אפתח בווידוי מוזר: כשגידלתי ילדים אהבתי את החופש הגדול. נכון ששמחתי ב-1 בספטמבר, אני לא קדושה, וגם עבדתי, כלומר ג'ינגלתי כמו חיה רעה כדי לא לסבלט אותם לחודשיים, אבל לא זחלתי אליו מרוטה ואובדנית כמו בדור הנוכחי.
נכון שזה היה דור טרום מסכי תבערה, אבל מצד שני לא הייתי קבלן בילויים והחופש היה, ובכן, חופש. בבית וברחוב (היה פעם דבר כזה, רחוב. ושיחקו בו), קייטנות עממיות שוקו ולחמניה, הרבה ים, סופ"שים באוהל על חוף כלשהו, ולסיום סיומת: שבוע באילת. ככה היינו פעם. פרימיטיבים. חדי העין בטח שמו לב למוטיב החוזר: ים. אצלנו זה היה מנהג דתי.
הימים ההם חלפו לבלי שוב וגם אנחנו לא ספרינג צ'יקנ'ס, תודה לאל, ואף קיבלנו הוכחה לכך ביום הסבא בביה"ס של נכדתי, שם חזינו בהצגה שהפצירה בנו להיזהר בכביש, ומי שלימדנו לחצות בבטחה היה עולל בגיל העמידה. כל עבודה מכבדת את בעליה, גם עבודה בעיניים.
מה שאני רוצה לומר זה שהזמן רץ, הילדים גדלו, פרו ורבו ועשו חיל, עקרו הרים וטחנו שעות בעבודה אבל אז בא החופש הגדול והחזיר אותם לתקופת האבן. הבעיה נותרה רעננה כמי פלג זכים. אמא ואבא בעבודה והחופש נופל על הארץ כמו סקאד. חדש מהניילונים.
יום אחרי שמערכת החינוך נפרדה משנ"ץ הלימודים לצלילי 'שבט אחים ואחיות' (רכשתי גז מדמיע למקרה שמישהו יפצח שוב בשורות המאוסות) חוזרים התלמידים לרצות את עונשם בבית הספר שעבר למתכונת כלא פתוח, כי ההורים עובדים, ואחרי שחרור על תנאי עוברים לפיקוח קצין מבחן בקייטנות-נושא יקרות אש, כי ההורים עובדים, ובתום הקייטנות יידרדרו לתחתית שרשרת המזון שזה סבתא, למה יש לך עיניים כאלה גדולות? כי אני עייפה, זה למה.
הנה מוטלות גופותינו שורות שורות בחופש הגדול, ואנחנו עוד כמהנו אליו פעם, כשסבתא היתה משהו שהזדקן בנחת ולא הלך מכות עם סבתות אחרות בג'ימבורי.
אבא ואמא במחנות עבודה. מישהו צריך לממן את כל העושר התרבותי הזה. יש שניצלים במקרר ופתיתים בחמגשית. אם שרה יכולה, גם אתם תאכלו אותה. לשגב משה יש מתכון נהדר, תתארגנו על נעל, זה מעולה עם פתיתים, ואם רציתם פגרה – תרוצו לכנסת. נבחרים ונחים. אבל עד אז, כל ה-%ין ביולי-אוגוסט.
ישראל היא מעצמה, תשאלו את טקס הדלקת המשואות, רק השבוע קנו לנתניהו 8 לימוזינות! לא אחת, לא שתיים, שמונה! אחת תטוס לירח, אני מקווה, הרי כמעט הגענו לשם עם דוד-שמש מצופה נצנצים, אין כסף לשטויות, השקענו גם במטוס לראש הממשלה, 780 מיליון אבל לו זה עולה יותר, והוא גם מדבר אנגלית עם מבטא.
אנחנו אומת סטארטאפ, אי אפשר לעבור ברחוב בלי לדרוך על אקזיט חדש, יש לנו מפציץ חמקן שנשוי לפסיכולוגית ילדים מוערכת בשירות הציבורי, פצצות חכמות ועם טיפש ובכל שנה מחדש אנחנו מגיעים לחופש הגדול חסרי אונים כמו גור כלבים עיוור עם שיר בלב: שבט אחים ואחיות, בלי דרוזים. יאיר יתפוצץ עליכם.
אבל אף אחד לא אשם חוץ מאמא, היא הייתה צריכה להישאר בבית עם הסינר והקציצות אבל היא לא ממושמעת. מכירים את שיר הילדים 'אבא הלך לעבודה, הלך, הלך אבא, ישוב עם צאת הלבנה'? אז עכשיו אמא. יש לה גם סולם, מגיע כמעט עד שמיים. הפמיניסטיות האלה, רק קריירה בראש שלהן.
ועכשיו הילדים לבד בחופש ומי שמגדל אותם זה הרוח של סבתא, ואייפון. רק ליאיר נתניהו יש סידור ותראו איזה יופי הוא גדל. זה כל כך לא צודק! מצד שני אין לו סבא וסבתא, מי ישמור עליו? איוב קרא?
יש לי רעיון להורים, עכשווי ועם זאת מאוד שבט אחים ואחיות. מצדי תקראו לזה תכנית יאיר: העם דורש מאבטח לכל ילד, ולפחות עד גיל 30. קצת דמי כו..כיס, אולי איזה בן של קובי מיימון בצד. על הלימוזינה אנחנו מוותרים. עם הנצח יסתפק בקורקינט.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
מוקדש לזכרם של דניאל יעקב ויעל
אחת מפרשות השבוע האחרונות, פרשת מצורע (אפריל 2024), מתארת את הכניסה האחורית לתפקיד הכהנים ושבט לוי. בעוד שהעבודה בבית המקדש (הקרבת הקורבנות, המנחה ועשבי הריח) נעשית בכניסה הקדמית, המקום שבו העם הנמצא בעזרה מביט בכהנים ובלוויים בהשתאות – הרי שהפרשה מתארת את הדרך שבה הלוויים מתעסקים במצורעים ובזבים. אנשים שהקהילה אינה חפצה להכיר ולראות אותם, והתורה מצווה להוציאם אל מחוץ למחנה.
ד"ר יקיר אנגלנדר הוא מנהל תוכנית המנהיגות "גוונים" בארגון IAC (Israeli-American Council), מלמד בבית הספר לרבנות AJR בניו יורק ומתגורר בקהילה בפילדלפיה. יקיר גדל בחסידות ויז'ניץ, היה בין המקימים והמנהלים של תנועת הנוער הבין-דתית Kids4Peace בירושלים, ומקדיש את עצמו למיסטיקה, למגע וליצירת חיבורים בין עולמות ותרבויות. שני ספריו עוסקים בשאלות סביב מקום הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי והחרדי. הוא חקר באוניברסיטאות Northwestern, Harvard ובמכון שלום הרטמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עשית סלט.
כמובן שאתה טועה לחלוטין. המשמעות של שבט לוי היא הרבה יותר פשוטה, זהו שם למי שמלווה את ספר תורת משה.
כל השאר אלו אלמטים שהוספת מטעמייך אתה לדברים הכתובים. שאני מזכיר, שאין להוסיף או לגרוע מהם דבר וזאת כדי להצליח להבין מה הם אומרים.
אתם צריכים להבין, נגמרו הזמנים שבהם כל חצוף מנסה להפוך את התורה לקדשה (עיין ערך מיכל כלת יהודה). ואם הבנת את דברי, אולי תצליח להבין את דברי הסופר כאשר הוא אומר: "הכזונה יעשה את אחותנו"? כי זה שאתה עשית עם הפירושים שלך. הפכת את התורה לנפקנית שמתאימה את דבריה לגחמות הפירושיות של אנשים כמותך.
לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כולם יודעים שנתניהו לא הגון, שקרן, ומעדיף את טובתו האישית על טובת המדינה. כולם יודעים שבמשך 15 שנים נתניהו בנה את החאמס והעביר לחאמס מזוודות עם מאות מליוני דולרים במזומן. כולם יודעים שנתניהו וממשלת החורבן ניסו להפוך את ישראל לדיקטטורה ונכשלו. כולם יודעים שנתניהו וממשלת החרפה הם האחראים המרכזיים לחורבן של ה 7 באוקטובר ולכישלון המדיני המהדהד מאז ועד היום
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם