בקרב עמיתיי לשמאל המדיני מתקיים ויכוח על השלכות "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות, בחריין וסודאן – על הסוגייה הפלסטינית שיקרה לליבנו.
יש בינינו החושבים, שהסכמים אלה משמעותם זניחת הסוגייה הפלסטינית ויצירת מצב חדש בו ישראל יכולה להמשיך את הכיבוש הרעיל מבחינה מוסרית ודמוגרפית מבלי לשלם על כך מחיר, ואפילו להשיג לכך לגיטימציה אזורית על ידי נורמליזציה של יחסיה עם המדינות הערביות באזור.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
עד רגע זה, ככל הידוע, שום שר בממשלה לא התקשר לעמית סוסנה וביקש סליחה, הודה לה על עמידתה בזוועות השבי והביע את הוקרת ממשלת ישראל לאזרחית שהמחדל נחרט בגופה. בוודאי לא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
צריך להדגיש. ישראל למודת מלחמות ושבי של לוחמים, אבל מעט מאוד נשים נפלו בשבי במהלך מלחמות ישראל. האירוע הידוע מתש"ח הוא נפילת גוש עציון. כ-160 איש נטבחו בידי הלגיון הערבי, ועשרות אזרחים ובהם נשים רבות נפלו בשבי הלגיון. עשרות נשים חששו מאונס כאשר ההמון ניסה לחטוף אותן מידי הלגיון, אך לפי עדויות הלגיון קיבל הוראה מהמלך הירדני לנהוג לפי אמנת ז'נבה ולא לגעת בנשים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
בזמן שמספר האזרחים הישראלים החיים שנחטפו על ידי חמאס לעזה הולך ופוחת, נחטפה גם מדינת ישראל על ידי ממשלת יהודה. זה לא רק העימות הבלתי נתפס עם האמריקאים של ראש הממשלה שמקריב את הנכס המדיני החשוב ביותר שלנו כדי להחזיק בשלטונו, או המסמוס המכוון של עסקאות החטופים, זו גם הנכונות למלא כל גחמה של שותפיו הקיצוניים ולהחדיר את המשיחיות באופן עמוק אל תוך משרדי הממשלה.
* * *
ביולי האחרון הוצגו לראשונה באתר הארכאולוגי תל שילה שבגדה המערבית, הפרות האדומות שהוטסו לארץ מטקסס. תחקיר של "עיר עמים" דגל אדום חשף אז את מעורבות רשויות המדינה בהבאתן של הפרות האדומות לארץ.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תגיד הבורות מדברת ממך. נולדת למדינה מוכנה מפנקת מחבקת ובטוחה. האגו עלה לך לראש כאילו אנו אומה שכובשת. אין יותר בורות ממי שבז לעובדות ההיסטוריה ולמי שכלוא בביטויים שארגון טרור שדחף בכוח שקר שהוא עם. ארגון טרור שעדויות מוכחות על הקמתו למטרה אחת ברורה להתיש את ישראל מבפנים לאחר הפסדים במלחמות של מדינות ערב. עשרות אנשי דת מוסלמים יוצאים עוד ועוד בהצהרות על כך ועל האמת שארץ ישראל שייכת כולה לעם ישראל אפילו לפי הדת שלהם. ורק גאוותנים מפונקים או מוכי גורל שהושפלו עד עפר בשואה והעבירו את הרגשת השיפלות הזאת לילדיהם שהם מרגישים אשמים שהם נושמים בכלל. מצויים באפקט שטוקהולם הידוע בשיא הדרתו. וחיים בתסבוך מתמיד של נשיאת לאום ישראלי יהודי אך בזים לארצם ולמולדת שעובדותיה חקוקים בכל סלע בארץ עוד מלפני קום דת האסלם בכלל. כל שכן העם המומצא. מפונקים כמוך המרשים לעצמם על חשבון חיי אזרחי המדינה אחרים לשאת בעול הוותרנות המיותרת והטפשית. לארגון הטרור והעם המומצא יש לאן ללכת ולחזור. יותר נכון למדינות ערב מהם פלשו לארץ ישראל עת היינו בגלות ארוכה. זה שהנכם לא בעלי זיכרון מוחשי לכך בגלל שנותרנו בגלות כמה דורות זה עדיין לא משנה את העובדה על שייכות המדינה כולה לעם היהודי. ארגון הטרור בחר לפלוש לכאן והם צריכים לשאת באחריות ולהתפנות או לקבל את מרות מדינת ישראל בדומה לערביי ישראל ואף יותר. האמת שלפני הסכמי אוסלו מצב זה כבר נבנה. ורק הרפסנות הביאה להתנגדות אלימה אנחנו בעצם חינכנו אותם איך להלחם בנו ושכנענו אותם להאמין בשקר שלהם שדחפו לנו ובאופן אבסורדי ביותר
תודה נדב,
אני שותף לגמרי לאופטימיות שלך שהסכמי אברהם עשויים לשנות את האווירה והשיח במזרח התיכון. אני חולק עליך שפתרון 2 המדינות היו הדרך היחידה. לדעתי הרעיון גז לפני 20 שנה ולא בגלל המתנחלים והסרבנות הישראלית אלא בעיקר ההתנגדות הפלשתינית. אני מפנה אותך לעבודה של ניר ברעם, בספר ובסרט הארץ שמעבר להרים. התרומה של הסכמי אברהם בחזית הפלשתינית היא תבוא מההבנה שהם הולכים ומבודדים, והדרך היא פיוס והשלמה עם היישות הישראלית. כשתקום "שלום עכשיו" פלשתינית ותנועות פיוס אחרות, כשאפשר יהיה לעשות הסכם הכולל השארת ההתנחלויות והבטחתם, הסרת החומות ופתיחת הכבישים לכולם, יהיה על מה לדבר. בינתיים איך שהו נראה דווקא שהזמן דווקא פועל לטובתנו, למרות המחיר המוסרי והאנושי הכבד שאנו משלמים בכיבוש. עוד קצת נחישות וזה יקרה.
נדב אתה צודק במאה אחוז, אבל יש כאלה בקב' גיל שלי שלא יכלו ללמוד ערבית, כי השפה הערבית הייתה תנאי לציון גבוה באנגלית, וכן הלימודים היו בשפה הספורותית ולא המדוברת, עכשיו בוטלו השפה הערבית בבתי הספר