מפיירוז ועד צה"ל - ארכיון לבנון

אשה לבנונית מציעה שוקולד לחייל צה"ל, צילום מסך מארכיון השידור הציבורי
אשה לבנונית מציעה שוקולד לחייל צה"ל, צילום מסך מארכיון השידור הציבורי

לפני כשנתיים הזדמן לי להצטרף לצוות הפקה שעובד על סדרה דוקומנטרית על לבנון. הבאתי את התשוקה שלי להיסטוריה ופוליטיקה לעבודה, ולקחתי את ההזדמנות בשתי ידיי. כך יצא ששנתיים אני נובר בלבנון, בחומרים ארכיוניים אינסופיים, העוסקים בתקופת טרום מלחמת האזרחים שהחלה בשנת 1975 ונמשכת עד ימינו אלה.

לפני כשנתיים הזדמן לי להצטרף לצוות הפקה שעובד על סדרה דוקומנטרית על לבנון. הבאתי את התשוקה שלי להיסטוריה ופוליטיקה לעבודה, ולקחתי את ההזדמנות בשתי ידיי. כך יצא ששנתיים אני נובר בלבנון

כל אמירה של אחד הצדדים על איזה טבח כלשהו, או איזכור של עיר, דמות או אירוע, הובילה אותי לשיטוט בארכיונים נוספים ובחומרי קריאה חיצוניים באינטרנט.

פתאום התגלתה בפניי פיסת היסטוריה כ"כ גרנדיוזית, עמוסה פרטים, מורכבויות ותובנות מטלטלות. כל אלה היו חדשים לי, למרות העניין והידע הקודם הרב שלי בפוליטיקה.

וזה אכן הבסיס שהביא אותי לתשוקה הזאת מלכתחילה: ההבנה כי רב הנסתר על  הגלוי בכל הנוגע למוסכמות פוליטיות והיסטוריות, רב הנסתר על הגלוי בנושאים ששומעים על אודותיהם שיח רדוד ותמציתי מהסביבה הקרובה. ההבנה הזאת מחזקת אצלי את הסקרנות ואת הצורך לחטט עוד יותר, בתקווה לגלות מסקנות נוספות, נקודות מבט חדשות, או לפחות לגלות תמונה רחבה ומורכבת יותר, עם יותר שאלות. גם אם הן מגיעות לבדן, בלי תשובות ומסקנה סופית.

זה מה שזכיתי לחוות במהלך העבודה בהפקה על לבנון. בנוסף לארכיונים, היו גם חומרי ראיונות שצולמו במיוחד להפקה, והביאו עמדות ונקודות מבט של דמויות לבנוניות בכירות, ביניהן נשיא לבנון לשעבר, מפקדים וקצינים בפלנגות ולוחמי צד"ל. לבנונים לצד פלסטינים, ישראלים, פוליטיקאים ולוחמים משלל רקעים שונים.

חייל אמריקאי מחוץ למגורי החיילים בלבנון, צילום מארכיון פרטי של החייל ג'ון דלזיל
חייל אמריקאי מחוץ למגורי החיילים בלבנון, צילום מארכיון פרטי של החייל ג'ון דלזיל
,מחסום של מיליציית "אלמוראבטון" הפלסטינית במרכז ביירות צילום מסך של קטעי וידאו מארכיון השידור הציבורי
מחסום של מיליציית "אלמוראבטון" הפלסטינית במרכז ביירות, צילום מסך של קטעי וידאו מארכיון השידור הציבורי

הראיונות, שהיו עמוסים באינספור אנקדוטות מעניינות, תועלו בצוואר בקבוק צר לכדי סיפור, אותו הסדרה הדוקומנטרית מספרת. ועכשיו אחרי שהסדרה יצאה בישראל, הדיה הגיעו ללבנון, ושם גרמה לתגובות רבות אשר הטרידו את השלטונות, שהחליטו לחסום את הצפיה בה.

התגלתה בפניי פיסת היסטוריה גרנדיוזית, עמוסת מורכבויות ותובנות מטלטלות. ועכשיו, אחרי שהסדרה יצאה בישראל, הדיה הגיעו ללבנון, והתגובות הרבות הטרידו את השלטונות, שהחליטו לחסום את הצפיה בה

גדלתי בבית ישראלי. חינוכית 1 על מסך הטלוויזיה וקול ישראל בערבית ברדיו. כל בוקר, המוזיקה של פיירוז שתלה בנוסטלגיה שלי גם אהבה ללבנון. לאורך השנים לבנון הפכה למוקד תשוקה בשבילי ובשביל ערבים מכל רחבי העולם הערבי.

המדינה שממנה יוצאות מילות שיר בניב הלבנוני העממי, הנעים והביתי, מלוות במוסיקה שנשמעת כמו זיווג בין ספרד, הבלקן וערב. לבנון הפכה למוקד פנטזיה, ארץ שרואים רק בטלוויזיה, שאפשר רק לחלום עליה.

אך מה ששמעתי על לבנון מהסביבה, היה סיפור שטחי ופשטני, שמסתדר באורח פלא עם הנחות היסוד של אותה סביבה המספרת אותו. המעט ששמעתי על לבנון, כמו מה ששמעתי על הסכסוך הישראלי פלסטיני, הותיר בי תחושת ריקנות, תחושה שלא מספרים לי את הסיפור המלא, שיש שם יותר טיוח מאשר חשיפה.

וכך יצאתי למסע התעניינות בפוליטיקה ובהיסטוריה, מסע של קריאה, דיונים, ויכוחים ושאלות. ההתעסקות בת השנתיים במאות שעות של ארכיונים לסדרה על לבנון הייתה חלק משמעותי בו.

אישה נוצרייה לבנונית משבחת את יחסם של החיילים הישראלים לאוכלוסייה המקומית, דובר בשם הדייגים בצידון מודה לצה"ל על שדאג להחזיר את התחום לעבודה סדירה בעת מלחמה, אסיר משוחרר פוגש חיילים בעת רחצה בנהר ואחרת משחדת חיילים במחסום בסוכריות. הפוגות של רגעים אנושיים יצרו תחושה שלולא המדרון התלול שבו התדרדרה מלחמת לבנון הראשונה, החל משנת 1982 עד פיצוץ הסיום בשנת 2006, הנורמליזציה הייתה ממשיכה לזחול קדימה ואולי הייתה מגיעה לכדי בשלות מוקדם יותר.

איכר לבנוני מביט בטנק צה"ל שחולף על פניו. צילום מסך מקטעי וידאו של ארכיון השידור הציבורי
איכר לבנוני מביט בטנק צה"ל שחולף על פניו. צילום מסך מקטעי וידאו של ארכיון השידור הציבורי
אישה לבנונית ממחנה הפליטים הפלסטיני שתילה מקננת על האסון לאחר הטבח (צילום: מיכה ברעם, ידיעות אחרונות)
אישה לבנונית ממחנה הפליטים הפלסטיני שתילה מקננת על האסון לאחר הטבח (צילום: מיכה ברעם, ידיעות אחרונות)

בינתיים רכבת הנורמליזציה כבר התחילה לנסוע, לאט לאט, אבל קדימה. והיא אוספת אליה קרונות.

ההשפעה של הסכמי השלום עם מדינות המפרץ הולכת להיות מהפכה בחברה הישראלית ובמדינות ערב, מהפכה שחוצה את שאלת הדיפלומטיה והגיאופוליטיקה.

גדלתי בבית ישראלי. חינוכית 1 בטלוויזיה וקול ישראל בערבית ברדיו. כל בוקר, המוזיקה של פיירוז שתלה בנוסטלגיה שלי גם אהבה ללבנון. לאורך השנים לבנון הפכה למוקד תשוקה בשבילי ובשביל ערבים מכל רחבי העולם הערבי

את הפירות הרקובים של הסכם השלום עם מצרים ראינו רק לפני שבועות אחדים: זמר ושחקן מצרי, בשם מוחמד רמדאן, עורר סערה כאשר הצטלם עם שחקן הכדורגל הערבי-ישראלי דיא סבע, והזמר עומר אדם. רמדאן הואשם בסעיף התמוה להחריד "בגידה ונורמליזציה" וזומן לחקירה, לא לפני שבוטלו כל הצילומים לסדרה בה היה אמור לשחק שהייתה מיועדת לשידור בחודש רמדאן הקרוב. כל זה קרה במצרים שיש לנו איתה הסכם שלום בן יותר מארבעים שנה. אם "נורמליזציה" במצרים היא פשע, במובן הזה אנואר סאדאת הוא "האשם" הגדול; והצעד האמיץ שעשו מנחם בגין וג'ימי קרטר כנראה שלא הביא לשלום שייחלנו לו.

