התנהלותו של רה"מ נתניהו במשבר הקורונה נוכח שלושת כתבי האישום התלויים כנגדו הביאה בהכרח לביקורת רבתי עליו, כמו גם להכתרתו כפשיסט המכופף סדרי עולם תוך ריסוק המערכת המשפטית. על התנהלותו נכתב הרבה בבמה זו. אולם אין הוא פשיסט ואת התנהלותו יש להבין על רקע המשטר שנוצר בארץ.
ישראל איננה דמוקרטיה, ובניגוד גמור להכרזת העצמאות, שחלקה האופרטיבי נסוב על חרות ושוויון אזרחי, יש לציין שלא רק שאיננה בגדר מסמך תחוקתי מחייב, אלא שישראל כפי שנוצרה היתה והינה בגדר אתנוקרטיה דינמית, הנעה בתקופות שונות בין קשיחות לריכוך. באתנוקרטיה השלטון מכונן ע"י ולמען קבוצה אתנית דומיננטית אחת המתגוררת בשטחי המדינה אבל גם מחוצה להם.
ישראל איננה דמוקרטיה, ובניגוד גמור להכרזת העצמאות, שחלקה האופרטיבי נסוב על חרות ושוויון אזרחי, יש לציין שלא רק שאיננה בגדר מסמך תחוקתי מחייב, אלא שישראל כפי שנוצרה היתה והינה בגדר אתנוקרטיה דינמית
בישראל, כתוצאה ממלחמת 1948, הוטל ממשל צבאי על אזרחיה ותושביה הערבים, שבתחילתו כלל גם את האוכלוסייה הדרוזית הקטנה. גם כשנקבע כעבור שנים שאין הצדקה להמשך הממשל הצבאי, הוא בכל זאת נמשך עד שנת 1966 (ובצורתו הסמויה נמשך מעבר לכך). הממשל פעל מתוקף תקנות הגנה (לשעת חרום) המנדטוריות, ששמשו הפעם את המדינה העברית ולא את המנדטור הבריטי.
ישראל שהייתה אמורה להיות דמוקרטיה תחוקתית עפ"י החלטת האו"ם 181, סטתה מהנתיב המנרמל. האסיפה המכוננת (שהייתה צריכה להתכנס גם במדינה הערבית), בגדה בתפקידה, ובמקום לדאוג לקבלתה של חוקה, הפכה את עצמה לכנסת הראשונה, כלומר לפרלמנט.
זו הייתה צומת אסטרטגית, המסבירה את ההידרדרות עד ימינו אלו. במקום חוקה התקבלו חוקי יסוד, ובמקום ריבונות העם, הפכה הכנסת את עצמה ממגלמת הריבונות לריבון, כשבית המשפט העליון, גם לאחר המהפכה התחוקתית של אהרון ברק, ניזהר מלהתערב בהחלטותיה.
נוכח שיטת המשטר הפרלמנטרי קואליציוני, שולטת הקואליציה הן בממשלה והן בכנסת, ולכן אין למעשה הפרדה בין הרשויות הללו, מה גם שהשרים הם בדרך כלל חברי כנסת. כשאין הפרדת רשויות, ואין חוקה, ואין גם כמובן מגילת זכויות אזרח, הרי מתקיים סחר בזכויות האזרחים זאת מעבר לסחר הקואליציוני על הרכבת תיקי הממשלה.
כשאין חוקה ותרבות דמוקרטית מרסנת, ניתן להפעיל תקנות או לחוקק חוקים אד–הוק. הכול בהתאם לצרכי השלטון (למשל יצירת רה"מ חליפי) תוך פגיעה בזכויות האזרח, כשהגנת בית המשפט עליהן מקרטעת.
מדינה כזו יכולה גם להיות אתנוקרטית, כפי שניתן ללמוד למשל מהפגיעה בזכויות התושבים הפלסטינים שאינם אזרחים. על מפגיני בלפור לעבור עוד דרך ארוכה עד שיגיעו לקבל את היחס של כוחות הביטחון לפלסטינים. פשיזם לא יהיה שם. אתנוקרטיה – כן.
האספה המכוננת היתה צומת אסטרטגית, שמסבירה את ההידרדרות מאז. במקום חוקה התקבלו חוקי יסוד, ובמקום ריבונות העם – הפכה הכנסת ממגלמת הריבונות לריבון, כשביהמ"ש העליון נזהר מלהתערב בהחלטותיה
אבנר בן זקן כתב מאמר של זעקה על חומרת פרשת אום אל חירן. אולם מאמרו לא היה כמאמרו של אמיל זולא מבחינת ההד הציבורי. שלא לדבר על כך שלא נוצר מחנה דרייפוסרי לעומת המחנה הנגדי. בישראל, זאת יש לדעת, אין מחנות של אזרחים במלוא מובן המילה (לעומת נתינים). יש בה הרבה מאוד כבשים,
ובקרב האינטלקטואלים יש לא מעט מתקרנפים.
יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.
במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי – והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?
* * *
באמצע מרץ נחגג הישג בינלאומי בתחום הרגולציה: מועצת אירופה הציגה את "האמנה הבינלאומית הראשונה בדבר זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהקשר של מערכות בינה מלאכותית".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ד"ר אורי פריימן הוא פוסט-דוקטורנט במעבדה לחברה דיגיטלית באוניברסיטת מקמסטר, קנדה.
אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.
זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם