את החתימה על הסכמי אברהם בין ישראל ואיחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן, ליוותה הודעה חגיגית על הקמת קרן אברהם, בשווי 3 מיליארד דולר, למימון פרויקטים מסחריים בין מדינות האזור.

בהודעה על השקת הקרן, ב-20 באוקטובר 2020 נאמר:

"הקרן תגשים את ההתחייבות עליה הוכרז בהסכמי אברהם. הקרן, דרך התאגיד האמריקאי למימון ופיתוח וביחד עם איחוד האמירויות וישראל, תזרים יותר מ-3 מיליארד דולר לשוק השקעות הפיתוח במגזר הפרטי כדי לקדם שיתופי פעולה כלכליים אזוריים ולעודד שגשוג במזרח התיכון ומעבר לו. המדינות השותפות להקמת הקרן מקבלות בברכה את הצטרפותן של מדינות נוספות כדי לקדם את המטרות".

לפי בדיקת זמן ישראל, הקרן הוקמה ונכנסה לפעולה מיידית באוקטובר, ואף הספיקה לבחון במהלך אוקטובר-דצמבר מאות בקשות למימון ולהגיש לאישור התאגיד למימון ופיתוח (ה-DFC) כ-15 מיזמים.

אולם ב-20 בינואר 2021, עם השבעת הנשיא החדש ג'ו ביידן, התפטר מנהל הקרן אריה לייטסטון, מינוי פוליטי מטעם ממשל טראמפ, ומאז עומדת הקרן כאבן שאין לה הופכין.

איש עסקים המקורב למי שהיו בכירי השגרירות האמריקאית בישראל, אמר לזמן ישראל כי כאשר הוקמה הקרן, באוקטובר 2020, קיוו בממשל טראמפ לנצח בבחירות. אך משהבינו שהבחירות הסתיימו וטראמפ לא ימשיך לקדנציה נוספת, ירדה רמת הציפיות שלהם מהמשך הפעלת קרן אברהם.

כאשר הוקמה הקרן, באוקטובר 2020, קיוו בממשל טראמפ לנצח בבחירות. אך משהבינו שהבחירות הסתיימו וטראמפ לא ימשיך לקדנציה נוספת, ירדה רמת הציפיות שלהם מהמשך הפעלת קרן אברהם

ממשל ביידן החדש מינה מאות בעלי תפקידים ברחבי אגפי השלטון, אך שני מינויים קריטיים להפעלת קרן אברהם נותרו מאחור וכיום אין אפילו הודעה של הממשל על הכוונה לאייש מינויים אלה.

אריה לייטסטון בשגרירות ארה"ב בירושלים, 2 בינואר 2021 (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

כאמור, המינוי האחד הוא לראשות הקרן, כלומר לתפקיד שמילא לייטסטון, מי שהיה סגן שגריר ארה"ב בישראל עד לינואר 2021. המינוי השני הוא של האדם העומד בראש ה-DFC, וגם הוא מינוי פוליטי.

המדובר בתפקיד המאשר מימון ופיתוח לפרויקטי סיוע ברחבי העולם, בצורת הלוואות וציפייה להחזר על ההון (להבדיל מתאגיד המענקים, ה-USAID). עד לינואר 2021 עמד בראש התאגיד אדם בולר.

גורמים המכירים את הנושא מקרוב ציינו בפני זמן ישראל כי אי-איוש המשרות מעיד על סדר העדיפויות של ממשל ביידן.

התאגיד למימון ופיתוח – גוף שהוקם בתקופת ממשל טראמפ כדי לתת מענה להזרמת הון באמצעות הלוואות ותשואה על ההון  – לא נמצא בראש סדר העדיפויות. ובתוך כך, קרן אברהם, שאמורה הייתה להיות זרוע פעילות פיננסית שתדחוף ותקדם את הקשרים המסחריים באזור, גם היא לא בסדר העדיפויות.

אדם בולר, משמאל, לצד ג'ארד קושנר, דיוויד פרידמן ואבי ברקוביץ' בשגרירות ארה"ב בירושלים, 21 בדצמבר 2020 (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

לייטסטון יכול היה, בתיאוריה, להמשיך בתפקידו לפחות עד שממשל ביידן יגיע לעסוק בהסכמי אברהם ובפוטנציאל הגלום בהם. אולם בוושינגטון מקובל, כמדי ארבע שנים או כאשר ההנהגה עוברת מצד לצד פוליטי, להחליף את כל המינויים הפוליטיים (אם כי אין חובה כזו).

זמן ישראל פנה למספר אנשים המעורבים בנושא הקרן. גורמים ישראלים אמרו כי בעוד שאין בידיהם מידע קונקרטי, ההבנה שלהם היא שהאמריקאים מקצצים. "אין להם כסף לזה", נאמר לנו.

זמן ישראל פנה למספר אנשים המעורבים בנושא הקרן. גורמים ישראלים אמרו כי בעוד שאין בידיהם מידע קונקרטי, ההבנה שלהם היא שהאמריקאים מקצצים. "אין להם כסף לזה", נאמר לנו

לייטסטון הגיע לישראל בעקבות השגריר פרידמן והיה יד ימינו בכל השנים שכיהן כשגריר בישראל. הוא התמקם ברעננה ונחשב מקורב מאוד לצמרת הממשל בוושינגטון.

החל מאוגוסט 2020, כאשר יצאה ההכרזה על ההסכם בין ישראל לאמירויות ולאחר מכן בחריין, סודן ומרוקו, הוא שימש כיועץ מיוחד לנושא. אך ההודעה הרשמית על המינוי שלו כיועץ מיוחד, הגיעה באופן מפתיע רק כמה ימים לפני שטראמפ עזב את הבית הלבן.

משמאל: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הנשיא דונלד טראמפ, שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אל ח'ליפה ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זייד, במהלך טקס החתימה של הסכמי אברהם בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

את הקרבה שלו לצמרת הממשל הקודם ניתן היה לראות כשבפברואר 2020, אז טס לייטסטון במיוחד לוושינגטון כדי להיות הרב המחתן בטקס נישואיו של סטפן מילר, יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ, ובת זוגו קייטי ולדמן, שגם עבדה בבית הלבן.

בהודעה על הקמת קרן אברהם נקבע שמשרדה הראשי יהיה בישראל. המדינות השותפות הראשונות בקרן הן ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות, כאשר המדינות המייסדות קיוו שמדינות נוספות יצטרפו אל הקרן.

באתר ה-DFC מופיעה הודעה על הצטרפות אוזבקיסטן, אשר תשתתף בפעילות הקרן בגובה של 50 מיליון דולר. אין באתר הקרן כל פירוט לגבי מהות ההשתתפות ומה הסיבה לכך שאוזבקיסטן ביקשה להיות חלק מהפרויקטים שיופקו באמצעות הקרן.

באתר ה-DFC מופיעה הודעה על הצטרפות אוזבקיסטן, אשר תשתתף בפעילות הקרן בגובה של 50 מיליון דולר. אין באתר הקרן כל פירוט לגבי מהות ההשתתפות ומה הסיבה לכך שאוזבקיסטן ביקשה להיות חלק מהקרן

מהם אותם 15 פרויקטים שאושרו?

זמן ישראל פנה ל-DFC, לקרן אברהם, למשרד ראש הממשלה ואף לאנשי עסקים המעורים בקשרי המסחר בין המדינות. כאמור, מבין כ-250 פרויקטים שהוגשו, כ-15 מיזמים נבחרו והועברו לאישור הבנקאי בוושינגטון, והם תקועים שם.

לייטסטון, ביושבו כמנהל הקרן, קיבל לידיו מאות מצגות עסקיות, עם נתונים ורעיונות מגוונים, ובאמצעות צוות מצומצם מיין את התחומים, הנושאים והכדאיות העסקית שבמיזמים, וכן את הכדאיות כלכלית מבחינת הגוף המממן, ה-DFC.

הדוגמניות מאי תגר מישראל ואנסטסיה בנדרנקה מדובאי בסט צילום באבו דאבי, ב-8 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)

הציפייה היא לא רק לייצר קשרים מסחריים ענפים באזור, ולא רק לבחור בפרויקטים שמקדמים את תושבי האזור, אלא גם כאלה המייצרים תשואה למשלם המיסים האמריקאי.

זמן ישראל ביקש לקבל את רשימת הפרויקטים, זהות האנשים המובילים אותם וסכום המימון המבוקש, אך למרות פניות מרובות לדוברות ה-DFC, הם בחרו שלא להשיב.

אף על פי כן, ידוע לנו שמתוך 15 הפרויקטים, חמישה הם מיזמים בתחום האנרגיה, חמישה אחרים בתחום ביטחון תזונתי וחמישה פרויקטים נוספים הנם מיזמי מימון ועסקאות פיננסיות – כלומר מוסדות הון מקרב מדינות האזור שהגישו בקשות להיות גופים המממנים עסקאות.

מתוך 15 הפרויקטים, חמישה הם מיזמים בתחום האנרגיה, חמישה אחרים בתחום ביטחון תזונתי וחמישה פרויקטים נוספים הנם מיזמי מימון ועסקאות פיננסיות

דן קטריבס, ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים, סיפר לזמן ישראל שמייד עם הקמת הקרן ניסה גם הוא לברר כיצד ניתן להגיש מיזמים לאישור ומה יהיו הקריטריונים, אך בחודשים הספורים בהם החלה הקרן לפעול, העניינים פעלו בחוסר שקיפות.

דן קטריבס, ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים (צילום: סיד – ישראל)

"אני ניסיתי לפנות לקרן אך לא היה ברור מה סדר העדיפויות שלהם, במה הם הולכים להשקיע. הם לא פרסמו אתר מסודר או הוציאו קול קורא לציבור.

"אני הבנתי שהם פונים למגזר הפרטי העסקי וצריך להבין שהמדינות השותפות – ישראל ואיחוד האמירויות – אינן מדינות עולם-מתפתח, אלא מדינות יציבות ומובילות ולכן לא ברור מה הוא היעד אליו אמורות ללכת ההשקעות, והרי מדובר בקרן שקמה כדי לעסוק בפיתוח ולא רק למטרות רווח.

"באשר להעדר שקיפות של הפרויקטים, בממשל האמריקאי יש מחויבות לחוקי שקיפות. לפי ה-Freedom of Information Act הם יהיו חייבים בסופו של דבר להיות שקופים עם העניין הזה. יש להם קוד אתי ויצטרכו לתת תשובות לקונגרס.

"כך שכרגע, העובדה שלא ברור איך זה מתנהל, איך הכסף הולך להיות מושקע ולפי איזה קריטריונים, מעלה כל מיני שאלות".