איך מנצחים את הימין בראשות נתניהו – או איך לא

אהוד ברק (אז שר הבטחון) ובנימין נתניהו, ב-2012 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
אהוד ברק (אז שר הבטחון) ובנימין נתניהו, ב-2012

איך מנצחים את גוש הימין? זאת שאלה שנשאלת כבר מאז 1981 – כלומר, כבר קרוב לארבעים שנה. גם את מנחם בגין וגם את יצחק שמיר היה קשה לנצח וגם את אריק שרון. מכאן שסוד הקסם אינו קשור רק לבנימין נתניהו אלא קודם כל לליכוד.

המפלגה שעמדה ברוב המקרים מול הליכוד היא העבודה, ובמקרים אחרים קדימה. היום העבודה אינה מאיימת על הליכוד. גם אהוד ברק בהרכב החדש שלו אינו מאיים על הליכוד עם ארבעת המנדטים שלו. האבסורד הוא שמפלגתו של אהוד ברק, שהיא בסיכוי לא קטן לא עוברת את אחוז החסימה, ממקדת את הקמפיין שלה נגד… ביבי… כשלביבי כיום – על פי הסקרים – בסביבות 32 מנדטים. פי 8. ולא רק שהיחס הוא פי 8, אלא שהסיכוי שמפלגתו של ברק תחצה 10 מנדטים בקמפיין שהיא מציגה כיום הוא בערך כמו הסיכוי שהירח ייעלם, והסיכוי שמפלגתו של ברק תחצה את ה-20 מנדטים שקולה לסיכוי שהשמש תיעלם.

אלא אם ברק יפעל בניגוד לאופיו ולאופיים של שותפיו, ויצטנע, ויבין שהקרב שלו הוא קרב תחתית בשלב ראשון.

מה שמדהים זה, שלמרות ארבעת המנדטים, מפנטזים במפלגת "ישראל דמוקרטית" שהם בקרב על השלטון. אולי בגלל בכירותם של המועמדים. אולי זאת הסיבה שאנחנו רואים קמפיין שכבר היה – אבל מה, לצערנו, בתנאים אחרים, ביחסי כוחות אחרים. אין כמו לחזור לימים ההם, זה משהו כמו הסקס האחרון.

כך – כבר לפני לא מעט שנים – מרצ חיסלה את עצמה כמפלגה בגודל סביר (10-12 מנדטים) והפכה למשהו שחי על הגדר, רק מפני שמנהיגיה ראו את עצמם כמתמודדים בקרב על השלטון ועסקו המון בתחלואות השלטון של הליכוד, למרות שהסתובבו עם 5 או 4 מנדטים. זה היה מגוחך.

מפלגות פוליטיות דומות לקבוצות כדורגל. כשהקרב הוא קרב תחתית – תכנון המשחק הוא אחר מאשר הקרב על האליפות. כך בכדורגל וכך במערכת בחירות פוליטיות. בכדורגל המאמנים שנאבקים בירידה לליגה נמוכה יותר מבטיחים לעצמם במשחק נתון רק נקודה, על ידי שאיבה של תיקו אם הקבוצה שממול היא קבוצה חזקה ובעלת עליונות. כך בפוליטיקה. לא בונקר כמו בכדורגל – אבל אסטרטגיה של בידול. כלומר, הצגת אלמנט ייחודי לאותה המפלגה שנאבקת על חייה. אלמנט שיכול למשוך אליו מצביעים ולהביא לכך שמפלגה כזאת תעלה בסקרים ל-6 או אפילו 7 מנדטים.

רק אם "ישראל דמוקרטית" תעלה ל-6 או 7 מנדטים היא תוכל לעשות חבירות "מועילות" , שכן, החבירה היחידה המועילה היא כאשר אהוד ברק מספר אחד ונציגי המפלגה החוברת בהמשך הרשימה. מספרי 2 לא נספרים. מישהו יודע מיהו מספר 2 בליכוד? או במרצ?

איך עושים זאת? עושים זאת על ידי יצירת אג'נדה ייחודית. היא יכולה להיות בתחום האסטרטגי-מדיני ואפילו צבאי, ובעצם רק שם היא יכולה לחיות – לעבור – וליצור כוח. התקפות על ביבי ייתפסו כנביחות של כלב פודל על זאב .

אם נהיה קונקרטיים: אהוד ברק בחבירה עם מפלגת העבודה כשהוא מספר 1 – יכול להתקדם ל15-16 מנדטים, שמהם הוא יכול להמשיך לנתר עם אורלי לוי ולעבור מעל 20 (אני יודע שאם מחברים את מה שיש להם היום בסקרים זה מסתיים בחצי – אבל דינאמיקת החיבורים היא המהות שמקפיצה את המספרים האלה). עם 4 מנדטים הוא לא יהיה מספר 1 בחבירה עם העבודה. חבירה כזאת היא חסרת ערך.

בשלב השני, החיבור עם אורלי לוי הוא בנשמת אפן של "ישראל דמוקרטית" או העבודה – שכן לוי יכולה להפיק עבורם קמפיין חברתי שאין להם.

מכאן הקרב על השלטון נפתח. (חיבור – "ישראל דמוקרטית"-עבודה-אורלי לוי כשברק ראשון), ומכאן הקרב על השלטון הופך להיות צמוד – וצריך לדעת לעשות אותו. במצב הזה, אם יקרה, כחול-לבן תתכווץ משמעותית ואולי תהיה בסביבות 10 מנדטים.

למזלה של כחול-לבן, כיום אין ל"ישראל דמוקרטית" את הכלים לעשות זאת. היא עטופה באנשים שחוזרים על השגיאות שברק עשה כשנפל בפעם האחרונה ב-2009, רק משום שלא הבין שהוא לא בקרב על השלטון כשהוא לא מגיע לסביבות 20 מנדטים בסקרים. הוא לא למד שאם הוא מתחת למספר הזה – עדיף שידאג לקיומו הפוליטי כדי שלא ייעלם.

ציפי לבני ב-2013 עמדה להיעלם עם מפלגת התנועה. רק כאשר הבינה שהיא בקרב על חייה הפוליטיים הורידה הילוך ועברה לקמפיין שכולו מדיני. כך היא הצליחה לגרוף 6 מנדטים. 6 מנדטים שאיפשרו לה, יחד עם יצחק הרצוג ממפלגת העבודה, לעלות ל-24 ב-2015.

ככה עובדים.

אני יודע שהאסטרטגים בכל מקום יודעים יותר טוב. בעיקר כשלידם עומדים פוליטיקאים חדשים שעדיין לא מבינים כל כך איפה הם חיים, ובטוחים שהם כן מבינים, עד המכה שמגיעה על ראשם ולא על הכנף.

שיהיה לבריאות.

הניחוש שלי? "ישראל דמוקרטית" לא תצליח לעלות ל-6 מנדטים, ואהוד ברק יעשה נכון אם יפרוש באמתלה כלשהיא. לפחות שישמור על עצמו כשופר כנגד הימין. זה יותר חשוב מהסתובבות חסרת שחר בכנסת.

לסיכום: אם ברק מצליח להבין שהוא חייב עכשיו לעלות ל-6 כדי לעשות חבירה נכונה – אז הכל פתוח ואלוהים גדול. הוא יצליח לעלות ל-6 רק אם יתמקד בנושא מוגדר – כמו האסטרטגי (כולל איראן, טראמפ והפלסטינים) – יש מצב. הוא חייב לעשות זאת תוך שבוע מהיום.

זה לא קל, אבל כבר קרה גם ב-2009 וגם ב-1999.

ד"ר חיים אסא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת יצחק רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 772 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 19 באפריל 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

איום בזרם

כשדונלד טראמפ מבטל את ההגבלה על עוצמת הזרם במקלחת, הוא בעצם מכריז: אני לא כפוף לחוקים, גם לא חוקי הטבע ● מבקר המדינה קובע: סמוטריץ' בולם כל התקדמות של ישראל בתחום האקלים ● בישראל מסלקים את הפחים הכחולים מהרחובות. ובפורטוגל? ● ודיזנגוף סנטר מציג: "50 מעלות בצל" בתוך קניון

עוד 1,077 מילים

סיפור לשבת בין חרטה לחרטא

בשנות התשעים המוקדמות ראיתי את הסרט "לקום אתמול בבוקר" בכיכובו של ביל מארי בתפקיד שדר הטלוויזיה פיל קונורס, שנשלח לקריין ב"יום המרמיטה" בעיירה קטנה שכוחת-אל, מלווה במפיקה אנדי מקדואל היפה. פיל העיתונאי נקלע ללולאת-זמן, כשהוא מוצא עצמו מתעורר כל בוקר מחדש לאותו יום – "יום המרמיטה", ומתחיל כל בוקר את אותו יום מחדש.

פיל העיתונאי הוא האדם היחיד המודע לכך שהיום חוזר על עצמו, בעוד כל השאר אינם מודעים לכך שהיום בו הם נמצאים כבר היה והתרחש – אתמול, שלשום, ואין-ספור פעמים נוספות לפניהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,118 מילים
אמיר בן-דוד

במקום לנצל את חולשת חמאס ולקדם פתרון מדיני, הממשלה מתמקדת בהיבט הצבאי ומחמיצה הזדמנות היסטורית לשינוי המציאות ברצועת עזה ובאזור ● ארה"ב צפויה להתחיל בנסיגה מסוריה בתוך שבועות; כך זה ישפיע עלינו ● קטאר הודיעה על השקעה במצרים, אך במקביל ממשיכה לממן את החות'ים שפוגעים בה ● והשבוע ב-1988: חיסול אבו ג'יהאד ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,235 מילים

ספרה של חוה אלברשטיין - ייחודה וסוד הישרדותה

בימי חול המועד הללו מתבקש איזה טקסט שבכוחו לרומם את הנפש למרות צוק העתים. ספרה החדש הקטן והיפה של חוה אלברשטיין "סמטת כנען", נראה לי כמעיין מים חיים.

סגולותיה המוכרות של חוה כזמרת וכמרואיינת ניכרות גם בכתיבתה: החוכמה, הצלילות, בהירות הביטוי, ההומור הדק, המעודן, כישרון הניסוח וכן גם הצירוף הנהדר של עומק ופשטות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,281 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
דֶּגֶל שָׁחוֹר 255

הגיע הזמן לומר: די! הזעם על שבעה באוקטובר והחרדה לגורל החטופים לא יכולים להמשיך ולהצדיק מעשים שדוקרים את העין ומקוממים את הלב – אם העין איננה עיוורת והלב איננו אטום או מושחת

עוד 2,454 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הגבעות גבוהות יותר בדרך חזרה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו ● והשבוע: בזמן שכתיבתו ה"פסיכולוגיסטית" מושכת אש מצד דור הטוקבקים הציני וחסר הסבלנות, יוצא מיברג למסע מתיש בארצות הברית, בו הכביש הפתוח מתחלף בטיסה מייגעת, פרופיילינג ושעות של המתנה, שבהן הגוף המזדקן מזכיר שהזמן למסעות עבר

עוד 2,010 מילים

עקורים

חסינות אינה מילת קסם הגוברת על כל החלטת בית משפט

את התופעה של חברי כנסת המגיעים לאולם בית משפט ומפריעים לניהול הדיון, ח"כ גוטליב לוקחת לקיצון ● בדיון בבג"ץ על הדחת ראש שב"כ, היא לא הפסיקה לצעוק ואף סירבה לצאת מהאולם בטענה שחוק החסינות לא מאפשר לפנותה ● בקריאה פשוטה של החוק, עמדתה אינה מופרכת ● אבל מהיקף הפסיקות וההנחיות המשפטיות שהצטברו, עולה בבירור כי חסינות אינה גוברת על סדרי משפט ● פרשנות

עוד 987 מילים ו-1 תגובות
היום ה־560 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

סשה טרופנוב: העיניים של רום מראות את הסבל - הוא במצב הרבה יותר קשה מלפני שנה

דיווח: רון דרמר ודדי ברנע יצאו לפריז לפגישה עם ויטקוף על רקע שיחות הגרעין בין ארה״ב לאיראן ● טיל מתימן יורט על ידי צה״ל, אזעקות נשמעו באזור גוש דן, ירושלים והגדה; חלק יירוט גרם לשריפה ליד מערת הנטיפים ● עלה ל-74 מספר ההרוגים בתקיפה האמריקאית על הנמל החות׳י ● סקר מנדטים: 45 מנדטים לגוש נתניהו אם נפתלי בנט מתמודד, הציונות הדתית לא עוברת את אחוז החסימה

עוד 19 עדכונים

המכשיר הכי אפור בוול סטריט הכריע את הנשיא הכי קולני

הן אולי נשמעות כמו מושג מרוחק ומשמים, שמעניין רק מנהלי קרנות ובנקאים – אבל בפועל יכולות להרעיד כלכלות שלמות ● כך התשואות על האג"ח אילצו את טראמפ לסגת, לפחות זמנית, ממדיניות המכסים האגרסיבית שנקט ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 779 מילים ו-1 תגובות

הערבה הדרומית מנסה לעצור את הישראלים בדרך לאילת

בשנים האחרונות גילו הישראלים מחדש את הערבה, בזכות המרחבים הפתוחים וכמעט אפס אזעקות ● לקראת העונה החמה, בערבה הדרומית משיקים כרטיס קיץ אזורי במחיר נגיש, בניסיון למשוך מבקרים לגיחה קצרה – של שעות או ימים – ליישובים ולעסקים שמצפון לעיר הדרומית, וגם אל תוכה ● הם מציעים שילוב ייחודי של טבע פראי, תצפיות כוכבים, סיורים בעקבות בעלי חיים, מתחמי אקסטרים ועוד

עוד 1,494 מילים

ארגנטינה שמה את חמינאי על הכוונת

הבקשה להוציא צו מעצר נגד חמינאי בארגנטינה בגין מעורבותו בפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב־1994 – דווקא בעיצומן של השיחות עם ארה"ב – נתפסת בטהרן כפגיעה קשה בכבוד הלאומי וכחידוש של פרשה שהאיראנים העדיפו לקבור ● התמיכה הגלויה של ממשלת מיליי בישראל ובמערב מעבירה לטהרן מסר חד: ארגנטינה אינה חוששת מעימות ● פרשנות

עוד 949 מילים

"משטרים סמכותניים תמיד תקפו קודם כל את האוניברסיטאות"

טראמפ הכריז מלחמת חורמה על האוניברסיטאות בארצות הברית ● בעוד שאוניברסיטת קולומביה, למשל, נכנעה לתכתיבי הממשל כדי לא לאבד את המימון הפדרלי שלה, מנגד הרווארד עומדת בינתיים איתנה נגד מעורבות הבית הלבן - ומאבדת בשל כך תקציבים של מיליארדי דולרים ● בתווך עומדים אנשי האקדמיה עצמם ● כעת, פרופסור מייל ואחד המומחים המובילים לפשיזם החליט לעזוב את ארה"ב

עוד 1,220 מילים ו-4 תגובות
היום ה־559 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

חמאס דחה את הצעת ישראל: לא נסכים לעסקה חלקית

טראמפ: לא הייתי אומר שמנעתי תקיפה של צה"ל באיראן, אבל אני לא ממהר לבצע אותה ● הורי חטופים שנועדו עם דרמר ביקרו אותו על שלא אִפשר להם לדבר: "יצאנו מהפגישה איתך זועמים, מושפלים ומותשים" ● פיקוד העורף יספק מהיום זמן התרעה ממושך יותר מפני טילים מתימן ● נתניהו לא הכחיש שטראמפ בלם תקיפה באיראן: "ישראל לא תאפשר לטהרן להשיג נשק גרעיני"

עוד 37 עדכונים

המדינה ממשיכה להתעלם מאוצר הטבע הגדול שלה

רצועת החוף היא אוצר הטבע הגדול ביותר של ישראל, אך גם עם פתיחת עונת הרחצה הממשלה ממשיכה להפקיר אותה: חופים מוכרזים חדשים כמעט לא נפתחים, שעות ההצלה מסתיימות מוקדם מדי, העיריות לא מקבלות סמכות אכיפה נגד חד"פים וההגנות נגד התמוטטות המצוקים מתקדמות בקצב צב ● במקום לדאוג לחופים ולמתרחצים, משרדי הממשלה מפרסמים סרטונים

עוד 811 מילים

מספר הנרצחים בחברה הערבית זינק פי שלושה

מתחילת השנה ועד אתמול נרצחו 76 ערבים על רקע פלילי – עלייה של כ־50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז נרשם מספר נרצחים כפול מזה של 2022 ● ארגון "יוזמות אברהם": "המשטרה לא מפענחת את הפשעים ולא מטפלת, אין לנו אמון בה" ● "יש שר שאין לנו דרך לדבר איתו, וראש ממשלה שלא אכפת לו"

עוד 1,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה