במסגרת ימי השידור באמצעי התקשורת של חזבאללה, שהוקדשו לזכרו של קאסם סלימאני לקראת יום השנה למותו, העניק מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, ראיון נרחב לתחנת הארגון "אלמיאדין".

נסראללה הקדיש את רובו של הראיון לפאר ולרומם את דמותו של סלימאני ומדבריו ניתן לזקק מספר תובנות ביחס למצבו של נסראללה, מצב הארגון ואסטרטגיית הפעולה שלו.

נסראללה הקדיש את רוב הראיון לתחנת חזבאללה "אלמיאדין" כדי לפאר ולרומם את דמותו של קאסם סלימאני, ומדבריו ניתן לזקק מספר תובנות ביחס למצבו של נסראללה, מצב הארגון ואסטרטגיית הפעולה שלו

מעבר לאיומים על חייו מצד ישראל, סעודיה וארצות הברית, חוסר התוחלת בחיסול סלימאני והשפעתו השולית על "ציר ההתנגדות" (בראי נסראללה), הצורך להעניש את מי שאחראים על מותו של סלימאני וכן החשש המסויים מהפעולות שתעשה ארצות הברית באיזור לקראת סיום תפקידו של הנשיא טראמפ, ניתן להדגיש את הנקודות הבאות:

1

תרומתו של בשאר אלאסד ל"ציר ההתנגדות" – ההודאה של נסראללה שחלק מהאמל"ח שנשלח לפלסטינים על-ידי סלימאני מקורו במחסני הצבא הסורי, שבה ומחדדת את החשיבות הרבה שרואה נסראללה בתרומה הייחודית של בשאר אלאסד "לציר ההתנגדות".

במובן הזה, בשאר אלאסד מהווה נכס אסטרטגי אשר מהווה מכפיל כוח משמעותי להתעצמות הארגון, וזו כנראה גם הסיבה המרכזית שנסראללה ביקש לשמר את שלטונו של בשאר, לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה.

ברור כי חזבאללה קיבל הרבה יותר מטילי "הקורנט" ממחסני האמל"ח של צבא סוריה, והחיבור של הארגון לאסד הופכים הלכה למעשה את כל הארסנל הסורי נגיש לחזבאללה ולשדרוג יכולותיו.

2

סלימאני ורוסיה – העדות של נסראללה לפיה היה זה קאסם סלימאני עצמו שנסע לרוסיה לבקש שאלו יתערבו במלחמה בסוריה בשנת 2015, שבה ומהווה אינדיקציה למגבלות הכוח של חזבאללה ואיראן בסוריה בזמן מלחמת האזרחים, מהווה אישוש לחומרת המצב בסוריה באותה תקופה, ובעיקר מעידה עד כמה בשאר אלאסד היה קרוב לנפילתו.

ההזדקקות של סלימאני לסיוע הרוסי מקורה ככל הנראה בהבנה כי ללא סיוע רוסי בשטח, אסד עלול היה ליפול, וללא הסיוע האווירי המאסיבי של הרוסים בעקבות ביקורו של סלימאני, אפשר שהמורדים היו מצליחים להפיל את בשאר אלאסד.

הזדקקות סלימאני לסיוע הרוסי מלמדת כי ללא סיוע רוסי בשטח אסד עלול היה ליפול, וללא הסיוע האווירי המאסיבי של הרוסים בעקבות ביקורו של סלימאני, אפשר שהמורדים היו מצליחים להפיל את בשאר אלאסד

3

יחסי נסראללה-סלימאני – מהצפיה בראיון, לא ניתן להשתחרר מהתלות העמוקה שפיתח נסראללה בסלימאני ומהקשר החם שנוצר ביניהם, בעיקר לאחר השהות המשותפת של שניהם במהלך מלחמת לבנון השניה. במובן הזה, ברור כי חיסולו של סלימאני פגע עמוקות בארגון חיזבאללה ברמה המבצעית, אבל בעיקר פגע בנסראללה ברמה האישית.

גם אם יש תחליף לסלימאני בעיתות שגרה, מדבריו של נסראללה עולה כי זה עתיד להרגיש בחסרונו של סלימאני בעיקר בעיתות חירום, שכן אותה מחויבות של סלימאני לנסראללה ולחזבאללה היא זו שאפשרה להעמיד את משאבי המדינה האיראנית לטובת הארגון במהלך המלחמה, ולאור העדרותו של סלימאני, היכולות של איראן לסייע לארגון בעיתות מלחמה, לתמוך את נסראללה במהלכה ולשקם אותו (ואת הצ'אחיה) בסופה, ירדה משמעותית עם מותו של סלימאני.

4

בנין הכוח של הארגון – בהנחה שדבריו של נסראללה נכונים, הארגון ממשיך (למרות המערכה שבין המלחמות – המב"מ), בהתעצמות יוצאת דופן שבראשה הגדלה נרחבת של מספר הטילים המדוייקים שברשותו, ושיפור משמעותי של יכולות הנ"מ והטח"י שברשות הארגון.

היכולת של הארגון להסב ולייצר חרושתית באתרים ייעודיים טילים אלו (לפחות לפי טענת נסראללה) ומנגד חוסר היכולת של ישראל לתקוף אתרים אלו (מחשש לתגובת הארגון) מאפשרים לארגון להמשיך ולהצטייד בטילים מדוייקים ללא חשש.

בראי נסראללה, דווקא העובדה שישראל הגדירה את אותם טילים מדוייקים כאיום קיומי אבל לא באמת פעלה למנוע את בנייתם בשל חששה מתגובת חזבאללה, מעידה כאלף עדים על ההרתעה החלשה של ישראל ובעיקר על חוסר יכולתה למנוע את בניין הכוח של הארגון.

זה שישראל הגדירה את הטילים המדוייקים כאיום קיומי אבל לא באמת פעלה למנוע את בנייתם בשל חששה מתגובת חזבאללה, מעידה על ההרתעה החלשה של ישראל וחוסר יכולתה למנוע את בניין הכוח של הארגון

5

"משוואת התגובה" של הארגון – נסראללה מבקש לשמר את הכוננות של צה"ל בגבול הצפון ומבטיח להגיב בעתיד על מותו של פעיל הארגון, עלי מחסן בסוריה. מעבר להיבט האופרטיבי ברור כי נסראללה מבקש לאותת לישראל כי אסור לפרש את אי התגובה (שמקורה בכשלונות אופרטיבים של הארגון לגבות מחיר מישראל ולא בחוסר רצון), כחולשה של הארגון או כהסכמה "לשינוי כללי המשחק בסוריה" (באופן שעלול להוביל את צה"ל לפעול גם כנגד פעילי הארגון הנמצאים במדינה).

6

היחסים עם סעד חרירי – מדבריו של נסראללה שבה ועולה הברית הבלתי כתובה בינו ובין סעד חרירי, המתבטאת בתמיכה לה הוא זוכה מצד הארגון לתפקיד ראש ממשלת לבנון. נראה כי חרירי וגם חזבאללה למדו לחיות יחדיו בקדנציות הקודמות של חרירי כראש ממשלה והארגון השתכנע כי חרירי לא רוצה / יכול לפגוע בנכסיו האסטרטגיים.

במסגרת זו, נסראללה מבקש "לכוון את האש" של האוכלוסייה בלבנון דווקא לחילוקי הדעות בין הסונים והנוצרים (הנשיא מישל אעון) שגורמים לאי היציבות בלבנון, ולא בארגון חזבאללה שרוצה לשוב לאותה מסגרת פוליטית לבנונית, שהתקיימה ללא הפרעה עד להתפטרותו של סעד חרירי ולאחריה של חסן דיאב (ושירתה את הארגון היטב). במקביל שב נסראללה ומבקש לבסס את תדמית ההתנגדות של הארגון, שזוכה לטענתו לתמיכה רחבה, גם בדרום המדינה.

7

שדרוג היכולות של הפלגים הפלסטינים – דבריו של נסראללה בדבר תרומתה הייחודית של איראן בהובלת כוח קדס לשדרוג היכולות של הפלגים הפלסטינים בתחום הטילאות, מעידים כי האתגר כיום ברצועת עזה איננו רק למנוע את הברחת אמצעי הלחימה לרצועת עזה אלא גם במניעת העברת הידע מאיראן לגורמי הטרור ברצועת עזה, אותו ידע שמאפשר להם לשדרג את אמצעי הלחימה שקיימים כיום ברשותם ולהפוך אותם לקטלניים יותר.

האתגר כיום ברצועת עזה אינו רק מניעת הברחת אמצעי הלחימה לרצועת עזה, אלא גם מניעת העברת הידע מאיראן לגורמי הטרור ברצועה, המאפשר להם שידרוג אמצעי הלחימה שברשותם והפיכתם לקטלניים יותר

בשורה התחתונה,

למרות רצונו של נסראללה לשדר "עסקים כרגיל", דווקא הראיון אותו נתן לזכרו חושף עד כמה מותו של סלימאני היווה מכה קשה לחזבאללה ולכל "ציר ההתנגדות" ובוודאי לנסראללה אישית. גם אם בניין הכוח של הארגון ממשיך, וכוח קדס והעומד בראשו ממשיכים לתמוך בארגון, העדרותו של סלימאני עתידה להשפיע על המחוייבות והיכולת של איראן לתמוך את חזבאללה ולשקם את הארגון ואנשיו לאחר מלחמה עתידית מול ישראל.

בנוסף, דבריו של נסראללה שבים ומחדדים עד כמה ייחודית ומשמעותית תמיכתו של נשיא סוריה בשאר אלאסד ל"ציר ההתנגדות" שמתבטאת (גם) בגישה ישירה ונוחה של פעילי הארגון למחסני האמל"ח של צבא סוריה.

ראוי לציין כי לפחות לפי נסראללה, בניין הכוח של הארגון ובעיקר המשך תחמשותו בטילים מדוייקים שיכולים לפגוע בכל מקום בישראל, מעידים לתפיסתו על כשלון ההרתעה הישראלית ומעמידים בספק רב את ההישגים שהושגו במערכה שבין המלחמות(המב"מ). זאת לאור החשש הישראלי לפגוע בלבנון ולמקד את המערכה בסוריה בלבד.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. כיום חוקר עמית במכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן.

טראמפ הלך ונתניהו הלך, אך בעוד שבארה"ב משקמים את הסוכנות להגנת הסביבה מההרס של טראמפ, הרי שבארץ עושים ההיפך. ממשיכים במדיניות של עיקור המשרד להגנת הסביבה (ומשרדים אחרים) מיכולות שנתנו להם במספר חוקים, וממשיכים בהרס הרגולציה.

טראמפ הלך ונתניהו הלך אך בעוד שבארה"ב משתקמים מההרס של טראמפ, הרי שבארץ עושים ההיפך. ממשיכים במדיניות של עיקור משרדי ממשלה ובהרס הרגולציה

רגולציה קיימת במטרה להגן על החיים, על בריאות הציבור, על זכויות האדם, על הסביבה ועוד. דוח "תוכנית לאומית למדיניות רגולציה" מתעלם מכך. הדוח הוא חד-צדדי ועולה ממנו תמונה שטוחה, וכניעה ללחצים מהמגזר העסקי. נראה לי שהמטרה סומנה מראש, ריסוק הרגולציה, ואחריה חיפשו ומצאו סיבות חד-צדדיות שלא עונות להגיון ולשכל הישר להצדקתה.

הדוח מתעלם מרגולציות שונות שעשו טוב לכל הדעות, כמו איסור שימוש בדי.די.טי. ובחומרים רעילים אחרים, איסור שפיכת מתכות ורעלים לביוב, חיוב שימוש בקסדות ובחגורות בטיחות, איסור שימוש בתוספי דלק על בסיס עופרת, וכו'. כולן הטילו עלויות "מיותרות" על העסקים, המשקיעים והציבור.

הדוח הוא מהלך דורסני וחמור של משרדי האוצר, המשפטים ורה"מ. הוא מציע להקים מנגנון שיאפשר למנהלי מפעלים המתנגדים לדרישות שהציב בפניהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשות התחרות, ואחרים, להגיש את השגותיהם לגורם ממשלתי, שבידיו תהיה הסמכות לפסול דרישות רגולטוריות אלו.

הדוח מציע למעשה לעקר את היכולות הרגולטוריות של משרדי הממשלה, בעיקר המשרד להגנת הסביבה, אבל גם משרד הבריאות ואחרים, יכולות שנקבעו במספר חוקים. ומשרד האוצר מתכוון ליישם המלצות אלו.

משמעות הדוח היא מתן יד חופשית למפעלים לפלוט מזהמים, לשפוך חומרים רעילים, לפלוט גזי חממה, לזהם את מי השתיה, להרוס את הסביבה, ולהעצים את משבר האקלים. רישיון להרוג.

משמעות הדוח היא יד חופשית למפעלים לפלוט מזהמים וגזי חממה, לשפוך חומרים רעילים, לזהם את מי השתיה, להרוס את הסביבה ולהעצים את משבר האקלים. רישיון להרוג

אם הדוח יתקבל, ומשרד האוצר כבר בונה תוכניות לשינויים מבניים המבוססים על הדוח, התוצאה תהייה שמותר יהיה לרסס DDT וחומרים רעילים אחרים, שמותר יהיה לשפוך ציאנידים, תרכבות כספית, מתכות רעילות וממיסים אורגניים לקרקע או לביוב, שמותר יהיה לשווק תרופות ומזון ללא תאריכי תפוגה, שמותר יהיה להעסיק ילדים ללא מגבלות, וכדומה.

הרס ים המלח, שמורת עברונה, עין בוקק ונחל אשלים הם רק קדימון למה שיהיה.

בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2017, הוצגה תוכנית רב-שנתית לטיוב הרגולציה בישראל ולהקלת נטל הבירוקרטיה. כותבי התוכנית הגדירו רגולציה "אפקטיבית" כך:

"לרגולציה אפקטיבית ישנה השפעה ניכרת על צמיחה כלכלית, משיכת השקעות, רמת פריון ורווחת הצרכן. רגולציה משמעה התערבות בשוק החופשי, ועל כן עליה להיעשות רק במקרים שבהם קיימת לכך הצדקה, כגון במקרים שבהם מתקיימים כשלי שוק. על ההתערבות הרגולטורית להיות ממוקדת בהשגת המטרה ולהימנע ככל האפשר מלהטיל עלויות מיותרות על המשקיעים, העסקים והציבור".

הגדרה זו אומרת הכול על הגישה של מחברי התוכנית ואחרים לרגולציה. הרגולציה נמדדת רק לפי פרמטרים כלכליים, והיא בבסיסה גורם שלילי (התערבות בשוק החופשי).

לא פחות חשוב זה מה שאין בהגדרה. אין אף מילה על בריאות הציבור, והסביבה.

אם הדוח יתקבל מותר יהיה לרסס DDT, לשפוך ציאנידים, תרכבות כספית, מתכות רעילות וממיסים אורגניים לקרקע או לביוב, לשווק תרופות ומזון ללא תאריכי תפוגה ולהעסיק ילדים ללא מגבלות

הכותרת והגדרת המטרה של דוח "תוכנית לאומית למדיניות רגולציה ככלי לשיקום המשק ביציאה ממשבר הקורונה", מהצוות הבין-משרדי (משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה) לרגולציה חכמה מיולי 2021, אומרים הכל. המטרה היא כלכלית, שיקום המשק. בלשון הדוח:

"בימים אלו מתמודדת מדינת ישראל עם אתגרי היציאה ממגפת הקורונה שהובילה למשבר כלכלי עמוק. אחד מאפיקי הפעולה המרכזיים להתגברות על המשבר הכלכלי והאצת הצמיחה של המשק גלום בקידום מדיניות רגולציה חכמה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף".

כלומר, רגולציה לשמירה על בריאות הציבור ועל הסביבה, יש לה חשיבות משנית, וגם אז היא תבחן לפי קריטריונים כלכליים.

לפי הדוח למדיניות רגולציה:

"לרגולציה תפקיד חיוני בקידום ובהגנה על אינטרסים ציבוריים, אך רגולציה לא מיטבית עלולה להיות לא אפקטיבית בהגנה על אינטרסים אלו, ואף לגרום להשלכות לא רצויות כגון הצטברות של נטל רגולטורי עודף המטיל עלויות על המשק, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים שמתקשים לפלס את דרכם בסבך הרגולציה, חוסר ודאות וחוסר יציבות לעסקים ולממשלה.

זאת, לצד פגיעה באינטרסים ציבוריים נוספים כגון פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק על ידי חסמי סחר רגולטוריים וחסמים להקמת עסקים חדשים. השלכות אלו בתורן מביאות לפגיעה בהשקעות במשק ובפריון שמתרגמים לפגיעה בצמיחה. כל זאת, לצד עליה ביוקר המחייה".

גם כאן הדגש הוא על פרמטרים כלכליים, ואין אף מילה על בריאות הציבור, והסביבה, מלבד המינוח "אינטרסים ציבוריים" שגם הוא מוגדר באופנים כלכליים כמו פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק, חסמים להקמת עסקים חדשים, וכו'.

הדגש על פרמטרים כלכליים. אף מילה על בריאות הציבור והסביבה, מלבד המינוח "אינטרסים ציבוריים" המאופיין כלכלית: פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק וכדומה

חשוב לציין כי "המשרד להגנת הסביבה" מופיע רק פעמיים בדוח, וגם אז לא בגוף הדוח אלא בסימוכין. ואילו המלה "סביבה" מופיעה 21 פעמים, רובם ככולם בנוסח "דוח הוועדה לשיפור הסביבה העסקית", או "שיפור הסביבה העסקית".

זה לא הפריע למשרד האוצר להגיש ב-7 ליולי מצגת "שינויים מבניים" העוסקת במיוחד ב"ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה" (עמ' 13-14), האמורים לעקר את המשרד להגנת הסביבה מיכולות שנתנו לו במספר חוקים. מצגת משרד האוצר בנויה על טיוטת "התוכנית הלאומית למדיניות רגולציה", למרות שמועד הערות הציבור להמלצות בדוח הוא ב-21 ליולי, ובעוד שהמלצות אלו עדיין לא אושרו.

נראה שהממשלה ואנשי המקצוע במשרדים השונים נפלו בשבי התפיסה הניאו-ליברלית – קסמי כלכלת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית. הם רואים הכל דרך החור שבגרוש. הפריזמה הכלכלית היא חזות הכל, והממשלה היא מעין תאגיד עסקי, חנות מכולת, שתפקידה העיקרי להרוויח כסף. הקריטריון הבלבדי לפעילות הממשלה הוא רווח.

אלא שבנוסף להשפעה הכלכלית הישירה של הרגולציה, שלכאורה קל למדוד אותה, הרי שחייבים גם להעריך את העלויות שיש לאי-רגולציה על בריאות הציבור ועל הסביבה, והרבה יותר קשה להעריך עלויות אלו.

כדאי ללמוד מקוריאה הדרומית, שם:

"נקודת המוצא של הממשל היא שעליו לכבד את החופש, היוזמה והיצירתיות של אזרחים, והממשל לא יפגע בעקרון זה באמצעות רגולציה אלא במטרה להגן על החיים, זכויות האדם, בריאות הציבור, הסביבה ועוד".

יש לדחות את המלצות מחברי הדוח, ולהעביר אותו למקומו, לסל האשפה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

מערכת המודיעין החשאית הישראלית ממשיכה להכות באיראן בנסיון להרתיעה מלייצר נשק גרעיני. השב"כ עצר אזרח ישראלי שגוייס על ידי המודיעין האיראני וישראל עשתה שורה של התקפות סייבר על מתקנים חיוניים באיראן. המוסד הישראלי מכין הפתעות נוספות לפני שצה"ל יתקוף את מתקני הגרעין של איראן.

לפני כמה שנים פנה אליי איש העסקים הבדואי יעקוב אבו אל-קיעאן כדי להתייעץ עמי כיצד יוכל להשתלב במערכת הפוליטית הישראלית.

אבו אל-קיעאן שהינו תושב הישובים אלחורה ומיתר שבנגב הציג את עצמו בפניי כבדואי ציוני נלהב שמוכן גם להשתלב במפלגות הימין בישראל. מה שהיה חשוב לו, כך התרשמתי, היה להגיע לעמדת השפעה וכוח פוליטי בכל מפלגה שלא תהיה. האידיאולוגיה לא הייתה ממש חשובה עבורו.

איש העסקים הבדואי אבו אל-קיעאן הציג עצמו בפניי כבדואי ציוני נלהב שמוכן גם להשתלב במפלגות הימין בישראל. התרשמתי שחשוב לו להגיע לעמדת השפעה וכוח פוליטי בכל מפלגה שהיא, בלי קשר לאידאולוגיה שלה

אני בהחלט הופתעתי ממעצרו. פרקליטות מחוז דרום הגישה נגדו כתב אישום בגין עבירות של מגע עם סוכן זר ומסירת ידיעה לאיראן. הוא מואשם כי העביר מידע על לו"ז והמיקום של שר הביטחון בני גנץ, וכי עמד בקשרים אסורים עם גורמי מודיעין איראניים באמצעות גורם לבנוני-עיראקי.

איש העסקים שעצור בפרשה ביטחונית הוא יעקוב אבו אל-קיעאן. פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אבו אל-קיעאן, תושב חורה ומיתר, בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאיראן. בעבר היה אבו אל-קיעאן מיועד לשמש כמועמד לכנסת ברשימת "תלם" של משה יעלון. pic.twitter.com/wsObEkpdWD

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 12, 2021

אבו אל-קיעאן הינו דג רקק מבחינה מודיעינית. למרות זאת מעצרו הינו מכה למודיעין האיראני, מכה מורלית ומבצעית. אני מעריך כי החדירה המודיעינית של ישראל לתוך מנגנוני המודיעין והביטחון של איראן היא כה עמוקה עד שאבו אל-קיעאן נתפס כבר בשלבי הגיוס הראשונים שלו בטרם הספיק לגרום נזק ממשי לביטחון ישראל.

בעולם הערבי מלגלגים על איראן ועל אבו אל-קיעאן שנתפס בעיני רבים כרודף פירסום ושררה שנפל בפח של עצמו. השב"כ הישראלי שלכד אותו יוצא גדול כמו תמיד.

בעולם הערבי מלגלגים על איראן ועל אבו אל-קיעאן שנתפס בעיני רבים כרודף פירסום ושררה שנפל בפח של עצמו. השב"כ הישראלי שלכד אותו יוצא גדול כמו תמיד

אבל את המכה היותר גדולה מישראל חטפה השבוע איראן בשורה של התקפות סייבר על כורים גרעיניים לייצור חשמל, על מערכות מחשבים של חברת הרכבות ועל משרד התחבורה האיראני.

ההתקפות האלה שיגעו את האיראנים, בעוד שמגפת הקורונה משתוללת, וחודש בלבד לאחר ההתקפה על המתקן לייצור צנטרפוגות בכראג' באמצעות רחפן, שגם אותה האיראנים מייחסים לישראל.

גורם בכיר יודע דבר בירושלים מעריך כי התקפות הסייבר היו מסר ישראלי לאיראן, שחידשה את המלחמה הימית נגד ישראל. איראן תקפה ספינת מטען בצפון האוקיינוס ההודי לפני שבועיים, כי  חשבה בטעות שהיא עדיין שייכת לאיש העסקים הישראלי אייל עופר, אבל בינתים עופר הספיק כבר למכור אותה לפני כמה חודשים לגורמים זרים.

האיראנים בהלם גדול. המוסד הישראלי תחת הממשלה החדשה ממשיך להכות בהם תוך שמירה על עמימות. השעון מתקתק ושיחות הגרעין בוינה תקועות. אם הן יחודשו הן יחודשו תחת שרביטו של הנשיא החדש אברהים ראיסי, המכונה "הקצב מטהרן", והמשא ומתן צפוי להיות יותר נוקשה.

על פי גורמים אמריקנים, בסביבתו של הנשיא ביידן חוששים כי האפשרות לחזור להסכם הגרעין משנת 2015 כבר הפכה לקשה להשגה. יש פסימיות רבה בסביבתו של הנשיא בקשר לאפשרות החזרה המהירה להסכם הגרעין לאחר 6 סבבים של שיחות בוינה, לכן עדיין לא ברור אם ומתי יתקיים הסבב השביעי.

האיראנים בהלם. המוסד תחת הממשלה החדשה ממשיך להכות תוך שמירה על עמימות. שיחות הגרעין בוינה תקועות, ואם יחודשו זה יהיה תחת שרביט הנשיא החדש ראיסי, "הקצב מטהרן", והמו"מ יהיה נוקשה

הפסימיות הרבה נובעת מההתקדמות הטכנולוגית האיראנית, קצב ורמת העשרת האורניום על ידי האיראנים ובחירתו של הנשיא החדש אברהים ראיסי. כל הגורמים האלה מחדדים את השאלה, האם ניתן יהיה בכלל לעצור את השאיפות הגרעיניות של איראן.

הפסימיות איננה רק נחלתו של ממשל ביידן. שלוש המעצמות: בריטניה, גרמניה וצרפת, הנושאות ונותנות עם איראן וארה"ב על חידוש הסכם הגרעין, הזהירו בשבוע שעבר כי חתימתו איננה ודאית, לנוכח המשך הפקת אורניום מתכתי (מטאלי) על ידי איראן, הליך שמוביל לייצור פצצה גרעינית.

בריטניה, גרמניה וצרפת הביעו "דאגה רבה" מהחלטתם של האיראנים להעלות את רמת העשרת האורניום המתכתי ל-20 אחוזים. בהודעה משותפת של שלוש המדינות נכתב:

"לאיראן אין כל צורך אזרחי ראוי לשמו באורניום מטאלי מועשר שהינו כלי חשוב בפיתוח נשק גרעיני, הפעילות האיראנית מסכנת את המשך המשא ומתן בוינה על חידוש ההסכם ועל איראן לשים קף לפעילות זו".

ההודעה התפרסמה אחרי דו"ח שפירסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על המשך התוכנית האיראנית לייצור אורניום מטאלי מועשר עד לרמה של 20 אחוזים. לדברי הסוכנות מדובר בקטע מתוך תהליך רב שלבי.

"המוסד פועל בתוכנו"

יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר של הפרלמנט האיראני, חשמת-אללה פלחאת-פישה יצא השבוע בגילוי נדיר ואישר כי המוסד הישראלי עומד מאחורי רוב ההתקפות על איראן. "למרות שהמוסד פועל בתוכנו, שום מחשבה רצינית לא  ניתנה לנושא", הוא אמר.

דבריו מצטרפים לביקורת החריפה של נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד ושל שר המודיעין לשעבר עלי יונסי כי המוסד הישראלי הצליח להסתנן לשורות המודיעין האיראני ואך לגייס בכירים במננגוני הביטחון של איראן.

ככל שאיראן מתקדמת יותר לעבר פצצת הגרעין, כך צפוי שהמתקפות החשאיות של ישראל על מתקנים רגישים באיראן יגברו, כולל חיסולים של בכירים איראנייים.

להערכת גורמים זרים, המוסד הישראלי הכין שורה של תוכניות מגירה לתרחיש הכי גרוע מבחינתה של ישראל, עוד לפני שצה"ל יקבל את "האור הירוק" מהדרג המדיני לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. התקפות הסייבר שאיראן חוותה השבוע הן רק הפתיח למה שצפוי בהמשך.

להערכת גורמים זרים, המוסד הכין שורת תוכניות מגירה לתרחיש הכי גרוע מבחינת ישראל, עוד לפני שצה"ל יקבל את "האור הירוק" מהדרג המדיני לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. התקפות הסייבר הן רק הפתיח

התסכול באיראן גובר מהצלחות המוסד הישראלי, אך ההנהגה האיראנית הקיצונית ממשיכה בשלה בכל הקשור למרוץ אל הפצצה הגרעינית הראשונה. למרבה הצער, ההתפתחויות הבינלאומיות בנושא הגרעין האיראני מצביעות על כך שישראל יכולה לסמוך רק על עצמה. המוסד נמצא כעת בחזית ועושה עבודה מקצועית נהדרת, ללא התרברבות כפי שהיה עד לפני כמה שבועות. אם איראן לא תיבלם בתוכניתה הגרעינית, הטיפול יעבור לצה"ל שכבר מכין כמה תוכניות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)