עיני כל העולם נשואות לארצות הברית, שם ניתן אקורד הסיום לכהונה של פושע, מטריד מינית ואנס לכאורה, גזען, אנטישמי, מיזוגן, בור, עילג נזעם ואלים – שהושב על כסא הנשיא. תחילה כסוג של בדיחה של איל תקשורת שבחן את השטח, ואחר כך ברצינות, ככלי למלחמה באליטות, בהשכלה, בליברליזם.

ויש לומר שהפושע לכאורה לא הכזיב. אקורד הסיום של שלטונו היה תמצית מזוקקת של כהונתו האלימה, הפרועה, רווית ההסתה והשיסוי ורצופת השקרים.  ובכל זאת, הייתי מפנה את הזרקור אלינו, אל ישראל.

ויש לומר שהפושע לכאורה לא הכזיב, אקורד סיום שלטונו היה תמצית מזוקקת של כהונתו האלימה, הפרועה, רווית ההסתה והשיסוי ורצופת השקרים – אבל הייתי מפנה את הזרקור אלינו, אל ישראל

הייתי מפנה את הזרקור לישראל, לא רק כדי להראות שאצלנו זה אפשרי. לא רק כדי להראות שאין מדינה החסינה מפני אפשרות של המון מוסת המסתער באלימות על בית הנבחרים, או על כל יעד אחר אליו הוא מכוון.

הייתי מפנה את הזרקור לישראל, כדי להראות שאומנם הסתה ושיסוי של המון הם כלי יעיל בדרך להפיכה שלטונית – אבל השתלטות על מוסדות השלטון ועל התקשורת באמצעים לגיטימיים, תוך פירוקם מכל נכסיהם ורתימתם למערכה לטובת השלטון – היא כלי לא פחות יעיל בדרך להפיכה ואולי אפילו יותר.

במשך קדנציה שלמה התמקד טראמפ בהסתה של ציבור תומכיו. אלה שתמיד היו באמריקה, לרוב מתחת לפני השטח, וטראמפ בהסתה פרועה ומשתלחת נתן להם לגיטימציה לצאת למפגני שנאה לאור היום. ההסתה שלו הגיעה לשיאה במסע הבחירות שלו ולאחריו – הדיבורים על הניצחון שלו ועל גניבת הבחירות – כשהתברר לו שהפסיד.

טראמפ התמקד ברחוב, בשלהוב היצרים של ההמון. בציוציו האינסופיים הוא הוציא את תומכי ה-KKK ממאורותיהם. מפני שארצות הברית היא דמוקרטיה חזקה, עם חוקה קשיחה שאינה ניתנת לשינוי בקלות, עם מגילת זכויות אדם ועם כהונת נשיא המוגבלת לשתי קדנציות בלבד – לא היתה לטראמפ ברירה אלא להתמקד ברחוב.

הוא סבר שדי ברחוב אלים ומשולהב, הניזון משקרים ומהסתה משתלחת, כדי להתגבר על המגבלות ולהביא לידי הפיכה שלטונית. אתמול ראינו שהסברה שלו לא היתה בלתי מבוססת. ובכל זאת, המתקפה האלימה והפרועה לא רק נעצרה, אלא שזה קרה ללא נפגעים רבים, וחשוב לומר – הקונגרס התכנס ואישר את כהונת ביידן כנשיא ה-46 של ארצות הברית.

טראמפ סבר שדי ברחוב אלים ומשולהב, הניזון משקרים והסתה משתלחת, כדי להביא להפיכה שלטונית. אתמול ראינו שהסברה לא היתה בלתי מבוססת. ובכל זאת, המתקפה לא רק נעצרה, אלא גם ללא נפגעים רבים וכהונת ביידן אושרה

ואצלנו? ישראל אומנם מוגדרת כדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אנחנו מדינה צעירה שאין בה מסורת דמוקרטית ארוכת שנים. אומנם יש לנו חוקה מהותית, אך היא חלקית ואיננה קשיחה – כלומר היא ניתנת לשינוי בקלות רבה, בפרט מגילת זכויות האדם. וחשוב מכך – כהונת ראש הממשלה איננה מוגבלת בזמן.

לכן, נתניהו, שאף בטרם נבחר לראשות הממשלה היה מעורב בהסתה ושיסוי של אזרחים בישראל, הסתה שהובילה לרצח ראש ממשלה מכהן, ממשיך להשתמש בהסתה ושיסוי ככלי מרכזי לביסוס שלטונו. הוא ממשיך לפזר שנאה ולזרוע הרס בחברה, שגם כך היא חברה רב תרבותית המורכבת מקבוצות השונות זו מזו בתפיסת עולמן.

אבל בד בבד עסוק גם בהשתלטות על כל מוסדות השלטון – החל בתקשורת, דרך מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט וכלה בבית המחוקקים עצמו, ברשות המחוקקת. הוא מרוקן מכל תוכן את שתי הרשויות: הרשות השופטת והרשות המחוקקת – תוך שהוא מעביר את סמכויותיהן אל הרשות המבצעת, כלומר אליו – ובכך מבטיח את המשך שלטונו גם ללא המון מוסת שעולה על בית המחוקקים.

וחשוב לומר – בחודש מאי 2020 נפתח משפטו של נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. בסוף הדיון אילתר הנאשם נתניהו פודיום ונשא נאום הסתה משולהב כזה, שאינו שונה במאום מנאומי ההסתה של טראמפ ואולי אפילו גרוע יותר.

דבריו, כשהוא מוקף בתומכיו האילמים – אלה שהובטחו להם משרות נאות בשכר חלומי, היו דברים של פושע מסוכן לכאורה, העושה דלגיטימציה למערכת המשפט כולה. הנאום שנתניהו נשא היה אחד לאחד הנאום של טראמפ. אותה ההסתה, אותה הדלגיטימציה, אותה הקריאה לפעולה.

והמצב של ישראל הרבה יותר מסוכן משל אמריקה. בישראל אין הגבלה של מספר הקדנציות, ונתניהו משמש בשלטון מעל לעשור, אחרי שכבש בשנות שלטונו את כל מוסדות השלטון, בעיקר באמצעות ג'ובים לתומכיו. המצב מסוכן יותר גם כי בישראל אין חוקה, ונתניהו שינה את חוק יסוד הממשלה כך שיאפשר את שלטונו בקדנציה הנוכחית. אבל הגרוע מכל הוא כי הוא נאשם בפלילים קיבל לגיטימציה מבית המשפט העליון להמשיך ולכהן. אומנם תחת תנאים – אך אלה לא קויימו ולא היתה לו כוונה לקיימם מלכתחילה.

דברי נתניהו על הפודיום בביהמ"ש, מוקף בתומכיו האילמים עם המשרות הנאות בשכר חלומי, היו דברי פושע לכאורה נגד מערכת המשפט כולה. נאומו הזכיר את נאום טראמפ. בהסתה, בדלגיטימציה, בקריאה לפעולה

ולמען הסר ספק – אלימות כמו זו שראינו אתמול בוושינגטון אפשרית גם אצלנו – אבל נתניהו ככל הנראה לא יזדקק לה. אצל נתניהו הסדר היה הפוך – קודם נרצח ראש ממשלה, ואחר כך נכבש השלטון – והנה הוא תכף משלים כבר את ההפיכה השלטונית.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פחות משלושה חודשים לפני מערכת הבחירות הרביעית, ויום אחרי המהומות בוושינגטון, מדינת ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת. העומד בראשה, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, קיבל לידיו את המנדט להרכיב ממשלה מתוך חולשת יריבו וגילויי חולשה מצד בית המשפט הגבוה לצדק ונשיא המדינה.

פחות מ-3 חודשים לפני מערכת הבחירות ה-4, ויום אחרי המהומות בוושינגטון, ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת. הנאשם בפלילים העומד בראשה, קיבל מנדט להרכיב ממשלה מתוך חולשת יריבו וגילויי חולשה של בג"ץ ונשיא המדינה

מיד עם הרכבת ממשלתו, שנפלה זה עתה, המשיך והתמיד במתקפה המכוונת שלו ושל שליחיו על יסודות הדמוקרטיה. בחסות משבר הקורונה הוא ייסד כאן פולחן של מנהיג יחיד אוטוריטרי. ביטל את ההפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. הכפיף את אזרחי המדינה למעקב של שירותי הביטחון, ועל ידי כך הפך אותם מאזרחים לנתינים. שיסה את משטרת ישראל, האמורה לשמור על הסדר הציבורי, ואת מעריציו ותומכיו, במפגינים המוחים נגדו. מנע מינויים בכירים בשירות הציבורי. עצר העברת תקציב מדינה ותקף את מערכות האכיפה, החוק והמשפט.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא האדם המסוכן ביותר כיום לישראל. הוא מחזיק בשלטונו לא מכוח רוב, מפני שלא זכה ברוב באף אחת ממערכות הבחירות הקודמות. הוא זכה בשלטון מכוח החולשה המוסרית של בית הדין הגבוה לצדק ושל נשיא מדינת ישראל, ומכוח התרמית וההונאה שהונה את בכירי האופוזיציה נגדו, כששכנע אותם להיכנס אתו להסכם קואליציוני רק כדי לפורר אותם ולרסקם.

מאבקו במוסדות הדמוקרטיה בכלל, ובמערכת המשפט בפרט, נועד לחלצו ממשפט צדק. אבל כתב האישום התלוי נגדו מעיד כאלף עדים, כי האיש הזה הוא שליט אוטוריטרי בשלבים מתקדמים של השתלטות על המדינה. הוא יזם, בחש ועסק מעל לראשו בפירוק גופי תקשורת, מכירת, שליטת אנשים משלו בתוכם והכתבת תנאיהם. זהו אחד התנאים הראשונים לריסוק הדמוקרטיה. הוא הסית ושיסה קהילות ועדות זו בזו, עד כדי מתקפות אלימות של תומכיו במתנגדיו. זה אחד התנאים הנוספים המבהירים, כי מדובר באדם חסר מעצורים, כוחני, נטול כול עכבות מוסריות.

מאבקו במוסדות הדמוקרטיה בכלל, ובמערכת המשפט בפרט, נועד לחלצו ממשפט צדק. אבל כתב האישום התלוי נגדו מעיד כאלף עדים, כי האיש הזה הוא שליט אוטוריטרי בשלבים מתקדמים של השתלטות על המדינה

לא פחות מכך, הוא עושה שימוש במנגנונים הדמוקרטיים כדי לרסקם, ותוך כדי היפוך הלשון והנדוס התודעה. הוא משתמש במונחים כמו "הכרעת הרוב", "משילות", "אקטיביזם שיפוטי", וקורא להחלת "חוק צרפתי" או "פסקת התגברות" על מערכת המשפט, כאשר מושגים דמוקרטיים אלה משמשים בידיו ככלים לריסוק וחיסול הדמוקרטיה.

הסכנה בהמשך שלטון נתניהו באה לידי ביטוי חריף וראשון מסוגו גם בדו"ח המכון האסטרטגי למחקרי בטחון לאומי שפורסם אתמול (6.1.21):

"משבר הקורונה פרץ בעיצומם של שני משברים מתמשכים, חוקתי ופוליטי, המתבטאים בשחיקה מתמשכת במעמדם של ערכים דמוקרטיים ובניסיונות להחליש את כוחם של שומרי הסף, במערכת הממשלתית ומחוצה לה. ביטויים נוספים לכך הם התגברות תופעת ההתעלמות מהעמדות של הדרגים המקצועיים והעדפה של אינטרסים פוליטיים מבלי להתחשב בכללי מנהל תקינים, וכן ערעור היסודות של השיח הדמוקרטי, הנוטה להיות מקוטב בעליל.

הצורך לבלום את התפשטות המגפה גרם להשעיה חסרת תקדים של זכויות וחירויות יסוד במסגרת חקיקת חירום, בחלקה ללא פיקוח פרלמנטרי. כך הופעלו השב"כ וצה"ל לצורכי מעקב אחר תושבי המדינה, ולממשלה כוח רב בעל השלכות פוטנציאליות מסוכנות לדמוקרטיה.

ככלל, מנגנוני הפיקוח והבקרה ובראשם בתי המשפט והכנסת עדיין ממלאים תפקיד חשוב בפיקוח על הממשלה ובריסון פעולותיה. זאת למרות מתקפות חוזרות ונשנות על שומרי הסף ובפרט על מערכת המשפט, שהתגברו מאוד מאז פתיחת ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה. היעדרו של שיח ענייני לבחינת הגבולות הראויים להתערבות המשפטית וקיום שיח לעומתי ופוליטי במקומו מעלים חשש לכך שכבר עתה קיים ריסון עצמי מוגזם בקרב שומרי הסף והוא אף יגבר בעתיד, תוך פגיעה מסוכנת ביחסי הכוחות והסמכויות בין הרשויות.

הקולות שנשמעו בארצות הברית בעקבות הבחירות לנשיאות – שלא לאפשר את העברת השלטון – צריכים לעורר דאגה בכל המדינות הדמוקרטיות, ובישראל בכללן. ניתן לקוות שתוצאות הבחירות בארצות הברית יבלמו התחזקות של הכוחות הפופוליסטיים והאנטי-דמוקרטיים ברחבי העולם, אשר נהנו מרוח גבית בתקופתו של הנשיא טראמפ. להתפתחויות אלה תהיה השפעה גם על מצב הדמוקרטיה בישראל, שכן ככל שהמציאות העולמית מייחסת חשיבות רבה יותר לערכים הדמוקרטיים, כך גוברת הציפייה מישראל לכבדם, גם בישראל גופא".

"הצורך לבלום את התפשטות המגפה גרם להשעיה חסרת תקדים של זכויות וחירויות יסוד במסגרת חקיקת חירום, בחלקה ללא פיקוח פרלמנטרי. כך הופעלו השב"כ וצה"ל לצורכי מעקב אחר תושבי המדינה"

כוחו השלטוני של נתניהו ניתן לו על מגש של זהב, בידי אנשי כחול-לבן לשעבר, בכירי 'העבודה' ו'גשר.' כמו בכול דמוקרטיה מתפוררת, השליט האוטוריטרי אינו חייב להפיל את השלטון במרחץ דמים. די לו בכריתת ברית עם יריביו, המאמינים כי יצליחו בזה לרסן אותו, ואז גם לגבור עליו. התסריט הזה התחולל באינספור דמוקרטיות, במהלך המאה העשרים והעשרים ואחת, באירופה, בארה"ב וגם בדרום אמריקה. מי שמעוניין בהשוואות היסטוריות יוכל לקראן בספר המונומנטלי, "כיצד דמוקרטיות מתות".

מול הניסיון של הנאשם להחריב את הדמוקרטיה ולהשליט על ישראל שלטון יחיד, התגבש גוש, שהפרשנים הפוליטיים קוראים לו "רק לו ביבי", אבל האמת היא, שלא מדובר בטינה אישית כלפי נתניהו, אלא בדבר אחר לגמרי – בהגנה על ערכי הדמוקרטיה. המפלגות הקיימות והמפלגות החדשות בגוש זה שמו כולן בראש מטרה אחת ויחידה – ההגנה על הדמוקרטיה מפני ניסיון ההשתלטות הדיקטטורי של בנימין נתניהו ומפלגתו על ישראל.

אם זוהי אכן המטרה של כול המפלגות המרכיבות את גוש "רק לא ביבי" – הדרך היחידה שלהן לגבור עליו, ועל שיתוף הפעולה שלו עם החרדים ועם מפלגות הימין, היא בחיבור כול מפלגות הגוש לרשימה אחת. רשימה, שתצא לקמפיין בחירות על טיקט אחד בלבד – ערכי הדמוקרטיה. חירות, צדק, שוויון וערבות הדדית.

ההסכמה על יציאה לקמפיין על ערכי הדמוקרטיה בלבד היא לא רק טקטית. היא אסטרטגית. היא תכתיב אחרי כן את המדיניות ואת ההחלטות שייגזרו מערכים אלה. או אז, כדי למצוא את דרך הזהב להתמד שיתוף הפעולה ביניהן, יצטרכו כול מפלגות הגוש הדמוקרטי למדוד כול מדיניות וכל החלטה על פי ערכי הדמוקרטיה, ולקיימן בהתאם.

רוב ברור של מצביעי גוש "רק לא ביבי" מצפה ממנהיגי המפלגות הקיימות והמפלגות החדשות בגוש להתעלות מעל עצמם, לשים את האגו בצד, להיכנס יחד לחדר ולצאת ממנו עם רשימת מועמדים.ות מוסכמת אחת.

הדרך היחידה לגבור עליו ועל חיבורו עם החרדים ומפלגות הימין, היא בחיבור כול מפלגות הגוש לרשימה אחת, שתצא לקמפיין על טיקט אחד בלבד – ערכי הדמוקרטיה. חירות, צדק, שוויון וערבות הדדית

אך מכיוון שחלק מן המפלגות בגוש כלל אינן מקיימות פריימריז, כמו המפלגה הדמוקרטית, שאני מבין מייסדיה וחבריה.ותיה, אני מבקש להציע רעיון מהפכני אחד – ראשי הגוש הדמוקרטי, הוכיחו את מידת המחויבות שלכם להגנה על הדמוקרטיה. סיימו את הרכבת רשימות המועמדים.ות שלכם לכנסת, ואז נקיים יחד פריימריז של הגוש, שבו כלל חברי.ות המפלגות שירכיבו אותו יבחרו מתוך רשימת מועמדים הכוללת את כול רשימות המפלגות המרכיבות אותו – את ההנהגה הראויה ביותר שתנהיג אותם.

אם כך נעשה, נגרום לסחף אדיר של מצביעים מכול קצווי הקשת הפוליטית לגוש הדמוקרטי, ונכריע את הבחירות.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. ממייסדי וחברי המפלגה הדמוקרטית. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.