סודות וסקרים

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

מינה צמח (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח״צ)
עדי שריד (צילום: יח״צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
עוד 1,174 מילים
כל הזמן // שבת, 15 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יו"ר מועצת יש"ע: נפעל להחליף את נתניהו בראשות הליכוד

נציג המתנחלים אמר עוד: "נתניהו הוא הוליך אותנו שולל לאורך כל השנה האחרונה בנושא הריבונות" ● לימור לבנת: "נתניהו ימין חלש" ● שר האוצר כ"ץ: "סכנת הבחירות חלפה" ● שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני הספידה את פרופ' רות גביזון, שהלכה לעולמה בגיל 75: "ענקית משפט, מורת דרך חכמה ומגדלור של צדק וערכים" ● ניסנקורן: "זכיתי לקבל כמה עצות מהאישה המבריקה הזו. היא הייתה חדה כתמיד"

עוד 11 עדכונים

למה ישראל לא מצליחה להבריא מהקורונה

אני בור ועם הארץ בכל הקשור להתנהגות נגיף הקורונה ושיטות ההדבקה שלו. אין לי מושג רפואי בענייני חיסונים, קטיעת שרשרת הדבקה, מסיכות כאלה או אחרות, שמירת מרחק והתעטשות למרפק. אין לי מושג ירוק אם הוראות משרד הבריאות וקבינט הקורונה הן תכנית רצינית מקצועית או חלטורה כדי לצאת ידי חובה בהתמודדות עם הלחץ הציבורי, הכלכלי והרפואי. דבר אחד ברור לי – ישראל וישראלים לא יכולים להתמודד עם הנגיף.

אני בור ועם הארץ באשר להתנהגות נגיף הקורונה ושיטות הדבקתו. אין לי מושג רפואי בענייני חיסונים והתעטשות למרפק. דבר אחד ברור לי – ישראל וישראלים לא יכולים להתמודד עם הנגיף

ישראל תצטרך להמתין עד שחיסונים יוזרקו לכל אזרחיה ורק אז אולי תוכל לצאת מהקטסטרופה.

הסיבה היא בכלל לא בריאותית.
היא תרבותית.
היא עניין של אופי ובעיקר עניין של משמעת.
כדי להתמודד עם נגיף כל כך מסתורי, מדבק ומסוכן, שאין לו גבולות והוא עובר מפה לפה או מאף לאף, נדרשת משמעת ציבורית.

נדרשת משמעת ניהולית של מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובממשלה.
נדרש תכנון יסודי, קפדני ומקצועי, על בסיס עובדות ומחקר ונדרש כבוד למקצוענות ומילוי הוראות מדוייקות על פי דרישתם של אנשי המקצוע.

הרפואה הישראלית נחשבת לאחת הטובות בעולם, אבל שירותי הרפואה שלנו קורסים. לא בגלל רמת הידע של הרופאים המנתחים או החוקרים, אלא בגלל רמת הטיפול של הממשלה בתקציבים, בכמות המיטות, בשכר אנשי הצוות, בהרעבת מערכת הבריאות במשך שנים ובגרימה מכוונת לגסיסתה על חשבון מה שמעניין את השרים שלנו לפני הדאגה לחיים – רווחים כספיים.

בתרבות הישראלית, 'משמעת' היא מילה עם גוון שלילי. היא לא תנאי הכרחי לקיום החיים. התרבות הישראלית לא מעודדת עומק ויסודיות. אלה נתפסים אצלנו בטעות כבירוקרטיה מיותרת, או מרובעות, ומשמעת נחשבת לדרישה משפילה, לציות של פראיירים. שום ישראלי לא מוכן להיות פראייר, גם במחיר חיי הקרובים לו ביותר.

כך נראים הכבישים עם נהגים חסרי אחריות, ותאונות שבהן פשוט לא מקיימים את חוקי התנועה האלמנטריים. כך נראים אתרי הבנייה עם מעט פקחים, הרבה קומבינות וכיסויי תחת שתוצאתם תאונות יומיומיות. כך נראה למעשה כל השירות הציבורי – בעיריות ובמשרדי הממשלה. חאפלאפ. חאפריות.

