JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מומחי קהלת ביקשו לסתור חוות דעת שמנדלבליט לא הגיש | זמן ישראל
אביחי מנדלבליט נואם בכנס קהלת במרכז בגין ב-24 באוקטובר 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

מומחי קהלת ביקשו לסתור חוות דעת שמנדלבליט לא הגיש

בשבוע שעבר הוגשה לממשלה חוות דעת משפטית של פורום קהלת בשאלה האם לממשלה יש סמכות להחליט על הגבלת הפגנות פוליטיות ● המסמך מפרט את כל הסיבות שבעטיין היועמ"ש הציג בפני הממשלה עמדה שגויה ● יש רק בעיה אחת קטנה: מנדלבליט לא הגיש חוות דעת בשאלה הזו ● כך פועלים השר אוחנה ואנשי קהלת להפריט את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ● פרשנות

בשבוע שעבר הוגשה לממשלת ישראל חוות דעת משפטית, בסוגיה מאוד חשובה: האם לממשלה יש סמכות להחליט על הגבלת הפגנות פוליטיות – ובאופן ספציפי, בשאלת הטלת מגבלות על ההפגנות המתקיימות בסמוך למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.

המסמך, האוחז 11 עמודים, נראה כחוות דעת משפטית מלומדת, עמוסה בציטוטים מפסקי דין ומפרטת את כל הסיבות שבעטיין סבורים מחבריה כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הציג בפני הממשלה עמדה שגויה.

יש רק בעיה אחת קטנה. מנדלבליט לא הגיש לממשלה חוות דעת בשאלה הזו, וגם לא התבקש לעשות זאת.

את המסמך כתבו שני משפטנים מפורום קהלת, ד"ר אביעד בקשי ועו"ד דוד פטר. ביום שלישי ניסה השר לביטחון פנים אמיר אוחנה להכניס את השניים לישיבת קבינט הקורונה, כדי שיציגו את עמדתם. המהלך נמנע בשל התנגדות שרי סיעת כחול-לבן, שהודיעו שאם אנשי "קהלת" ייכנסו – הם עצמם ייצאו. נתניהו התקפל בפני האיום.

אביעד בקשי
אביעד בקשי

חוות הדעת של בקשי ופטר מתווכחת עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אף שזו לא גובשה ולא הוגשה במתכונת מקובלת. את עמדתו בנושא אמר מנדלבליט לשרים במהלך ישיבת ממשלה לפני ימים אחדים, במסגרת מה שהוא מכנה "שיח פתוח". למעשה, חוות הדעת של קהלת מסתמכת על ציוץ של הכתב הפוליטי של חדשות 13 מלפני כעשרה ימים, שבו דיווח כי מנדלבליט אמר לשרים בישיבת הממשלה: "כפוליטיקאים – אסור לכם לעסוק בענייני הפגנות".

על בסיס המשפט הזה, מתוך דיווח עיתונאי, ובהיעדר כל אינדיקציה לכך שהוא אכן משקף את גישת משרד המשפטים בנושא, בנו אנשי "קהלת" תילי תילים של פרשנויות והציבו "גישה נוגדת". מנדלבליט אף טרח וכתב ביום שלישי למזכיר הממשלה צחי ברוורמן, כי "בדיווחים שנשמעו בתקשורת הועברו טענות שגויות ביחס לעמדתי".

על בסיס משפט מתוך דיווח עיתונאי, ובהיעדר כל אינדיקציה לכך שהוא אכן משקף את גישת משרד המשפטים בנושא, בנו אנשי "קהלת" תילי תילים של פרשנויות והציבו "גישה נוגדת"

יש בזה משהו קצת מגוחך, וגם עצוב: מדובר, אחרי הכול, במשפטנים רציניים. פורום קהלת מתיימר להיות צוות חשיבה מקצועי. יצירת מחלוקת עם רוח רפאים לא משרתת את מאמציהם.

ניגוד עניינים מדומה

אחת הטקטיקות המוכרות בתחום הדיבייט היא שאחד הצדדים לוויכוח מגדיר מחדש, במילותיו שלו, את עמדתו של הצד שכנגד – אף פעם לא במדויק, תמיד תוך הכללה, הפשטה או הטיה כלשהי – ואז משמיע נימוק השולל או סותר את העמדה הזו. זה מה שעושים בקשי ופטר למנדלבליט.

"אין בסיס לטענת היועץ המשפטי לממשלה", הם כותבים, "שלפיה, הממשלה, כמי שמורכבת מאנשים פוליטיים, מנועה מלקבל החלטות על הגבלת הפגנות פוליטיות בשל ניגוד עניינים".

אם זה מה שהיה טוען היועץ – הטענה נגדו הייתה מוצדקת. אבל אין שום סיכוי שזוהי עמדתו של מנדלבליט. את התוספת של "ניגוד עניינים" לא השתילו אנשי קהלת בטעות. זה חלק מהותי מהטיעון שלהם נגד היועמ"ש – חלק שלמען האמת, קל לתקוף. אלא שמנדלבליט מעולם לא השמיע את טיעון ניגוד העניינים בהקשר לסמכות הממשלה להגביל הפגנות. לא סביר שיעלה טיעון כזה, בהתחשב בעמדתו המינימליסטית בסוגיות של ניגודי עניינים.

את התוספת של "ניגוד עניינים" לא השתילו אנשי קהלת בטעות. זה חלק מהותי מהטיעון שלהם נגד היועמ"ש. אלא שמנדלבליט מעולם לא השמיע את טיעון ניגוד העניינים בהקשר לסמכות הממשלה להגביל הפגנות

אם כבר, אולי רק נתניהו עצמו מצוי בניגוד עניינים כזה, נוכח העובדה שההפגנות מכוונות באופן ספציפי נגדו, ועל רקע הסטטוס שלו כנאשם בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית. אבל אנשי קהלת לא עוצרים כמובן כאן. את הטיעון (המדומיין) בנושא ניגוד עניינים והמניעות המוטלת כביכול מכוחו על הממשלה, הם מותחים הלאה אל עבר מחוזות האבסורד – עוד טקטיקה ידועה בתחום הדיבייט.

"משמעות עמדת היועץ היא שאין כל גורם שמוסמך להגביל הפגנות, גם לא במצבי חירום קיצוניים", הם כותבים, "משמעות השלילה שמציע היועץ היא שיתוק כללי של סמכויות הממשלה". כלומר, מאחר שהיועץ כביכול מונע מהממשלה להגביל הפגנות מאחר שהממשלה היא "פוליטית", ומאחר שבכל החלטותיה הממשלה פועלת כגוף "פוליטי", יוצא שהיועץ בעצם זומם לשתק כליל את פעולת הממשלה.

אביחי מנדלבליט נואם בכנס קהלת במרכז בגין ב-24 באוקטובר 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אביחי מנדלבליט נואם בכנס קהלת במרכז בגין ב-24 באוקטובר 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

הטיעון המופרך הזה מתיישב היטב עם האג'נדה הכללית של קהלת. הנה הפקיד מנדלבליט המבקש ליטול מהפוליטיקאים את כוחם ולהעבירו לפקידים. קהלת, הממומנת בכסף אמריקאי גדול – סך הכנסותיה מתרומות בשנת 2017, למשל, עמד על קרוב ל-29 מיליון שקל – כבר מזמן מבקשת שישראל תאמץ את המודל האמריקאי: משטר נשיאותי שבו הכול נעשה כדברו של השליט – רק אם אפשר, בלי האיזונים והבלמים והחוקה המשוריינת.

"בארה"ב קיימות מעל 1,200 משרות המוגדרות כתפקידים קובעי מדיניות שהן המשרות הבכירות ביותר ואשר המינוי אליהן נעשה על ידי הנשיא", כתב פורום קהלת בהודעה לבג"ץ לפני כשנתיים, במסגרת דיון בעתירה נגד "חוק הג'ובים" – החלטת הממשלה להפיכת המשנים למנכ"לי משרדי הממשלה למשרות אמון של השר הממונה.

הטיעון המצחיק ביותר של קהלת נגד מנדלבליט, הוא שהיועץ עצמו מצוי בניגוד עניינים בסוגיית סמכות הממשלה להגביל את ההפגנות בבלפור, שכן – כפי שעולה מהטיעון – האינטרסים של נתניהו ומנדלבליט הם ככל הנראה משחק סכום אפס: "לא ברור כיצד היועץ המשפטי, לשיטתו, פותר את ניגוד העניינים שהוא עצמו נתון בו, ביחס לאותן הפגנות. שהרי ההפגנות נגד ובעד ראש הממשלה הן בהתאמה בעד ונגד האמון ביועץ המשפטי לממשלה".

הטיעון המצחיק ביותר של קהלת נגד מנדלבליט, הוא שהיועץ עצמו מצוי בניגוד עניינים בסוגיית סמכות הממשלה להגביל את ההפגנות בבלפור, שכן האינטרסים של נתניהו ומנדלבליט הם ככל הנראה משחק סכום אפס

בעולמם של אנשי פורום קהלת אין כנראה עמדות מורכבות. יש או בעד או נגד. מי שמפגין נגד (הנאשם) נתניהו הוא בהכרח בעד (ראש התביעה הכללית) מנדלבליט. מיותר לומר שכל קשר בין ההצגה הזו של הדברים לבין המציאות הישראלית הוא מקרי בלבד.

הפרטת הייעוץ המשפטי

משרד המשפטים הוא הגורם האמון על מתן ייעוץ משפטי לרשויות השלטון בישראל. היועץ המשפטי לממשלה מאחד תחת כנפיו את כלל גורמי הייעוץ – כל יועץ משפטי במשרד ממשלתי, בחברה ממשלתית, אפילו ברשות מקומית, כפוף מקצועית להנחייתו של היועמ"ש וצוות משרד המשפטים.

כשם שיש לממשלת ישראל נגיד בנק ישראל אחד, רמטכ"ל אחד, מפכ"ל אחד וכדומה – כך יש לה יועמ"ש אחד. הפוליטיקאים יכולים לדבר בקקופוניה; הייעוץ המשפטי משתדל לדבר בקול אחד, לטוב ולרע. אם לפורום קהלת יש מה לתרום לדיון, הוא מוזמן להניח את חוות דעתו בפני היועץ עצמו, והוא ישקול אם לאמץ את עמדת הפורום או לא.

כשם שיש לממשלת ישראל נגיד בנק ישראל אחד, רמטכ"ל אחד, מפכ"ל אחד וכדומה – כך יש לה יועמ"ש אחד. הפוליטיקאים יכולים לדבר בקקופוניה; הייעוץ המשפטי משתדל לדבר בקול אחד, לטוב ולרע

אבל קהלת לא רוצים להשמיע קול נוסף, לצד קולו של היועץ, באוזניהם של מקבלי ההחלטות. הם רוצים להחליף את הייעוץ המשפטי הממלכתי.

את ההפרטה הזו מנסה משרד המשפטים לעצור – בין אם משיקולים אינטרסנטיים מוסדיים, ובין אם משיקולי האינטרס הציבורי הכללי. גם מי שאינו מרוצה מהעמדות המקצועיות שנוקט משרד המשפטים בנושאים שונים, צריך לתמוך בכוונה לשמר את הייעוץ המשפטי כמשאב ממלכתי, ולא מופרט.

השר לביטחון פנים אוחנה רוצה בדיוק את ההיפך: כרסום במעמד משרד המשפטים ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה הוא בדיוק האינטרס שלו. לכן הוא טורח להגביה את הלהבות מול מנדלבליט.

אמיר אוחנה בטקס חילופי שרים במשרד לבטחון פנים, ב-18 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אמיר אוחנה בטקס חילופי שרים במשרד לבטחון פנים, ב-18 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אוחנה היה זה שדחף לכך שהממשלה תשכור את שירותיו של אותו ד"ר בקשי מקהלת, לייצג את עמדתה במסגרת העתירה נגד החלטתו של אוחנה עצמו להקים ועדת בדיקה למח"ש; והוא היה זה שהזמין עתה את "חוות הדעת" של קהלת בעניין ההפגנות וניסה להכניס את אנשיה לישיבת קבינט הקורונה.

לפני שבועות אחדים הצהיר אוחנה כי "הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, בוודאי נגד ראש הממשלה, היא פיגוע בדמוקרטיה". מנדלבליט, שכבר הבין עם מי יש לו עסק, השיב לו בערב ראש השנה: "עצם העלאת הטענה הזו היא-היא הפיגוע בדמוקרטיה".

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שעתרה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר מח"ש; הוא ייצג את "התנועה לטוהר המידות" בעתירה נגד הפיכת המשנים למנכ"לי משרדי הממשלה למשרות אמון.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אוחנה הוא קלגס הגיי שבו פורח לכיוון העריצות כיוון שהתקבל לחצר עי בנו הדפוק וההומו של אדונו אצל מכלוף זוהר ׳העו׳ד׳ זוהי בעיה אחרת הוא פושע מלידה תחת מגן תעודת עו׳ד כל כולו סירחון של השתח... המשך קריאה

אוחנה הוא קלגס הגיי שבו פורח לכיוון העריצות כיוון שהתקבל לחצר עי בנו הדפוק וההומו של אדונו אצל מכלוף זוהר 'העו'ד' זוהי בעיה אחרת הוא פושע מלידה תחת מגן תעודת עו'ד כל כולו סירחון של השתחוויות לכאילו מלך שהוא לא מרוקאי אלא יהודי פולני גנב – זה השילוש המחורבן פולני מסריח מגניבות מימינו קרח גיי מעוות כל חוק ומכלוף והצווחן שאימא שלו כניראה לא החטיפה לו מה סטירות ליישר אותו כשליכלך לראשונה בטח היתה עסוקה לריב במרוקאית עם קללות לכל עבר – הרי האטלס

עוד 1,160 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.