JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אורי לוין | זמן ישראל
אישיות
אורי לוין
אישיות
אורי לוין

הירידה הקלה לכאורה במדד מחירי הדיור היא דרמה של ממש ● זהו הרגע שבו הנתונים הרשמיים נאלצים ליישר קו עם המתרחש בשטח: קונים זהירים יותר, מוכרים לחוצים הרבה יותר וקבלנים שמסתירים הנחות ענק ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 631 מילים ו-1 תגובות

הון שלטון הסכם שלום

לפני שבועיים הגיע לישראל יו"ר מרכז הסחורות ובורסת היהלומים של דובאי ● אחמד בין-סוליאם חנך את הנציגות האמירתית בבורסת היהלומים ברמת גן ומאז נפגש עם בכירי הקהילה העסקית ● אלא שפגישתו הראשונה עם הגעתו הייתה דווקא עם פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ועם יועצו יונתן אוריך ● בהמשך נפגש גם עם בניו של נתניהו ● כל הארבע סרבו להשיב לשאלות על מהות הקשר

לכתבה המלאה עוד 1,057 מילים

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,285 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 17 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איזנקוט: "אין אזרחים או מצביעים סוג א' וסוג ב'"

מועמד הליכוד ליו"ר הכנסת, אופיר כץ, ביקש מהח"כים הערבים לא לבחור בו ליו"ר הכנסת ● יו"ר הדמוקרטים מאשים את המפכ"ל בניסיון לטייח את בדיקת התנהלות המשטרה ביום הבחירות, היועמ"שית הקפיאה את הבדיקה הפנימית שעליה מתעקש המפכ"ל ● דיווח: איראן מגבשת תוכניות לפגוע בבכירי ממשל טראמפ באמצעות "פצצה מלוכלכת" או נשק כימי

דניאל גרינברג, מי שהעביר למשטרה את המידע שהוביל למעצרים של פעילי רע"ם ביום הבחירות, עזב את משרד ראש הממשלה לאחר שהתגלה כי הוא התחזה לבכיר ביטחוני, כך דווח ב"הארץ". גרינברג שימש כעוזרו של מנכ"ל המשרד יוסי שלי, ונהג להציג את עצמו כממונה על קבילות הסייענים הפלסטינים, שהינו תפקיד ביטחוני בשב"כ.

לפי הדיווח, הוא ביצע פעולות תוך התחזות מבלי שהייתה לו סמכות לעשות כן, ולפני כמה חודשים החלה בדיקה בעניין בידי המחלקה המשפטית של המשרד אך הוא התפטר לפני שהועמד לדין משמעתי.

בהמשך להודעת המשותפת בעניין, גם רע"ם הודיעה שתתמוך במתן כהנא ליו"ר הכנסת ומבטיחה ל"החזיר את הממלכתיות לכנסת".

יו"ר המשותפת ח"כ אחמד טיבי ויו"ר רע"ם ח"כ וליד אל-הוואשלה נפגשו אתמול עם מתן כהנא, מועמד מפלגת ישר! ליו"ר הכנסת. יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ יוסף ג'בארין הודיע הערב כי סיעתו החליטה לתמוך בכהנא ליו"ר הכנסת בהתמודדות נגד מועמד הליכוד ח"כ אופיר כץ.

החל הדיון בכנסת על בחירת יו"ר חדש במקום ח"כ אמיר אוחנה. המועמדים הם חברי הכנסת אופיר כץ מהליכוד ומתן כהנא מישר!. כל ח"כ יוכל לנאום שלוש דקות ובתום הדיון שצפוי להתקיים במשך כמה שעות, תתקיים הצבעה נפרדת לכל אחד משני המועמדים. בהצבעות אלה ניתן יהיה להצביע בעד או להימנע וזה שיקבל את מירב הקולות הוא זה שייבחר.

ישיבת מליאת הכנסת לבחירת יו"ר חדש. 17 בנובמבר 2026 (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)
ישיבת מליאת הכנסת לבחירת יו"ר חדש. 17 בנובמבר 2026 (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)

מועצת השלום לניהול עזה הוציאה קטע אודיו של רון דרמר יועצו בהווה ובעבר של נתניהו בו דרמר ממליץ לכולם לאמץ את המתווה של ניהול עזה שמוצע על ידי מועצת השלום.

דרמר מסביר שצריך לתת הזדמנות גם לאימון כוחות בתוך עזה, שאינם קשורים לרשות הפלסטינית ולא לחמאס, שכן אחרת ניהול כושל של עזה יחזיר אותה לידי הטרור. הוא מסביר עוד שגם גדי איזנקוט מחויב לחיסול חמאס תוך 18 חודשים ולפיכך מציין שכל הצדדים הפוליטיים בישראל לא יזוזו מן הקו הצהוב עד שיהיה בתוך עזה משהו שונה.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכל העדכונים עוד 36 עדכונים

דרישה של המוסלמים בארה"ב לשכתב את ההיסטוריה בספרי הלימוד

נמאס להם להיות "הטרוריסט בספר ההיסטוריה": מצד אחד – הרצון לתקן עוול היסטורי ולמחוק סטריאוטיפים אנטי-מוסלמיים; מצד שני – דרישות לצנזורה, פטור משיעורי מגדר וערעור על המדע ועל לימודי השואה. המאבק של המוסלמים בבתי הספר בארה"ב מציב את הדמוקרטיה הליברלית בפני מבחן זהות חסר תקדים.

*  *  *

במשך עשרות שנים התנהל המאבק הציבורי של המוסלמים בארצות הברית כמעט כולו בעמדת מגננה. בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר וגלי האסלאמופוביה ששטפו את המדינה, מצאה את עצמה הקהילה תחת חשדנות מתמדת.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,045 מילים
אמיר בן-דוד

כנסת חדשה מתחילה לעבוד

היום תרשם תחנה נוספת במסלול בית הנבחרים הישראלי, כשהכנסת תקיים ישיבה לבחירת יושב ראש הכנסת. אם לא יקרו הפתעות מרעישות, מתן כהנא צפוי להיבחר לתפקיד ● וגם: היועמ"שית נכנסת לאירוע ● פיגוע הגרזנים ביריחו ● פטינסון. רוברט פטינסון ● דני רובינשטיין מת ● ועוד...

חבר הכנסת מתן כהנא במליאת הכנסת בירושלים, 11 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

תפסיקו להסתכל על המדד, תתחילו להסתכל על התלוש

הכותרות השבוע בישרו על ירידה במדד המחירים, אף שיוקר המחיה עדיין מרקיע שחקים ● החגיגות סביב התכנסות האינפלציה בשעה שהכול יקר חשפו את אחת הבעיות של הכלכלה המודרנית: עליות מחירים הן תהליך מובנה במערכת ● כל ניסיון למחוק את ההתייקרויות יוביל לאסון כלכלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 714 מילים

רשת שופטת – בין בשורה דמוקרטית לסכנה לשלטון החוק

ספרה של ד"ר ענת פלג "רשת שופטת", העוסק בעידן הדיגיטלי ובדיונים המקוונים חסרי המעצור, הוא מקורי, פורץ דרך ושובר הכללות. פלג חוקרת בו זירה חדשה החותרת לצדק ציבורי, במקביל ולעיתים אל מול המערכות החברתיות והמשפטיות.

מדובר ברשתות שבהן אזרחים חוקרים פרשות, מפרשים ראיות, חורצים דין ודורשים אחריות – אלא שכל זה נעשה לעיתים קרובות מחוץ למערכת המשפט, החוק והאכיפה, ולא רק במקומן: הוא מתרחש גם במנותק מלשון החוק ועקרונותיו ותוך הפקרת אתיקה עיתונאית ראויה.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 966 מילים ו-1 תגובות
המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
365
אירועים מתועדים
77
תיקים
19,814
מקורות מקושרים

חיבוק דב של אמנון ברוכיאן

מעקב זמן ישראל בביה"ד לענייני עבודה נחשף טפח מדאיג סביב התנהלותו של יו"ר ועד עובדי הדסה ● אמנון ברוכיאן, שנחשף בתחקירי זמן ישראל ככוחני ומתנקם בעובדים, נדרש לענות לשאלות סביב פיטוריה השנויים במחלוקת של תמר שלום – עובדת ותיקה שביקשה להתמודד מולו לוועד ● תשובותיו סתרו מסמכים וחלק מתשובות ההנהלה ● הוא מתעקש שהגן על העובדת, "אך ללא הצלחה"

לכתבה המלאה עוד 2,865 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הילדים עשו רילוקיישן – ומה עם ההורים שנשארו מאחור

"אני נוסעת, דפנה. אני מהגרת לארצות הברית", אלה היו המילים של חברה בת 70, שסיפרה לי על החלטה לא פשוטה שקיבלה.

שני הבנים שלה עברו לארצות הברית לפני כמה שנים. בהתחלה הם נסעו ללמוד. אחר כך מצאו עבודה, בנו קריירה והקימו שם את חייהם. היא נשארה כאן.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,082 מילים

למקרה שפיספסת

הכאוס סביב ביטול הסיוע האמריקאי נחשף בכנסת

ועדת הכספים וכן ועדת החוץ והביטחון התכנסו לראשונה מאז הבחירות – וסיפקו הצצה לכנסת לעומתית שדורשת תשובות ● הדיון הראשון חשף שפקידי משרד האוצר למדו על הפסקת הסיוע הביטחוני מציוץ של טראמפ, וכי לישראל נוצר בור תקציבי אדיר בשל התחייבויות שניתנו מראש על חשבון הכסף האמריקאי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,161 מילים

המצור הכלכלי האמריקאי מהדק את החבל על צווארה של טהרן

שילוב של כוח צבאי בדמות שלוש נושאות מטוסים וקריסת מערך סבסוד הדלק באיראן, דוחק את המשטר לפינה ● בעוד טהרן ממשיכה לאותת בשיגור מל"טים ותרגילי טילים במטרה לייצר "התרגלות", בבית הלבן מהמרים על תסיסה אזרחית ● בינתיים, החות'ים בתימן מאיימים מחדש על באב אל-מנדב ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 542 מילים

תגובות אחרונות

הכוכבות החדשות של הקשת הצהובה

הן מלאות בחלבון, זולות וידידותיות לסביבה: משרד הבריאות מנסה לשכנע אותנו לאכול יותר קטניות ● למשימה גויסו משפיעני רשת שהעלו סרטונים עם תבשיל שעועית מהביל והמבורגר עדשים עסיסי ● במקביל נפתח אתר ייעודי שמפריך את השמועות על הורמונים בסויה ומסביר איך להימנע מגזים ● "קח פרי ותהיה לי בריא" – גרסת הטופו

לכתבה המלאה עוד 965 מילים

הבירוקרטיה של הגירוש

דוח חדש של "עיר עמים" חושף כיצד 19 גופים מדינתיים פועלים יחד כדי לדחוק פלסטינים ממזרח ירושלים – באמצעות חניקת בנייה, הפקעת קרקעות, הריסות בתים והרחבת התנחלויות סביב העיר העתיקה ● "לב העניין הוא להפוך מרחב לישראלי, וזה נהיה יותר דורסני ככל שהמדינה לא מצליחה לממש את המטרה"

לכתבה המלאה עוד 2,248 מילים

נתניהו צדק, הבחירות כמעט נגנבו – על ידי אנשיו

החשיפה על מעורבות לכאורה של אנשי לשכת נתניהו בשתילת מידע מודיעיני כוזב במשטרה, שהוביל למעצרי שווא של פעילי רע"ם ביום הבחירות, מעוררת חשד לשורה של עבירות פליליות חמורות, בהן בידוי ראיות ושיבוש הליכי משפט ● במקביל, העובדה שבוצעו מעצרים בלא צו שיפוטי מחייבת את מח"ש לחקור גם את הצד המשטרתי של שיתוף הפעולה הזה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 888 מילים ו-2 תגובות

תנאי הסף של ראשי גוש השינוי קובר את פנטזיות האחדות של נתניהו

בזמן שנתניהו מנסה לייצר מראית עין של מגעים לממשלת אחדות ומנצל בציניות את כנות כוונותיו של אלישע מדן, בגוש השינוי מציבים קיר ברזל ● לפיד ובנט מתואמים לחלוטין בדרישתם שאיזנקוט יכהן כראש ממשלה במשך ארבע שנים מלאות ופוסלים כל וריאציה רוטציונית ● במקביל העימותים בין ישר לליכוד סביב חקירת פעילי רע"ם רק מחריפים את הקרע ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 684 מילים ו-6 תגובות

אנבידיה הזהירה מהתלות במייסד, אבל הרווחים סינוורו את כולם

אנבידיה התריעה השנה מפני תלות היתר שלה בהנהלה הוותיקה, אך בבורסה העדיפו להתעלם מכך כל עוד התשואות זרמו ● קריסת המניה בעקבות פרישתו של ג'נסן הואנג מלמדת כי החלטת השקעה בחברה צריכה להביא בחשבון לא רק את זהות המנכ"ל, אלא גם את יכולתה להמשיך לפעול בלעדיו ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 946 מילים ו-1 תגובות

יותר מ־300 אלף עובדים זרים מציפים את המשק

בשל המחסור בעובדים ששרר במלחמה, הרחיבה הממשלה את היתרי ייבוא העובדים הזרים ומספרם הגיע השנה לשיא ● פעילים חברתיים מדווחים על תנאי העסקה מחפירים וחוששים מההשלכות על העובדים הישראלים ● אך בינתיים, למרות המצוקה הכללית, שיעור האבטלה נותר נמוך ושכר העובדים ממשיך לעלות ● ארגוני העובדים, מצידם, הצליחו לשרוד את ההפיכה המשטרית

לכתבה המלאה עוד 3,745 מילים

אישור בניית המסדרון היבשתי TRIPP בניהול אמריקאי בין אזרבייג'ן למובלעת נחצ'יבן מעורר זעם באיראן ● בטהרן חוששים כי המעורבות הכלכלית של ארצות הברית תהפוך לנוכחות צבאית, ותקטע את החיבור הקרקעי היחיד של איראן לקווקז ולרוסיה ● למרות ההבטחות של ארמניה, משמרות המהפכה מאותתים כי לא ישלימו עם שינויים גאופוליטיים באזור ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 669 מילים

החלוקה בין ביחד לישראל ביתנו מסמנת את הכיוון לממשלה

הקמת הממשלה עוד רחוקה, אבל חלוקת הכוחות בכנסת כבר משרטטת את קווי המתאר שלה ● בעוד ליברמן מתבסס בוועדת החוץ והביטחון ולוטש עיניים למשרד הביטחון, בנט מכוון לאוצר ● וגם: מדוע ליברמן "נשכב על הגדר" מול החרדים, ואיך הציבור הערבי הפך ללשון המאזניים האמיתית של ישראל ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,037 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.