אבל גל השלום עם מדינות המפרץ שפקד אותנו לאחרונה הוא שונה. היום, לראשונה, ערבים יהיו בשביל היהודים הישראלים "חברים שלנו". לא רק מארחים במדינותיהם, לא רק מבקרים כתיירים, ובטח שלא אויבים שאיתם חותמים על הפסקת אש. מה שלא עשו הסכמי השלום הקרירים עם מצרים וירדן, עושים כעת הסכמי השלום הנוכחיים. במובן הזה, לעומדים מאחורי ההסכמים מגיע קרדיט על עיצוב התפישה הלאומית של הדור הבא של צעירים ישראלים.

דור הישראלים שחווה את מלחמת יום כיפור כבר לא ימחק את הצלקת. הדור שהעביר את שנות חייו המייגעות בביצה הלבנונית כבר לא ישכח, הדור שלמד על בשרו את אוסלו ואת האינתיפדות, פצעיו עדיין טריים. אך לאחר כעשרים שנים של חדלון אש וגבולות שקטים, מגיעים כעת הסכמי השלום שהולכים לצייר לדור החדש תמונה חדשה: ערבים הם שותפים וחברים. במרוקו, יהודים רבים הולכים להכיר את תרבות אבותיהם, לתייר ולהכיר ולבנות קשרים ועסקים, ובאמירויות הולכים להכיר תרבות חדשה ואנשים חדשים תחת אורות הכרך המסנוורים של הערים העתידניות.

הפלסטינים היו בעשורים האחרונים למוקד הקרע בין העולם הערבי וישראל. אך לאחרונה, לטובה ולרעה, הקיפאון ביחסים עם הפלסטינים דוחף את הנושא אחורה במדפים המאובקים של השיח הפוליטי. ובהתאם, מדינות ערב מרגישות פחות מחוייבות לעסוק בו, ומתעדפות את טובתן האישית וטובת האזור.

לאחר כ-20 שנות חדלון אש וגבולות שקטים, מגיעים הסכמי השלום שיציירו תמונה לדור החדש: ערבים הם שותפים וחברים. במרוקו, יהודים יכירו את תרבות אבותיהם, ובאמירויות יכירו תרבות חדשה תחת אורות הכרך המסנוורים של הערים העתידניות

הנורמליזציה עם לבנון מפגרת מאחורי כולן. אולי גם בגלל שהיא המדינה שסבלה הכי הרבה מהסוגיה הפלסטינית ומהתוצרים של מלחמות ישראל. אבל הסלידה של לבנון מאיתנו, כמו סלידתן של מדינות ערב האחרות, מבוססת בעיקר על סיפורי מעשיות, קונספירציות ודימויי דמוניזציה שמלבים אנטישמיות ופחד מציונות.

אני זוכר שכשהייתי ילד בתקופת מבצע ענבי זעם, וראיתי סדרות ילדים באור יום, בשעות מוקדמות, הפסקת הפרסומות הייתה מציגה בין היתר קטעי וידיאו של קורבנות מלחמה, בלי צנזורה. גופות של ילדים ודם ואיברים, כשברקע מתנגן שיר לאומני דרמטי. בעוד שאסור להעלים עין מתוצאות המלחמה, במיוחד כשנפגעים חפים מפשע, מדובר היה במנגנון משומן שתפקידו לקבע ולהעצים את הפחד, הזעם, התסכול והשנאה. לפנות לרגש כדי לתדלק את המלחמה הבאה ולבנות את חייליה העתידיים, במקום לפתוח פתח לחשיבה על פתרון.

הנורמליזציה עם לבנון תבוא כך או כך. הם יותר מדי דומים לנו, והרכבת לא הולכת להשאיר אותם מאחור. כמו שהצטרפו מדינות אחרות למסע אל עבר עתיד משגשג יותר, לבנון, הקורבן המיוסר של אזורנו, לא תפנה גב בסופו של יום אל היד המושטת לשלום.

אולי אני חוטא כאן בתמימות יתר. אני מודע למורכבות המצב. מדד האנטישמיות בעולם הערבי, כולל במדינות שיש להן הסכם איתנו, כמו האמירויות, בחריין ומרוקו, הוא עדיין מהגבוהים בעולם.

אבל כמו שבישראל נוצרה חשדנות כלפי ערבים בגלל הסכסוך ארוך השנים עם הפלסטינים והקרע מול ערביי ישראל, כך גם שם, האוכלוסייה ניזונה מתקשורת שעושה דמוניזציה לציונות, ליהדות ולישראל.

כן יש לי תקווה שהשלום הזה ירכך לבבות בצד הערבי, ואני בטוח שזה יקרה. מה שלא עושה דיפלומטיה של פוליטיקאים, יכולה לעשות היכרות וחילופי תרבויות בין אזרחים.

אני זוכר שכשהייתי ילד בתקופת מבצע ענבי זעם, וראיתי סדרות ילדים באור יום, הפסקת הפרסומות הייתה מציגה בין היתר קטעי וידיאו של קורבנות מלחמה, בלי צנזורה. גופות של ילדים ודם ואיברים

בעידן בו המדיה והאומנות פורצות את גבולות המדינות, הפרוייקט הדוקומנטרי הזה הוא סנונית למשהו הרבה יותר גדול. למרות נסיונות השלטונות בלבנון, הם לא יצליחו להחרים, וגם אין להם עילה. בסוף הם ייכנעו ויצפו ויבינו שמדובר כאן בקריאה לשיח, כי בסך הכל אנחנו אוהבים את לבנון.

"לבנון – גבולות הדם"  יוצרים: דוקי דרור, איתי לנדסברג נבו וריינהרט ביטס. מפיקה: ליאת אשד קמאי. עורך: גל גופר. ימי רביעי, שעה 21:15, כאן 11. הפרק הרביעי, "מנוסת המעצמות", ישודר ברביעי 30.12.20 בערוץ כאן 11.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם". טוויטר: @AliAdiOK

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
סדרה מצויינת, רב גונית ושופכת אור על סבך בלתי נתפס של מניעים, אירועים, מעורבים... גם אני חופרת בלבנון בשנה האחרונה, אני מתוך עניין כן ומתוך שאלה, למה דווקא לבנון מכל המדינות שחולקו שריר... המשך קריאה

סדרה מצויינת, רב גונית ושופכת אור על סבך בלתי נתפס של מניעים, אירועים, מעורבים…
גם אני חופרת בלבנון בשנה האחרונה, אני מתוך עניין כן ומתוך שאלה, למה דווקא לבנון מכל המדינות שחולקו שרירותית אחרי מלחמת העולם הראשונה, כל כך שברירית?
ואני מחזקת את דבריך. הדור הבא זקוק לפרדיגמה חדשה והלוואי שנשכיל כולנו למצות את ההזדמנות.

עוד 1,235 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 29 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סער על המו"מ להעביר את חוק המטרו תמורת ביטול הפרשת שיקלי: "כניעה לסחטנות"

מתן כהנא הגיש בקשה להתפלג מימינה ● סקר: ימינה בראשות איילת שקד מקבלת חמישה מנדטים ● תקציב מימון המפלגות יגדל בכ-25 מיליון שקלים ● הרצוג נפגש השבוע עם המלך עבדאללה בארמונו בירדן ● אחרי שלושה חודשים הסתיימה עדותו של עד המדינה שלמה פילבר ● לפיד ביקש משר החוץ היווני לפעול לשחרורו המיידי של האזרח הישראל דודי אשכנזי

עוד 55 עדכונים

אינטליגנציה פוליטית? תנו לנו הוכחות

מנועי התעמולה והספין של בנימין נתניהו השיגו התבטאות של גדי סוקניק באחד הראיונות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק הוא אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא.

נתניהו שיחרר גינוי רשמי, שם התייחס להתבטאות כאילו נאמרה על בוחרי הליכוד, כשבפועל היא נאמרה על חברי הכנסת של המפלגה, מירי רגב דחפה את "גזען", למרות שרוב נבחרי המפלגה גברים אשכנזים עשירים, ואמיר אוחנה כבר הביא נימוקים לספרים שכתב נתניהו כאילו הם מעידים על אינטליגנציה גבוהה (היי, ומה לגבי אינטליגנציה רגשית?). וכך הלך הספין ותפח.

מנועי התעמולה והספין של נתניהו השיגו התבטאות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא

הבה ננסה רגע לבדוק אינטליגנציה פוליטית. נניח בצד את מחקרים על מנת משכל וזיהוי גאונים לעומת אחרים.

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכיו של נתניהו? האם יש להם אינטילגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

"כושר אבחנה בין דבר לדבר". כותב מילון אוקספורד בהגדרת "אינטילגנציה".
האם ישראל כץ, לשעבר שר אוצר, יודע להבדיל בין מדינה עם תקציב חוקי מאושר לבין מדינה שאין לה תקציב מאושר אלא רק המשכי, והיא נאלצת לעצור פרויקטים, מינויים, חוקים, תשלומים ואת כל מערכותיה כיוון שהחוק לא מאפשר להוציא כספים שאין להם אישור בתקציב חוקי?

האם יואב גלנט, שר החינוך לשעבר, יודע להבדיל בין מערכת קורסת לבין רפורמה בשכר המורים?

האם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, יודע להבחין בין מצב המחסור בתקנים ומיטות בבתי החולים לבין הכאוס והסכנות הצפויות לציבור בשל כך?

האם השר לשעבר במשרד לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הוא אדם תבוני המבין שהיעדר מפכ"ל קבוע במשך שנתיים וחצי פוגע במשטרה, בעצמאותה, בתפקודה המבצעי בלחימה בפשע, ביכולתה להתנגד לפרויקטים מסוכנים כמו החגיגות ההמוניות במירון, או אפשרותה לטפל בזמן במחדלי שב"ס שהובילו לבריחת אסירים מסוכנים?

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכי נתניהו? האם יש להם אינטליגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

אם להתבסס על עדויות השרים הללו, הם מצהירים שהם אינטליגנטים וכי סוקניק רק השמיץ. אם כך מהו ההסבר להתנהגותם שאינה מבחינה בסכנות שאליהן הוביל מנהיגם? חמש מערכות בחירות בתוך 3 שנים זה מהלך תבוני של מדינה המונהגת בידי שרים אינטליגנטים?

מהו ההסבר להתנהגות חסרת האחריות, שלפיה הם תומכים בסיפוח, ולמחרת בעסקת המאה שמעבירה שטחים לפלסטינים? מתנגדים למדינה פלסטינית, אבל אם נתניהו יאמר הם מיד יתמכו? תומכים בשת"פ עם רע"ם, אבל למחרת הקמת ממשלת השינוי מכנים את רע"ם תומכי טרור וממשיכים להסביר שאבו יאיר לא ניהל מו"מ עם רע"ם לכניסה לממשלתו?

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

מה אינטליגנטי בהפלת חוק למען נאנסות? למען זוגות צעירים? למען המתנחלים ביו"ש – מצביעי הגוש שלהם? מה אינטליגנטי בהתנגדות לחוק המטרו שאמור לשרת את כל אזרחי המדינה ועלותו עשרות מיליארדים?

והדוגמה האחרונה בינתיים, שגריר ארה"ב נאלץ להתחנן בפני כנסת ישראל להצביע לטובת פטור מוויזות לישראלים לארה"ב, הטבה שהוא עומל עליה מאז שנכנס לתפקידו למען האזרחים ועומדת להידחות בגלל האופוזיציה?

על פניו, גם לאיש שאינו מדען חוקר אינטליגנציה נדמה שאלה מהלכים מוזרים, מסוכנים, חסרי היגיון ובוודאי לא תבוניים.

נבחרי הליכוד סימנו את עצמם בנאמנותם הבלתי מסויגת לנתניהו כאנשים שהניחו בצד את תבונתם. את הכושר להבחין בין דבר לדבר.

יתכבדו נא כל הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויגידו: איזה מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה ביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור?

איזה פתרון שאיש לא חשב עליו קודם הם יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל: יוקר המחיה, הסכסוך עם הפלסטינים, שבריריות הדמוקרטיה והאיומים עליה ועוד?

מה?
לא שומעים.

יש דוגמה להצעה אינטליגנטית אחת שתמנע אסון במירון, תגרום לחרדים לצאת לעבוד ולהתגייס, תפחית את הביורוקרטיה והמיסים הגבוהים הממררים את חיינו?

יתכבדו הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויצביעו על מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה שביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור. איזה פתרון שאיש לא חשב עליו יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל?

האנשים האלה במשך שנים עסוקים רק בצרות של מנהיגם, במשפטיו הפליליים ובשרידותם בשלטון.

שום מעשה תבוני למען איכות חיי האזרחים הם לא עשו.
בכיינים חסרי תבונה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
סוקניק היה מעודן .בבואידים החריבו את כל הריבונויות ומחריבים את ריבונות ישראל האחרונה. באבונואידיים."שהמדינה הזו תישרף " היא באבואינידית ראשונה והסטופור-טנטרום ז' לקוי ,מכך רגל עד ראש,הו... המשך קריאה

סוקניק היה מעודן .בבואידים החריבו את כל הריבונויות ומחריבים את ריבונות ישראל האחרונה. באבונואידיים."שהמדינה הזו תישרף " היא באבואינידית ראשונה והסטופור-טנטרום ז' לקוי ,מכך רגל עד ראש,הוא באבואינו.

עוד 656 מילים ו-2 תגובות

עושים מה שבז"ן שלהם

המתיחות במפרץ חיפה עולה מדרגה ● מנכ"לית איגוד ערים טוענת כי בתי הזיקוק מנעו לאחרונה כניסה של פקחים שהגיעו לבצע ביקורות בשטח המפעל ● בבז"ן דוחים את הטענות ומציינים כי "כל אירוע חריג מדווח על פי הדין" ● אלא שגם לדיון בכנסת שעסק בבז"ן, נציגי החברה לא טרחו להגיע ● ח"כ מוסי רז: "הזלזול של בז"ן בנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה"

עוד 1,004 מילים

"כמו כוכבת בסדרת פשע"

מעקב זמן ישראל דוח ביקורת חמור של מבקר עיריית חיפה מאשר את ממצאי תחקירי זמן ישראל במלואם ● בין היתר, מאשר המבקר כי החוקר המיוחד שהעסיקה ראשת העיר קליש-רותם אסף ממצאים מכפישים (ולעיתים מסולפים) נגד יריביה הפוליטיים, ללא אישור הגורמים הממונים עליו ● המבקר: "ההתנהלות חמורה ומנוגדת לכללי מנהל תקין" ● במועצת העיר דורשים לפתוח מייד בחקירה פלילית

עוד 2,691 מילים

למקרה שפיספסת

הטיוח הגדול הקשר הסודי של משמרות המהפכה עם ארגנטינה

למרות כל הראיות, שלטונות ארגנטינה גוררים רגליים בפרשת המטוס האיראני ולא מוציאים צווי מעצר לאנשי משמרות המהפכה ● כבר ב-2015 החוקר אלברטו ניסמן חשף טיוח שלטוני בנושא הפיגועים האיראניים ● זמן קצר לאחר מכן חשף העיתונאי דמיאן פצ'טר כי ניסמן נרצח – ונאלץ בעצמו לנוס על נפשו ● בריאיון לזמן ישראל אמר: הנשיאה לשעבר עושה הכול כדי להסתיר את הקשר עם איראן

עוד 2,029 מילים

זה שגם מתנגד לאפרטהייד בגדה וגם תומך באיש החורבן וההסתה

צודקים חברי המחנה הדמוקרטי המצומק באמירתם שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד ושלילת הריבונות וזכויות האדם ממיליוני הפלסטינים.

אך צודקים גם חברי המחנה הדמוקרטי שמבהירים שאין להרפות מהמאבק באפרטהייד, אך בשום אופן אי אפשר להקטין או למזער את הסכנות העצומות והקיומיות שטמונות בשובו של המחריב הגדול להנהגה.

צודקים האומרים שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד. אך צודקים גם האומרים שאי אפשר למזער את הסכנות הקיומית שבשובו להנהגה

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה.

אני מבין כמובן את הצורך הנרקיסיסטי של לוי להתבדל מאיזה קולקטיב מדומיין בתוך ראשו כי הוא חושב שזה מגניב. אבל בשל הצורך הנרקיסי להתבדל ולהרגיש חתרן, שוכח העיתונאי שלצד זכותם של הפלסטינים לא לסבול ממשטר מדכא, גם לישראלים יש זכות לא לסבול ממשטר מדכא:

כשם שהפלסטינים אינם צריכים לסבול ממשטר הפרדה גזעני שמשליט על חייהם דיקטטורה צבאית, שולל מהם ריבונות ואזרחות ופוגע בזכויות האדם שלהם – גם הישראלים אינם צריכים לסבול ממשטר סמכותני, מריסוק שאריות המוסדות הדמוקרטיים ומעלייתו של דיקטטור מסית ומשסה שמקיים פולחן אישיות.

הישראלים אינם צריכים לסבול מהעדר אופק כלכלי, מריסוק השירות הציבורי, מקיום כלכלי רעוע, מפערים כלכליים עצומים וקיומיים שגוזרים במידה רבה את גורלו הקיומי הכלכלי של כל תינוק בהתאם ליכולתה הכלכלית של משפחתו, מחוסר יכולת לקנות דירה, מהשתעבדות איומה ומלחיצה לשכר דירה מופרך או למשכנתא לכל החיים, מתרבות כזב מחרידה, מתקשורת חנפנית שעוסקת בתעמולה ופולחן אישיות, משיסוי נגד האזרחים הערבים, מהסתה נגד אזרחים יהודים שמתנגדים לשלטון הריקבון, מהפיכת כל יריב פוליטי לבלתי לגיטימי, מהסתה כוזבת נגד מערכת המשפט, ממינוי שומרי סף נרצעים וחסרי חוליות, מהפיכת כל האזרחים לבני ערובה של נאשם שיודע שהוא יורשע ולכן ירתום את שלטונו לחילוצו ממשפטו הפלילי, ממשטרה גרועה ורקובה ואלימה במוקדים רבים בתוכה, מביזוי היהדות, מאפליית נשים, ממניעת תחבורה ציבורית בשבת (הנפגעים הם עניים ומעמד ביניים. רובנו), מריקון מוסדות דמוקרטיים מכל תוכן, ממינויים כושלים, מקידוש תרבות השקר והעילגות, מדריסת החלש בידי החזק, מהזנחת מערכות הבריאות והחינוך והרווחה, ממכירת נכסי ציבור בנזיד עדשים למתי מעט מקושרים ועשירים, מגזענות אתנוצנטרית כעורה וחמורה ומהעמקת השעבוד של הסוהר הישראלי כל עוד הוא משעבד את האסיר הפלסטיני.

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה

כן, צריך להיאבק בכל ממשלה שמותירה את האפרטהייד בגדה על כנו ואף מעמיקה אותו. וצריך גם לבלום את שובו של הנוכל המשסה שחולל חורבן עצום במדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אב’ח מתפוגג מהחיים שלנו. טרלל את כל המדינה עד שהתעייפו מהדפקט הזה. גדעון לוי הבא בתור. הגיע הזמן להשתחרר מהטרול הזה. איך? להפסיק כתבות עליו, להפסיק להתייחס אליו, לא נכנסים לכתבות שלו. ש... המשך קריאה

אב’ח מתפוגג מהחיים שלנו. טרלל את כל המדינה עד שהתעייפו מהדפקט הזה. גדעון לוי הבא בתור. הגיע הזמן להשתחרר מהטרול הזה. איך? להפסיק כתבות עליו, להפסיק להתייחס אליו, לא נכנסים לכתבות שלו. שידבר ללאמפה

עוד 401 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 19 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לקראת הפריימריז: גוברים המאמצים לשנות את חוקת הליכוד

חוקת הליכוד מחייבת חברי כנסת בעבר ובהווה להתמודד ברשימה הארצית, שם מספר המקומות מוגבל ומספר המצביעים עצום ● המשמעות היא שתריסר ח"כים מכהנים יוחלפו בפנים חדשות - וזה ממש לא מתאים לנתניהו, שחושש ממועמדים חדשים ולא מוכרים ● אחד המתמודדים במחוזות הוא ליאור קצב - אחיו של הנשיא והאסיר לשעבר - ומי, כך מתברר, שתיווך בין ח"כ אורבך לנתניהו ● פרשנות

עוד 661 מילים

מלחמתו של השופט סולברג בתופעת העתירות הציבוריות

נשיא בית המשפט העליון העתידי לא אוהב את תופעת העתירות הציבוריות - שהחלה עוד בתקופת הנשיא מאיר שמגר - ופועל לצמצמה, כחלק מתפיסת עולמו השמרנית ● בחודשים האחרונים הוא פועל להטמיע גישה חדשה, יש שיאמרו בעייתית ● בעת האחרונה, המהפכה של סולברג זכתה לתמיכה משני שופטים נוספים בעליון ● המחנה הפרוגרסיבי דומם בינתיים ● פרשנות

עוד 555 מילים

"אני יזמתי את הארכת המסלול - והרשויות קיבלו את זה באהבה"

מעקב זמן ישראל דיון שנערך אתמול בוועדת פניות הציבור בכנסת המחיש כי הרשויות לא בחנו כראוי את הסיבות להגדלת המנחת הפרטי ליד חוף הבונים, כפי שנחשף בסדרת תחקירי זמן ישראל ● המנחת יוגדל משמעותית במימון המדינה, בעלות של כ-50 מיליון שקל, ועשוי להפוך לשדה תעופה פרטי ● הח"כים, שביקשו מהיזם לפרט את כוונותיו, נאלצו להסתפק בתשובה: "אין לי כוונה לחשוף את תוכניותיי העיסקיות"

עוד 1,497 מילים ו-1 תגובות

החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לבטל את הזכות להפלות היא התגשמות הטראמפיזם ● העדויות בוועדת החקירה בנושא ההסתערות על הקפיטול חושפות את התהליך שעוברת המפלגה הרפובליקאית מאז 1995 ● התוצאה המפוארת של התהליך הזה הוא פסק דין דובסון ● פרשנות

עוד 1,259 מילים

אלו ימים משונים במשכן הכנסת: הקואליציה, שנלחמה במשך שנה על קיומה, לוחצת לפזר את הכנסת בהקדם - ואילו האופוזיציה, שקראה לבחירות מוקדמות בכל הזדמנות, נמלאה לפתע רוך וסבלנות ● בליכוד החליטו על טקטיקה ברורה: חיבוק ופרגון לאיתמר בן-גביר ● למה מנסור עבאס לא חושף את החומרים שבידיו? ● וגם: רגע של אנושיות ושת"פ בין הקואליציה והאופוזיציה אמש בכנסת ● פרשנות

עוד 920 מילים

רוב חברי הכנסת תומכים בקיום הבחירות ב-1 בנובמבר; בליכוד מתעקשים על 25 באוקטובר

חמאס פרסם סרטון שבו נראה, לדבריו, השבוי הישראלי השאם אל סייד ● הורדה לבינונית רמתה של אזהרת המסע לאיסטנבול ● בוטל עונש המוות שנגזר על הישראלית שהורשעה באמירויות בסחר בסמים ● אחרי מינויו לראש הממשלה יגור לפיד בווילה הסמוכה לבית ראש הממשלה ● השגריר האמריקאי בארץ קורא להמשיך בחקיקה, שתאפשר מתן הקלות לישראלים בקבלת ויזה לארצות הברית

עוד 46 עדכונים

מגפה חברתית

מחקר חדש בהובלת רמב"ם חושף עלייה חדה בעשור האחרון של מספר הילדים חולי סוכרת סוג 2 בישראל: פי-10 בחברה הערבית, פי-3.5 בקרב יהודים ● סוכרת סוג 2 מושפעת מתורשה אבל הטריגר להתפרצות הוא אורח החיים - השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית ● "פעם היינו רואים סוכרת סוג 2 רק אצל מבוגרים", אומרת החוקרת, "יש סיכוי גדול שהילדים האלה יזדקקו לדיאליזה"

עוד 836 מילים ו-1 תגובות

7 מיליארד מחפשים בעלים

הנכסים האבודים האפוטרופוס הכללי מחזיק באלפי דירות, קרקעות וכספים עזובים ● פרויקט התנדבותי מנסה לאתר את הבעלים או היורשים של כ-16 אלף הנכסים האלה ● המדובר בעבודת נמלים, ועד היום הפרויקט איתר כ-15 אנשים ויידע אותם בדבר זכויותיהם ● אחרי חשדנות ראשונית, במשרד המשפטים שוקלים להיעזר בפרויקט ● אחת המשתתפות בפרויקט: "השבת אבדה זו מצווה ביהדות"

עוד 1,840 מילים

ההצעה לפיזור הכנסת תאושר לפני יום חמישי; לא הושגה הסכמה לגבי מועד הבחירות

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להתפזרות הכנסת ● המליאה תכריע אם הבחירות ייערכו ב-25 באוקטובר או ב-1 בנובמבר ● אושרו הקלות בביצוע הפסקת היריון ● הסתדרות המורים משביתה שוב את הלימודים ● חמאס: חלה הרעה במצבו של ישראלי המוחזק ברצועה ● אחרי העימות ביניהם, נתניהו ואמסלם ערכו פגישת פיוס ● ליברמן: לא נשב עם הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה

עוד 61 עדכונים

בעיני רבים, ההצהרה של אמסלם כי רע"ם תוכל להצטרף לקואליציה אם לגוש הליכוד יהיו 61 מדנטים, נחשבת פיגוע רציני בקמפיין המפלגה, המבוסס כולו על אנטי המפלגות הערביות ● נתניהו נכנס באמסלם, שנפגע עד עמקי נשמתו ● ההערכה בליכוד היא שנתניהו ביקש להעביר כך המסר גם לאחרים, שלא יצברו ביטחון עצמי רב מדי ● במקרה של אמסלם, זו עשויה להיות טעות קשה של נתניהו ● פרשנות

עוד 594 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה