אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶחְדָּל

ערב יום הכיפורים 2020, אמיר בן-דוד חושב על בוגרי יום הכיפורים 1973. אז הם היו חיילים צעירים שהתכווצו מפחד במוצבי התעלה, היום הם קשישים בסיכון שמתכווצים מפחד נגיף הקורונה ומתגעגעים לנכדים

עוד 757 מילים
כל הזמן // שבת, 24 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טור מיוחד מה למדתי על איחוד האמירויות כאשת הרב הראשי שם

מישל וולדמן סרנה היא רעייתו של הרב הראשי באמירויות, יהודה סרנה ● בטור אישי היא כותבת בפתיחות על החיים במדינה שפותחת כעת את שעריה בפני ישראלים, על חברתה האמירתית שאוהבת את "שטיסל" ואת עומר אדם, על היחסים הקרובים שפיתחה משפחתה עם האימאם המקומי, ועל היחס לנשים בדובאי ● ויש לה גם מסר לישראל: בקרוב האמירתיים יגיעו לכאן, אנא אל תשפילו אותם בנמל התעופה

עוד 1,605 מילים

הקורונה מחדדת את הפערים התרבותיים בין הציבור החילוני לחרדי

הציבור החרדי והתנהלותו בתקופת הקורונה מעורר ברשתות תגובות אמוציונליות כלפיהם. הגדיל לעשות רוגל אלפר ב״הארץ״ שכתב:

״האמת בדבר אמונתם האמיתית תיחשף רק אם יופחדו עד מוות, וייאסר עליהם לקבל טיפול רפואי כל עוד יתמידו במריים. שיחיו עם התורה. שילכו עד הסוף עם אמונתם ויישמרו לנפשותיהם עמה״.

דבריו אלו ממחישים לי באיזה ניתוק תרבותי חיים פה האזרחים במדינה – הניתוק בין מאמיני ביבי למתנגדיו, כמו גם הניתוק של כמעט כלל האזרחים מן החרדים. דבריו הבוטים של מר אלפר, החושב שאם יפחידו את החרדים עד מוות הם יזנחו את אמונתם, הקפיצו אותי ממקומי, בתקווה ללמד את מר אלפר קצת תרבות יהודית, וליתר דיוק, תפיסת האמונה בשואה.

דבריו אלו ממחישים לי באיזה ניתוק תרבותי חיים פה האזרחים במדינה – הניתוק בין מאמיני ביבי למתנגדיו, כמו גם הניתוק של כמעט כלל האזרחים מן החרדים

כילד קראתי ושמעתי עשרות סיפורים על אותם צדיקים שנתנו את פירור לחם האחרון שלהם כדי לקיים מצוות תקיעת שופר במחנות ההשמדה, הניחו תפילין במסירות נפש, נטלו ידים לפני שהוצאו להורג, והלכו למות מתוך אמונה יוקדת, שאלוהים עמם גם בשואה.

כשששמעתי את השאלה 'איפה היה אלוהים בשואה?' ידעתי שהוא היה בשואה! זו היתה הגבורה עליה גדל כל ילד וילד במוסד החרדי: הגבורה לקרוא בהגדה של פסח, ליטול ידיים וכד׳ רגע לפני תאי הגזים, לכתוב דברי תורה על פיסות סיגריות בכתב צפוף ולהחביאם במסירות נפש, ועוד עשרות סיפורים הרואיים של קיום מצוות, כל זאת מתוך אמונה יוקדת שאלוהים עמם. אז כן, מר אלפר, הם הופחדו למוות, פשוטו כמשמעו, וקיימו את מצוותם בגבורה.

מצד שני, אני מבין את התפיסה של מר אלפר, שבא מהעולם הישראלי, הצברי, מהאתוס שקידש את יום השואה ״והגבורה״. לא הגבורה עליה דברתי קודם, אלא הגבורה של לוחמי גטו ורשה וכל לוחמי המחתרות.

בעשורים הראשונים לקום המדינה קידשו את הגבורה של לוחמי המחתרות, אלו שלא הלכו כצאן לטבח – ואילו לשארית הפליטה התייחסו באופן מתנשא, מזלזל ואטום ואף כינוי אותם בשם גנאי ״סבון״ (תום שגב, המליון השביעי, עמ' 163 – 168, ומחקר על עיצוב זכרונות השואה של ניצולים בהשפעת מפגשם עם הארץ)
כן. יש גבורה ״פיזית/כוח״ ויש גבורה ״רוחנית/אמונית״. שתי תרבויות. שתי תפיסות לגבורה.

כשששמעתי 'איפה היה אלוהים בשואה?' ידעתי שהיה בשואה! זו הגבורה עליה גדל כל ילד במוסד החרדי: לקרוא בהגדת פסח, ליטול ידיים רגע לפני תאי הגזים, לכתוב בצפיפות דברי תורה על פיסות ולהחביאם במסירות נפש

והיום נראה כאילו שתי הגישות האלו בהתנגשות. בין להיות בסגר לבין לימוד התורה, בין ציות לממשלה לבין ציות לאמונה, ופה חברים יקרים, אין שום סיכוי לנצח את רוח האמונה. שום סיכוי. לתפיסת החרדים ודי בצדק, 2000 שנים הם לומדים תורה ושרדו הכל, אז ישרדו גם את מדינת ישראל. אפילו ר׳ יוחנן אמר: "תנו לי את יבנה וחכמיה", וויתר בפועל על בית המקדש לשם לימוד התורה. כך שהדרך שמציע מר אלפר כל-כך מנותקת כאמור. כי הבחירה ברורה.

אז איך מגשרים על פער כזה?

כולנו רוצים לחיות. "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד", החיים הם ערך עליון. כשאנו מקיזים את דם הברית בגיל 8 ימים, מאותו רגע אנו מצווים על החיים. את הדם/הגשמי כבר הקרבנו, כמו שנאמר ״בדמייך חיי״. כמו גם הקביעה שפיקוח נפש דוחה תורה, והציווי של כל ישראל ערבים זה לזה, ציווי שהחרדים ממחישים בקהילתם בצורה מעוררת השתאות תמיד, ובתקופת הקורונה ביתר שאת.

וכן, החרדים בישיבות רבות הלכו באופן מושכל על הדבקה המונית של אלפי צעירים, בהנחה שתהיה חסינות עדר, ונראה שהם הצליחו בכך. אז אולי במקום לאיים – בואו נחפש את המחבר בינינו. נכיר את אמונתו של החרדי שאינה חיה בסתירה כלל עם המציאות, כי אפשר ללמוד תורה גם בימי קורונה ואפשר אף להתפלל ביחיד, במצבים מסויימים. הפתרון צריך לבוא מתוך שיח והכרה בתפיסת ״גבורה״ אחרת. אנחנו עם שורד, נשרוד גם את זה. והקרע? איך מאחים? יהודים אנחנו, אחים.

שתי הגישות בהתנגשות. בין להיות בסגר לבין לימוד התורה, בין ציות לממשלה לציות לאמונה, ואין סיכוי לנצח את רוח האמונה. לתפיסת החרדים, 2000 שנה למדו תורה ושרדו הכל, אז ישרדו גם את מדינת ישראל

ולסיום, תוך כדי כתיבה חלפה במוחי מחשבה טורדנית: האם יכול להיות שביבי מרוצה מהעליהום הכללי על החרדים? הרי כך הוא מרוויח שתי ציפורים במכה – מצד אחד מסכם עם החרדים על עצימת עינים והם מרוצים, אך מצד שני – מצביעיו לא מטומטמים. הם שומעים את הקולות מהשטח, את אחיהם המפגינים שרבים מהם מצביעי ימין, הם רואים את המשפט עומד בפתח והמצב הכלכלי שלהם לא טוב, את מי יאשימו? את משיחם? צריך לתת להם גם להוציא זעם. הנה פתרון, ישחקו הנערים לפנינו. הלוואי ואני טועה.

יהודי, בוגר החינוך החרדי ליטאי / חסידי, תלמיד חכם בהווה, עורך דין ויועץ לחיים, חופר עמוק, תשוקה לחיים, מוזיקה, אוכל טעים, לאלוהים ולמורכבות האנושית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 688 מילים

ראיון מבצע טרובדור

העיתונאי הקנדי מייקל פוזנר (73) לקח על עצמו פרויקט שאפתני במיוחד: לשוחח עם כל מי שהכיר את לאונרד כהן, ולפרסם ביוגרפיה בת שלושה כרכים של הכותב והזמר הנערץ ● בוב דילן סירב לשתף איתו פעולה, וכך גם רבים מבני משפחתו של כהן, אך הוא הצליח להגיע למאות ממכריו, בהם אמנים ישראלים רבים שפגשו אותו בעת ביקוריו בארץ ● כעת פוזנר מפרסם את הכרך הראשון, וחוזר לפגישתו היחידה עם כהן - שבה הביוגרף המעריץ לא העז להוציא מילה

עוד 1,802 מילים

השמועות על שיתוף פעולה בין פת"ח לחמאס היו מוקדמות מדי ● רף האלימות בירדן עולה, והממלכה כולה נחרדה מחטיפה מזוויעה של נער בן 16 ● המרדף אחר הגז הטבעי מחסל בריתות ישנות ומוליד חדשות ● ומדינות האזור מציינות שנה להסכם שקבע את גורל הכורדים - מעל לראשם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 606 מילים

למקרה שפיספסת

"אין לי כסף לקנות לחם במכולת" - העוני המוסווה תחת אלימות כלכלית

לילי תיארה לי באריכות, בראיון שנערך שעות רבות, כיצד בעלה מקלל, משפיל ומקטין אותה. הוא מאשים אותה בכל מה שמתקלקל בבית, הוא מבזה אותה, סוגר אותה בביתה והיא אינה רשאית לצאת ללא רשותו. הוא מגביל דורש ממנה דרישות מיניות גם כשאינה רוצה בכך.

לילי תיארה לי באריכות, בראיון שנערך שעות רבות, כיצד בעלה מקלל, משפיל ומקטין אותה. הוא מאשים אותה בכל מה שמתקלקל בבית, הוא מבזה אותה, סוגר אותה בביתה והיא אינה רשאית לצאת ללא רשותו

אין היא רשאית לנהוג או להחליט לאן או מתי תיסע והוא מבודד אותה ממשפחתה ומחבריה. הוא עובר על מכשיר הטלפון שלה ומוחק מספרים של נשים שאינו מחבב. הוא דורש שתדווח על מעשיה כל יום. היא אינה רשאית ללמוד או לעבוד או לעסוק בהתפתחות עצמית מסוג כלשהו.

הוא מסיע אותה לסופרמרקט וממתין בקופה – וכשהיא מגיעה עם עגלה עמוסה, הוא עובר פריט פריט, מתחקר על כל פריט שבחרה, מעיף פריטים רבים, ואז מעביר את כרטיס האשראי שלו בקופה. לילי איננה יודעת אפילו באיזה בנק מתנהל החשבון המשפחתי שלהם או מה הן היתרות של העובר ושב. הוא אינו מכה אותה ואינו משתמש באלימות פיזית כלפיה או כלפי ילדיה.

"הוא אף פעם לא דאג לעשות איזושהי קופה ולהגיד לי: 'לילי, היום עשיתי 300, 400, 500 שקל, אם את צריכה תיקחי, תדאגי לשלם את החשמל והמים'" היא מספרת. "שום דבר. זה תמיד היה אצלו בכיס. הוא היה שואל אותי: 'כמה את צריכה, 300? 400? קחי'. נניח שהייתי אומרת לו שאני הולכת לקניון עם הילדים, הוא היה שואל: 'כמה כסף את צריכה?' הייתי אומרת 100 שקל, הוא היה נותן לי 100 שקל. אם הייתי צריכה לקנות לחם והייתי מבקשת 20 שקל, היה נותן 20 שקל. הוא לא אִפשר לי לגעת בשקל אחד כדי שלא יהיה לי. תמיד זה היה אצלו. אבל לעומת זאת אם הוא היה יודע שיש לי שקל אחד עודף, הוא היה לוקח אותו ממני".

במהלך מסע של חמש שנים פגשתי נשים נוספות עם סיפורים דומים אך שונים.

נשים אלה, המתמודדות עם בן זוג המפעיל עליהן פרקטיקות של שתלטנות קיצונית, שאינה כוללת היבט של אלימות פיזית, סיפרו על קללות, ביזוי והשפלה, האשמות, התעמרות יומיומית. רובן תיארו כיצד בני זוגן מגבילים או ממדרים אותן בגישה למשאבים כלכליים, מונעים מידע לגבי משאבי המשפחה וחוסמים את גישתן לידע או לאמצעים המאפשרים ביצוע פעולות פיננסיות. הם מפקחים באופן צמוד על כל פעולה כלכלית שלהן, עד כדי כך שלעיתים הן נאלצות לפנות לאחד מבני המשפחה או לאדם אחר לבקשת מזומן נזיל או סיוע כספי אחר.

הוא מסיע אותה לסופרמרקט וממתין בקופה – וכשהיא מגיעה עם עגלה עמוסה, הוא עובר פריט פריט, מתחקר על כל פריט שבחרה, מעיף פריטים רבים, ואז מעביר את כרטיס האשראי שלו בקופה

עד כה הוכרה האלימות במשפט ובשיח הציבורי כאלימות פיזית כלפי האישה. כתוצאה מכך, מרבית התלונות והתיקים שהגיעו לדיונים בבתי המשפט נסבו על רכיב זה. אולם, מאפיינים רבים אחרים אינם זוכים לאותה בולטות, והמדובר בעיקר על מערכות פוגעניות שיסוד האלימות הפיזית נעדר מהן או פועל לצידן כיסוד נלווה ולא ראשי.

החוק והמשפט מורגלים להתמודד עם התנהגויות, אשר כל אחת מהן בנפרד גורמת, בבירור, נזק מוכר ומוחשי. הם מתקשים לזהות נזקים הנגרמים מהצטברות של מכלול התנהגויות השלובות זו בזו. ואולם, נשים הסובלות מאלימות כלכלית כמו שמתארת לילי ואחרות חוות תהליך תבניתי ארוך ומצטבר לאורך שנות הנישואין שמרוקן אותן מהיכולת להיות ישות בוגרת אוטונומית ועצמאית מבחינה כלכלית ואחרת.

כבר שנים ברור כי בשלה העת להציע הגנה משפטית גם לתופעות שנתפסות כאפורות ומעורפלות, הנוגעות לחייהן של נשים ומשפיעות על מעמד האישה במשפחה ובכלל.

העימות שניצת (ב-20 באוקטובר) בוועדת החוקה, בדיון על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, כמו גם ההתלהמות הענפה של חברי הכנסת הדתיים כלפי החוק המוצע, רק מחזקים את הדחיפות בהגשת סיוע סטטוטורי לנשים רבות המתמודדות עם תופעות אלה.

נפוצות התופעה בקרב נשים נשואות חוצה דמוגרפיות, ואנו פוגשות את התופעה אצל נשים המתגוררות בעיר ובכפר, משכילות ושאינן משכילות, אמהות לילדים ושאינן אמהות לילדים. להערכתי מדובר בלפחות 20% מהנשים הנשואות בישראל שסובלות משתלטנות קיצונית, כאשר המידור הכלכלי הוא הרכיב הבולט ביותר מבין יתר המאפיינים של התופעה.

החוק והמשפט מתקשים לזהות נזקים מצטברים ממכלול התנהגויות השלובות זו בזו. אך נשים הסובלות מאלימות כלכלית חוות תהליך תבניתי מצטבר לאורך שנות הנישואין שמרוקן אותן מהיכולת להיות ישות בוגרת אוטונומית מבחינה כלכלית ואחרת

כפי שהסתבר לכולנו, וכצפוי, בשבעת החודשים האחרונים בהם בקשנו להסתגר בבתינו, המספרים מצויים בעלייה חדה. ככל שנקדים להנכיח את התופעות הללו בספר החוקים, כפי שהצלחנו לעשות בשנת 1998 עם החוק למניעת הטרדה מינית, כך נצליח להתקרב למניעת רצח האישה הבאה.

ד״ר אילנה קוורטין היא אקטיביסטית פמיניסטית בתחום בריאות נשים וזכויות נשים בעבודה ובעולם המשפחה. שותפה לחקיקה בתחומים אלה ומתמחה באלימות נטולת היבטים פיזיים כלפי נשים. כיום מתגוררת עם משפחתה בלוס אנג׳לס, שם היא שליחה של הסוכנות היהודית ומנהלת את פעילות הסוכנות באזור מערב ארה״ב. אילנה היא ד״ר למגדר ועורכת דין מומחית לזכויות נשים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 695 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

טיול לשבת על פסגת הר הצופים

בהר הצופים בירושלים מתגלים סיפורי טרגדיה, תעוזה ופילנתרופיה ● על ההר המפורסם התרחשו מקרי טבח, פעולות צבאיות סודיות ופעולות הצלה, וכיום הוא מכיל אנדרטאות לזכר חלק מהמדענים, האמנים והפילנתרופים פורצי הדרך בארץ ● אביבה ושמואל מטיילים בבירה

עוד 1,023 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 11 ימים לבחירות

זה הקורונה, טמבל

ארה"ב נכנסת לגל שלישי של התפרצות הקורונה, ומספרי הנדבקים והמתים שם ממשיכים לעלות ● כל זה לא מפריע לטראמפ להמשיך להתכחש לחומרת המצב ולהצהיר הבוקר בעימות מול ביידן: "אני לוקח אחריות מלאה אבל אני לא אשם" ● במקביל, החדשות מתפרצות בקצב מסחרר - מסקנדלים צהובים ועד פשעים נגד האנושות - וההצבעה המוקדמת גבוהה מבעבר ● ויש גם תשובה לחיים לוינסון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מספר טענות שלכם מופרכות. למשל הקביעה שלכם שנתניהו "אומר בגאון שישראל היא מדינה של יהודים ולא של אחרים", בשעה שהעמדה שלו היא העמדה הציונית הבסיסית שישראל היא מדינת העם היהודי ושל מיעוטיה... המשך קריאה

מספר טענות שלכם מופרכות. למשל הקביעה שלכם שנתניהו "אומר בגאון שישראל היא מדינה של יהודים ולא של אחרים", בשעה שהעמדה שלו היא העמדה הציונית הבסיסית שישראל היא מדינת העם היהודי ושל מיעוטיה. אבל היא קודם כל מדינת הלאום היהודי. זה לא יכול להשתוות לעמדות הרפובליקנים והדמוקרטים באמריקה לגבי אמריקה, שכן אין הגדרה פיקס מהו העם האמריקאי, שכן הרכבו משנה מעשור לעשור ע"פ היקפי ומגוון המהגרים אליו. בשונה מהעם היהודי, באמריקה המדינה יצרה את העם האמריקאי. מאז שנות השישים הפוליטיקלי קורקט אימץ גם את השחורים לאותו עם שהולך ומתגבר. הגיבוש לא על בסיס עבר משותף אלא רק על בסיס הווה ועתיד משותפים.

לכן נתניהו ורוב הציבור היהודי בישראל "בלתי ניתנים לשינוי" בשל המוצא המאחד שלהם.

אמריקה היא רפובליקה דמוקרטית לפי הגדרת מייסדיה והוגיה.

עוד 1,820 מילים ו-1 תגובות

דיווח של נפתלי מוסטר, על חתונת ענק חרדית המתוכננת להתקיים בניו יורק בשיא המגפה, עורר שם סערה ● האירוע בוטל, אך מעמדו של נפתלי בקהילה נפגע והושמעו איומים על חייו ● בטור אישי הוא משחזר את החוויה שעבר ● "כינו אותי נאצי, חבר ביודנראט ומלשן" ● "אחד המגיבים באתר חרדי כתב שצריך לחסל אותי" ● "אבל הכוח שהניע אותי לדווח על התנהגות כה חסרת אחריות חזק יותר"

עוד 796 מילים

גנץ: ״נתניהו ידע על המו"מ בין ארה"ב לאמירויות על החמקנים והסתיר זאת ממערכת הביטחון״

ערב דרמטי ביחסים עם העולם הערבי ובתוך הממשלה ● טראמפ הכריז על נורמליזציה של סודן וישראל ● במקביל: גנץ ורה״מ הוציאו הודעה משותפת המאשרת מכירת חמקנים לאמירויות ● לאחר מכן: גנץ בהודעה לפיה נתניהו הסתיר את המו״מ על החמקנים ממערכת הבטחון ● אורלי לוי-אבקסיס: ״התקשורת השחירה אותי״ ● דיל שנרקם עשוי להפוך את יעלון לראש ממשלה

עוד 38 עדכונים

לפרקליטות המדינה דרוש: משפטן בעל עמוד שדרה יציב

החשיפות האחרונות על מערכת היחסים בין מנדלבליט לשי ניצן מלמדות על מורכבות תפקיד פרקליט המדינה - כראש משרד עורכי הדין הגדול בישראל מחד, וכמספר שתיים של היועמ"ש מאידך ● בימים האחרונים פירסמה ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה קול קורא להגשת מועמדויות לתפקיד ● אפשר רק לקוות כי מי שייבחר יפגין יותר מיכולת ניהולית וידע משפטי ● פרשנות

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

דעה המדינה מפרה את החוזה עם האזרחים

מנתניהו ושריו כבר אין לנו ציפיות, אבל גם הדרג המקצועי - אנשי הרפואה והמשפטנים שמנסחים את תקנות ואת מגבלות הקורונה - עושה טעויות רבות, שישראלים רבים משלמים עליהן מחיר כבד ● טעויות שגורמות לכך שהישראלי הסביר, שמשהו מהותי וחיוני בחייו נגזל ממנו באופן שרירותי, מאבד את שאריות האמון שלו במערכת ● להלן שלוש דוגמאות מתחומי בריאות הגוף והנפש

עוד 873 מילים

רווחה "לא מבקשים הלוואות, רק את הכסף שלנו"

עם תחילת משבר הקורונה, ביטל בג"ץ את חוק הפיקדון, והורה להשיב למבקשי המקלט מאפריקה את הכספים שהופרשו ממשכורותיהם, כדי שלא יידרדרו לעוני מחפיר ● אך לדבריהם, הם מתקשים לראות את הכסף ● "הבנקים אמורים לאפשר לאנשים גישה לכסף שמגיע להם, אלא שבפועל זה פשוט לא קורה" ● "אם מתנדבת צריכה להגיע 3 פעמים לסניף כדי שזה יקרה, מה הסיכוי של מבקש מקלט להצליח בכך לבדו?"

עוד 1,516 מילים ו-1 תגובות

אבנר נתניהו שכר דירה ב"מחיר למשתכן" בהרצליה

פרסום ראשון בנו הצעיר של ראש הממשלה שכר דירת 3 חדרים בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה ● המדובר בדירה המושכרת לטווח ארוך בשוק החופשי תמורת הטבות ליזם ● מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר לא קיבל הנחה בעסקה ● גורם המעורה בפרטים: "הדירות מבוקשות, צריך מזל לקבל אחת" ● האבטחה במקום צפויה להתהדק

אבנר נתניהו, בנו הצעיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד לעבור לדירה שכורה בפרויקט מגורים של "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה. כך נודע לזמן ישראל.

אבנר נתניהו מתגורר כיום בשכירות ברחוב עזה בירושלים, סמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, והוא צפוי לעבור בחודשיים הקרובים לדירתו החדשה.

חברת הבנייה רמי שבירו, שנמצאת בבעלות היזם רמי שבירו, הקימה בשכונה – הסמוכה לפארק גליל ים – שישה בניינים בשלושה מתחמי מגורים של "מחיר למשתכן". הדירה שאבנר אמור לעבור אליה נמצאת במתחם הראשון, שבנייתו הסתיימה לאחרונה.

הדירה אינה דירת "מחיר למשתכן" ואינה נמכרת או מושכרת במחיר מפוקח, כך שנתניהו אינו זקוק לעמוד בקריטריונים או לזכות בהגרלה כדי לשכור אותה.

מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים
מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים

פרויקטים של "מחיר למשתכן" כוללים גם דירות שאינן נמכרות בהנחה לזכאים, אלא מוצעות למכירה או להשכרה לציבור הרחב בשוק החופשי, והדירה שהושכרה לנתניהו היא אחת מהדירות הללו.

עם זאת, מדובר בדירה להשכרה ארוכת-טווח, אשר היזם משכיר למשך חמש שנים ומקבל בתמורה הטבות מס במסגרת סעיף 53 של החוק לעידוד השקעות הון, המוענקות ליזמים המשכירים דירות לטווח ארוך.

מדובר בדירות שמושכרות ישירות ללקוחות, ללא תיווך. גורם המעורה בפרטים ציין כי יש ביקוש גבוה לדירות להשכרה לטווח ארוך בשכונת גליל ים החדשה, וכי "צריך מזל כדי לקבל דירה כזאת". עם זאת, אותו גורם ציין כי אבנר לא זכה, ככל הידוע, להעדפה כלשהי על פני שוכרים אחרים בתור להשכרת הדירה.

נתניהו בן ה-26 ובת זוגו נוי בר שכרו יחדיו דירת שלושה חדרים (ולא חמישה חדרים כפי שפרסמנו במקור) . לפי הפרסומים של הפרויקט, דירות שלושה חדרים מוצעות שם בדמי שכירות של בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש.  מדובר במחיר יחסית נמוך, אבל לא חריג ביחס למחירי הדירות להשכרה בהרצליה.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר נתניהו ישלם עבור המגורים דמי שכירות מלאים, ללא הנחה, כפי שהוא משלם כיום עבור הדירה שהוא שוכר בירושלים.

המדובר בדירה חדשה, מאובזרת ונוחה בגודל של 70 מ"ר. הדירות בפרויקט פונות לפארק בשטח של 213 דונם, שכולל מתקני שעשועים וספורט ושטחים ירוקים.

הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום: (צילום מסך))
הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום מסך)

ההערכה היא כי תוצב אבטחה כבדה של שירות הביטחון הכללי גם בבניין שבו עתיד אבנר נתניהו לשכור את הדירה, בדיוק כפי שהדירה והבניין שבהם הוא מתגורר עתה בירושלים נמצאים תחת אבטחה הדוקה של שב"כ.

כיום, עוברי אורח אינם יכולים להיכנס לבניין שברחוב עזה, והוא מוגן על ידי שער נעול. כניסתם של אורחים כרוכה בתיאום של הדיירים עם כוחות הביטחון וכן בבידוק ביטחוני, ותנועתם של הדיירים נמצאת תחת מעקב מצלמות. בבניין בירושלים שוכנת חנות שגם כניסת הלקוחות אליה מוגבלת, ונמצאת תחת פיקוח השב"כ.

מחברת רמי שבירו נמסר בתגובה: "החברה אינה מוסרת פרטים על שוכרים ודיירים בפרויקטים שלה".

עד כה לא התקבלה תגובה ממשפחת נתניהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 399 מילים ו-3 תגובות

מאז שנפלה תוכנית הסיפוח, הפלסטינים רק סובלים יותר

ביקור של משלחת מהאיחוד האירופי השבוע באזור מספאר יאטה, איחד את אמיר בן-דוד עם נידאל יונס, רק שלושה חודשים מאז נפגשו במסגרת המסע לארץ הסיפוח ● התוכנית של נתניהו לספח את השטח נגנזה מאז, אך עבור הפלסטינים המצב רק החמיר ● "בחודשיים האחרונים הלחץ גדל מאוד. היו יותר פשיטות ויותר הריסות של מבנים באזור שלנו, והמתנחלים נהיו יותר משוגעים"

עוד 773 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה