יש דמיון מדהים בין כל אותם סרטי דוקו שמתעדים עבריינים שהורשעו ונכלאו – לבין יצרני חדשות מזויפות בשרות התעמולה. מה הדמיון? בשני המקרים יש ניסיון להלבין ולטהר עבריינות, כדי לאפשר לכל אותם חוטאים לנקות את עברם.
זו תופעה מוכרת גם בהיסטוריה הקרובה והרחוקה. בעבר עשו זאת באמצעות הכלים המסורתיים כמו עיתונים, טלוויזיה ורדיו. היום הכלים השתכללו וגם התעוזה. ספינים, חצאי אמיתות וכיוצא באלה תמיד היו אלא שהיום ניתן לעשות כמעט הכול כדי לשרת מטרה מסוימת. כשאין מעצורים אתיים ומוסריים השמים הם הגבול.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
יום המודעות הבינלאומי למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, שחל ממש לפני המלחמה עם איראן ונדחק מפניה – לוש בצל המלחמה בעזה פנים מכוערות נוספות של פגיעה קשה ומטרידה: נוכלות, עושק, הונאה צרכנית ועוקץ אזרחים ותיקים. כרבע מהזקנים בישראל דיווחו על הונאה, כספית או צרכנית, מתחילת המלחמה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה.
בישראל יותר מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים בני 65 ומעלה, המהווים כ-12 אחוז מהאוכלוסייה. על-פי נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי, בשנה שחלפה דווחו למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למעלה מ-8,400 מקרים רק של התעללות והזנחת זקנים, המצביעים על עלייה מתמדת במקרים, וזאת ללא המקרים של ניצול ועושק זקנים. להערכת גורמי המקצוע המספרים גדולים בהרבה, כיוון שלא כל המקרים מדווחים.
שמואל (סמי) קידר הוא מנכ"ל איגוד העמותות לזקן – הל"ב. תושב רמת גן, נשוי לתמר, אב וסב. משמש בתפקיד בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. קידר פעיל חברתי, מתנדב ומייעץ בנושא הטיפול בזקנים בארגונים שונים, יו"ר מרכז יום בתל השומר. כמו כן הוא דירקטור במכללה לישראל שברמת גן ובבית ספר למשחק בית צבי. יקיר העיר רמת גן.
שיחותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לא הביאו לידי הודעה משותפת, כפי שקיווינו, על סיום המלחמה, ועל הסכם שחרור חטופים. ובכלל, טראמפ ונתניהו הגיבו על הפגישות ביניהם כל אחד בנפרד. זה עשוי להעיד על אחד מן השניים: או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבל את הסיכומים שבכל זאת הושגו, עד שיגיעו לפגרת הכנסת בעוד כשבועיים, שבמהלכה אי אפשר להפיל את הממשלה.
או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבלת הסיכומים שהושגו, עד מועד פגרת הכנסת, בה הפלת הממשלה לא אפשרית
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
בקיץ הזה תלבשי מזגן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קטע הלקוח ממאמר חדש שלי הדן בחידושים …..החידוש בתופעת הפוסט אמת , טען הפילוסוף לי מקינטַייר, אינו הכחשת קיומן של אמת ושל עובדות, אלא הכפפת העובדות לעמדה אישית מוקדמת ולנקודת מבט סובייקטיבית. לפי מקינטַייר, בעידן הפוסט אמת עובדות מסוימות חשובות יותר מאחרות, והקריטריון שלפיו מעדיף אדם עובדה אחת על פני אחרת הוא עד כמה מאששת העובדה את דעתו ואת נקודת מבטו האישיMcIntyre 2018) ).
תופעת הפוסט- אמת עולה במגוון תחומים בכללם במדע, בפוליטיקה (הערה), טכנולוגיה, תקשורת, מדע המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וקבלת החלטות (ברהמס 7.11.2019) למשל, בכל פעם שממצאים מדעיים מתנגשים עם סדר היום הפוליטי של אדם או קבוצה, בין אם מדובר בשמרנים (כמו במדעי האקלים וההגירה) או בליברליים (כמו במזונות מהונדסים גנטית וסיכוני חיסון), מדענים יכולים לצפות להיתקל בקמפיין ממוקד של זיוף חדשות, מידע מוטעה ומידע חסר בתגובה, לא משנה עד כמה ברור מוצג המידע או עד כמה הוא ממוסגר בזהירות ובאופן משכנע. בנסיבות אלה, סביר להניח כי המידע לא יחדור למבנים הקוגניטיביים של אלה שהוא מאיים ולכן הוא עשוי להידחות או להתעלם מאנשים פתוחים אופקים אחרת, שקלטו את מסע המידע השגוי והמטעה Lyenger & Massey 2018) ).
בשנת 2016 בחר מילון אוקספורד את המושג 'פוסט אמת' למילת השנה והגדירו כך: "מושג המצביע על נסיבות שבהן העובדות האובייקטיביות משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל מאשר פניות לרגש ולאמונה אישית".