הפועלים (צילום: by Miriam Alster/ FLASH90)

קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

פרשנות

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

עוד 1,285 מילים
כל הזמן // שבת, 25 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חמישה מ-15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק, כולל אהרן ברק, ליוו את החלטת בית הדין אתמול בפרשנות - וארבעה מהם קבעו כי הצו המורה לעצור את הלחימה ברפיח למעשה מוגבל רק למובן מאליו: הימנעות מפעולות שיש בהן חשש להשמדת עם ● השורה התחתונה היא שבפעם הרביעית ברציפות, בית הדין למעשה דחה את הבקשה של דרום אפריקה לעצור את הלחימה ברצועת עזה ● פרשנות

עוד 1,203 מילים

ראש ממשלת המחדל

"אני נושא באחריות לכישלון צה"ל בהגנה על אזרחי ישראל ב-7 באוקטובר 2023. את משקל האחריות על כתפיי אני חש בכל יום, ובליבי אני מבין היטב את משמעותה. אני הוא המפקד ששלח את בניכם ובנותיכם לקרב שממנו לא שבו ואל העמדות שמהן נחטפו. אני נושא איתי בכל יום את זכר הנופלים, ואני אחראי לענות לכם על השאלות הנוקבות המדירות שינה מעיניכם".

להצדיע לרמטכ"ל הרצי הלוי, שעמד בגו זקוף, בראש מורם ובאומץ לב, תוך גילוי יושרה אישית, מול משפחות חללים בטקס יום הזיכרון הממלכתי ברחבת הכותל. במהלך האירוע הרגיש והטעון הוא לקח אחריות אישית מלאה וללא שום הסתייגות על אסון טבח אוקטובר, ועל שליחת חיילים למלחמה שבאה בעקבותיו.

עיתונאי, מפיק ועורך משדרי טלוויזיה. בימים אלה, מתמקד בהפקת סרטי תעודה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 500 מילים
אמיר בן-דוד

הפרסומאי גיל סמסונוב מתאר בספרו החדש "הבגינים" את הסבל והעינויים שחווה הדור של אביו – יוצאי מחתרות האצ"ל והלח"י – מצמרת הממסד המפא"יניקי ● הוא משוכנע שהחשיפה תביא לפרספקטיבה ולהדחקת השנאה בין המחנות ("עובדה שבגין, שהיה האיש השנוא ביותר, הפך לסמל הדמוקרטיה בפי השמאל") ● על נתניהו, לו ייעץ במשך שנים בבחירות, הוא אומר: "דור המרד בחר בו כיורש כי כמוהם הוא חש קיפוח היסטורי"

עוד 3,597 מילים ו-1 תגובות

החטופים ונתן אלתרמן - "לאן נוליך את החרפה"

עם ישראל לעולם לא יוכל להתנער מהחרפה שתידבק בו, אם חלילה החטופים יופקרו ולא יוחזרו בהקדם. בראשי מהדהד שוב ושוב שיר מאת נתן אלתרמן מתוך ספרו "שמחת עניים". השיר הזה ממש מתחבר לתחושות שירדפו אותנו לנצח אם חלילה לא תהיה עסקה להחזרת החטופים.

"לאן נוליך את החרפה" / נתן אלתרמן

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 356 מילים

למקרה שפיספסת

המרתון של ג'יין פונדה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: ב-1990, ג'יין פונדה הייתה מעדיפה לשכוח את הריקוד הפאלי עם התותח הצפון־וייטנאמי, אך את מה שעשתה אין להשיב - והמראה המטריד נצרב בתודעה האמריקאית

עוד 1,927 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

לפי חוקת רומא, בית הדין הפלילי בהאג לא מתערב במצב שבו חשדות לפשעי מלחמה מטופלים על ידי מערכת המשפט במדינת החשודים ● בהחלטתו השבוע, התובע הראשי כרים קאן הצהיר למעשה כי ישראל אינה עושה את תפקידה ולא נוקטת בהליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות ● זהו כתב אישום חריף נגד היועמ"שית - ונגד העליון ● פרשנות

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

עקורים

היום ה־231 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: נתניהו דחה הצעת הפרקליטה הצבאית להתאים את הפעילות ברפיח לצו בית הדין

החלטת בין הדין לעצירת הלחימה ברפיח בלב מחלוקת משפטית; השופט ברק: הצו מתייחס רק לפעולה שתביא לרצח עם; ישראל בתגובה להחלטה בהאג: לא נקיים ברפיח פעילות שתוביל להשמדת אוכלוסייה ● חמאס: מברכים על ההחלטה ● צה"ל חילץ מעזה את גופותיהם של אוריון הרננדס ראדו, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום ● דיווח: היועמ"שית צפויה להורות על בדיקה נגד מירי רגב

עוד 51 עדכונים

ברקת בטוח שיביס את נתניהו בפריימריז

ניר ברקת משוכנע שנתניהו לא יוכל להתרומם בסקרים, ואם יתמודד בבחירות הוא ינחל תבוסה ויוביל את הליכוד לאבדון ● בהינתן כל המשתנים הללו, ברקת משוכנע כי הוא יכול להביס את נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד ● בינתיים, ברקת משמר את היריבות מול נתניהו על קו מתח גבוה - אבל הוא לא שובר את הכלים, לא יוצא למרד גלוי ולא מתפטר מהממשלה כדי לא להרגיז את חברי הליכוד שעדיין מסרבים להפנות עורף לנתניהו ● פרשנות

עוד 743 מילים ו-1 תגובות

יורשת בלתי צפויה

קלאודיה שיינבאום, מדענית אקלים בת 61 וראשת עיריית מקסיקו סיטי לשעבר, מסתמנת כמועמדת המובילה להיות נשיאת מקסיקו הבאה ● היא מובילה כעת בסקרים לנשיאות עם רוב מכריע של 57% מהקולות ● אם תזכה בבחירות, היא תעמוד בפני ציפיות אדירות, בעוד החברה המקסיקאית הולכת ונעשית מפולגת יותר מתמיד

עוד 2,337 מילים

החברה להגנת הטבע שינתה קונספציה ועלתה להתקפה

לגדל דגים בישראל זה כבר לא ריווחי ● לעומת זאת הצמא למאגרי מים טבעיים הולך וגדל ● תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו את מגמת Rewild – הפיכה של בריכות דגים נטושות למקווי מים שוקקי חיים ועופות נודדים ● זה קורה בכפר רופין שעל גבול ירדן, במעגן מיכאל שלחוף הים התיכון – ובחברה להגנת הטבע מקווים שזו רק ההתחלה

עוד 1,547 מילים ו-1 תגובות

איראן נערכת לעידן פוסט-ראיסי

ההערכה היא כי יורשו של הנשיא האיראני ראיסי יהיה בדמותו ורוחו: שמרן שלא יקרא תיגר על מה שנשאר מכהונתו של המנהיג העליון, וידע לנווט בין משמרות המהפכה והדרג הפוליטי ● גם מחליפו של שר החוץ צפוי לשמר על אותה מדיניות ● השאלה הגדולה היא כמה מאזרחי איראן בכלל יטרחו לצאת להצביע ● פרשנות

עוד 716 מילים
היום ה־230 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל לתצפיתניות שנחטפו: "נכשלנו בלהגן עליכן; אנחנו מחויבים להשיב אתכן הביתה"

צה"ל ושב"כ התנקשו במנהרה בג'באליה בחיי מפקד גדוד בית חאנון בחמאס ● הממונה על חופש המידע בצה"ל מסרה, במענה לפנייה שקיבלה, שאגף המודיעין העביר לנתניהו ארבעה מסמכי התרעה; לשכת ראש הממשלה: באף אחד מהמסמכים אין התרעה מפני מתקפה של חמאס ובחלקם נטען שפני הארגון להסדרה ● מנכ"ל משרד החוץ נזף בשגרירי ספרד, נורווגיה ואירלנד

עוד 45 עדכונים

ניצנים ראשונים של פרגמטיות בליכוד

השיח על הגישה הפרגמטית של מפלגת השלטון התחדד אחרי מסיבת העיתונאים של השר גלנט, שהזהיר כי נתניהו חותר לממשל צבאי בעזה, שיביא גם להארכת השירות הסדיר וגם לחורבן כלכלי ● ח"כ אלי דלל והשר מיקי זוהר אמרו לזמן ישראל כי הם מתנגדים להתיישבות יהודית בעזה ו/או למהלכים ללא הסכמה ציבורית ● והם כנראה לא היחידים ● פרשנות

עוד 907 מילים ו-2 תגובות

"אויבנו מדווחים שקרים ועלינו מוטל להפריך אותם בעובדות"

המשימה המוטלת על לשכת העיתונות איננה פשוטה ● מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אנשי הלשכה עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו ● בריאיון לגדעון אלון, מודה חן: "ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי"

עוד 1,083 מילים

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה