חופש הפולחן הוא זכות יסוד. הוא אינו נשלל חלילה אלא מבוצע ברשות היחיד או בקבוצה מחוץ לבית הכנסת. אין להקל ראש בחשיבות הפסיכולוגית והסוציולוגית של בית הכנסת לרבים ורבות. אך זוהי פגיעה מידתית וכואבת שמאזנת בין חופש הפולחן הדתי לבין שמירת בריאות המתפללים והציבור.

אין להקל ראש אפוא בכאב. אך ישנן זכויות יסוד שנפגעו לאין ערוך מחופש הפולחן.

1

מדובר בחופש התנועה. לטעמי, מדובר בפגיעה בלתי מוצדקת בחלקה ובעיקר בפגיעה בלתי מידתית בשל שיקולים פוליטיים: סגר כללי במקום סגר מודרג ומובחן באזורים אדומים.

2

מדובר בחופש העיסוק. כאן מדובר בפשע של ממש כלפי אחינו ואחיותינו בעלי העסקים הקטנים אך ורק בשל טירופו האובססיבי של ראש הממשלה בנושא ההפגנות.

מדובר בחופש העיסוק. כאן מדובר בפשע של ממש כלפי אחינו ואחיותינו בעלי העסקים הקטנים אך ורק בשל טירופו האובססיבי של ראש הממשלה בנושא ההפגנות

3

מדובר בזכות לחירות ממעצר: מעצרו או מאסרו של אדם הם שלילת החירות החמורה ביותר. מבט מקרוב בעיניים של סנגור מלמד על שורת מעצרי שווא של מפגינים ומפגינות. טופל ועוד יטופל.

4

מדובר בזכות לכבוד האדם: הן עצם מעצרי השווא, הן ההמתנה לחקירות לאורך שעות, הן הכליאה לאורך שעות בתאי מעצר צפופים בתנאים שנוגדים את חוק ותקנות הקורונה, הן ההמתנה ברכב הפוסטה בתנאים כנ"ל ובסיכון הידבקות כנ"ל תוך שחלק מהעצורים נאלצים להשתין בבקבוק, הן השליחה המופרכת ל-5 ימי מעצר בית (פגיעה חמורה הן בזכות לחירות והן בזכות לכבוד האדם) והן הרחקת המפגינים המשוחררים ממוקדי ההפגנות (פגיעה חמורה הן בזכות לחירות והן בזכות לכבוד האדם) – כל אלו הם ביטוי לפגיעה חמורה בכבוד האדם.

5

וכעת הגענו לעיקר: זכות היסוד להפגין אינה רק זכות יסוד כדוגמת זכויות היסוד דלעיל. היא גם זכות יסוד שמונחת בתשתית המשטר הדמוקרטי. היא זכות יסוד שטמונה בליבת המשטר הדמוקרטי. היא זכות יסוד, שביחד עם הזכות לבחור ולהיבחר ולצד מכלול דרכים נוספים למימוש חופש הביטוי הפוליטי, מצויה בלב של הליבה של שיטת המשטר הדמוקרטי. אין דמוקרטיה ללא חירות הפגנה. ואין חירות הפגנה ללא דמוקרטיה. זוהי זכות-על שמאפשרת במידה רבה קיומן של זכויות אחרות.

לכן הפגיעה בה חייבת להיות זהירה במיוחד. אם בכלל. לכן הפגיעה בה חייבת להתבצע בצורה עדינה, מידתית, מאוזנת ורגישה מאד. לכן האיזון בינה לבין זכויות יסוד מתנגשות (הזכות לפרטיות, ביטחון הציבור, חופש התנועה של הרכבים בכבישים ועוד) חייב להיות איזון נבון שמשתנה בהתאם לנסיבות הספציפיות, אך לעולם הוא חייב לכלול את ההכרה שמדובר בזכות יסוד שמונחת בתשתית המשטר הדמוקרטי.

תפילה יכולה לטמון בחובה דין וחשבון אישי של המתפלל כלפי בורא עולם, לשיטתו של המתפלל. הפגנה פירושה דרישת דין וחשבון מראשי המדינה. הגבלתה חייבת להיות מוצא אחרון (אם בכלל) גם בתנאים הכי קשים. והיא חייבת להיעשות משיקולים טהורים וענייניים.

זכות היסוד להפגין מצויה בלב של הליבה של שיטת המשטר הדמוקרטי. אין דמוקרטיה ללא חירות הפגנה. ואין חירות הפגנה ללא דמוקרטיה. זוהי זכות-על שמאפשרת במידה רבה קיומן של זכויות אחרות

לכן ניסיונו של ראש הממשלה להגביל בצורה בוטה את זכות ההפגנה מטעמים אישיים, פוליטיים, זרים ובלתי ענייניים, הוא דבר חמור במיוחד. דבר שפל במיוחד. דבר מסוכן במיוחד. לכן ההשוואה שקורמת עור וגידים בין מדינת ישראל לבין טורקיה והונגריה. ואף מילה על הגדה המערבית.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.