ממשלת ישראל בראשות הנאשם נתניהו הכריזה על מלחמה נגד אזרחי ישראל. אחרי שנלחמה ונלחמת ברשויות החוק ובשלטון החוק, פתחה הממשלה במלחמה נגד אזרחי ישראל, ובימים אלו הסירה את הכפפות ונלחמת בכל כוחה בהם כאילו היו אויביה המרים ביותר.
אלא מה? שזו מלחמה אבודה מצידה של הממשלה, מלחמה שתוצאותיה ידועות מראש: העם ינצח, הממשלה והעומד בראשה יובסו וייפלו. רק ממשלה טיפשה, חלולה, מנותקת ולא אחראית תעז להילחם באזרחי המדינה שהיא אמורה לשרת. ועל טיפשות וניתוק כאלה היא תשלם מחיר יקר.
ממשלת ישראל בראשות הנאשם נתניהו הכריזה על מלחמה נגד אזרחי ישראל. אחרי שנלחמה ברשויות החוק פתחה במלחמה נגד האזרחים, ובימים אלו הסירה את הכפפות ונלחמת בהם כאילו היו אויביה המרים
אזרחי ישראל לא ביקשו את המלחמה הזאת, אזרחי ישראל עשו הכול להימנע מהמלחמה הזאת, אזרחי ישראל לא מעוניינים במלחמה הזאת. אבל אין ברירה. רוצים מלחמה? תקבלו מלחמה. אתם תצטערו על היום שפתחתם בה.
במלחמה שנכפתה עלינו, במלחמת האין ברירה הזאת, יש ויהיה מנצח אחד ברור וּודאי: העם. העם הוא הריבון, הממשלה היא משרתו. וכשהמשרת מעז ברוב חוצפתו, יהירותו וטיפשותו לצאת נגד הריבון שמפרנס אותו, ומעז להילחם בו – הוא עושה את טעות חייו, טעות שישלם עליה ביוקר.
וככל שהממשלה והעומד בראשה ייכנסו באזרחים, יתעמרו ויתעללו בהם, כך יקבלו בתגובה מאבק הֶרואי, אמיץ וחסר פשרות נגד המשטר עד לניצחון המובטח. כנאמר:
"וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א, יב).
ממשלת ישראל איבדה את דרכה. היא שכחה את מי היא נועדה לשרת. בימינו היא משרתת נאשם בשחיתות חמורה העומד למשפט. וכבר כתבתי כאן בעבר כי אדם אחד, חזק ככל שיהיה, לא יכול להילחם במדינה שלמה ובאזרחיה, ואם בטיפשותו הרבה יעז לעשות כן, עד מהרה הוא יגלה שטעה והוא ייפול.
לכך אוסיף שאדם אחד ושמו הנאשם נתניהו מטריף, משגע ומטריל מדינה שלמה. ברגע שהאדם הזה יפנה את מקומו הכול יתחיל להירגע. כל עוד הוא מתעקש להישאר בתפקידו המלחמה תימשך, ההפגנות יימשכו ביתר שאת, הבלגן יחגוג, קורונה תתפרץ גם היא ולא תיבלם, ואיש הישר בעיניו יעשה. חברי הממשלה מעוניינים בשקט? רוצים שההפגנות ייפסקו? תוציאו את נתניהו מהשלטון והשקט יחזור וההפגנות ייפסקו.
אדם אחד מטריף, משגע ומטריל מדינה שלמה. ברגע שהאדם הזה יפנה את מקומו הכול יתחיל להירגע. כל עוד הוא מתעקש להישאר בתפקידו המלחמה תימשך. רוצים שההפגנות ייפסקו? תוציאו את נתניהו מהשלטון
אין אמון בממשלה ובעומד בראשה. וכשאין אמון אין סיכוי לשיתוף פעולה. באין אמון ייפרע עם. והעם אכן נפרע, ובצדק.
אילו ישראל הייתה בראש מעייניו ודאגתו, הוא היה מתפטר מזמן, אבל רק דבר אחד עומד לנגד עיניו: הוא עצמו וטובתו האישית החולנית.
העם לא ייכנע, העם ימשיך להילחם. עד שהנאשם נתניהו ייפול.
יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם