החיסונים לקורונה כבר כאן - ומה עם חיסון למגפת השנאה?

.גרפיטי על קיר מסגד בירושלים (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
גרפיטי על קיר מסגד בירושלים

האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

אחד ה"מותרות" הללו הוא חינוך לסובלנות ולחיים משותפים, שגם בשגרה נדחק מסדר העדיפויות וסובל מדלדול משאבים עקבי. אבל מחקרים במדעי החברה ובפסיכולוגיה חברתית מלמדים שחינוך לחיים משותפים אינו מותרות אלא צורך חיוני, גם בשגרה וגם בשעת משבר. ולא רק חיוני אלא גם דחוף.

הדחיפות נובעת משילוב של כמה גורמים. ראשית, שעת משבר היא תקופה דרמטית בה הרגישות גוברת ועמדות נוטות להתגבש ולהקצין. בני נוער, הנתונים בימים אלו ללחצים ומתחים, רגישים יותר לכל מידע, התבטאות והלך רוח ביחס לקבוצות שונות בישראל וביחס לחיים משותפים. נראה כי השפעתה של תקופה קריטית זו תישאר איתנו זמן רב אחרי שהמגפה תחלוף, גם אם נפתח את כרגיל את שנת הלימודים תשפ"א.

שנית, במצבי משבר מתחזקים סטריאוטיפים ודעות קדומות, וכך גם הנטייה למצוא שעירים לעזאזל, הנתפסים כאחראים למצוקה ולאיום שהמשבר מייצר. ואכן, אנחנו עדים כיום להתעצמות של סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי קבוצות שונות בחברה בישראל, ובמיוחד כלפי החרדים והערבים. תלמידי ישראל נחשפים לשיח אלים וגזעני שבו האחר הוא תמיד האשם, והעוינות והמתח בין קבוצות שונות בחברה מחריפים.

בהיעדר תיווך ומסגור חינוכי, ההשפעה של תקופה זו עשויה להיות בכייה לדורות, שתעמיק את הפיצול וההתפוררות החברתית ותקשה להגיע לסולידריות ולחיבור בין הקבוצות השונות בישראל.

ממצאים מדאיגים כבר עולים במדד השותפות בקרב בני נוער של מרכז אקורד, שנערך אחרי הסגר הראשון. הממצאים מצביעים על תחושות שנאה של בני הנוער ביחס לקבוצות שונות: כרבע מבני הנוער החילונים במחקר דיווחו על תחושות שנאה כלפי חרדים, למעלה מ-40% מבני הנוער הדתיים דיווחו על תחושות שנאה כלפי ערבים. עוינות שמתרגמת לתמיכה באפליה – 49% מבני הנוער הדתיים תמכו בשלילת זכות ההצבעה של אזרחים ערבים. חוסר עניין בשיפור יחסים -28% בלבד מבני הנוער הערבים הביעו עניין בשיפור יחסים עם הקבוצה החרדית.

הממצאים מצביעים על תחושות שנאה של בני הנוער ביחס לקבוצות שונות: כרבע מבני הנוער החילונים במחקר דיווחו על תחושות שנאה כלפי חרדים, למעלה מ-40% מבני הנוער הדתיים דיווחו על תחושות שנאה כלפי ערבים

האם קידום חיים משותפים ויחסים סובלניים ומכבדים בין קבוצות בישראל יכול בכל זאת לחכות לשוך הסערה? הפסיכולוגיה החברתית מציעה ממצאים מרתקים וחשובים ממחקרים עדכניים.

בחודשים אפריל–מאי 2020 נערך מחקר בינלאומי משווה בהשתתפות אזרחים מ-67 מדינות, אשר מצא כי הגורם הראשון שמניע אנשים לציית להנחיות של היגיינה, עטיית מסכה וריחוק פיזי, שנועדו לבלום את המגפה – הוא מידת החיבור שלהם לחברה שבה הם חיים.

נמצא כי בחברות ובמדינות שנטעו תחושות שייכות והזדהות בקרב כלל אזרחיהן, כולל בקרב אזרחים שאינם חלק מקבוצת הרוב או מהקבוצות התומכות בשלטון, יש תשתית חברתית להתמודדות טובה יותר עם המגפה.

זהו ממצא חשוב הנושא עימו בשורה מדאיגה לחברה הישראלית המשוסעת, שבה קבוצות ואזרחים רבים אינם חשים חלק מהקולקטיב ואף מודרים ממנו. ללא הגברת תחושת השייכות של כלל האזרחים ובניית תשתית לחיים משותפים לא נצליח לבלום את המגפה.

אבל ממצאים אלה טומנים בחובם גם הזדמנות. כאמור, אם ימי משבר מעצבים עמדות, אנשי חינוך יכולים ואף צריכים להשפיע על התפיסות והעמדות של התלמידים בקשר ליחסים בין קבוצות בחברה.

זוהי קריאת השכמה למובילי מערכת החינוך ברמה הארצית והמקומית להעמיד את החינוך לסובלנות ולחיים משותפים בראש סדר העדיפויות, ולספק לנשות החינוך את הכלים והמשאבים לקדם את הנושא מול התלמידים.

זו גם קריאת עידוד לציבור המורים ואנשי החינוך להמשיך להתעקש על קידום חינוך לחיים משותפים: עשייתכם חיונית, ודווקא בימים אלה יש לכם אפשרות להשפיע באופן ממשי וארוך־טווח על עמדותיהם של התלמידים.

ממצא הנושא בשורה מדאיגה לחברה הישראלית המשוסעת, בה קבוצות ואזרחים רבים אינם חשים חלק מהקולקטיב: ללא הגברת תחושת השייכות ובניית תשתית לחיים משותפים לא נצליח לבלום את המגפה

רבים מדברים על הזדמנויות שעומדות בפני מערכת החינוך בימים אלו, אבל אם אנחנו מבקשים לקדם חיים טובים לכל הקבוצות של החברה בישראל, זו הזדמנות שאסור להחמיץ. וכן, זה דחוף.

ענת יונה עמדי היא מובילת פרויקט קהילות מורים לחיים משותפים במרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית (צילום: מרכז אקורד)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
. מדוע ללכת לבית-הספר? לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, סדברי-ואלי עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות. היסודות החברתיים (SOCIAL BASICS) לפני זמן... המשך קריאה

.

מדוע ללכת לבית-הספר?

לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, סדברי-ואלי עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות.

היסודות החברתיים (SOCIAL BASICS)

לפני זמן מה הפך להיות אופנתי לבקש מבתי-הספר שלנו לדאוג לאיקלום החברתי של התלמידים. תלמדו אותם להסתדר. תשחררו את החברה שלנו מאנשים בלתי מתאימים ובלתי מסוגלים מבחינה חברתית על ידי כריתתה של הבעיה בניצניה, בבית-הספר. שאפתני? אולי. אולם, כמה רבים הם האנשים אשר נאבקו עם הדיווחים של בית-הספר על התאמתם והסתגלותם או חוסר התאמתם וחוסר הסתגלותם החברתית שלהם עצמם או של ילדיהם! מוזר, הלא כן, כמה קשות אנשים דופקים לעיתים את מה שהם עושים? אני מתכוון, לנסות שהאנשים יהיו חברתיים זה מספיק קשה; אולם נראה שבתי-הספר באופן כמעט שיטתי יצרו דרכים להכשיל מטרה זו.

קחו הפרדה גילית, לשם ההתחלה. איזה גאון הביט סביבו והעלה את הרעיון שלהפריד אנשים באופן חד לפי גילים הוא דבר בעל משמעות? האם הפרדה כזאת קיימת באופן טבעי היכן שהוא? בתעשיה, האם כל הפועלים בני ה-21 שנים עובדים בנפרד מבני ה-20 או מבני ה-23 שנים? בעסקים, האם ישנם חדרים נפרדים למנהלים בני 30 ולמנהלים בני 31 שנים? האם בני שנתיים מתבדלים מבני שנה ומבני שלש שנים במגרשי המשחקים? היכן, היכן עלי האדמות נברא הרעיון הזה? האם יש דבר המזיק יותר מבחינ חברתית מלהפריד ילדים לפי שנתונים במשך ארבע עשרה — לעיתים שמונה עשרה — שנה?

או קחו את ההפרדה לעיתים תכופות לפי מין, אפילו בבתי-הספר של החינוך המעורב (בנים-בנות), למגוון פעילויות. או הפער העצום בין ילדים ומבוגרים (האם הבחנתם פעם כמה אוניברסלי הוא עבור ילדים שלא להביט על המבוגרים בעיניים?).

וכעת הבה נציץ במצב החברתי אשר נוצר עבור ילדים בתוך קבוצת הגיל שלהם עצמם. אם בתי-הספר עושים לכמעט בלתי אפשרי לבן ה-12 שנה ליצור קשר באופן נורמלי ואנושי עם בני ה-11 שנה, בני ה-13 שנה, עם מבוגרים, וכו', מה בקשר לבני ה-12 שנה האחרים?

אין לנו מזל כזה. צורת הקשר העיקרית והכמעט בלעדית אשר בתי-הספר מטפחים בין ילדים מאותה כיתה היא — תחרות! תחרות עד כדי שחיטה. מסדר-הניקור הוא כולם עם כולם (מסדר הניקור – הדפוס הבסיסי של האירגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר. מתוך מילון וובסטר.- המתרגם). מיהו טוב יותר ממי, מי יותר פיקח, מהיר, גבוה, נאה — וכמובן מי יותר גרוע, טיפש, איטי, נמוך, מכוער.

אם אי-פעם עוצבה שיטה ביעילות בכדי להפיק אנשים תחרותיים, נתעבים, חסרי- ביטחון, פרנואידים, בלתי מתאימים מבחינה חברתית, בתי-הספר הנוכחיים צלחיחו בכך.

בחזרה לדברים הבסיסיים.

בעולם המציאות, התכונה החברתית החשובה ביותר לחברה יציבה ובריאה היא שיתוף הפעולה. בעולם המציאות, צורת התחרות החשובה ביותר היא: נגד עצמך, נגד יעדים הנקבעים על ידי ועבור מישהו כדי שישיגם הוא בעצמו. בעולם המציאות, תחרות בין-אישית לשם התחרות עצמה, מוכרת באופן נרחב כמחוסרת-תכלית והרסנית — כן, אפילו בחברות עסקיות גדולות ובספורט.

> בעולם המציאות, ובסדברי-ואלי ( ראה בית ספר זה:
https://www.youtube.com/watch?v=awOAmTaZ4XI ), שהוא בית-ספר עבור עולם המציאות.

.
ראו תגובות כאן:
"כך נכין תלמידים לעולם מודרני, תחרותי ופתוח לפי ארגון ה-OECD"
https://www.edunow.org.il/article/2910

.

- ומה עם חיסון למגפת הבדידות ? - להקשיב לשטח חרם, אצלנו בכיתה? כך תאתרו את הילדים הבודדים יש ילדים שעבורם הריחוק החברתי הוא לא רק תקופה, אלא מציאות. צורית יהודה, מנחה בעמותת רקפת, מ... המשך קריאה

ומה עם חיסון למגפת הבדידות ?


להקשיב לשטח

חרם, אצלנו בכיתה? כך תאתרו את הילדים הבודדים

יש ילדים שעבורם הריחוק החברתי הוא לא רק תקופה, אלא מציאות. צורית יהודה, מנחה בעמותת רקפת, מסבירה איך נשים לב לילדים האלה ונעזור להם להתחזק

צורית יהודה
מנחה בעמותת רקפת, M.A בייעוץ חינוכי
יועצת חינוכית ומנחה מקצועית של תכניות פסיכו-חינוכיות מטעם עמותת רקפת, לילדים ונוער המתמודדים עם קשיים חברתיים על רקע של מופנמות וחרדה חברתית.
18/02/2021
https://www.edunow.org.il/article/4005

מה אתם עושים כדי לזהות מצבי בדידות אצלכם ?

עוד 649 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 4 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רוסיה מגנה את התקיפה בסוריה בשבת: ״לחדול מכך ללא תנאי״

נתניהו התקבל הערב בתשואות בבני ברק בארוע שבע הברכות של גפני ● ארה"ב: לא ניתן לקבוע בוודאות מי הרג את אבו-עאקלה - סביר להניח שחיילי צה״ל בשוגג ● לפיד ליועמ״שית: נשמור על מערכת המשפט מפני הרוצים לפגוע בה ● פולין וישראל משקמות את היחסים ● הנגיד העלה את הריבית ל-1.25% ● הושג הסכם בין האוצר והחקלאים לגבי רפורמת הייבוא

עוד 56 עדכונים

עדכון ביטחוני מותאם לראש האופוזיציה - על מצב הפייק-ניוז

כדי לא לבזבז את זמנו של ראש הממשלה החדש ולא להטריד את מנוחתו של ראש האופוזיציה הישן בנימין נתניהו, המסרב להתעדכן אצל ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, מוצע בזאת לקיים עדכון ביטחוני המתאים באופן ייחודי לראש האופוזיציה.

העדכון הביטחוני יותאם ספציפית להיותו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ומנהל "צבא" של טרולים, בוטים ומהנדסי תודעה, כפי שהוא עצמו העיד בפני בנט.

מוצע בזאת לקיים עדכון ביטחוני המתאים באופן ייחודי לראש האופוזיציה, כנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, וכמנהל "צבא" של טרולים, בוטים ומהנדסי תודעה, כפי שהוא עצמו העיד בפני בנט

עדכון מצב הפייק-ניוז הביטחוני, ההסתה הביטחונית, ההשמצות והקריאות למרד, עדכון על מצב השקרים של נציגי הליכוד וגוש נתניהו. עדכון יומיומי.

את העדכון מטעם ראש הממשלה יבצעו פשוט מי שממונים על ביטחונו בשב"כ ובמשרד ההסברה.

גם חוקריה של שולחת הקליע לבנט יעדכנו. גם כל מי שעוקבים מתוקף תפקידיהם אחרי צבא השם שמאחל מוות ליריביו של נתניהו, יעקבו אחרי רבני דין רודף, תומכי מדינת הלכה ואנשי עוצמה יהודית, אנשי נעם והגזענות הדתית. וכמובן שהוא יעודכן על דבריהם של מכובדינו גלית דיסטל אטבריאן, מירי רגב, דודי אמסלם, שלמה קרעי, דוד ביתן, ישראל כץ, צחי הנגבי וחבריהם,  כשאריה דרעי יסייע ככל שמאפשר לו הסכם הקלון עליו חתם.

ראש האופוזיציה יקבל את תיעוד נאומיו המסיתים עם פירוט דקדקני של עובדות שסילף, המצאות שהפריח, שקרים בוטים שפרסם; מחירי חלב, דירות, דלק וחשמל שטיפסו בתקופתו; מספרי הרקטות ובלוני התבערה שנורו בתקופתו לעומת תקופת ממשלת השינוי, וכמובן ספירת הדולרים שזרמו או לא זרמו לקרן העושר ממרבצי הגז, יותר נכון זרמו לקרן האושר של הטייקונים עימם חתם נתניהו על מתווה שוד הגז.

העדכון הביטחוני הזה אליו יוזמן ראש האופוזיציה, לא יהיה נתון להסכמתו או לתנאיו. הוא יפורסם בכל פלטפורמות התקשורת, במעקב הממשלתי, בארכיון המדינה ועל שלטי חוצות מתחלפים בצמתים.

נציגי אמ"ן השב"כ והמוסד יעדכנו את צוות "עדכון הפייק הביטחוני" החדש במצב המאבק מול הגרעין האיראני, חיזבאללה, חמאס וסיכול פיגועים בטורקיה או במים הכלכליים של ישראל.

ראש האופוזיציה יקבל את תיעוד נאומיו המסיתים עם פירוט העובדות שסילף, ההמצאות והשקרים שהפריח, המחירים שטיפסו והרקטות ובלוני התבערה שנורו בתקופתו לעומת תקופת בנט ועוד

ראש האופוזיציה לא יוכל להימלט מהאמת אל מחוזות תעמולת הבחירות והפייק-ניוז שהקים לצורך בחירתו שוב לראשות הממשלה תוך כדי שטיפת מוחות של אזרחי ישראל.

מדובר בביטחון המדינה. חד וחלק.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 348 מילים ו-1 תגובות

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

עוד 1,638 מילים

בפסק הדין שניתן ביום ראשון בבג"ץ, פסלו השופטים את החלטת שרת הפנים לסגור את שערי ישראל בפני פליטים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה, למעט מכסה מצומצמת של אשרות ● מעבר לעובדה ששקד הפרה אמנה שישראל חתומה עליה מ-2010, השופטים הצביעו על העובדה ששרת הפנים קיבלה החלטות ללא פיקוח הכנסת ותוך פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ● פרשנות

עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

רוב הבקבוקים עדיין מגיעים לפח – ויש מי שמרוויח מזה

בדיקת זמן ישראל ניב סולטן קוראת לציבור למחזר, אך הסרבול במרכולים מקשה על החזרת בקבוקים ריקים, מה שיוצר כלכלת צללים ● כספי פיקדון מועברים לאוספי בקבוקים שהופכים את המיחזור לעיסוקם העיקרי או להשלמת הכנסה ● המשרד להגנת הסביבה דורש מהיצרנים לאסוף יותר בקבוקים, אך גם שם יודעים שהבעיה האמיתית היא שאין הפרדה של אשפה אורגנית

עוד 1,622 מילים

מרפאת הכנסת – הסיסמוגרף של המשכן, חלק ב'

רופא הכנסת ד"ר יצחק ליפשיץ מעולם לא התראיין לכלי התקשורת. רק אחרי פרישתו, לאחר שטיפל בבעיות הרפואיות של כ-500 חברי כנסת, עובדי כנסת ואנשי המשמר, הוא הסכים להעניק ראיון לספרי "מתחככים" שיופיע בימים הקרובים. הפרק האחרון בספר מובא כאן בשני חלקים. זהו חלק ב'. 

ב-2009 נאלץ אחד משרי הממשלה לעבור ניתוח לב פתוח. נעשה כל מאמץ כדי למנוע פרסום מוקדם על כך. אשפוזו בבית החולים נעשה בדיסקרטיות רבה. בכרטיס המאושפז שלו ועל מיטתו צוין שם אחר, "שמעון בן אברהם". הניתוח עבר בהצלחה רבה והסודיות נשמרה עד לאחר שחרורו מבית החולים. השר עבר שיקום לב, ולאחר כשבועיים הגיע לישיבת הממשלה. בפתח משרד ראש הממשלה הוא פתח את חולצתו, הציג את הצלקת שנותרה על חזהו מהניתוח ואמר בקול, "חבר'ה, תראו איזו זמבורה שמו לי בפנים".

ב-2009 נאלץ אחד השרים לעבור ניתוח לב פתוח. נעשה כל מאמץ כדי למנוע פרסום מוקדם על כך. אשפוזו בבית החולים נעשה בדיסקרטיות רבה. בכרטיס המאושפז שלו ועל מיטתו צוין שם אחר, "שמעון בן אברהם"

היו גם מקרים שבהם נאלצו ראשי הקואליציה והאופוזיציה להזעיק להצבעות חשובות במליאה חברי כנסת שהיו מאושפזים בבתי חולים, רק משום שהמחנה היריב לא מוכן היה להעניק לו קיזוז (הליך שבו ח"כ מהמחנה היריב איננו משתתף בהצבעה).

עטיפת הספר "מתחככים" של גדעון אלון
עטיפת הספר "מתחככים" של גדעון אלון

פעמיים, באוקטובר 2004 ובינואר 2005, הובא חבר הכנסת אלי אפללו (הליכוד) לכנסת מבית החולים "איכילוב", לאחר שעבר ניתוח בראשו, אך האופוזיציה לא הייתה מוכנה להתקזז אתו ולמנוע את טלטולו באמבולנס לירושלים. אפללו הוכנס לאולם המליאה על אלונקה, כשראשו חבוש והוא מחובר לעירוי. הוא הוזעק לכנסת כדי לתמוך באישור תכנית ההתנתקות, ושלושה חודשים לאחר מכן לתמוך באישור השבעת שרי מפלגות העבודה שהצטרפו לממשלת שרון.

גם את שר הדתות לשעבר דוד אזולאי (ש"ס) ז"ל, שאושפז במחלקה האונקולוגית של בית החולים רמב"ם בחיפה לאחר שלקה במחלת הסרטן, הייתה כוונה להביא לכנסת להצבעה חשובה על חוק המרכולים. אבל חבר הכנסת אילן גילאון ז"ל (מרצ) ידע להתעלות מעל חבריו לאופוזיציה ולגלות אנושיות והומניטריות רבה, כשהודיע כי הוא נענה לבקשתו של אזולאי והתקזז אתו כדי שלא יאלצו להביא אותו במיוחד מחיפה לירושלים. גילאון אמר אז: "דווקא במקום כמו הכנסת נכון יותר מכול המשפט 'במקום שבו אין אנשים, היה אתה בן אדם'."

לעומת זאת, בדצמבר 2021 הוזעקה חברת הכנסת שירלי פינטו (ימינה) להצבעה במליאת הכנסת, שישה ימים בלבד לאחר לידת בתה, רק משום שאיש מחברי הכנסת באופוזיציה לא מוכן היה להתקזז אתה.

פעמיים הובא ח"כ אפללו לכנסת מ"איכילוב", לאחר ניתוח בראשו. האופוזיציה לא הייתה מוכנה להתקזז אתו ולמנוע את טלטולו באמבולנס לירושלים. אפללו הוכנס למליאה על אלונקה, מחובר לעירוי וראשו חבוש

ד"ר ליפשיץ יזם קיומם של מרתונים רפואיים בכנסת. במהלך השנים התקיימו 70 מרתונים שבמסגרתם הובאו לכנסת מומחים לתחומים ספציפיים, כמו קרדיולוגיה או רפואת עור, אורולוגיה או סרטן הערמונית, ונבחרי הציבור הוזמנו לבצע את הבדיקות בכנסת, בעיקר כדי להגביר את המודעות למחלה ולחשוף בעוד מועד מקרים שבהם אנשים לקו במחלה.

"זהו אחד הכלים שאנחנו ממליצים עליהם ברפואה המונעת", סיפר ד"ר ליפשיץ. "הבאנו למשל באחד המרתונים שלושה רופאי עור וביקשנו משרי הממשלה וחברי הכנסת להיבדק, כדי לראות אם ישנם מקרים של מלנומה ומחלות עור אחרות. חברות כנסת ערכו בדיקת ממוגרפיה.

"הבדיקות הללו הוכיחו את עצמן כי היו מרתונים שבהם גילינו מקרים חדשים של חולים. באחד המרתונים לבדיקת לב במאמץ ואקו עלה אחד מחברי הכנסת על המכונה והחל לרוץ, אבל חש ברע והובהל מיד לבית החולים לאשפוז דחוף, וכעבור כמה ימים עשו לו ניתוח לב פתוח והוא ניצל ממוות.

"היה גם מקרה של חבר כנסת מהליכוד שהתרגש מאוד במהלך נאומו במליאה, ולפתע חש ברע ושני סדרנים מיחידת 'איילת' (יחידה מיוחדת לטיפול באנשים שזקוקים בדחיפות לטיפול רפואי) הובילו אותו אל מחוץ לאולם המליאה באזור המכונה 'הפרסה'. שם ניתן לו טיפול ראשוני והוא הובהל לבית החולים והתברר שהוא לקה באירוע מוחי".

"באחד המרתונים לבדיקת לב במאמץ ואקו עלה אחד מחברי הכנסת על המכונה והחל לרוץ, אבל חש ברע והובהל מיד לבית החולים לאשפוז דחוף, וכעבור כמה ימים עשו לו ניתוח לב פתוח והוא ניצל ממוות"

גם ראשי הממשלה נטלו חלק במרתונים. "כשהיה נושא חשוב כמו מרתון של מחלות לב, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נטל בו חלק. הוא עלה על המכשיר לבדיקת לב במאמץ כדי להגביר את מודעות הציבור לנושא. גם אהוד ברק, כשהיה ראש ממשלה, השתתף במרתון לבדיקת לב במאמץ.

"זכור לי שהתלוויתי ליצחק רבין כשהיה ראש הממשלה כשביצע בדיקת נשימה בבית חולים 'ביקור חולים' בירושלים. בדקו לו את דרכי הנשימה, וכשיצאנו החוצה רבין אמר לי: 'אל תדאג, אני לא אמות בגלל הסיגריות'. המשפט הזה חרוט לי כל כך חזק, כי שנה לאחר מכן הוא נרצח".

היו גם מקרים שבהם ד"ר ליפשיץ התערב בדיוני מליאת הכנסת. בינואר 1992, כשהחוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה הובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית, נמשכו הדיונים אל תוך הלילה. הקצרניות שרושמות את דברי הנואמים התלוננו בפניו שהן הגיעו לאפיסת כוחות, ואחת מהן אף התמוטטה מעומס העבודה. גם הסדרנים התלוננו על תשישות.

הרופא פנה ליושב ראש הכנסת דב שילנסקי (ליכוד) וביקש ממנו להפסיק את הדיון הלילי, כדי שלא לפגוע בבריאות הנוכחים, ושילנסקי נענה לפנייתו ונעל את הישיבה.

במהלך כל השנים, כשהדיונים התארכו ונמשכו לעתים ללא הפסקה עד לאור הבוקר, הקפיד ד"ר ליפשיץ להישאר במשכן הכנסת במהלך כל הלילה. "לא יכולתי ללכת הביתה, בעיקר כשהיו דיונים סוערים. הרגשתי צורך להישאר עד סוף הדיון ועד שאחרון הח"כים עוזב את הבניין".

כשנשאל איך הוא יכול היה להיות אחראי לבריאותם של שרים וחברי כנסת, ולטפל בתלונות הרפואיות שלהם, כשאין לו מומחיות בכל תחומי הרפואה, הוא השיב לי: "אני נוהג להתייעץ עם מומחים בכל התחומים. יש לנו מומחים בכל תחום שמתפנים אלינו בכל מצב ובכל שעה".

"זכור לי שהתלוויתי לרבין כשהיה רה"מ לבדיקת נשימה בביה"ח 'ביקור חולים' בירושלים. כשיצאנו החוצה אמר לי: 'אל תדאג, אני לא אמות בגלל הסיגריות'. המשפט הזה חרוט לי חזק, כי שנה לאחר מכן הוא נרצח"

לפני שנפרדנו שאלתי את ד"ר ליפשיץ מה יש בתפקיד של רופא הכנסת שהוא החזיק בו כל כך הרבה שנים. הוא השיב ש"קרה לי תהליך אישי שעובר על הרבה רופאים, שהם 'מורעלים' על ידי המקצוע שהם עוסקים בו. הכנסת הייתה הבית הראשון שלי ושילמתי על כך מחיר בחיי משפחה. חשתי חרדת קודש כשנכנסתי למשכן הכנסת, וידעתי שכל הבעיות הרפואיות של נבחרי העם מונחות על הכתפיים שלי. מאוד אהבתי את התפקיד הזה ונתתי את הנשמה למקום הזה".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 957 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הריקוד של מיכאלי בחתונת נכדתו עלולה לעלות לגפני בכיסאו

ח"כ משה גפני הצליח להכניע את שותפיו-יריביו ביהדות התורה ולשמור על המקום הראשון ברשימה - עד אתמול בלילה ● גפני הזמין לחתונת נכדתו את מרב מיכאלי - אולי השרה השנואה ביותר ברחוב החרדי ● "היא באה לחתונה, לא לבשה שמלה, נכנסה עם מאבטחים לתחום הנשים, הרסה את ההפרדה. מה קורה כאן?" זעם בכיר ביהדות התורה ● ויש מי שכבר קורא לגפני לפרוש מהכנסת ● פרשנות

עוד 623 מילים ו-1 תגובות

ישראל נכנסה באופן רשמי לתקופת בחירות, ומערכת המשפט במדינה חייבת להעלות הילוך בהקפדה על שלטון החוק ● היועצת המשפטית לממשלה צריכה לפקח מקרוב על החלטות ממשלת המעבר ● היועמ"שית בכנסת חייבת לשים עין על עבודת הוועדות והמליאה בתקופה זו ● ועדת הבחירות המרכזית צריכה לשים בלמים ● וחשוב מכול: בג"ץ חייב לשמור שלא נעשים שינויים בחוקי המשחק ● פרשנות

עוד 783 מילים ו-2 תגובות

המל"ל ממליץ לקבוע בחוק ייצוג של לפחות 33% נשים בקבינט המדיני-ביטחוני

פרסום ראשון דוח חסר תקדים שהוגש לראש המל"ל מותח ביקורת חריפה על העדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות, במיוחד במצבי חירום ● "העדר קשב ומודעות לנושא המגדרי מוביל לפגיעה קשה ובלתי פרופורציונלית בציבור הנשים בישראל", נכתב בדוח ● בין ההמלצות: להסדיר בחוק את ייצוג הנשים בקבינט המדיני-ביטחוני ובוועדת שרים לענייני קורונה, וכן להפוך את ועדת השרים לשוויון מגדרי לוועדה קבועה

עוד 1,427 מילים

המפלגות חייבות לכנסת 167.2 מיליון שקל – וזאת רק ההתחלה

מפלגת הליכוד חייבת לכנסת את הסכום הגבוה ביותר – כ־49 מיליון שקל ● לכחול לבן יש את החוב הכי גבוה ביחס לגודלה: כ־18.5 מיליון ● שתי המפלגות חורגות מתקרת ההלוואות המותרת ביחד עם תקווה חדשה, שכבר הספיקה לצבור חוב של כ־10 מיליון ● חלק מהמפלגות כבר לקחו הלוואות למימון הבחירות בנובמבר ● הסכום שהכנסת משלמת למימון הקמפיינים מאז 2019 יגיע השנה ליותר ממיליארד שקל

עוד 2,137 מילים ו-1 תגובות

יואב קיש: "לא הייתה לי כוונה לאיים על היועמ"שית"

מערכת הביטחון ליועמ"ש: אפשר למנות רמטכ"ל בזמן בחירות ● דיווח: לפיד סרב לבקשת בנט לקבל תנאי רה"מ לשעבר ● כהנא דורש מימינה התחייבות שתאפשר לו להתפלג ● לפיד שלח לנתניהו הזמנה רשמית לפגישת עדכון ● בג"ץ פסל החלטת שרת הפנים להגביל מספר פליטים מאוקראינה, שקד בתגובה: "אקטיביזם חריג" ● פייגלין יתמודד בפריימריז בליכוד ● לפיד מחליף ראש מערך הסברה

עוד 47 עדכונים

חזבאללה ניצל את המצב הפוליטי בישראל להעברת מסר

ראש ממשלה חדש בישראל זו הזדמנות להעביר מסר ולקבוע תקדים - ובתפיסתו של נסראללה, יש כאן איזון אסטרטגי ● ישראל טסה כל העת מעל שמי לבנון ועל פי פרסמים זרים, אפילו תוקפת משמי ארץ הארזים מטרות בסוריה ● לכן הארגון רואה בחדירת כלי טיס לשמי ישראל צעד תגובה לגיטימי ● יירוט המל"טים אתמול הרס לארגון הטרור הלבנוני את התוכניות ● פרשנות

עוד 720 מילים

״המרחב הפוליטי הפך אלים ומרושע - עלינו לעצור את זה״

הליכוד: שום אמירה של לפיד לא תסתיר את העובדה שנחשפה: שהוא שלח את המנכ״לית שלו עם צ׳ק פתוח למועצת השורא ● לפיד ורעייתו ילונו הלילה במתחם בלפור ● צה״ל יירט כתב״מים מעל מאגר כריש ● גנץ: חיזבאללה מחבל ביכולת לבנון להגיע להסכם עם ישראל ● הפלסטינים יעבירו לארה״ב את הכדור ממנו נפגעה אבו עאקלה ● עודה: היהודים תמיד חיפשו ערבי מחמד כמו עבאס

עוד 17 עדכונים

אחרי ביקור יורש העצר בקהיר, למצרים התחוור כי סעודיה אינה מתכוונת להמשיך להיות הפרה החולבת של מצרים ● האסון בירדן גורם לזעם ברשתות החברתיות ● בין סוריה לאוקראינה: קייב מנתקת יחסים עם דמשק ● ותשע שנים אחרי שמיליוני מצרים יצאו לכיכר תחריר כדי להפגין נגד הנשיא מורסי, הסופר אלאא אל-אסוואני מוציא ספר מבריק, "רפובליקת כאילו" ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,335 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האם הטרלול השמרני שחוגג בארה"ב בדרכו לישראל?

להחלטת העליון האמריקאי, לפיה הממשל הפדרלי לא רשאי להטיל מגבלות על פליטות הפחמן של תחנות כוח, עלול להיות המשך בישראל אחרי הבחירות ● עליות המחירים החדות של החשמל והדלק הן הזדמנות לאומית ואישית לחשב מסלול מחדש ● בהרצליה, פינוי-בינוי כולל גם פינוי מוסדר של בעלי חיים משטח בנייה ● והזמנה לערב הרצאות על סביבה בכל הארץ

עוד 1,420 מילים

ריאיון מלחמת הגנגסטרים נגד הנאצים בארצות הברית

על רקע עצרות הענק של הארגונים הנאצים בארה"ב בשנות ה־30, השופט היהודי נתן פרלמן החליט לקחת את החוק לידיים ופנה למאפיונרים יהודים כדי להקים צבא של בריונים שיילחמו באנטישמים ● הסופר מייקל בנסון משחזר את האירוע הנשכח בספר חדש ומספר לזמן ישראל: הם לא האמינו שיהודים יעזו להתנגד

עוד 1,330 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה