סודות וסקרים

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

מינה צמח (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח
עדי שריד (צילום: יח"צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
עוד 1,174 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 22 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־625 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

ארה"ב תקפה באיראן את אתרי הגרעין בפורדו, נתנז ואספהאן; טראמפ: "עכשיו הזמן לשלום"

טראמפ בנאום לאומה: "מתקני ההעשרה המרכזיים של איראן הושמדו לחלוטין" ● נתניהו: הבטחתי להשמיד את מתקני הגרעין – ההבטחה קוימה ● פיקוד העורף החמיר את ההנחיות בכל הארץ; המרחב האווירי של ישראל נסגר שוב ● עינב צנגאוקר: "בשלה העת" להחזיר את החטופים ולסיים את המלחמה בעזה

עוד 15 עדכונים

מדינת ישראל הפכה אותנו לקו ההגנה האחרון שלהם

נתונים שחשפנו לאחרונה מראים כי בישראל חיים כיום 72,000 פליטים ומבקשי מקלט שנמלטו ממלחמות ורדיפות, והם מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן. מחד – איומים ביטחוניים וכלכליים זהים לאלה שמתמודדים איתם כל הישראלים, ומאידך – הדרה מהגנות בסיסיות ודחיקה לשולי החברה.

85% מהם חיים באי-ביטחון תזונתי, לעומת 21% מהאוכלוסייה הכללית, ו-56% בחוסר ביטחון תזונתי חמור – פי חמישה מהממוצע הלאומי. אלה לא רק מספרים – זו מציאות חיים בלתי נסבלת של בני אדם, משפחות, ילדים, שחיים כאן, בינינו.

עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, המעניקה זה 17 שנים שירותים פסיכו-סוציאליים לקהילת הפליטים ומבקשי המקלט ופועלת לקידום זכויותיהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
יש לי איזו הרגשה עמומה שעמוק עמוק בתוכך מסתתרת גזענות. מסתננים בלונדינים תכולי עיניים הם 'מהגרי עבודה' ושחורי עור מקורזלי שיער הם 'פליטים'. אפילו בתמונה שמאיירת את המאמר מצולמים רק שחור... המשך קריאה

יש לי איזו הרגשה עמומה שעמוק עמוק בתוכך מסתתרת גזענות. מסתננים בלונדינים תכולי עיניים הם 'מהגרי עבודה' ושחורי עור מקורזלי שיער הם 'פליטים'.
אפילו בתמונה שמאיירת את המאמר מצולמים רק שחורים.

עוד 740 מילים ו-2 תגובות
אמיר בן-דוד
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עיר מקלט

המערכה עם איראן החזירה את המקלטים הציבוריים למרכז העניינים, וחידדה עד כמה רוב העיריות מחמיצות את הפוטנציאל שלהם בימי שגרה ● שר האנרגיה חולם על היום שבו ישראל תחזור לקנות נפט מאיראן ● אחרי האירוע בבז"ן, דמיינו מה היה קורה אם מכל האמוניה במפרץ חיפה היה עדיין מלא ● וארטיק נהדר אחד שמצליח להמתיק ימים מרים של מלחמה

עוד 1,473 מילים

בידוד מדיני אינו גורל, הוא בחירה

המערכה מול איראן הביאה לדחיית הוועידה הבינלאומית למימוש פתרון שתי המדינות, שהייתה אמורה להיערך השבוע במטה האו"ם בניו יורק, אבל אסור שניתן למי שמבקשים להסית אותנו מהעיסוק במציאת פתרון לסוגיה הישראלית פלסטינית, להצליח במבוקשם.

הוועידה המתוכננת היא יוזמה משותפת של ערב הסעודית וצרפת בהשתתפות מדינות נוספות, שמטרתה לקדם צעדים מעשיים לפתרון הסכסוך ושפיכות הדמים. צרפת וסעודיה נחושות לערוך את הוועידה ברגע שיתאפשר, אבל ישראל שוב אינה חלק מהשיח. כי מבחינת ממשלתה הנוכחית, עצם אזכור פתרון שתי המדינות, מהווה סיכון לשרידותה הפוליטית.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

נעמי שטרנברג היא פעילת שלום וזכויות נשים. מנהלת תחום סכסוך ומגדר ביוזמת ז׳נבה, ומנהלת שותפה של קואליציית שתי המדינות. דוקטורנטית לפסיכולוגיה של הסכסוך הישראלי פלסטיני באוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני בהיסטוריה של המזה"ת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 734 מילים

למקרה שפיספסת

המהפך השלטוני באיראן כבר החל לפני המלחמה

עם ההצלחה, בא התיאבון: בישראל כבר מדברים בגלוי על הפלת המשטר באיראן כמטרת המלחמה ● אלא שהמלחמה לכל היותר תאיץ תהליך שכבר היה בעיצומו ● אנשי הקו השמרני נדחקו לשוליים כמעט בכל רמות השלטון, וכאשר המחנה הפרגמטי יתעשת - הוא ינסה לקחת את המושכות ולהביא להפסקת אש ● בכל תצורה שתלבש, קווי המתאר של התרחיש ברורים: מהפכת 1979 תגיע לקיצה ואיראן תדמה לרוב שכנותיה בעולם הערבי

עוד 1,258 מילים ו-1 תגובות

סיפור לשבת פכים קטנים ממלחמה גדולה

"אז נדבר ביום חמישי הבא?" אמרתי לו בסיום השיחה.
"אהה, נדבר ביום חמישי הבא", הוא אמר ואז הוסיף: "אם עדיין נהיה בחיים".

כי החיים הם רולטה – ובישראל על אחת כמה וכמה. בית קזינו ממוצע בלאס-וגאס מכיל כמות הימורים קטנה יותר ביממה מאשר החיים בישראל ביום רגיל. ועכשיו אנחנו משתתפים מדי יום ביומו בהימור הגדול מכולם – רולטה רוסית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,150 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
היום ה־624 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

מקורות: ישראל עדכנה את ארה"ב כי תוכל לפעול נגד פורדו לפני תום הדדליין של טראמפ

דובר צה״ל: "יכולות שיגור הטילים של האיראנים היום רחוקות מהיכולות שהיו להם כשיצאנו למבצע" ● פיקוד העורף: אין שינוי בהנחיות, מערכת החינוך תישאר סגורה ● הערכה: יותר מ-200 משגרי טילי קרקע-קרקע איראנים הוצאו משימוש ● אל על נערכת להפעיל טיסות יוצאות לאירופה, ארה"ב והמזרח הרחוק ● בסיוע כוחות הביטחון בקפריסין: סוכל פיגוע איראני נגד ישראלים

עוד 24 עדכונים

האם ישראל באמת יכולה לשנות את איראן?

הישגי צה"ל באיראן עוררו אופוריה – אבל גם הרבה מאוד היבריס ופייק ● השחיתות אכלה את איראן מבפנים, ופתחה את הדלת למוסד ● מדינות ערב שגינו את ישראל חוששות מהסלמה אזורית, שתסכן את החזון הסעודי למזרח תיכון חדש ● והשבוע ב-2007: חמאס משתלט על רצועת עזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע סוער במיוחד במזרח התיכון

עוד 1,345 מילים

לא ברחנו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לימי מלחמת המפרץ הראשונה, כשגיחת סוף שבוע שנועדה "לאוורר את הילדים בכפר" מהטילים שנפלו ברמת גן הפכה למנוסת פליטים עמוסת חפצים, כולל שמיכות הפוך של אשתי והילדים

עוד 1,317 מילים

סולברג לוחץ על הגז: מינוי זיני לראש שב"כ נכנס למסלול מהיר

המשנה לנשיא העליון הורה לדון במהירות בעתירה המבקשת לעקוף את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ולמנות את דוד זיני לראש שב”כ ● ההחלטה מותירה את כל האופציות פתוחות – אך גם מאותתת על נכונות בג”ץ להכשיר את המהלך בניגוד לעמדת היועמ"שית ● פרשנות

עוד 795 מילים ו-1 תגובות
היום ה־623 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

טראמפ לא ממהר לדרוש מישראל להפסיק את התקיפות על איראן: "היא מנצחת"

בצה״ל מרגיעים: אין מחסור במיירטים להגנה האווירית ● צה״ל תקף משגרים של חזבאללה בלבנון ● ילנה זדובסקי בת ה-51 מתה מדום לב בכניסה למקלט; 3 פצועים קשה ו-18 קל במטח האחרון מאיראן ● בכיר איראני: לא נסכים לאפס העשרה ● צה״ל חיסל את ראש מערך הכספים בזרוע הצבאית של חמאס ● הרמטכ״ל: נדרשת מוכנות למערכה מתמשכת באיראן

עוד 72 עדכונים

כ"ץ תוקף את איראן מימין

בזמן שנתניהו מסתייג מהכרזות בומבסטיות, שר הביטחון מצהיר שחיסול חמינאי הוא מטרה רשמית של מבצע "עם כלביא" – ומסמן קו לוחמני ופופולרי בליכוד ● כ"ץ ואחרים מריחים פריימריז באוויר ונאבקים על תשומת לב – וההשלכות של איומים כאלה נזנחות לטובת מסר ברור לבייס: אנחנו כאן כדי להכריע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 778 מילים ו-2 תגובות

"אנשים מסתתרים בחדרי מדרגות כי זה כל מה שיש"

מתוך מאות המקלטים בירושלים, רק 60 ממוקמים בשכונות פלסטיניות במזרח העיר, וכעת פריסות כבדות של שוטרים וחסימות בטון מקשות עוד יותר להגיע למרחב מוגן ● תושבי מזרח ירושלים, שאין להם לאן לברוח בזמן מתקפות טילים, חוששים מה יקרה אם האסון יכה בשכונות המוזנחות שלהם ● "אם טיל יפגע – שירותי ההצלה לא יוכלו להיכנס, ואנשים לא יוכלו לפנות פצועים"

עוד 1,367 מילים

השמאל והימין הקיצוני בארה"ב מתאחדים נגד התקיפה באיראן

בוושינגטון מתחולל קרב פוליטי נדיר: דמוקרטים פרוגרסיבים ואנשי MAGA מתייצבים זה לצד זה נגד עמדת הניצים הרפובליקאים בנושא התקיפה באיראן ● טראמפ, שעדיין שולח מסרים סותרים, עשוי לספוג מטח פוליטי כבד אם תוכניות המלחמה יתחילו להשתבש ● נתניהו, שבעבר נחשב למנוע ההשפעה המרכזי על הבית הלבן, ניצב כעת בלב מחלוקת אמריקאית חוצת מפלגות ● פרשנות

עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות

נשארים עם "סבא" ו"סבתא" בכל מחיר

האזרחים הפיליפינים בישראל נרצחו, נחטפו, נפצעו ואיבדו את בתיהם מ־7 באוקטובר ועד השבוע – אך רק כאלף, מתוך כ־30 אלף, עזבו את הארץ במהלך המלחמה, ורק 56 הודיעו לשגרירות השבוע כי הם מעוניינים לעזוב ● "הם מתייחסים אל המטופלים כאילו הם ההורים שלהם – והורים לא עוזבים"

עוד 411 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה