האופטימיות. וזה כוח גדול מאוד"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קטע הלקוח ממאמר חדש שלי הדן בחידושים …..החידוש בתופעת הפוסט אמת , טען הפילוסוף לי מקינטַייר, אינו הכחשת קיומן של אמת ושל עובדות, אלא הכפפת העובדות לעמדה אישית מוקדמת ולנקודת מבט סובייקטיבית. לפי מקינטַייר, בעידן הפוסט אמת עובדות מסוימות חשובות יותר מאחרות, והקריטריון שלפיו מעדיף אדם עובדה אחת על פני אחרת הוא עד כמה מאששת העובדה את דעתו ואת נקודת מבטו האישיMcIntyre 2018) ).
תופעת הפוסט- אמת עולה במגוון תחומים בכללם במדע, בפוליטיקה (הערה), טכנולוגיה, תקשורת, מדע המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וקבלת החלטות (ברהמס 7.11.2019) למשל, בכל פעם שממצאים מדעיים מתנגשים עם סדר היום הפוליטי של אדם או קבוצה, בין אם מדובר בשמרנים (כמו במדעי האקלים וההגירה) או בליברליים (כמו במזונות מהונדסים גנטית וסיכוני חיסון), מדענים יכולים לצפות להיתקל בקמפיין ממוקד של זיוף חדשות, מידע מוטעה ומידע חסר בתגובה, לא משנה עד כמה ברור מוצג המידע או עד כמה הוא ממוסגר בזהירות ובאופן משכנע. בנסיבות אלה, סביר להניח כי המידע לא יחדור למבנים הקוגניטיביים של אלה שהוא מאיים ולכן הוא עשוי להידחות או להתעלם מאנשים פתוחים אופקים אחרת, שקלטו את מסע המידע השגוי והמטעה Lyenger & Massey 2018) ).
בשנת 2016 בחר מילון אוקספורד את המושג 'פוסט אמת' למילת השנה והגדירו כך: "מושג המצביע על נסיבות שבהן העובדות האובייקטיביות משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל מאשר פניות לרגש ולאמונה אישית".