נדרשת משמעת ניהולית של מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובממשלה. נדרש תכנון יסודי, קפדני ומקצועי, על בסיס עובדות ומחקר, ונדרש כבוד למקצוענות ומילוי הוראות מדוייקות על פי דרישת אנשי המקצוע

מינוי של עסקנים פוליטיים ולא אנשי מקצוע, הזרמת כספים למשגיחי כשרות ולא לפקחי בנייה. משטרה שלא חוקרת עבירות בנייה, הסתה, מחדלים של ניהול פושע, אלא עסוקה במילוי הוראות פוליטיות לצרכים פוליטיים. משטרה שמתעמרת במפגינים בהנחייה פוליטית, במקום לנהל דו שיח ולהגן על הסדר וזכות ההפגנה, ולהקצות כוחות למה שחשוב באמת כדי להגן על חיינו. משטרה לא ממושמעת.

לישראלים אין תרבות של כבוד לתכנון ומקצוענות. הישראלים מקדשים את החלטורה ואת האלתור. מתגאים בזה. יצחק רבין הגדיר זאת פעם בנאום ה"יהיה בסדר" במכללה לביטחון לאומי. שום דבר לא יהיה בסדר כשמישהו אומר "יהיה בסדר".

מאחורי האלתור מתחבאים ברדק, רשלנות ותקלות, אי מוכנות, עיגול פינה, אי מילוי הוראה, ואסון צפוי מראש. באלתור מקבלים רק מענה חלקי, לא מספק או כושל, ובעצם רק מעט מהמצבים המתרחשים בחיינו הם בלתי צפויים. רוב רובם של חיינו ניתנים לתכנון מדוקדק. אבל ישראל וישראלים מעדיפים לשלם את המחיר במקום להקפיד על משמעת, כללים, נהלים, זהירות ואחריות.

כך מצא נגיף הקורונה בסיס נהדר להתפתחותו, וקצב ההדבקה הישראלי שובר שיאים עולמיים.

ולא שאין בישראל איים של מצויינות. יש. במכוני המחקר, בחיל האוויר, ביחידות המיוחדות בצה"ל, בחדרי הניתוח, באוניברסיטאות בחברות ההייטק, יש מצויינות כי היא הכרח להצלחה.

אי אפשר להמריא עם תקלה קטנה בבטן מטוס קרב. אי אפשר להציל חולה בניתוח לב מסובך אם הרופא הוא עסקן פוליטי. אי אפשר .

אבל בישראל אפשר למנות עסקן פוליטי לשר בתחום רגיש ללא כישורים, רק בשל נאמנותו לראש המערכת – ראש הממשלה. בישראל אפשר למנות לשרה מי שלא הציגה שום קבלות על כישוריה ושום מעשה המצדיק את אמון הציבור ביכולותיה, אבל יש לה קשרים ואמון של מי שממנה אותה.

בישראל ממשלות לא לומדות מטעויות, הן תמיד חוזרות על טעויות. תמיד דואגות לשרידותן ולעזאזל הציבור, בריאותו וחייו.

לישראלים אין תרבות של כבוד לתכנון ומקצוענות. הישראלים מקדשים את החלטורה ואת האלתור. מתגאים בזה. יצחק רבין הגדיר זאת פעם בנאום ה"יהיה בסדר" שלו: שום דבר לא יהיה בסדר כשמישהו אומר "יהיה בסדר"

בישראל שרים מעדיפים להיות נאמנים למי שמינה אותם, גם בעת משבר לאומי, בריאותי, כלכלי או ביטחוני – ולא לעמוד על דרישה למקצועיות, לעובדות, לניהול תקין, מסודר ומתוכנן. איש מהם לא ידפוק על השולחן ולא יסכן את עכוזו כדי לגרום לממשלה להתנהל אחרת.

אבל החיים הרבה יותר מורכבים ומסובכים מהאופי הישראלי ומאופיים של מנהיגי המדינה. אי אפשר לייצר ברשלנות תרופות או תכנית ליציאה ממגיפת הקורונה. אי אפשר להתכונן למלחמה ברשלנות פושעת מקצועית ומנהלית. אי אפשר לנהל מדינה בלי משמעת ציבורית ושלטונית, אחרת התוצאות קטלניות.
לכן ישראל וישראלים לא יוכלו להבריא מנגיף הקורונה. הוא רק דגם זעיר, סמל של מציאות חיינו בכל התחומים האחרים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 733 מילים

היא מקורבת לארגונים היהודיים החזקים באמריקה ● היא מתנגדת להטלת סנקציות על ישראל באו"ם ולהתניית הסיוע הצבאי בהשפעה על המדיניות הישראלית ● אבל גם לסיפוח חד-צדדי, ולמדיניות האמריקאית הנוכחית בנוגע לאיראן ● קמלה האריס, המועמדת החדשה לסגנות נשיאות ארצות הברית, עשויה להפוך בקרוב לאחד הנשים החזקות בעולם ● ואלה עמדותיה בנוגע לישראל ולקהילה היהודית בארה"ב

עכשיו זה רשמי: קמלה האריס היא בחירתו של ג'ו ביידן כמועמדת לסגנות הנשיא. הסנאטורית מקליפורניה, שעשתה היסטוריה כשהייתה לאישה השחורה הראשונה שרצה לסגנות הנשיא, נמצאת עדיין בעיצומה של כהונתה הראשונה בסנאט. אך במהלך שנותיה בתפקידים ציבוריים ובקמפיין שלה לנשיאות, דעותיה עוררו לא פעם עניין (ולעתים גם מחלוקת) בקרב בוחרים יהודים.

האריס, 55 נשואה לעורך הדין היהודי דאגלס אמהוף שיהפוך לבעל היהודי הראשון של סגן נשיא ארצות הברית, אם ביידן והאריס אכן ינצחו בנובמבר.

כסנאטורית, היא יישרה קו עם דעותיו של ביידן בנושא ישראל: להאריס קשרים הדוקים עם איפא"ק, הלובי הפרו-ישראלי הגדול בארה"ב, ובניגוד לדמוקרטים אחרים, היא מתנגדת להתניית הסיוע האמריקני לישראל בהשפעה על מדיניותה.

במהלך הקמפיין שלה לנשיאות, האריס בידלה עצמה לא רק מהאגף השמאלי במפלגה שלה, אלא גם מדמוקרטים מתונים, כאשר התנגדה בתוקף לכל ניסיון להצביע נגד ישראל באו"ם או אפילו למתוח ביקורת ציבורית נוקבת נגד הצהרות או מעשים של ממשלת ישראל.

ג׳יי סטריט, השדולה הפרו-ישראלית הליברלית יותר, נמנעה מלתמוך בהאריס כאשר התמודדה לסנאט, זאת למרות שהשדולה תומכת בכמחצית מהסנאטורים הדמוקרטיים ואף בג׳ו ביידן, אשר מחזיק גם הוא בעמדות מתונות כלפי ישראל. ביידן הצהיר לא פעם כי אינו מאמין שיש מקום לפערים כלשהם בין ארצות הברית וישראל בנושאים דיפלומטיים.

קמלה האריס עם בעלה ואחייניתה, 2019 (צילום: AP Photo/Tony Avelar)
קמלה האריס עם בעלה ואחייניתה, 2019 (צילום: AP Photo/Tony Avelar)

בכל הנוגע לאיראן, הקו של האריס זהה לזה של כל הדמוקרטים – היא תומכת בחזרה לעסקת הגרעין עם איראן, הסכם שיהודים שמרנים רבים בארצות הברית רואים כשורש כל רע ומאמינים שהוא יאפשר לאיראן להצטייד בנשק גרעיני. בעניין זה אין כל פער בינה לבין ביידן, אשר היה חלק מממשל אובמה אשר הוביל לחתימה על עסקת הגרעין ב-2015, למרות התנגדות נחרצת מצד ישראל.

"עסקת הגרעין אינה מושלמת, אבל היא בהחלט הכלי הטוב ביותר שיש לנו כדי למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני ולמנוע סכסוך צבאי הרה אסון במזרח התיכון", כתבה האריס בשנת 2018, לאחר שטראמפ הכריז על פרישתה של ארצות הברית מהעסקה. "כפי שהקהילה הבינלאומית והצוות לביטחון לאומי של הממשל אישרו מספר פעמים, איראן עדיין עומדת בתנאי ההסכם. כל עוד אין הפרה איראנית, תהיה זו פזיזות לבטל את ההסכם מבלי להציג תכנית כלשהי כיצד להתקדם".

קמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית לסגנות הנשיא (צילום: טום וויליאמס/CQ Roll Call via Getty Images)
קמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית לסגנות הנשיא (צילום: טום וויליאמס/CQ Roll Call via Getty Images)

בדומה למחוקקים דמוקרטים רבים אחרים, האריס מתנגדת לסיפוח חד-צדדי בגדה המערבית. היא כתבה ביוני לטראמפ, כי הסיפוח "יפגע בסיכויים להשגת פתרון של שתי מדינות באמצעות משא ומתן". עם זאת, היא לא הצטרפה למכתב שעליו חתמו סנאטורים אחרים, אשר קבע כי סיפוח יפגע ביחסי ישראל-ארה"ב.

האריס, אשר שימשה בעבר כתובעת הכללית של קליפורניה, מתארת את עצמה כפרוגרסיבית אך ידועה בגישתה הקשוחה בענייני פשיעה. גישה זו אמנם הקשתה עליה לזכות בתמיכת בוחרים פרוגרסיביים, אך עשויה להיתפס כיתרון אצל יהודים אמריקנים המודאגים מסדרת המתקפות האנטישמיות של השנים האחרונות, לרבות הירי בבית הכנסת בפיטסבורג, שבו נהרגו 11 אנשים ב-2018.

קמלה האריס בתחילת דרכה הציבורית ב-2004 (צילום: AP Photo/Marcio Jose Sanchez)
קמלה האריס בתחילת דרכה הציבורית ב-2004 (צילום: AP Photo/Marcio Jose Sanchez)

כתובעת המחוזית של סן פרנסיסקו, האריס הקימה יחידה נגד פשעי שנאה, וכתובעת הכללית של קליפורניה היא דיווחה בשנת 2012 שפשעי שנאה נגד יהודים היו פשע השנאה על בסיס דתי הנפוץ ביותר במדינה.

בסנאט, קראה האריס ליצירת מנגנון דיווח יעיל יותר למעקב אחר פשעי שנאה ועזרה להעביר החלטה שנקבה במוסדות דתיים כיעדים אפשריים לפשעי שנאה.

מחוץ לחיים הפוליטיים, לבעלה דאגלס אמהוף יש שני ילדים יהודים מנישואים קודמים. אמהוף הוא מגדולי התומכים באשתו, בעיקר בזירת הקרבות של טוויטר.

עוד 482 מילים

לפני 19 שנים היא רצחה את בתי, היום היא כוכבת

לפני 19 שנים בדיוק אחלאם תמימי תכננה וסייעה לבצע את הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, שבו נהרגה גם הנערה מלכי רוט ● משם, היא מיהרה לדווח על האירוע בערוץ הטלוויזיה הפלסטיני שבו עבדה ● כיום, תמימי מנהלת חיי סלבריטאית ראוותניים בירדן, מבלי שהביעה כל חרטה ● הוריה של מלכי מנהלים מאבק עיקש כדי להביא להעמדתה לדין בארה"ב ● בטור אישי כותב אביה ארנולד על רגעי הכאב והתקווה

עוד 1,547 מילים

היסטוריה אבודים במאוריציוס

בדצמבר 1940, אספו הבריטים 1,580 גברים, נשים וילדים יהודים ממחנה המעצר בעתלית והעבירו אותם לשתי ספינות ● משם הם גורשו לאי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי ● עם הגעתם למושבה הבריטית, נכלאו הפליטים - שנמלטו מאירופה הנאצית רק שלושה חודשים קודם לכן - למשך חמש שנים ● 75 שנים אחרי שחרורם, חוקרת ישראלית שופכת אור חדש על הפרשה, שחלקם של הנאצים בה עדיין לא התגלה במלואו

עוד 1,714 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ירועננו החזון וההמנון

מידי שנה, בטקס יום הזיכרון, בעין דומעת ולב דואב, כולנו עומדים ומדקלמים את ההמנון בהתרגשות רבה. בשנים האחרונות במעמד הזה אני מרגיש, שהבית:

"עוד לא אבדה תקוותינו"

מעורר בי דיסוננס הולך וגדל. החזון והתקווה התגשמו, אבל הדמוקרטיה ההולכת ונשחקת מידי יום ביומו כבר שנים רבות, שוחקת את התקווה להמשך קיומו של הבית השלישי.

מידי שנה, בטקס יום הזיכרון, בעין דומעת ולב דואב, כולנו עומדים ומדקלמים את ההמנון בהתרגשות רבה. בשנים האחרונות במעמד הזה אני מרגיש, שהבית: "עוד לא אבדה תקוותינו", מעורר בי דיסוננס הולך וגדל

במצב בו ראש ממשלה, ונשיא המדינה, ושרים, וחברי כנסת, ורב ראשי, ומנהיגים כלכליים ואחרים מכל שדרות הציבור הורשעו בבית המשפט ומרצים את עונשם, וראש ממשלה מכהן נאשם בחמורות שבעברות בספר החוקים שלנו, והפילוג והפערים בעם הולכים וגדלים בהובלתה ובעידודה של המנהיגות במדינה, ועוד כהנה וכהנה, איך אפשר לעמוד ולדקלם בהתרגשות את המילים – "עוד לא אבדה תקוותינו"? וזאת, בערב יום הזיכרון למיטב בנינו שהקריבו את חייהם, כדי שבאמת תהיה לנו תקווה בארץ הזאת. סתירה זו אומרת דרשני!

ההמנון חובר בשלהי המאה ה-19 כאשר עדיין רוב רובו של עמנו היה בגולה, ובזמנו מילות ההמנון ביטאו את החזון והערגה של עמנו לשוב לארצו אחרי גלות כל כך ארוכה. אבל, העם היהודי כבר שב לארצו, והחזון צריך להתעדכן. "היתרון" היחיד של ההמנון הזה כיום, שהוא מתאים למצב בו תישחק הדמוקרטיה עד כדי כך, שהכול כאן יתפרק ושוב חלילה נחזור לגלות, והדורות הבאים ייחלו גם הם לשוב לציון – ויוכלו לשמר את ההמנון הזה. חזקה על אבות אבותינו שלא לכך הם התכוונו.

את ההמנון כל אזרח בישראל וכל יהודי בתפוצות לומד לדקלם מגיל הגן, וזה מלווה אותו לאורך כל ימי חייו בהרבה מאוד טקסים. אבל משום מה, בגן הילדים ובבית הספר לומדים בעיקר לדקלם את ההמנון, אבל לא דנים בו ובתכניו, וזו החטאה של  המטרה לשמה הוא חובר – להיות מאחד ומלכד ומסמל את חזונו ושאיפותיו של עמנו. אכן, מיום שחרב הבית השני ועד לפני כמאה שנים, המילים בהמנון:

"ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה ….התקווה בת שנות אלפיים"

התאימו לחזונם ושאיפתם של אבות אבותינו במשך אלפיים שנות גלות, לשוב לציון. אך משקמה והתבססה המדינה ורוב יהודי העולם חיים בארץ וכל יהודי בתפוצות שרוצה לעלות לארץ יכול לעשות זאת מכוח חוק השבות וגם להתקבל כאן בברכה, מילים אלה כבר לא רלוונטיות, והחזון וכל מה שנגזר ממנו צריכים להתעדכן ולשמש מורה דרך ומצפן, לכל אזרח ואזרחית, לכל מנהיג ומנהיגה ונבחר ונבחרת ציבור בארץ, ולכל היהודים בתפוצות באשר הם.

"היתרון" היחיד של ההמנון הזה כיום, שהוא מתאים למצב בו תישחק הדמוקרטיה עד כדי כך שהכל כאן יתפרק וחלילה נחזור לגלות, והדורות הבאים ייחלו גם הם לשוב לציון. חזקה על אבותינו שלא לכך התכוונו

הגיע הזמן שגם נפיק לקחים מההיסטוריה הארוכה מאוד של עמנו, נבין היכן היו נקודות הכשל וננסה לא לחזור עליהן. האסונות הגדולים שפקדו את עמנו אירעו עקב כשלים ערכיים ופילוג בתוך העם. הבית הראשון חרב על השחיתות:

"איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה ועתה מרצחים.  כספך, היה לסיגים; סבאך, מהול במים. שריך סוררים, וחברי גנבים כלו אהב שחד, ורודף שלמונים; יתום לא ישפטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם". ישעיהו פרק א'

והבית השני חרב על השיסוי, הפילוג ושנאת חינם:

"על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים". תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נה.

כיום, כשהדמוקרטיה הולכת ונשחקת ואין חזון:

"באין חזון יפרע עם". משלי פרק כט

על מנת באמת לשמר את התקווה, יחד עם החזון גם ההמנון צריך להתרענן, ולהכיל מוטיבים הנגזרים ממגילת העצמאות (החזון של מקימי המדינה) ומוטיבים נוספים, כגון:

"ומנהיגנו ראויים, ועמנו מאוחד, ובליבנו שאיפה ותפילה לשלום בתוכנו ועם שכננו, וכחזון הנביאים להיות אור לגויים". ואז לסיים במילים: "עוד לא אבדה תקוותינו להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

המנון עם מוטיבים כאלה, שכל ילד וילדה ילמדו לדקלם בגן ובבית הספר וידונו בתכניו, וכל אזרח ואזרחית בוגרים במדינה ידקלמו בכל טקס, יטמיע בהם את הבנת החזון והערכים הנדרשים ממנהיגי המדינה. כמו כן, כל מנהיגנו ונבחרי ונבחרות הציבור, כשידקלמו את מילותיו בטקסים הרבים, יקבלו בעזרתו תזכורת מתמדת על האחריות המוטלת עליהם. ובא לציון גואל. אינשאללה.

יחיאל גלבוע הוא אזרח מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות. פעיל שנים רבות בתעשיה הביטחונית והאזרחית בארץ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 619 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ההסכם המשמח עם דובאי הוא גם מכה אנושה לתהליך השלום מול הפלסטינים ● הפוליטיקאי השנוא בלבנון מתכנן קמבק בחסות הפיצוץ בביירות ● בירת תימן מתפוררת, פיזית, בעקבות גשמים חסרי תקדים ● כיכר תחריר משנה את פניה, בניסיון לשכתב את ההיסטוריה המצרית ● וההסכם שניסה לשנות את העולם לפני 80 שנה בדיוק, ומעולם לא יצא אל הפועל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 956 מילים

זה התחיל בתקופת ראש המוסד מאיר דגן, הבשיל בימי תמיר פרדו, והגיע לכלל הסכם עם איחוד האמירויות במשמרת של הקודקוד הנוכחי, יוסי כהן ● חתימת ההסכם הופכת את שיתוף הפעולה הביטחוני של ישראל עם מוחמד בן זאיד לגלוי ● והמסר לטהרן ברור: לירושלים יש עכשיו קשרים רשמיים עם עוד מדינה הגובלת באיראן ● פרשנות

עוד 869 מילים

ראיון "אני כבר שבעה מנדטים מנתניהו. קמפיין אחד מוצלח ואני סוגר אותו"

"יש אצל נתניהו דפוס פעולה קבוע", מאבחן יו"ר האופוזציה יאיר לפיד, "כשהוא מרגיש בחירות, הוא הולך לעימות מתוקשר עם היריב; שרה אשתו מתראיינת; ואז - בום, צעד מדיני" ● בראיון לזמן ישראל, הוא מברך על הקפאת הסיפוח, משיב לטענות נתניהו נגדו, מדבר על שותפיו לשעבר בכחול-לבן, ומשתף את תוכניתו לבחירות ● "זה יהיה הקמפיין שלי: כלכלה קורונה, כלכלה קורונה, כלכלה קורונה"

עוד 1,217 מילים ו-3 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱמֶת
שֶׁקֶר

אנחנו תחת מתקפה מכל הכיוונים על האמת והשקר. על היכולת להבדיל ביניהם. על עצם האפשרות לזקק מתוך הערפל את מה שנחוץ לנו, כאזרחים, כדי שנוכל להבין מה קורה ולגבש דעה עצמאית, לכאן או לכאן. כל אחד מוזמן לעשות חשבון, את מי הערפל הזה משרת ומי נפגע ממנו

עוד 1,112 מילים ו-1 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 81 ימים לבחירות

האריס עושה היסטוריה, אבל ספק אם זה ישפיע על הבחירות

מדן קווייל ועד ג'ו ביידן עצמו, ספק אם המועמד לסגן נשיא ארצות הברית משפיע על תוצאות הבחירות שם ● אבל קמלה האריס, האישה והשחורה הראשונה שמועמדת לתפקיד, יכולה להפוך למנהיגת העתיד של ארצות הברית, במיוחד אם ביידן ייבחר בנובמבר ● בינתיים היא מספקת לקמפיין צבע ואנרגיה - ולפרשנים משהו לדבר עליו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,431 מילים ו-1 תגובות

הליכוד וכחול לבן בדרך להסכם: תקציב דו שנתי ובחירות אם נתניהו יוכרז כנבצר בינואר

סמוטריץ׳: הימין חייב להציב כאן ועכשיו חלופה מנהיגותית לנתניהו ●איילת שקד: ידעתי שנתניהו מוכר אשליות ● שר מאיחוד האמירויות: מעודדים את הפלסטינים לחזור למשא ומתן עם ישראל ● נסראללה: איחוד האמירויות עשו טובה לטראמפ ונתניהו החלש ● הרמטכ״ל מאמין שטרור הבלונים ייפסק בקרוב ● מחסומים בכניסה לירכא עקב התפרצות קורונה ● 30 פועלים סינים של הרכבת הקלה אובחנו כחולים

עוד 30 עדכונים

פרשנות נתניהו אולי ויתר על הריבונות, אבל לא על הבחירות

שלוש פעמים חזר ראש הממשלה בנאומו אתמול על המונח "היסטורי", אך אפילו פעם אחת הוא לא דיבר על הריבונות שעליה ויתר ביו"ש ● כשנשאל על כך, קרא מהכתב טקסט אפולוגטי לתפארת ● במחוזות הימין, מנפתלי בנט וצפונה, רתחו מזעם - אבל אין להם לאן ללכת, ונתניהו יודע זאת ● והעובדה שגם לא עדכן את שותפיו הפריטטיים מלמדת שהאינטרס המהותי של נתניהו לא השתנה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
יחסי מסחר היו לנו עם הנסיכויות לפני 20 שנה, אפשר היה לרכוש מוצרים שלהם ללא הגבלה, לסגור את החלק הנותר, זה קל מאוד, ביבי צריך להודוד לטרמפ על השרות שהוא עשה לו, (וגם לעצמו) כי הבחירות שם... המשך קריאה

יחסי מסחר היו לנו עם הנסיכויות לפני 20 שנה, אפשר היה לרכוש מוצרים שלהם ללא הגבלה, לסגור את החלק הנותר, זה קל מאוד, ביבי צריך להודוד לטרמפ על השרות שהוא עשה לו, (וגם לעצמו) כי הבחירות שם התקיימו בחודש נובמבר.
בנוסף אסור לשכוח שביבי נמצא וצרות צרורות, הוא לא קיבל "זכאי" מבית המשפט והוא לא נבחר שוב לרשות הממשלה, העתיד יגיד את שלו

עוד 764 מילים ו-1 תגובות

האס של פוטין מאחורי הקלעים של ה"חיסון" הרוסי

האם ה"חיסון" הרוסי לקורונה הוא יעיל, מסוכן, או לא קיים? ● רופאה רוסית בכירה מזהירה שלא להתקרב לחיסון, אבל רופאים ומדענים ישראלים - שחלקם מעורבים ביוזמה באמצעות "הדסה" - מספרים סיפור אחר ● "האנשים שקיבלו עד כה את החיסון לא פיתחו תופעות לוואי רציניות, ומערכת החיסון שלהם ייצרה נוגדנים" ● "זה בדיוק מה שעושים בעולם, רק ששם קוראים לזה 'ניסוי', וברוסיה 'חיסון'"

עוד 1,932 מילים

נתניהו מעדיף סביבו פקידים מפוחדים, מוחלשים וכנועים ● לכן הוא שולח את שופריו ומלחכי פנכתו לתקוף כל פקיד שמעז לצאת נגד החלטותיו ● אבל כאשר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, חושש למלא את תפקידו ולהביע דעה על התקציב, אפשר לסמן שפל חדש ● פרשנות

עוד 766 מילים ו-1 תגובות

רשת של שקרים

פייק ניוז לפני שבועיים חשף נתניהו למיליוני עוקביו פוסט של משתמשת פייסבוק בשם דנה רון המאיים על חייו ● העיתונאי ויועץ הדיגיטל יוסי דורפמן זיהה סממנים חשודים בפוסט, ולאחר נבירה בפרופיל של דנה רון הסיק כי מדובר בפרופיל מזויף ● פייסבוק אישרה את הממצאים ובזריזות הודיעה כי מדובר בפרופיל פיקטיבי והוא הוסר ● אבל אז משטרת ישראל החלה לחקור והודיעה שזו דווקא אישה אמיתית שגרה באוסטרליה ● מבולבלים? גם אנחנו

עוד 2,738 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה