האישה שהקדימה את Metoo ומאבקי הלהט"ב

אורה נמיר 1930-2019 שרת הרווחה לשעבר, שנפטרה הבוקר, פעלה למען זכויות נשים והקדימה את זמנה בנושאים רבים ● כמה מהיוזמות שקידמה: חוק חינוך חינם מגיל 3, החוק נגד אפליה על רקע מיני, האיסור הראשון על הטרדות מיניות (יחד עם השר משה קצב) והצהרה נגד אפליה על בסיס נטייה מינית

אורה נמיר (צילום: HERMAN CHANANIA)
HERMAN CHANANIA
אורה נמיר

השרה וחברת הכנסת לשעבר, אורה נמיר ז"ל, שהלכה לעולמה הבוקר (א'), הייתה בת 89 במותה. כפוליטיקאית שהייתה חלק מהממסד של מפא"י מאז הקמת המדינה, היא עשויה להיחשב בטעות לדמות מהעבר, אבל נמיר הייתה חלוצה בשורת מאבקים ותיקונים חברתיים, שנמצאים כיום במרכז השיח הציבורי.

נמיר נולדה בחדרה לזוג עולים מאוקראינה וגדלה במושב חוגלה. במלחמת העצמאות היא שירתה בקצינה בצה"ל. בשנות ה-50 וה-60 שימשה כמזכירת מפא"י, כדיפלומטית באו"ם וכמזכ"לית נעמ"ת. מ-1974 עד 1996 שימשה כח"כ ב"מערך" (מפלגת העבודה). בשנות ה-80 הייתה יו"ר ועדות החינוך והעבודה בכנסת. ניסתה להתמודד לתפקיד יו"ר העבודה ובממשלתו השנייה של יצחק שימשה כשרת העבודה והרווחה. הייתה נשואה למרדכי נמיר, ראש עיריית ת"א. .

ולמרות שהייתה בשר מבשרו של הממסד – ניסתה לקדם נושאים שבזמנו נחשבו רחוקים מאוד מהמיינסטרים של השיח הציבורי. בממשלתו הראשונה של רבין הוא מינה אותה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית ראשונה בישראל "לבדיקת מעמד האישה". דו"ח הוועדה שהוגש ב-1978 היה מהמתקדמים בעולם בנושא, וכלל שורה של המלצות שאף אחת מהן לא התקבלה באופן מיידי וכולן התקבלו שנים רבות אחר כך, ושינו את פני החברה בישראל.

"בוועדה לא שמעו על הטרדה מינית. נמיר שמעה – והבינה"

עם המלצות הוועדה נמנו הפעלת חינוך חינם מגיל שלוש – הצעת חוק שהתקבלה בכנסת ב-1984 אבל היישום שלה "נקבר" בלחץ פקידי האוצר למשך 27 שנה, עד שיושמה ב-2012 בלחץ מחאת קיץ 2011; הענקת הטבות למשפחות חד-הוריות – הצעה שנמיר יישמה כשהפכה לשרת הרווחה; פתיחה מחדש של כל התפקידים בצה"ל לנשים – המלצה שיושמה במהלך המאה ה-21; שריון של 25% מהמושבים בכנסת לנשים  – הצעה שלא עברה כחוק, אך הפכה למציאות בכנסת ה-20 וה-21.

המלצה נוספת של הוועדה, שהפכה ל"בייבי" של נמיר כשהייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הייתה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שעבר ב-1988.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה עברה בקריאה טרומית וראשונה בלי בעיות מיוחדות. הנושא נהפך לדיון סוער בוועדה, לאחר שנציגות שדולת הנשים בכנסת הגיעו לדיון ודרשו להוסיף לחוק סעיף שכבר היה קיים בחוק בכמה מדינות כמו ארה"ב ואוסטרליה, שיאסור על התנכלות לעובד/ת על רקע הטרדה מינית.

אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)
אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)

עורכת הדין רחל בנזימן, ששימשה באותה העת כיועצת המשפטית של שדולת הנשים והגיעה מטעמה לכנסת, אמרה לזמן ישראל: "הגענו לוועדה של הכנסת וביקשנו שיהיה בחוק סעיף שיאסור על הטרדות מיניות. חברי וחברות הכנסת לא ממש הבינו במה מדובר, הן ממש לא הכירו את הנושא הזה, והיינו צריכות לספר להן על מה מדובר בכלל".

"לזכותה של אורה נמיר ייאמר שברגע שהיא שמעה את ההסבר, היא אמרה שזה מאוד חשוב ומאותו הרגע היא התאמצה לקדם את הנושא. היא קראה על זה חומר רב כדי להבין את הבעיה, ביררה מה המצב בנושא במקומות עבודה בישראל, והתעקשה שהסעיף ייכנס לחוק בצורה הכי אפקטיבית שאפשר, וזאת בניגוד לכמה חברי כנסת שצעקו שאין דבר כזה 'הטרדה מינית', ש'סעיף כזה לא יהיה אפקטיבי', ושאנחנו 'מבלבלות את המוח'".

נוסח סעיף ההטרדות המיניות בחוק נגד אפליה שעבר בפועל ב-1988 היה פחות אפקטיבי מכפי שהיה אמור להיות. ד"ר אורית קמיר, שחיברה עשור אחר כך את החוק הנפרד נגד הטרדה מינית בעבודה, ציינה במחקר שכתבה בנושא, כי שדולת הנשים, לשכת עוה"ד וההסתדרות דרשו מהוועדה ב-1988 להוסיף לחוק הגדרה מפורטת מה היא הטרדה מינית, הדומה לזו שנמצאת בחוק הנפרד הקיים כיום, אך הוועדה לא הכניסה את הפירוט והסתפקה באמירה כללית על הטרדות.

קמיר ציינה במחקרה שח"כ יעקב שמאי מהליכוד "שימש כפרקליט השטן" והתנגד באופן עקבי וקולני להוספת פירוט של "מה היא הטרדה מינית" לחוק. רוב חברי הוועדה, כולל נמיר, דיברו בעד הוספת פירוט כזה – אבל לבסוף הצביעו נגדו. קמיר לא מציינת כיצד הצביעה נמיר. בנזימן אומרת שאינה זוכרת כיצד הצביע כל ח"כ, אבל אומרת ש"אורה נמיר הובילה את הקו הכי מתקדם והכי מחמיר מול ח"כים שהתנגדו".

בסופו של דבר, מ-1988 ועד שהחוק הנפרד נגד הטרדות מיניות נכנס לתוקף הוגשו בישראל רק שתי תלונות על הטרדות מיניות בעבודה – ולפי המחקר של קמיר, הסיבה לכך היא הפירוט הנעדר מהחוק שעבר בוועדה בראשותה של נמיר.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות (של 1988) הוגשה במקור כהצעת חוק פרטית של ח"כ שולמית אלוני, אבל נמיר הפכה אותה להצעת חוק ממשלתית, והגישה אותה לאישור שר העבודה והרווחה דאז – משה קצב. כן, אותו קצב שהפך אחר כך לנשיא המדינה והורשע באונס ובשורה ארוכה של הטרדות מיניות. קצב אישר את החוק והוא חתום, איפוא, על האיסור הראשון בישראל על הטרדה מינית.

משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

"אני לא זוכרת איזושהי התייחסות של קצב לחוק, בעד או נגד, ואני לא זוכרת שהוא הגיע לדיוני הוועדה", אומרת בנזימן, "למיטב זכרוני, שבאופן טבעי הוא מוגבל, קצב חתם באופן פורמלי וזהו, ולא גילה עניין בנושא".

"דרשה מהעולם לצאת נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית"

נמיר הקדימה את זמנה בנושאים אקטואליים וחשובים נוספים. בין השאר, הובילה ב-1987 בוועדת העבודה את חקיקת חוק שכר מינימום, מול מאבק קשה של התאחדות התעשיינים, בעלי הון מובילים ופקידי משרד האוצר.

ב-1995, בהיותה שרת העבודה והרווחה, עמדה בראש המשלחת שייצגה את ישראל לוועידת האו"ם בבייג'ינג בנושא זכויות נשים, שעסקה בניסוחו של מסמך בינלאומי נגד אפליית נשים.

בנזימן, שהייתה חברה במשלחת, מספרת: "המשלחת שלנו, בראשותה של נמיר, דרשה שהאמנה שתיכתב שם תצא גם נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית – בהתאם לנוסח החוקים נגד אפלייה בישראל. היינו אחת המדינות המעטות שדרשו להכניס לאמנה סעיף כזה, יחד עם מדינות סקנדינביה. הדרישה עוררה סערה, ורוב המדינות בעולם, כולל ארצות הברית, התנגדו בחריפות".

בזמן כהונתה של נמיר כשרת העבודה והרווחה היא הובילה הגדלה של תקציבים לשירותי הרווחה, ואת העלאת שכר העובדים הסוציאליים אחרי שביתה ארוכה. נמיר הובילה את המהלכים הללו בניגוד לעמדת ראש הממשלה, יצחק רבין, ובניגוד למגמה באותן שנים ולמהלכי הממשלות שלפני ואחרי ממשלת רבין, שביצעו קיצוצים חדים בשירותים החברתיים. נמיר נלחמה בהצלחה נגד דרישתו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לקצץ בקצבאות, בעיקר בדמי אבטלה.

בין השאר, הכפילה נמיר את התקציב הממשלתי למקלטים לנשים מוכות מ-800 אלף ל-1.6 מיליון שקל, והגדילה את חלקה של הממשלה בתקצוב המקלטים מ-30% ל-50%. גם מספר המקלטים הוכפל בתקופתה, והוקמו, בין השאר, המקלטים הראשונים בירושלים, באר שבע ונצרת והמקלטים הראשונים לנשים מוכות מהמגזר הערבי והחרדי.

חידוש נוסף שהנהיגה נמיר, שהפך לטענה העיקרית נגדה בציבוריות הישראלית, היה האישור להכנסת עובדים זרים לישראל. מכסות העובדים הזרים בתקופת כהונתה היו הגבוהות ביותר בכל תקופה שהיא לפני כן ואחרי כן.

אחרי ממשלת רבין-פרס התגלגלה נמיר למדבר הפוליטי. ב-1996 נכנסה לכנסת אבל ויתרה על הכהונה בה, והתמנתה לשגרירת ישראל בסין ובמונגוליה. בבחירות לכנסת ה-16 ב-2003 הוצבה במקום החמישי ברשימת "עם אחד" של עמיר פרץ ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 הציע לה יו"ר רשימת הגמלאים, רפי איתן, להיכנס לרשימתו, אך נמיר סירבה בטענה ש"אשמח לעזור לרפי אבל אני לכנסת לא הולכת, אין לי שום רצון לחזור לשם". מאז לא התראיינה ונעלמה מהציבוריות הישראלית – עד מותה הבוקר.

עוד 1,019 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 19 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־226 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

תנאי מזג האוויר מקשים על איתור המסוק; בישראל מעריכים שראיסי נהרג

המנהיג העליון של איראן חמינאי: ההתרסקות לא תשפיע על ניהול ענייני המדינה ● מת מפצעיו רב־סרן גל שבת, מ"פ בחטיבת הצנחנים, שנפגע בשבוע שעבר באורח קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה ● דיווח: נתניהו מנע מראשי המוסד ושב"כ מלהיפגש עם סגן יושב ראש ועדת המודיעין של הסנאט, מרקו רוביו, בעת ביקורו בישראל בחודש שעבר

עוד 44 עדכונים

מדינת ישראל וממשלת ישראל חותרות למטרות מלחמה הפוכות

דרישתו של שר הביטחון יואב גלנט מראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיר את מטרות המלחמה, אי הסכמתו לממשל צבאי ישראלי ברצועה, והצטרפותו של בני גנץ בסגנונו לדרישה הזאת – המחישו אולי יותר מבעבר כי בין מדינת ישראל לבין ממשלת ישראל שורר ניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה חריף יותר מניגוד העניינים בין ניהול המדינה על ידי ראש הממשלה נתניהו לבין הנאשם נתניהו שמנהל את משפטיו הפליליים במקביל.

כעת ברור כי ממשלת ישראל ומדינת ישראל חותרות לשתי מטרות מלחמה הפוכות. מדינת ישראל רוצה לשלב את פתרון בעיית עזה עם הקמת הברית הישראלית-סונית, שאבן היסוד שלה היא השלום עם סעודיה. אך ממשלת ישראל רוצה את ההפך – להתבצר בגטו יהודי, ולחדש את ההתנחלויות בעזה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 786 מילים
אמיר בן-דוד

הצפון בוער

זה נתון מדהים ממש: הפעם האחרונה שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראשי רשויות מצפון הארץ שתושביהם פונו מבתיהם עם תחילת המלחמה, הייתה בסוף חודש ינואר. לפני כמעט ארבעה חודשים ● וגם: לא יחד, ולא מנצחים ● שמאלנים בוגדים חוטפים מכות ● עדכוני מלחמה ● יעל דיין נגאלה מייסוריה ● ועוד...

מבנה במטולה, שנפגע, ככל הנראה, מהאש הנורית מלבנון, 19 במרץ 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)
Jalaa MAREY / AFP

שלטון צבאי בעזה עלול להוביל לחורבן כלכלי

מי שמפנטז על שליטה אזרחית ישראלית ברצועת עזה – כולל לקחת אחריות על יותר משני מיליון עזתים עוינים הזקוקים לסיוע, כשכבר עתה נגמר הכסף בקופת המדינה והגירעון מזנק לשמיים – מתעלם מהעובדה שמדובר בהתאבדות כלכלית בעלות של עשרות מיליארדי שקלים ● פרשנות

עוד 1,122 מילים

למה האמריקאים בחרו את טיקטוק כזירת המאבק החדשה נגד הסינים?

בית הנבחרים האמריקאי אישר לאחרונה את הצעת החוק להגנת אמריקאים מפני אפליקציות בשליטת יריבים זרים. מטרת הצעת החוק היא לאסור על גורמים סינים לשלוט על הפעילות של טיקטוק בארה"ב. עם זאת, החוק רחב יותר ויכול לחול גם על אפליקציות נוספות בחנויות היישומים בארה"ב, שנמצאות בשליטת גורמים בצפון קוריאה, רוסיה ואיראן.

הצעה זו זכתה לתמיכה דו מפלגתית בבית הנבחרים האמריקאי – הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקאית, והתקבלה ברוב של 352 תומכים אל מול 65 מתנגדים.

איתי יאיר חבר במעבדה למחקר, משפט, עבודה וטכנולוגיה, בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. המעבדה עוסקת בסוגיות הקשורות לעבודה בעידן הדיגיטלי, בדגש על הזכות לפרטיות, עבודה מרחוק, קהילת העובדים/ות בעידן הדיגיטלי, כלכלת הפלטפורמה, והשפעות של בינה מלאכותית על הזכות לשוויון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 560 מילים

למקרה שפיספסת

ארה"ב דוחפת להחלשת חמאס – ולא לחיסולו

גורמים בממשל ביידן טוענים כי השאיפה לחסל את חמאס היא לא ריאלית ודוחפים להפסקת אש ● ארה"ב – יחד עם שותפיה הערבים והאירופאים – מגבשת תוכנית שתאפשר לרשות פלסטינית מחודשת לחזור לרצועה ● "אנחנו מנסים לקדם חזון הכולל את דחיקת חמאס לשוליים וחיזוק ישראל"

עוד 1,707 מילים

בין הים לירדן - לא מדינה אחת, לא שתי מדינות - שלוש ישויות

הסופר הצרפתי פרנסואה מוריאק פסק בימי המלחמה הקרה:

"אני כל כך אוהב את גרמניה, שאני מרוצה מכך שיש שתיים".

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,005 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

חזבאללה מזהה חולשה ישראלית – ומגביר את האש בצפון

חזבאללה הגביר משמעותית את הירי לעבר ישראל – וצה"ל מתקשה להתמודד עם המל"טים המתאבדים ● התגובה הישראלית לעליית המדרגה של חזבאללה נראית על פניה מינורית ● אולם, בצה"ל עדיין מעריכים כי ההיגיון של חזבאללה לא השתנה – הוא לא מעוניין במלחמה ● נסראללה מנצל את המתח הפוליטי בישראל כדי להגביר את האש ולצבור הישגים תודעתיים ● פרשנות

עוד 727 מילים ו-1 תגובות

הנאום שנשא גנץ אמש היה ללא יעדים ברי השגה, עם הרבה מלל ומעט תכלית, וללא גיבוי בינלאומי ● ממש כמו המלחמה בעזה, שגנץ שותף מלא לניהולה ● הלוא ברור שדיון אסטרטגי בכל הנושאים שגנץ העלה - כולם הרי גורל - לא יתקיים בשלושה השבועות הקרובים, אז למה למרוח את הזמן עד 8 ביוני? ● פרשנות

עוד 620 מילים ו-3 תגובות
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר

תורות ארוכים משתרכים בכניסה לבית המשפט בניו יורק, ואנשים בראש התור מציעים את מקומם עבור אלפי דולרים ● האמריקאים לא ממש מתעניינים בישראל או במחאות הקמפוסים הדועכות ומרכז הפוקוס הוא העדויות במשפט טראמפ - השבוע כיכב עורך דינו לשעבר מייקל כהן ● בינתיים, לא נראה שזה משפיע על הסקרים - טראמפ עדיין מוביל - אבל ניכר שביידן לא מאמין לסקרים ממילא

עוד 865 מילים
היום ה־225 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

נתניהו: גנץ מציב אולטימטום לראש הממשלה במקום לחמאס

גנץ הכריז כי הוא דורש תוכניות פעולה חדשות עד 8.6 או שהמחנה הממלכתי תפרוש מהממשלה. בין השאר מדובר על השבת החטופים, מיטוט חמאס, ניהול אזרחי של עזה ומתווה גיוס ● צה״ל השיב את גופתו של החטוף רון בנימין שנרצח ב-7.10; ארבעת הגופות שהובאו בסוף השבוע במבצע מיוחד נמצאו במתחם תת קרקעי בצפון עזה ● חברת הכנסת לשעבר יעל דיין הלכה לעולמה בגיל 85

עוד 22 עדכונים

לרפא את החקלאות והכלכלה בישראל

אחרי שבנה את ביתו ממכולה של צים וסחף את תושבי טירת הכרמל לשמור על הסביבה, עמיעד לפידות מציג מודל לחקלאות שמצליחה להאכיל את העולם בלי לזהם אותו ● בחוות "גוונים" שבפאתי כרם מהר"ל מגדלים ירקות, שומרים על הקרקע ומארחים מתמודדי נפש צעירים שהמגע עם האדמה מרפא אותם ● האתגר הבא הוא להפוך את העשייה הברוכה לכלכלית

עוד 1,403 מילים

היהירות של נתניהו מסכנת את השלום עם מצרים

ההתקדמות לרפיח והיעדר האפיק המדיני מסכנים את יחסי ירושלים–קהיר ● למרות איום הסנקציות, הודו ואיראן חתמו על הסכם נמלים ענק ● אמיר כווית מאס בדמוקרטיה ● הצבא הסודאני הצית 201 עיירות וכפרים במדינה ● והשבוע ב־1916: הסכם סייקס־פיקו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,187 מילים ו-3 תגובות

ישראל הורידה כפפות מול דרום אפריקה, אבל הקרב נראה אבוד

יום הדיונים השני בבית הדין הבינלאומי לצדק היה קצר מהמתוכנן: ישראל שלחה בסבב הנוכחי רק שני נציגים, ואלו הסתפקו בשעה וחצי להשמעת עמדת ישראל ● אף שהטיעונים היו משכנעים, ולמרות שלראשונה ישראל תקפה את קשרי דרום אפריקה וחמאס - לא ניתן היה להשתחרר מהתחושה שישראל מצויה כיום בלב שטח עוין לא רק ברצועת עזה, אלא גם בארמון השלום בהאג ● פרשנות

עוד 1,316 מילים ו-9 תגובות

האח בלוז

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל"שאטו מרמונט", בונגלו מספר שלוש, שם נמצאה גופתו של ג'ון בלושי, שהתחזה לזמר נשמה שחור והיווה 50% מהאחים בלוז – הרכב מוזיקלי שייסד ביחד עם הקומיקאי דן אקרויד

עוד 2,183 מילים

הספין התורן משקף את מצבו הפוליטי של "הקוסם" של ישראל: נתניהו שולף ספינים פוליטיים ואין קונים לסחורה ● ה"קסם" לא מחזיק מעמד יותר משעה-שעתיים ● מספר זעום של כתבים מתלהבים לרגע קט הכתירו זאת כ"תרגיל מבריק" - הם עוד לא התרגלו למעמדו החדש של נתניהו כנטל, לא נכס ● פרשנות

עוד 937 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה