הצלחת מבצע החיסונים הישראלי מעמידה מעל לכל ספק את התועלת בעסקה שנחתמה עם ענקית התרופות פייזר להקדמת אספקת החיסונים. מדובר במוצר מבוקש ביותר שנמצא במחסור, ומדינות אחרות, ביניהן מעצמות, נלחמות עליו.

ובכל זאת, מה האינטרס של פייזר?

ישראל שילמה, לפי מה ציוץ בטוויטר של שרת התקציב הבלגית אווה דה-בליקר, שנמחק אחר כך, כ-100 שקל על כל מנת חיסון – לעומת האירופים ששילמו, לפי אותו פרסום, מחצית מזה (כ-12 אירו). ועדיין, הקדמת החיסון עשויה לזרז את החזרה של המשק לשגרה בחודשים שלמים – ובכך לחסוך סכומי עתק, מעל ומעבר לעלות החיסון.

אם ההצהרה שנמחקה מדויקת, ישראל תשלם על כ-15 מיליון מנות חיסון כמיליארד וחצי שקל – פחות מעלות שבוע סגר. גם מדינות מפותחות אחרות היו קופצות על עסקה כזאת.

מנהלי השקעות בתחום הפארמה סבורים שהמחיר שישראל שילמה מהווה הסבר חלקי מאוד לאינטרס של פייזר, והטענות על קשרים אישיים של ראש הממשלה נתניהו וקשר יהודי בפייזר אינן רלוונטיות.

בנימין נתניהו בשדה התעופה, מקבל את פני משלוח החיסונים הראשון מפייזר, ב-9 בדצמבר 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

מומחים סבורים שפייזר נכנסה לעסקה מתוך שיקולי שוק ורואה בה השקעה כדאית ומניבה – אם בגלל המידע יקר הערך על המטופלים, ולא רק לצורך פיתוח החיסון עצמו, ואם בגלל שישראל מהווה עבור ענקית התרופות סביבה אטרקטיבית.

לפייזר, חברת התרופות השנייה בגודלה בעולם, אין פעילות ייצור ופיתוח בארץ. השוק הישראלי, על תשעה מיליון הלקוחות, מהווה נתח קטנטן מהמכירות האסטרונומיות שלה, שעברו עוד לפני החיסון את ה-50 מיליארד דולר בשנה.

למרות זאת, פייזר מגלה עניין ער בישראל. לפי דוח התרומות של משרד הבריאות, פייזר הייתה התורמת הגדולה ביותר למערכת הבריאות בשנים 2018-2019, עם תרומות שהסתכמו בכ-10.3 וב-9 מיליון שקלים בהתאמה.

פייזר מגלה עניין ער בישראל. לפי דוח התרומות של משרד הבריאות, פייזר הייתה התורמת הגדולה ביותר למערכת הבריאות בשנים 2018-2019, עם תרומות שהסתכמו בכ-10.3 וב-9 מיליון שקלים בהתאמה

חלק ניכר מהתרומות היו הזמנות של רופאים לכנסים והשתלמויות כדי לשכנע אותם ביעילותן ובאיכותן של תרופות, לעתים בתנאים מפנקים בחו"ל – אסטרטגיית מכירות מוכרת ומקובלת בתחום. אבל ההיקף הוא המחשה נוספת לעובדה שפייזר רואה במדינתנו הקטנה שוק מעניין.

תעמולת ההתנגדות לחיסונים מפיצה ברשתות החברתיות את המידע על התרומות הללו ומנופפת בו כהוכחה לאינטרס של פקידים ומקבלי החלטות לפעול למען פייזר, אבל המסקנה מהעובדה שפייזר תורמת למערכת הבריאות עשויה להיות הפוכה: לפייזר יש אינטרס להשיג דריסת רגל בישראל, ולשם כך היא מוכנה לתגבר עבורה את האספקה של אחד המוצרים הטובים, הנדרשים והמבוקשים ביותר בעולם כיום – חיסון הקורונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחיסונים מככבים בתעמולת הבחירות שלו, הצהיר לפני שבועיים כי הוא מתכוון "להפוך את ישראל למרכז עולמי לחיסוני קורונה".

לפי נתניהו, פייזר, וכן חברת מודרנה, יקימו בארץ מפעלי ייצור לחיסונים, ופייזר תקים גם מרכז מחקר ופיתוח. בדיקה של "כלכליסט" מצאה כי במרכז ההשקעות, האחראי על אישור הקמת מפעלים, לא שמעו על היוזמה הזאת, כך שבינתיים מדובר בהבטחת בחירות גרידא.

ואולם, כמה ימים אחר כך, הישראלי ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, הצהיר כי בחברה "בוחנים ייצור חיסונים במקומות שונים, בין השאר גם בישראל" ואף כי רמז שייצור בארץ, ככל שיהיה כזה, יתבצע "באמצעות חברה קיימת", כנראה חברת טבע.

ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה (צילום: AP Photo/Rodrique Ngowi)

מאחורי ההצהרות המעורפלות הללו עומדת העובדה שישראל נחשבת למרכז חשוב לפיתוח וייצור תרופות, פיתוחים רפואיים וציוד רפואי – והאפשרות שפייזר מעוניינת להיות פעילה בו לצורך שיתופי פעולה או רכישות של חברות מקומיות מצליחות, מעבדות, מפעלים, פטנטים ואולי דווקא מוחות של מהנדסים ומדענים. גם התמיכה הממשלתית המאסיבית לחברות בישראל עשויה לעניין את פייזר.

ערך עצום וקורץ

בישראל יש כ-12 אלף חברות ומפעלים העוסקים בתחומים הקשורים ברפואה. תעשיית התרופות הישראלית, שקיימת מתחילת המאה ה-20 והייתה התעשייה המודרנית הראשונה בארץ, מעסיקה כ-9,000 עובדים. ייצוא התרופות מישראל עומד על יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה, יותר מעשירית הייצוא הישראלי – ושלא כמו ענפים אחרים, ענף זה לא נפגע כלל במהלך משבר הקורונה.

בנוסף לתרופות, קיים כאן שוק צומח לפיתוח וייצור ציוד רפואי, הכולל יותר מ-1,000 חברות שמייצאות בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה.

ביחס לגודל האוכלוסייה, מספר הפטנטים שנרשמים בארה"ב בידי חברות ציוד רפואי ישראליות הוא הגבוה ביותר בעולם. אחדות מחברות התרופות המקומיות הן שחקניות בליגה העולמית של שוק התרופות, ביניהן אגיס – שנרכשה על ידי ענקית התרופות פריגו והפכה למרכז הפיתוח שלה, פריגו ישראל – תרו, אוניפארם, קמדע, כצט, ד"ר פישר, וכמובן טבע.

המרכז הלוגיסטי של חברת טבע בשוהם (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

טבע היא חברת התרופות ה-14 בגודלה בעולם, חברת התרופות הגנרית הגדולה בעולם והיצרנית השנייה בגודלה בעולם של תרופות גנריות, אחרי פייזר עצמה. בין טבע ופייזר יש ממשקים רבים במאבקים הסוערים והיצריים על השליטה בשוק התרופות העולמי.

שתי החברות נפגשות בתביעות פטנטים בבתי המשפט, גם זו מול זו וגם יחד מול צדדים שלישיים, מתחרות על פלחי שוק ומבצעות גם שיתופי פעולה – שאחד הגדולים ביניהם מתבצע בימים אלה, כאשר טבע היא האחראית לאיכסון והפצה של חיסוני הקורונה של פייזר בארץ. הייתכן שפייזר מנסה להשיג דריסת רגל בשוק הישראלי, בין השאר כדי להיכנס למגרש הביתי של טבע?

"השוק הישראלי, כשוק במובן הפשוט של קוני תרופות פוטנציאליים, הוא קצת יותר מכלום, הוא לא השיקול של פייזר", אומר הכלכלן אסף בראל חנדלי, האנליסט האחראי על תחום הפארמה בבית ההשקעות אופנהיימר. אבל, הוא מוסיף מייד, "בשוק הישראלי יש ערך עצום שבהחלט יכול לקרוץ לפייזר ולהוות שיקול. הוא לא נמצא בכיס של האנשים כלקוחות, אלא במוח שלהם, ביכולות.

אסף בראל חנדלי, כלכלן, בית ההשקעות אופנהיימר (צילום: אופנהיימר)

"אני יכול להגיד לך, בין השאר כמי שגדל בארה"ב, שבישראל יש שיעור לא פרופורציונלי של אנשים עם חשיבה מדעית, יצירתיים מאוד ועם הרבה ידע ויכולת למידה. ולא פחות חשוב מזה – שהאנשים כאן ממותגים בעולם כאלה. גם אם לא היו כאן מוחות מבריקים כמו שיש במציאות, המיתוג שלהם ככזה מעלה את הערך שלהם עבור חברות מחו"ל.

"טבע נמצאת במשבר, והאתגר העיקרי שלה עכשיו הוא להוריד הוצאות. כלומר, לפטר, לסגור מרכזי ייצור, וגם, כשאין ברירה, לצמצם את המחקר והפיתוח. זה משהו שטבע כבר עושה, זה אירוע מתמשך. אז יש לך גם מפעלים ומרכזי מחקר-ופיתוח שטבע רוצה לסגור, או למכור, וגם אנשים שכבר עבדו בטבע ועכשיו כבר לא עובדים בה, אנשים מצוינים. וייתכן שפייזר רוצה להגביר נוכחות בזירה הישראלית בין השאר כדי לקטוף את האנשים האלה. הדברים האלה מהווים שיקול.

"הערך הפוטנציאלי עבור פייזר של טבע וחברות תרופות מצוינות נוספות שפועלות כאן – ויכול להיות שפייזר שוקלת רכישות שלהן – הוא האנשים, העובדים, המוחות ולא פחות חשוב: המידע שהן מחזיקות".

פייזר מקבלת בתמורה לעסקת החיסונים מאגר מידע ענק. האם הידע יוכל לסייע לה בעתיד בפיתוחים נוספים, על מוצרים נוספים?
"יכול מאוד להיות, בהחלט, אחרי שיתבצעו ההתאמות הטכניות והמשפטיות הנדרשות. פייזר היא חברה כל כך גדולה שהחיסון לקורונה, עם כל ההו-הא המוצדק סביבו, הוא לא מוצר מרכזי בשבילה מבחינה עסקית. תסתכל על מה שעשה ערך המנייה של פייזר ב-2020 – הוא בקושי הגיב לחיסון, הוא בקושי עלה!

"פייזר היא חברה כל כך גדולה שהחיסון לקורונה, עם כל ההו-הא המוצדק סביבו, הוא לא מוצר מרכזי בשבילה מבחינה עסקית. תסתכל על מה שעשה ערך המנייה של פייזר ב-2020 – הוא בקושי הגיב לחיסון"

"אז מאוד יכול להיות שפייזר קיבלה כאן מסד נתונים יקר-ערך, שבהתאמות הנדרשות היא תוכל להשתמש בו גם בהמשך. כמובן שאני אומר דברים שהם ספקולטיביים, אבל כהנחה זה מאוד הגיוני".

מניית פייזר בחמש השנים האחרונות (צילום: NYSE)

אינטרס פוליטי מובהק

ד"ר אלכס וייסמן, סמנכ"ל הפיתוח לשעבר של פריגו וכיום יועץ עסקי בתחום הפארמה, סבור שהשוק הישראלי קורץ לפייזר גם בגלל ההטבות הנדיבות שהממשלה מעניקה ליזמים בתעשיות מתקדמות.

"אני לא בטוח שפייזר כל כך מתעניינת במוחות ובעובדים שיש כאן", אומר ויסמן, "תעשיית הפארמה בארץ די דועכת והיא לא מה שהייתה פעם. הדור הישן של מדעני הביוטק יוצא לגמלאות ולא באים מספיק חדשים, והסטארט-אפים הישראלים בתחום הביוטק עושים את רוב המחקר שלהם בחו"ל.

"תעשיית הפארמה בארץ די דועכת ולא מה שהייתה פעם. הדור הישן של מדעני הביוטק יוצא לגמלאות ולא באים מספיק חדשים, והסטארט-אפים הישראלים בתחום הביוטק עושים את רוב המחקר שלהם בחו"ל"

"גם המוחות והמפעלים של טבע זה לא מה שקורץ להם, לדעתי. טבע היא מעצמה גנרית ופייזר היא מעצמת-על של ייצור תרופות מקוריות, זה לא ממש חופף. לטבע יש מפעלים בכל העולם ופייזר לא ייכנסו לארץ, לדעתי, כדי להתחרות בטבע.

"אבל מה שכן קורץ לפייזר זה קודם כל משטר המס, שהוא אטרקטיבי ביותר למשקיעי חוץ. חברות בינלאומיות שמקימות כאן מרכזי פיתוח מקבלות תנאים חלומיים מבחינת השקעות הון והטבות מס, במיוחד בפריפריה. תראה איך אינטל הרוויחה כאן. בשביל זה צריך קשרים פוליטיים, וכרגע, כידוע, יש אינטרס פוליטי מובהק לעודד אותם. החיסונים נמצאים כרגע במרכז, ומי ששולט בחיסונים שולט בהרבה דברים".

מבט על מעבדות פייזר בפוארס, בלגיה. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Virginia Mayo)

אז האמירות על מפעל לייצור חיסונים שהם שוקלים להקים בארץ הם לא סתם ספין של נתניהו?
"בהחלט לא סתם ספין. אם יש כאן ספין, חוץ מהעיתוי והבחירות וכולי, הוא קשור לשאלה מי ירוויח ממהלך הזה. זה לא שפייזר יעשו לנו טובה אם הם יפתחו כאן מפעל, זאת יכולה להיות עסקה סופר משתלמת בשבילם. בהחלט ייתכן שפייזר רוצה להיכנס לייצר ולפתח כאן, במיוחד בתחום החיסונים. לאו דווקא – או לא רק – חיסוני הקורונה, יש עוד חיסונים".

"זה לא שפייזר יעשו לנו טובה אם הם יפתחו כאן מפעל, זאת יכולה להיות עסקה סופר משתלמת בשבילם. בהחלט ייתכן שפייזר רוצה להיכנס לייצר ולפתח כאן, במיוחד בתחום החיסונים – ולא רק חיסוני קורונה"

יכול להיות שהם ינסו לרכוש מפעל של טבע או חברה מקומית אחרת ולהסב אותו לצרכיהם?
"לא חושב. זה לא משתלם. הברזלים של המפעל זה כלום, כמעט חסר ערך. דווקא אם פייזר תיכנס לארץ כשחקנית חדשה, יהיה לה עדיף לפתוח כאן מעבדות ומפעלים חדשים משלה עם כל ההטבות הכרוכות בכך. וזה בהחלט דבר שעשוי לקרות".

גם גלעד בצרי, מנכ"ל בית ההשקעות אינטראקטיב, סבור שחברות בתחום הפארמה, כולל, כנראה, גם פייזר, מתעניינות בישראל בין השאר בשל הטבות המס שהממשלה מעניקה.

בנוסף, אומר בצרי, "לישראל יש יתרון שקורץ לחברות זרות בכל התחומים, במיוחד בתחום תלוי-מדע כמו הפארמה: האוניברסיטאות והחממות הטכנולוגיות.

גלעד בצרי, מנכ"ל בית ההשקעות אינטראקטיב (צילום: באדיבות המרואיין)

"מוסדות ההשכלה הגבוהה – הטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטאות, נחשבים בתחום מדעי החיים למוסדות איכותיים ביותר. גם החממות הטכנולוגיות נותנות לחברות ביוטק חדשות גב שלא מקבלים ברוב המקומות בעולם, והופך אותן להשקעה אטרקטיבית.

"בנוסף, יש בישראל הרבה-הרבה חברות פורצות דרך בתחום פיתוח הציוד הרפואי. יוצאי יחידות כמו 8200 ידועים בעולם כחזקים בתחומי המיקרו-אלקטרוניקה, החדשנות הטכנולוגית, התוכנה והבינה המלאכותית, וכל זה מתבטא גם בחדשנות בציוד הרפואי. חברות תרופות גדולות זקוקות לשיתופי פעולה עם חברות ציוד רפואי".

ידע קריטי

למרות הערכות מהסוג הזה, יש בין המשקיעים בענף כאלה שלא חושבים שפייזר חתמה על הסכם החיסונים מתוך כוונות רציניות להשקיע בשוק הישראלי, וסבורים שפייזר נכנסה לעסקה בעיקר בשל היתרונות שמעניק לה ההסכם עצמו. כך עולה מדבריו של אורי חושן, מנכ"ל החממה הטכנולוגית  VLX, העוסקת בתחום הפארמה והביוטק.

"השוק הישראלי קטן וזניח, הם לא מתעניינים בנו כשוק לתרופות, זה בטוח", אומר חושן. "להיות בישראל זה מעניין וטוב, יש כאן מוחות טובים מאוד, בהחלט, אבל בואו לא נשלה את עצמנו, אנחנו לא בוסטון ולא סינגפור וישראל היא לא מעצמת פארמה או ביוטק כמו שהיא, למשל, מעצמת סייבר".

אורי חושן, מנכ"ל החממה VLX (צילום: יובל לוי)

אז המניע העיקרי של פייזר להקדים את הגעת החיסונים לישראל, לא קשור להתעניינות של פייזר בשוק הישראלי? אלא במה?
"אני חושב שזה הידע על התגובות לחיסון. זה דיל מטורף. ידע כיום הוא הסחורה עצמה, הוא מה שנותן ערך לנכס. לפייזר יש ידע רפואי, כימי וביולוגי על החיסון, המרכיבים נבדקו במעבדה, החיסון נוסה לפי הפרוטוקול, אבל זה רק חלק ממה שהם צריכים לדעת.

"כדי להבין את התגובה האנושית למוצר רפואי חדש צריך ידע אמפירי על אוכלוסיות גדולות. אוקיי, החיסון נוסה על כמה עשרות אלפי אנשים, יודעים שהוא לא מסוכן מאוד ושהוא עובד בסיסית, אבל זה ידע מוגבל ביותר.

"נניח שיודעים שהוא עובד ב-95% – וגם זה קשה היה לקבוע על סמך הניסוי – אבל מה זה אומר על ה-5%? מי הם? מה הרקע הרפואי שלהם? כמה אחוז מהאנשים בגיל הזה והזה לוקים בתסמין הזה והזה, וכמה אנשים עם התסמונת הרפואית הזאת והזאת מגיבים ככה וככה? הידע הזה הוא קריטי על חיסון חדש.

"עכשיו, נגיד שחיסנת חמישה מיליון אנשים בארצות הברית. שם חיסנת אותם באיזו מרפאה פרטית, והם הולכים הביתה ונעלמים יחד עם הידע. אין לך מושג מה הרקע הרפואי הזה אומר, כמה קיבלו כאב ראש ומה הרקע הרפואי שלהם. בארץ, חיסנת חמישה מיליון איש ואתה מקבל עליהם הצלבה שלמה בין כל המידע בתיקים הרפואיים שלהם – אנונימי, אבל מלא – בהצלבה לתגובות שלהם לחיסון.

"נגיד שחיסנת חמישה מיליון בארה"ב. שם חיסנת אותם באיזו מרפאה פרטית, והם הולכים הביתה ונעלמים עם הידע. בארץ, חיסנת אתה מקבל עליהם הצלבה שלמה בין כל המידע בתיקים הרפואיים שלהם"

"זה נכס מאוד מאוד חשוב. הכול רשום כאן על האזרח במחשב אחד, מלידה עד מוות. אתה מוציא מכונית לשוק, אחרי שעשית לה מבחני מהירות ובטיחות בסיסיים, אתה רוצה לדעת את חוויית המשתמש, את קצב הבלאי, את התקלות, איזה לקוחות עושים בה איזה שימוש, ובשביל זה אתה צריך מוסך עם כמה שיותר מידע על הלקוחות".

מגש חיסוני קורונה של פייזר (צילום: דוד כהן/פלאש90)

במדינות רווחה אירופיות ריכוזיות אין למערכת הבריאות את כל הידע הזה על המטופלים?
"לא בדקתי מדינה-מדינה, אבל אני לא יודע על מדינה שיש לה כל כך הרבה ידע ממוחשב שהולך אחורה כל כך הרבה זמן, ואני מניח שפייזר עשו את הבדיקה הזאת היטב לפני שבחרו דווקא בישראל כמאגר מידע. יש גם יתרון מבחינתם למדינה קטנה, שלוקח מעט זמן לחסן את כולה, וכך אפשר להצליב את כל המידע הזה בשלב מוקדם של תהליך ההתחסנות העולמי".

ייתכן שפייזר תיעזר במידע הזה גם כדי לפתח תרופות נוספות?
"זה בהחלט יכול להיות. אני לא יודע על משהו כזה, אבל תיאורטית זה בהחלט אפשרי ויכול היה להיות גם שיקול שלהם. זה מאוד תלוי איזה חיסונים ותרופות, מה בדיוק יש במסד הנתונים שנמסר לפייזר ומה האפשרויות הטכניות והמשפטיות של החברה להשתמש בו. את זה אף אחד לא באמת יודע, אבל בהחלט ייתכן שהם יוכלו להשתמש במידע הזה גם בעתיד ולצרכים נוספים".