האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?
במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?
ענת יונה עמדי היא מובילת פרויקט קהילות מורים לחיים משותפים במרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית (צילום: מרכז אקורד)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט מת במהלך הכהונה הרביעית שלו. יש אומרים שאלמלא מת היה נבחר גם בפעם החמישית. בו ביום השביעו את הארי טרומן סגנו לנשיא. בכהונתו השנייה טרומן נבחר בבחירות. במהלך כהונתו הגבילו בחוק את מספר הכהונות של הנשיא לשתיים. החוק לא חייב את טרומן, הוא היה צריך לחול רק לאחר תום כהונותיו, אך הוא בחר לא להתמודד בפעם השלישית.
אנחנו בסוג של מלכוד. בנימין נתניהו איננו רוזוולט ולדאבוננו גם לא טרומן. כתבי האישום נגד ראש הממשלה מחריפים את השנאה כלפיו מצד מתנגדיו אך מגבירים את אחיזתו בכל מחיר בשלטון ואת התמיכה בו מצד המאמינים בהיותו נרדף.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ד"ר זוהר. תודה על התמימות. ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו שרוי כבר שנים בטירוף משיחי. על פיו, ישראל תיחרב אם הוא יפסיק לכהן כראש הממשלה. הדברים נכתבו כאן פעם נוספת הבוקר בידי הפרשן הפוליטי הדגול של אתר זה. שקרניהו לא יתפטר לעולם מרצונו. לא עיסקת טיעון, לא הפסקת משפט, כלום. אל תיפול בפח.
"הפתעת אוקטובר" איננה רק במתקפת חמאס. זוהי גם קריסה פתאומית בינלאומית של ישראל. לכאורה, על לא עוול בכפה, אולם זוהי תולדה של ההפיכה המשטרית מבית מדרשו של בנימין נתניהו, ויש האומרים שהמשך המלחמה משרת את מטרותיו. ואילו "מתקפת אפריל" האיראנית חשפה את הלְקוּת הישראלית, אך גם פתחה פתח לשובנו לשפיות מדינית. אל לישראל להתנהל כעת בנקמנות אלא לבחור מהלכים חכמים שישיבו את החטופים שבשבי, יוליכו להסדר בר-קיימא עם הפלסטינים ויצמצמו את האיום האיראני.
* * *
בשפה האנגלית יש מילה העשויה לתאר את התנהלותו של נתניהו: reckless, כלומר פזיז או נמהר, אלא שעצם הכתרתו כ-reckless מחטיאה. הוא מחושב מאד ופועל למטרת-על כפולה: הבטחת שלטונו בצד המשך התחמקותו מהכלא. כך יש להבין את מהלכיו, כולל בעזה ומול איראן. יש הטוענים שהוא פועל לקבֵּע את מצב המלחמה כדי להרחיק את אימת הדין.
ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
.
מדוע ללכת לבית-הספר?
לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, סדברי-ואלי עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות.
היסודות החברתיים (SOCIAL BASICS)
לפני זמן מה הפך להיות אופנתי לבקש מבתי-הספר שלנו לדאוג לאיקלום החברתי של התלמידים. תלמדו אותם להסתדר. תשחררו את החברה שלנו מאנשים בלתי מתאימים ובלתי מסוגלים מבחינה חברתית על ידי כריתתה של הבעיה בניצניה, בבית-הספר. שאפתני? אולי. אולם, כמה רבים הם האנשים אשר נאבקו עם הדיווחים של בית-הספר על התאמתם והסתגלותם או חוסר התאמתם וחוסר הסתגלותם החברתית שלהם עצמם או של ילדיהם! מוזר, הלא כן, כמה קשות אנשים דופקים לעיתים את מה שהם עושים? אני מתכוון, לנסות שהאנשים יהיו חברתיים זה מספיק קשה; אולם נראה שבתי-הספר באופן כמעט שיטתי יצרו דרכים להכשיל מטרה זו.
קחו הפרדה גילית, לשם ההתחלה. איזה גאון הביט סביבו והעלה את הרעיון שלהפריד אנשים באופן חד לפי גילים הוא דבר בעל משמעות? האם הפרדה כזאת קיימת באופן טבעי היכן שהוא? בתעשיה, האם כל הפועלים בני ה-21 שנים עובדים בנפרד מבני ה-20 או מבני ה-23 שנים? בעסקים, האם ישנם חדרים נפרדים למנהלים בני 30 ולמנהלים בני 31 שנים? האם בני שנתיים מתבדלים מבני שנה ומבני שלש שנים במגרשי המשחקים? היכן, היכן עלי האדמות נברא הרעיון הזה? האם יש דבר המזיק יותר מבחינ חברתית מלהפריד ילדים לפי שנתונים במשך ארבע עשרה — לעיתים שמונה עשרה — שנה?
או קחו את ההפרדה לעיתים תכופות לפי מין, אפילו בבתי-הספר של החינוך המעורב (בנים-בנות), למגוון פעילויות. או הפער העצום בין ילדים ומבוגרים (האם הבחנתם פעם כמה אוניברסלי הוא עבור ילדים שלא להביט על המבוגרים בעיניים?).
וכעת הבה נציץ במצב החברתי אשר נוצר עבור ילדים בתוך קבוצת הגיל שלהם עצמם. אם בתי-הספר עושים לכמעט בלתי אפשרי לבן ה-12 שנה ליצור קשר באופן נורמלי ואנושי עם בני ה-11 שנה, בני ה-13 שנה, עם מבוגרים, וכו', מה בקשר לבני ה-12 שנה האחרים?
אין לנו מזל כזה. צורת הקשר העיקרית והכמעט בלעדית אשר בתי-הספר מטפחים בין ילדים מאותה כיתה היא — תחרות! תחרות עד כדי שחיטה. מסדר-הניקור הוא כולם עם כולם (מסדר הניקור – הדפוס הבסיסי של האירגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר. מתוך מילון וובסטר.- המתרגם). מיהו טוב יותר ממי, מי יותר פיקח, מהיר, גבוה, נאה — וכמובן מי יותר גרוע, טיפש, איטי, נמוך, מכוער.
אם אי-פעם עוצבה שיטה ביעילות בכדי להפיק אנשים תחרותיים, נתעבים, חסרי- ביטחון, פרנואידים, בלתי מתאימים מבחינה חברתית, בתי-הספר הנוכחיים צלחיחו בכך.
בחזרה לדברים הבסיסיים.
בעולם המציאות, התכונה החברתית החשובה ביותר לחברה יציבה ובריאה היא שיתוף הפעולה. בעולם המציאות, צורת התחרות החשובה ביותר היא: נגד עצמך, נגד יעדים הנקבעים על ידי ועבור מישהו כדי שישיגם הוא בעצמו. בעולם המציאות, תחרות בין-אישית לשם התחרות עצמה, מוכרת באופן נרחב כמחוסרת-תכלית והרסנית — כן, אפילו בחברות עסקיות גדולות ובספורט.
> בעולם המציאות, ובסדברי-ואלי ( ראה בית ספר זה:
https://www.youtube.com/watch?v=awOAmTaZ4XI ), שהוא בית-ספר עבור עולם המציאות.
.
ראו תגובות כאן:
"כך נכין תלמידים לעולם מודרני, תחרותי ופתוח לפי ארגון ה-OECD"
https://www.edunow.org.il/article/2910
.
–
ומה עם חיסון למגפת הבדידות ?
–
להקשיב לשטח
חרם, אצלנו בכיתה? כך תאתרו את הילדים הבודדים
יש ילדים שעבורם הריחוק החברתי הוא לא רק תקופה, אלא מציאות. צורית יהודה, מנחה בעמותת רקפת, מסבירה איך נשים לב לילדים האלה ונעזור להם להתחזק
צורית יהודה
מנחה בעמותת רקפת, M.A בייעוץ חינוכי
יועצת חינוכית ומנחה מקצועית של תכניות פסיכו-חינוכיות מטעם עמותת רקפת, לילדים ונוער המתמודדים עם קשיים חברתיים על רקע של מופנמות וחרדה חברתית.
18/02/2021
https://www.edunow.org.il/article/4005
מה אתם עושים כדי לזהות מצבי בדידות אצלכם ?
–