ענת יונה עמדי
הזמן של
ענת יונה עמדי

ענת יונה עמדי היא מובילת פרויקט קהילות מורים לחיים משותפים במרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית (צילום: מרכז אקורד)

החיסונים לקורונה כבר כאן - ומה עם חיסון למגפת השנאה?

האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

ענת יונה עמדי היא מובילת פרויקט קהילות מורים לחיים משותפים במרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית (צילום: מרכז אקורד)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
. מדוע ללכת לבית-הספר? לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, סדברי-ואלי עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות. היסודות החברתיים (SOCIAL BASICS) לפני זמן... המשך קריאה

.

מדוע ללכת לבית-הספר?

לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, סדברי-ואלי עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות.

היסודות החברתיים (SOCIAL BASICS)

לפני זמן מה הפך להיות אופנתי לבקש מבתי-הספר שלנו לדאוג לאיקלום החברתי של התלמידים. תלמדו אותם להסתדר. תשחררו את החברה שלנו מאנשים בלתי מתאימים ובלתי מסוגלים מבחינה חברתית על ידי כריתתה של הבעיה בניצניה, בבית-הספר. שאפתני? אולי. אולם, כמה רבים הם האנשים אשר נאבקו עם הדיווחים של בית-הספר על התאמתם והסתגלותם או חוסר התאמתם וחוסר הסתגלותם החברתית שלהם עצמם או של ילדיהם! מוזר, הלא כן, כמה קשות אנשים דופקים לעיתים את מה שהם עושים? אני מתכוון, לנסות שהאנשים יהיו חברתיים זה מספיק קשה; אולם נראה שבתי-הספר באופן כמעט שיטתי יצרו דרכים להכשיל מטרה זו.

קחו הפרדה גילית, לשם ההתחלה. איזה גאון הביט סביבו והעלה את הרעיון שלהפריד אנשים באופן חד לפי גילים הוא דבר בעל משמעות? האם הפרדה כזאת קיימת באופן טבעי היכן שהוא? בתעשיה, האם כל הפועלים בני ה-21 שנים עובדים בנפרד מבני ה-20 או מבני ה-23 שנים? בעסקים, האם ישנם חדרים נפרדים למנהלים בני 30 ולמנהלים בני 31 שנים? האם בני שנתיים מתבדלים מבני שנה ומבני שלש שנים במגרשי המשחקים? היכן, היכן עלי האדמות נברא הרעיון הזה? האם יש דבר המזיק יותר מבחינ חברתית מלהפריד ילדים לפי שנתונים במשך ארבע עשרה — לעיתים שמונה עשרה — שנה?

או קחו את ההפרדה לעיתים תכופות לפי מין, אפילו בבתי-הספר של החינוך המעורב (בנים-בנות), למגוון פעילויות. או הפער העצום בין ילדים ומבוגרים (האם הבחנתם פעם כמה אוניברסלי הוא עבור ילדים שלא להביט על המבוגרים בעיניים?).

וכעת הבה נציץ במצב החברתי אשר נוצר עבור ילדים בתוך קבוצת הגיל שלהם עצמם. אם בתי-הספר עושים לכמעט בלתי אפשרי לבן ה-12 שנה ליצור קשר באופן נורמלי ואנושי עם בני ה-11 שנה, בני ה-13 שנה, עם מבוגרים, וכו', מה בקשר לבני ה-12 שנה האחרים?

אין לנו מזל כזה. צורת הקשר העיקרית והכמעט בלעדית אשר בתי-הספר מטפחים בין ילדים מאותה כיתה היא — תחרות! תחרות עד כדי שחיטה. מסדר-הניקור הוא כולם עם כולם (מסדר הניקור – הדפוס הבסיסי של האירגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר. מתוך מילון וובסטר.- המתרגם). מיהו טוב יותר ממי, מי יותר פיקח, מהיר, גבוה, נאה — וכמובן מי יותר גרוע, טיפש, איטי, נמוך, מכוער.

אם אי-פעם עוצבה שיטה ביעילות בכדי להפיק אנשים תחרותיים, נתעבים, חסרי- ביטחון, פרנואידים, בלתי מתאימים מבחינה חברתית, בתי-הספר הנוכחיים צלחיחו בכך.

בחזרה לדברים הבסיסיים.

בעולם המציאות, התכונה החברתית החשובה ביותר לחברה יציבה ובריאה היא שיתוף הפעולה. בעולם המציאות, צורת התחרות החשובה ביותר היא: נגד עצמך, נגד יעדים הנקבעים על ידי ועבור מישהו כדי שישיגם הוא בעצמו. בעולם המציאות, תחרות בין-אישית לשם התחרות עצמה, מוכרת באופן נרחב כמחוסרת-תכלית והרסנית — כן, אפילו בחברות עסקיות גדולות ובספורט.

> בעולם המציאות, ובסדברי-ואלי ( ראה בית ספר זה:
https://www.youtube.com/watch?v=awOAmTaZ4XI ), שהוא בית-ספר עבור עולם המציאות.

.
ראו תגובות כאן:
"כך נכין תלמידים לעולם מודרני, תחרותי ופתוח לפי ארגון ה-OECD"
https://www.edunow.org.il/article/2910

.

- ומה עם חיסון למגפת הבדידות ? - להקשיב לשטח חרם, אצלנו בכיתה? כך תאתרו את הילדים הבודדים יש ילדים שעבורם הריחוק החברתי הוא לא רק תקופה, אלא מציאות. צורית יהודה, מנחה בעמותת רקפת, מ... המשך קריאה

ומה עם חיסון למגפת הבדידות ?


להקשיב לשטח

חרם, אצלנו בכיתה? כך תאתרו את הילדים הבודדים

יש ילדים שעבורם הריחוק החברתי הוא לא רק תקופה, אלא מציאות. צורית יהודה, מנחה בעמותת רקפת, מסבירה איך נשים לב לילדים האלה ונעזור להם להתחזק

צורית יהודה
מנחה בעמותת רקפת, M.A בייעוץ חינוכי
יועצת חינוכית ומנחה מקצועית של תכניות פסיכו-חינוכיות מטעם עמותת רקפת, לילדים ונוער המתמודדים עם קשיים חברתיים על רקע של מופנמות וחרדה חברתית.
18/02/2021
https://www.edunow.org.il/article/4005

מה אתם עושים כדי לזהות מצבי בדידות אצלכם ?

עוד 649 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 8 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־399 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

עשרה ישראלים נפצעו בתקיפות באמסטרדם; הרשויות בהולנד עצרו עשרות פורעים

לא ידוע מה מצב הנפגעים, שהותקפו לאחר משחק כדורגל של מכבי תל אביב ● המטה לביטחון לאומי הנחה את הישראלים באמסטרדם להסתגר בחדרי המלון ומי שיכול – שיקדים את שובו ארצה ● צה"ל: יורט טיל ששוגר מתימן ● הכנסת אישרה את מינוייהם של כ"ץ לשר הביטחון ושל סער לשר החוץ; האופוזיציה החרימה את ההצבעה

עוד 13 עדכונים
אמיר בן-דוד

עדויות קורבנות המלחמה בשני הצדדים

אחרי שנה של מלחמה, הכנס שהנחינו יחד ביום שישי, 25 באוקטובר – "שנה לחורבן – כנס עדויות המלחמה", שעסק בהצגת עדויות מהשטח בשעה שהמלחמה עוד מתמשכת, הרגיש כמו משהו בין בוקס בבטן, לבעיטה בישבן.

אבל המפגש הזה, שבמרכזו עמדו עדויות הקורבנות, הכריח אותנו לצלול עמוק לתוך הפצע שעדיין הולך ומעמיק, ולהתעמת עם השאלה: איך מסכמים שנה כל כך רעה וכל כך קשה, שפוררה את כל מה שהאמנו בו והסתמכנו עליו?

סולאפה מח'ול היא פעילה פוליטית וסטודנטיאלית מכפר עקור בצפון המרכזת את קואליציית "שותפות השלום".

עו״ד נועה לוי היא סגנית יו״ר חד״ש. הנחתה את כנס שותפות השלום בשיתוף עם סולאפה מח'ול, ונמנות על מובילות היוזמה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 688 מילים

אחרי ההדחה, לאן מועדות פניו של יואב גלנט?

מרגע זה, נתניהו ינסה לחסל גם את הקריירה הפוליטית של גלנט, כפי שניסה עם שרי ביטחון הקודמים ● גלנט עצמו אומר לזמן ישראל כי הוא נשאר בכנסת ובליכוד, אבל לא בטוח שהבחירה היא שלו ● מבחינת ראשי הקואליציה, גלנט הוא חבר באופוזיציה ואי אפשר לבנות עליו בהצבעות על חוקי ההשתמטות ● במקום זאת, הם ינסו לדחוק אותו החוצה מהליכוד ומהכנסת בהקדם ● פרשנות

עוד 731 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

ערבות הדדית? רוב הישראלים חוששים שהמדינה תפקיר אותם אם ייחטפו

סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מספטמבר מראה, כי למעלה מ-60% מהציבור בישראל סבור שאם הם או בני משפחתם הקרובה ייחטפו על ידי ארגון טרור, המדינה תעשה מעט להחזירם.

פיטורי שר הביטחון יואב גלנט בזמן המלחמה, החשש שראש הממשלה ידיח גם את הרמטכ"ל וראש המוסד, וכן החשד שהתגלה לאחרונה בדבר השימוש הפסול לכאורה של לשכת ראש הממשלה במידע מסווג על מנת להשפיע על דעת הקהל נגד עסקת חטופים – מחדדים ביתר שאת את התחושה בציבור הישראלי שהמחויבות לחיי החטופים והחזרתם אינה בראש סדר היום של הממשלה הנוכחית.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 893 מילים ו-2 תגובות

משבר האקלים בישראל מזוהה עם השמאל, אך גם הימין מודאג

יממה אחרי שמכחיש האקלים המפורסם בעולם חזר לבית הלבן, מציגה תמר זנדברג בכנס בקליפורניה סקר מקיף של אוניברסיטת בן גוריון על עמדות הציבור הישראלי ביחס למשבר האקלים ● בשונה מארה"ב, בישראל הכחשת אקלים בנוסח הטראמפיסטי עדיין נמצאת בשוליים ● זנדברג: "זה עלול להיות הנושא הבא שבו נעבור אמריקניזציה"

עוד 769 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

מטרת הממשלה – כניעת חמאס ללא תנאי

ישראל אינה מעוניינת באמת בהסכם חטופים. ייתכן שהנסיבות החדשות לאחר חיסול יחיא סנוואר הם תירוץ משכנע לכך שאין עם מי לעשות הסכם כזה. אולי עוד יתגלו פרטים כיצד נעשה שימוש על ידי גורמים מופקרים במסמכים מזויפים של חמאס כדי לטרפד עסקה.

ללא קשר לכך, בעזה אין בעל בית, רק כנופיות שמתנהלות כמו ארגון פשע. צריך לדבר עם כל אחד בנפרד אחרי שנדע מי מחזיק את החטופים. קשה לדעת. עם מי בדיוק עושים הסכם חילופין? גם אם מדובר בהסכם עם ראשי חמאס היושבים בקטאר, ראוי לבחון היטב אם יש ביכולתם לכפות על הכנופיות ומשפחות הפשע המנהלות היום את רצועת עזה לקבל אותו – ויותר מכך, להוציאו לפועל.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 676 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תושבי דיר איסתיא ניסו ביום שישי להגיע למטעיהם לראשונה מזה שנה, בליווי מתנדבים ● מאז שהוקם מאחז חדש באזור, מתנחלים והצבא מונעים בכוח את גישתם לשטח – הדרך נחסמה, עצים נעקרו, ציוד נגנב ועדרי השכנים אכלו את העצים ● חקלאי פלסטיני: "הגיוני שמאחז אחד מגביל גישה ל־35 חקלאים?"

עוד 1,910 מילים
מרוץ 2024
המרוץ לבית הלבן

זה לא הגיל, זה התרגיל

הדמוקרטים נכנסו למרוץ עם שלושה אתגרים: האינפלציה, השחיקה המתמשכת בתמיכת ממיעוטים וגילו של ביידן ● רק עם בעיית הגיל המפלגה התמודדה באופן מרשים, מה שהביא את האריס קרוב יותר לקו הגמר מביידן ● ועדיין, אין להמעיט בהישג הרפובליקאי: התוצאות בסנאט מלמדות שהתנועה הטראמפיסטית מושרשת בחלקים נרחבים בארה"ב - וכבר לא תלויה רק בטראמפ האדם

עוד 991 מילים

איראן מאחדת את הים האדום

ברקע האיום האיראני ההולך וגובר, נוצר במפרץ אילת שיתוף פעולה ביטחוני אזורי בין ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית, בהובלת ארה"ב ● ספינות הטילים של חיל הים מיירטות איומים אוויריים מהאזור, כשטכנולוגיות גילוי ויירוט משתלבות יחד עם יכולות חיל האוויר להגנה על העיר אילת, אסדות הגז והנכסים האסטרטגיים

עוד 1,204 מילים
היום ה־398 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: מקורבי נתניהו אספו תיעוד של עימות פיזי בין גלנט לבין מאבטח של לשכת רה"מ

לפי הפרסום, ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה התרחש עימות פיזי בין שר הביטחון לבין המאבטח, שמנע ממנו מלהיכנס למשרדו של נתניהו בקריה ● המפכ"ל חזר בו מהיוזמה להדיח את היועץ המשפטי למשטרה מתפקידו ● דיווח: גלנט אמר לקרובי חטופים שאין טעמים ביטחוניים ומדיניים להישארות בציר פילדלפי ● בג"ץ דחה את העתירות נגד פיטורי גלנט ממשרד הביטחון

עוד 44 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שחר של יום קודם

הנוקאאוט שהנחיל טראמפ להאריס בכל החזיתות ובכל המגזרים הוא קודם כל ניצחונה של אמריקה הכפרית, הנושנה והפשוטה, זאת שחשה שהיסודות נשמטים מתחת לרגליה בגלים של הגירה, פשיעה, סובלנות יתר לאחר ואליטיזם מתנשא ● זוהי אצבע משולשת למדיניות הפרוגרסיבית, והמשך הנטישה ההדרגתית של הדמוקרטיה הליברלית כצורת המשטר המועדפת ● פרשנות

עוד 1,237 מילים

נתניהו פיטר את גלנט רק כדי לשמור על הקואליציה

נתניהו, תחת לחץ של גורמים פוליטיים וחקירות חדשות, בחר להסיר מהדרך את גלנט, שייצג את אנשי המילואים והציג קו נחוש מול ראש הממשלה בנושאי ביטחון ● לא ברור גם למה שר הביטחון המיועד ישראל כ"ץ, שלא יזכה ל־100 ימי חסד או אפילו ל־100 שעות, לוקח הימור כל כך גדול ● פרשנות

עוד 612 מילים ו-2 תגובות

הניצחון של טראמפ אינו מבטיח אור ירוק לנתניהו

עבור נתניהו, ניצחון מובהק של טראמפ הוא חגיגה בטווח הקצר, שלא צפויה להימשך זמן רב ● ההבטחות הגדולות בנושא איראן, למשל, עתידות להתמסמס, במיוחד לנוכח הקשר ההדוק של טראמפ עם פוטין ● במקביל, המפלגה הדמוקרטית צפויה להיכנס למשבר ממושך של האשמות הדדיות ● פרשנות

עוד 765 מילים

נתניהו בונה דיקטטורה בעזרת פוליטיקאים בגובה דשא

אחרי ההדחה הדרמטית של יואב גלנט, נתניהו הוא היום בפועל גם שר הביטחון וגם שר החוץ - קבינט מדיני-ביטחוני של איש אחד ● ישראל הפכה אתמול דף, ואנחנו בפרק הטרום-דיקטטורי של המדינה - בחשיכה ערכית מפחידה, אם להשתמש במטבע לשון של גלנט ● פרשנות

עוד 723 מילים
היום ה־397 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

ההרוג מירי הרקטה לגליל – תושב כפר מסריק, בן 18

ביידן והאריס התקשרו לטראמפ ובירכו אותו על ניצחונו בבחירות ● ראש המטה לביטחון לאומי נחקר בחשד שקיבל ב־2017 עשרת אלפים שקל תמורת מתן מכתב המלצה; מטעמו של הנגבי נמסר ש"מדובר בטענה שהועלתה במסגרת סכסוך אזרחי בין אנשי עסקים ופורסמה כבר בעבר" ● מזכ"ל חזבאללה: רק התפתחויות בשדה הקרב, ולא מהלכים פוליטיים, יביאו לסיום הלחימה

עוד 57 עדכונים

עמק חפר היא אלופת ישראל במיחזור אריזות, ירושלים בתחתית הטבלה ותל אביב בצמרת ● כעשור אחרי שהפחים הכתומים הופיעו לראשונה ברחובות ישראל, רוב הערים הגדולות מתקשות להכיל אותם ואחוזי מיחזור גבוהים נרשמים בעיקר ביישובים קטנים של צמודי קרקע ● רני איידלר, מנכ"ל "תמיר" היוצא: "בכל מקום שבו מנגישים לתושבים את האפשרות למחזר אריזות, הם עושים את זה"

עוד 1,029 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה