האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

אחד ה"מותרות" הללו הוא חינוך לסובלנות ולחיים משותפים, שגם בשגרה נדחק מסדר העדיפויות וסובל מדלדול משאבים עקבי. אבל מחקרים במדעי החברה ובפסיכולוגיה חברתית מלמדים שחינוך לחיים משותפים אינו מותרות אלא צורך חיוני, גם בשגרה וגם בשעת משבר. ולא רק חיוני אלא גם דחוף.

הדחיפות נובעת משילוב של כמה גורמים. ראשית, שעת משבר היא תקופה דרמטית בה הרגישות גוברת ועמדות נוטות להתגבש ולהקצין. בני נוער, הנתונים בימים אלו ללחצים ומתחים, רגישים יותר לכל מידע, התבטאות והלך רוח ביחס לקבוצות שונות בישראל וביחס לחיים משותפים. נראה כי השפעתה של תקופה קריטית זו תישאר איתנו זמן רב אחרי שהמגפה תחלוף, גם אם נפתח את כרגיל את שנת הלימודים תשפ"א.

שנית, במצבי משבר מתחזקים סטריאוטיפים ודעות קדומות, וכך גם הנטייה למצוא שעירים לעזאזל, הנתפסים כאחראים למצוקה ולאיום שהמשבר מייצר. ואכן, אנחנו עדים כיום להתעצמות של סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי קבוצות שונות בחברה בישראל, ובמיוחד כלפי החרדים והערבים. תלמידי ישראל נחשפים לשיח אלים וגזעני שבו האחר הוא תמיד האשם, והעוינות והמתח בין קבוצות שונות בחברה מחריפים.

בהיעדר תיווך ומסגור חינוכי, ההשפעה של תקופה זו עשויה להיות בכייה לדורות, שתעמיק את הפיצול וההתפוררות החברתית ותקשה להגיע לסולידריות ולחיבור בין הקבוצות השונות בישראל.

ממצאים מדאיגים כבר עולים במדד השותפות בקרב בני נוער של מרכז אקורד, שנערך אחרי הסגר הראשון. הממצאים מצביעים על תחושות שנאה של בני הנוער ביחס לקבוצות שונות: כרבע מבני הנוער החילונים במחקר דיווחו על תחושות שנאה כלפי חרדים, למעלה מ-40% מבני הנוער הדתיים דיווחו על תחושות שנאה כלפי ערבים. עוינות שמתרגמת לתמיכה באפליה – 49% מבני הנוער הדתיים תמכו בשלילת זכות ההצבעה של אזרחים ערבים. חוסר עניין בשיפור יחסים -28% בלבד מבני הנוער הערבים הביעו עניין בשיפור יחסים עם הקבוצה החרדית.

הממצאים מצביעים על תחושות שנאה של בני הנוער ביחס לקבוצות שונות: כרבע מבני הנוער החילונים במחקר דיווחו על תחושות שנאה כלפי חרדים, למעלה מ-40% מבני הנוער הדתיים דיווחו על תחושות שנאה כלפי ערבים

האם קידום חיים משותפים ויחסים סובלניים ומכבדים בין קבוצות בישראל יכול בכל זאת לחכות לשוך הסערה? הפסיכולוגיה החברתית מציעה ממצאים מרתקים וחשובים ממחקרים עדכניים.

בחודשים אפריל–מאי 2020 נערך מחקר בינלאומי משווה בהשתתפות אזרחים מ-67 מדינות, אשר מצא כי הגורם הראשון שמניע אנשים לציית להנחיות של היגיינה, עטיית מסכה וריחוק פיזי, שנועדו לבלום את המגפה – הוא מידת החיבור שלהם לחברה שבה הם חיים.

נמצא כי בחברות ובמדינות שנטעו תחושות שייכות והזדהות בקרב כלל אזרחיהן, כולל בקרב אזרחים שאינם חלק מקבוצת הרוב או מהקבוצות התומכות בשלטון, יש תשתית חברתית להתמודדות טובה יותר עם המגפה.

זהו ממצא חשוב הנושא עימו בשורה מדאיגה לחברה הישראלית המשוסעת, שבה קבוצות ואזרחים רבים אינם חשים חלק מהקולקטיב ואף מודרים ממנו. ללא הגברת תחושת השייכות של כלל האזרחים ובניית תשתית לחיים משותפים לא נצליח לבלום את המגפה.

אבל ממצאים אלה טומנים בחובם גם הזדמנות. כאמור, אם ימי משבר מעצבים עמדות, אנשי חינוך יכולים ואף צריכים להשפיע על התפיסות והעמדות של התלמידים בקשר ליחסים בין קבוצות בחברה.

זוהי קריאת השכמה למובילי מערכת החינוך ברמה הארצית והמקומית להעמיד את החינוך לסובלנות ולחיים משותפים בראש סדר העדיפויות, ולספק לנשות החינוך את הכלים והמשאבים לקדם את הנושא מול התלמידים.

זו גם קריאת עידוד לציבור המורים ואנשי החינוך להמשיך להתעקש על קידום חינוך לחיים משותפים: עשייתכם חיונית, ודווקא בימים אלה יש לכם אפשרות להשפיע באופן ממשי וארוך־טווח על עמדותיהם של התלמידים.

ממצא הנושא בשורה מדאיגה לחברה הישראלית המשוסעת, בה קבוצות ואזרחים רבים אינם חשים חלק מהקולקטיב: ללא הגברת תחושת השייכות ובניית תשתית לחיים משותפים לא נצליח לבלום את המגפה

רבים מדברים על הזדמנויות שעומדות בפני מערכת החינוך בימים אלו, אבל אם אנחנו מבקשים לקדם חיים טובים לכל הקבוצות של החברה בישראל, זו הזדמנות שאסור להחמיץ. וכן, זה דחוף.

ענת יונה עמדי היא מובילת פרויקט קהילות מורים לחיים משותפים במרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית (צילום: מרכז אקורד)

כדי לא לבזבז את זמנו של ראש הממשלה החדש ולא להטריד את מנוחתו של ראש האופוזיציה הישן בנימין נתניהו, המסרב להתעדכן אצל ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, מוצע בזאת לקיים עדכון ביטחוני המתאים באופן ייחודי לראש האופוזיציה.

ראש הממשלה יאיר לפיד לא אומר נואש: הבוקר תצא הזמנה רשמית, בכתב, במקובל, ליו"ר האופוזיציה להגיע לעדכון בטחוני על פי חוק, אצל ראש הממשלה. "שיקולי הבטחון צריכים להיות מעל הפוליטיקה", אומרים בסביבת לפיד. כזכור: נתניהו סירב לקבל עדכונים גם מרה"מ הקודם, נפתלי בנט. ולא עשה איתו חפיפה.

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) July 3, 2022

העדכון הביטחוני יותאם ספציפית להיותו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ומנהל "צבא" של טרולים, בוטים ומהנדסי תודעה, כפי שהוא עצמו העיד בפני בנט.

מוצע בזאת לקיים עדכון ביטחוני המתאים באופן ייחודי לראש האופוזיציה, כנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, וכמנהל "צבא" של טרולים, בוטים ומהנדסי תודעה, כפי שהוא עצמו העיד בפני בנט

עדכון מצב הפייק-ניוז הביטחוני, ההסתה הביטחונית, ההשמצות והקריאות למרד, עדכון על מצב השקרים של נציגי הליכוד וגוש נתניהו. עדכון יומיומי.

את העדכון מטעם ראש הממשלה יבצעו פשוט מי שממונים על ביטחונו בשב"כ ובמשרד ההסברה.

"נתניהו איים עליי: אני אפעיל עליך את כל המכונה שלי, את הצבא" https://t.co/h8wAVtIepj

— Haaretz הארץ (@Haaretz) January 27, 2022

גם חוקריה של שולחת הקליע לבנט יעדכנו. גם כל מי שעוקבים מתוקף תפקידיהם אחרי צבא השם שמאחל מוות ליריביו של נתניהו, יעקבו אחרי רבני דין רודף, תומכי מדינת הלכה ואנשי עוצמה יהודית, אנשי נעם והגזענות הדתית. וכמובן שהוא יעודכן על דבריהם של מכובדינו גלית דיסטל אטבריאן, מירי רגב, דודי אמסלם, שלמה קרעי, דוד ביתן, ישראל כץ, צחי הנגבי וחבריהם,  כשאריה דרעי יסייע ככל שמאפשר לו הסכם הקלון עליו חתם.

ראש האופוזיציה יקבל את תיעוד נאומיו המסיתים עם פירוט דקדקני של עובדות שסילף, המצאות שהפריח, שקרים בוטים שפרסם; מחירי חלב, דירות, דלק וחשמל שטיפסו בתקופתו; מספרי הרקטות ובלוני התבערה שנורו בתקופתו לעומת תקופת ממשלת השינוי, וכמובן ספירת הדולרים שזרמו או לא זרמו לקרן העושר ממרבצי הגז, יותר נכון זרמו לקרן האושר של הטייקונים עימם חתם נתניהו על מתווה שוד הגז.

מר נתניהו,
במשמרת שלך המחבלים ירו על תושבי הדרום 13,000(!) רקטות,
ביצעו 1,500 פיגועים,
שרפו 45,000 דונם של שדותינו,
הרגו 238 ישראלים
ופצעו 1,700.

ואתה?
מעביר מזוודות דולרים לחמאס.

מורשתך:
רקטות חמאס על ירושלים,
לינצ׳ים בעכו ובלוד.
ישראל בלהבות.

נכשלת מול חמאס.
אנחנו מתקנים. https://t.co/tT2OEv8Mz1

— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) April 19, 2022

העדכון הביטחוני הזה אליו יוזמן ראש האופוזיציה, לא יהיה נתון להסכמתו או לתנאיו. הוא יפורסם בכל פלטפורמות התקשורת, במעקב הממשלתי, בארכיון המדינה ועל שלטי חוצות מתחלפים בצמתים.

נציגי אמ"ן השב"כ והמוסד יעדכנו את צוות "עדכון הפייק הביטחוני" החדש במצב המאבק מול הגרעין האיראני, חיזבאללה, חמאס וסיכול פיגועים בטורקיה או במים הכלכליים של ישראל.

ראש האופוזיציה יקבל את תיעוד נאומיו המסיתים עם פירוט העובדות שסילף, ההמצאות והשקרים שהפריח, המחירים שטיפסו והרקטות ובלוני התבערה שנורו בתקופתו לעומת תקופת בנט ועוד

ראש האופוזיציה לא יוכל להימלט מהאמת אל מחוזות תעמולת הבחירות והפייק-ניוז שהקים לצורך בחירתו שוב לראשות הממשלה תוך כדי שטיפת מוחות של אזרחי ישראל.

מדובר בביטחון המדינה. חד וחלק.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

רופא הכנסת ד"ר יצחק ליפשיץ מעולם לא התראיין לכלי התקשורת. רק אחרי פרישתו, לאחר שטיפל בבעיות הרפואיות של כ-500 חברי כנסת, עובדי כנסת ואנשי המשמר, הוא הסכים להעניק ראיון לספרי "מתחככים" שיופיע בימים הקרובים. הפרק האחרון בספר מובא כאן בשני חלקים. זהו חלק ב'. 

ב-2009 נאלץ אחד משרי הממשלה לעבור ניתוח לב פתוח. נעשה כל מאמץ כדי למנוע פרסום מוקדם על כך. אשפוזו בבית החולים נעשה בדיסקרטיות רבה. בכרטיס המאושפז שלו ועל מיטתו צוין שם אחר, "שמעון בן אברהם". הניתוח עבר בהצלחה רבה והסודיות נשמרה עד לאחר שחרורו מבית החולים. השר עבר שיקום לב, ולאחר כשבועיים הגיע לישיבת הממשלה. בפתח משרד ראש הממשלה הוא פתח את חולצתו, הציג את הצלקת שנותרה על חזהו מהניתוח ואמר בקול, "חבר'ה, תראו איזו זמבורה שמו לי בפנים".

ב-2009 נאלץ אחד השרים לעבור ניתוח לב פתוח. נעשה כל מאמץ כדי למנוע פרסום מוקדם על כך. אשפוזו בבית החולים נעשה בדיסקרטיות רבה. בכרטיס המאושפז שלו ועל מיטתו צוין שם אחר, "שמעון בן אברהם"

היו גם מקרים שבהם נאלצו ראשי הקואליציה והאופוזיציה להזעיק להצבעות חשובות במליאה חברי כנסת שהיו מאושפזים בבתי חולים, רק משום שהמחנה היריב לא מוכן היה להעניק לו קיזוז (הליך שבו ח"כ מהמחנה היריב איננו משתתף בהצבעה).

עטיפת הספר "מתחככים" של גדעון אלון

פעמיים, באוקטובר 2004 ובינואר 2005, הובא חבר הכנסת אלי אפללו (הליכוד) לכנסת מבית החולים "איכילוב", לאחר שעבר ניתוח בראשו, אך האופוזיציה לא הייתה מוכנה להתקזז אתו ולמנוע את טלטולו באמבולנס לירושלים. אפללו הוכנס לאולם המליאה על אלונקה, כשראשו חבוש והוא מחובר לעירוי. הוא הוזעק לכנסת כדי לתמוך באישור תכנית ההתנתקות, ושלושה חודשים לאחר מכן לתמוך באישור השבעת שרי מפלגות העבודה שהצטרפו לממשלת שרון.

גם את שר הדתות לשעבר דוד אזולאי (ש"ס) ז"ל, שאושפז במחלקה האונקולוגית של בית החולים רמב"ם בחיפה לאחר שלקה במחלת הסרטן, הייתה כוונה להביא לכנסת להצבעה חשובה על חוק המרכולים. אבל חבר הכנסת אילן גילאון ז"ל (מרצ) ידע להתעלות מעל חבריו לאופוזיציה ולגלות אנושיות והומניטריות רבה, כשהודיע כי הוא נענה לבקשתו של אזולאי והתקזז אתו כדי שלא יאלצו להביא אותו במיוחד מחיפה לירושלים. גילאון אמר אז: "דווקא במקום כמו הכנסת נכון יותר מכול המשפט 'במקום שבו אין אנשים, היה אתה בן אדם'."

לעומת זאת, בדצמבר 2021 הוזעקה חברת הכנסת שירלי פינטו (ימינה) להצבעה במליאת הכנסת, שישה ימים בלבד לאחר לידת בתה, רק משום שאיש מחברי הכנסת באופוזיציה לא מוכן היה להתקזז אתה.

פעמיים הובא ח"כ אפללו לכנסת מ"איכילוב", לאחר ניתוח בראשו. האופוזיציה לא הייתה מוכנה להתקזז אתו ולמנוע את טלטולו באמבולנס לירושלים. אפללו הוכנס למליאה על אלונקה, מחובר לעירוי וראשו חבוש

ד"ר ליפשיץ יזם קיומם של מרתונים רפואיים בכנסת. במהלך השנים התקיימו 70 מרתונים שבמסגרתם הובאו לכנסת מומחים לתחומים ספציפיים, כמו קרדיולוגיה או רפואת עור, אורולוגיה או סרטן הערמונית, ונבחרי הציבור הוזמנו לבצע את הבדיקות בכנסת, בעיקר כדי להגביר את המודעות למחלה ולחשוף בעוד מועד מקרים שבהם אנשים לקו במחלה.

"זהו אחד הכלים שאנחנו ממליצים עליהם ברפואה המונעת", סיפר ד"ר ליפשיץ. "הבאנו למשל באחד המרתונים שלושה רופאי עור וביקשנו משרי הממשלה וחברי הכנסת להיבדק, כדי לראות אם ישנם מקרים של מלנומה ומחלות עור אחרות. חברות כנסת ערכו בדיקת ממוגרפיה.

"הבדיקות הללו הוכיחו את עצמן כי היו מרתונים שבהם גילינו מקרים חדשים של חולים. באחד המרתונים לבדיקת לב במאמץ ואקו עלה אחד מחברי הכנסת על המכונה והחל לרוץ, אבל חש ברע והובהל מיד לבית החולים לאשפוז דחוף, וכעבור כמה ימים עשו לו ניתוח לב פתוח והוא ניצל ממוות.

"היה גם מקרה של חבר כנסת מהליכוד שהתרגש מאוד במהלך נאומו במליאה, ולפתע חש ברע ושני סדרנים מיחידת 'איילת' (יחידה מיוחדת לטיפול באנשים שזקוקים בדחיפות לטיפול רפואי) הובילו אותו אל מחוץ לאולם המליאה באזור המכונה 'הפרסה'. שם ניתן לו טיפול ראשוני והוא הובהל לבית החולים והתברר שהוא לקה באירוע מוחי".

"באחד המרתונים לבדיקת לב במאמץ ואקו עלה אחד מחברי הכנסת על המכונה והחל לרוץ, אבל חש ברע והובהל מיד לבית החולים לאשפוז דחוף, וכעבור כמה ימים עשו לו ניתוח לב פתוח והוא ניצל ממוות"

גם ראשי הממשלה נטלו חלק במרתונים. "כשהיה נושא חשוב כמו מרתון של מחלות לב, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נטל בו חלק. הוא עלה על המכשיר לבדיקת לב במאמץ כדי להגביר את מודעות הציבור לנושא. גם אהוד ברק, כשהיה ראש ממשלה, השתתף במרתון לבדיקת לב במאמץ.

"זכור לי שהתלוויתי ליצחק רבין כשהיה ראש הממשלה כשביצע בדיקת נשימה בבית חולים 'ביקור חולים' בירושלים. בדקו לו את דרכי הנשימה, וכשיצאנו החוצה רבין אמר לי: 'אל תדאג, אני לא אמות בגלל הסיגריות'. המשפט הזה חרוט לי כל כך חזק, כי שנה לאחר מכן הוא נרצח".

היו גם מקרים שבהם ד"ר ליפשיץ התערב בדיוני מליאת הכנסת. בינואר 1992, כשהחוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה הובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית, נמשכו הדיונים אל תוך הלילה. הקצרניות שרושמות את דברי הנואמים התלוננו בפניו שהן הגיעו לאפיסת כוחות, ואחת מהן אף התמוטטה מעומס העבודה. גם הסדרנים התלוננו על תשישות.

הרופא פנה ליושב ראש הכנסת דב שילנסקי (ליכוד) וביקש ממנו להפסיק את הדיון הלילי, כדי שלא לפגוע בבריאות הנוכחים, ושילנסקי נענה לפנייתו ונעל את הישיבה.

במהלך כל השנים, כשהדיונים התארכו ונמשכו לעתים ללא הפסקה עד לאור הבוקר, הקפיד ד"ר ליפשיץ להישאר במשכן הכנסת במהלך כל הלילה. "לא יכולתי ללכת הביתה, בעיקר כשהיו דיונים סוערים. הרגשתי צורך להישאר עד סוף הדיון ועד שאחרון הח"כים עוזב את הבניין".

כשנשאל איך הוא יכול היה להיות אחראי לבריאותם של שרים וחברי כנסת, ולטפל בתלונות הרפואיות שלהם, כשאין לו מומחיות בכל תחומי הרפואה, הוא השיב לי: "אני נוהג להתייעץ עם מומחים בכל התחומים. יש לנו מומחים בכל תחום שמתפנים אלינו בכל מצב ובכל שעה".

"זכור לי שהתלוויתי לרבין כשהיה רה"מ לבדיקת נשימה בביה"ח 'ביקור חולים' בירושלים. כשיצאנו החוצה אמר לי: 'אל תדאג, אני לא אמות בגלל הסיגריות'. המשפט הזה חרוט לי חזק, כי שנה לאחר מכן הוא נרצח"

לפני שנפרדנו שאלתי את ד"ר ליפשיץ מה יש בתפקיד של רופא הכנסת שהוא החזיק בו כל כך הרבה שנים. הוא השיב ש"קרה לי תהליך אישי שעובר על הרבה רופאים, שהם 'מורעלים' על ידי המקצוע שהם עוסקים בו. הכנסת הייתה הבית הראשון שלי ושילמתי על כך מחיר בחיי משפחה. חשתי חרדת קודש כשנכנסתי למשכן הכנסת, וידעתי שכל הבעיות הרפואיות של נבחרי העם מונחות על הכתפיים שלי. מאוד אהבתי את התפקיד הזה ונתתי את הנשמה למקום הזה".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.