משי זהב אינו מוטי אלון

יהודה משי זהב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
יהודה משי זהב

גלי ההלם המתפשטים בציבור הכללי מדלגים בקלילות מעל המגזר החרדי. שם אף גבה לא הורמה ואף אחד לא היה צריך להכין פרצוף מופתע.

"מחוץ לחומות" נדמה לאנשים שהמגזר עובר טלטלה או משהו כזה. כותבת אחת גם השוותה, בחוסר הבנה, את סיפורו של יהודה משי זהב לטלטלה שעברה הציונות הדתית עם פרסום העדויות על הרב מוטי אלון. הכותבת תהתה אם המגה פיגוע (לכאורה, חייבים להדגיש לעת עתה) של מעשי משי זהב יביא לטלטלה או לשינוי בחברה החרדית.

אז הבה נתכנס למציאות. לצערי, לצער החברה כולה – ובעיקר לצערם של הנפגעים הרבים – לא תהיה שום טלטלה. גם משום שמשי זהב ממש אינו "מוטי אלון של החרדים" וגם משום שהחברה חרדית מוגנת, או חסומה, מפני זעזועים מטלטלים בכלל.

לצערי, לצער החברה כולה – ובעיקר לצערם של הנפגעים הרבים – לא תהיה שום טלטלה. גם משום שמשי זהב ממש אינו "מוטי אלון של החרדים" וגם משום שהחברה חרדית מוגנת, או חסומה, מפני זעזועים מטלטלים בכלל

ראשית, מוטי אלון היה, עד שכבר לא היה, "הרב מוטי אלון". מי שהכיר את שיעוריו ואת מוטת השפעתו על החברה הדתית (והכללית) ידע שמדובר ממש בנפיל. מישהו ששייך לדור אחר. לא היה רב מקורי, רהוט וסוחף כמותו בציבור הדתי. גם מי שלא נמנה על קהל תלמידיו/מעריציו ידע שמדובר במשהו מסדר גודל אחר. לא היה ספק לאיש שאם וכאשר ירצה כבוד הרב, הרי שמשרת הרב הראשי מובטחת לו.

צריך לזכור שמוטי הנ"ל היה ראש ישיבה בישיבות נחשבות, כולל ישיבת הכותל ושרבים רבים שאבו ממנו את רוב תורתם. לא רב שוליים היה האיש.

כשהסתבר שהרב הזה עשוי בשר ודם וכי יש לו גם יצרים אפלים ושטחים אפורים ושחורים, היתה זו מכת מוות לתפישת הקדושה וההעלאה של החסידים כלפי רבותיהם ומוריהם. אנשים מן השורה שאלו עצמם פתאום: ומי מבטיח לי שהרב שלי אינו כזה? בהמשך התגלה גם רב גדול מצפת, שנחשב בעיני תלמידיו לכמעט מלאך, כמישהו שצדדיו האפלים הושיבו אותו בבית הסוהר לשנים לא מעטות.

בתימצות: מדובר על אנשי רוח בעלי שיעור קומה בולט, שכשלו במבחנים שרוב האנשים רואים עצמם ככאלה שלא יכשלו בהם.

משי זהב, לעומת זאת, היה, הווה, ותמיד יהיה, נער שוליים. אולי "מבחוץ" הוא נחשב למשהו או מישהו שראוי להוקרה או להערכה, אבל בתוככי הציבור החרדי הוא נחשב לבליין ונהנתן. אדם שאוהב כוח ופרסום ותו לא. ממש לא דמות לחיקוי לאף בחור ישיבה או אברך. גם בצעירותו, כשהיה קמב"ץ העדה החרדית, וגם כשפירסס והדליק משואה, מעולם לא נתפס כיותר מאשר מישהו ששיחק אותה – בעיקר מול החילונים. השמועות על התנהגותו נפוצו בכל מרחבי המקוואות. במשפחתו היו דווקא מפרגנים לחכמתו של יהודה. "את יהודה לא יתפסו אף פעם על דבר כזה, הוא חכם יותר", ריכלו הלשונות במשפחה, כאשר אחיו, מוישי, שילם בצ'קים ללא כיסוי לנשים בזנות במזרח ירושלים וסרסוריהן באו לגבות את הכספים מהאב האומלל.

אז לא. משי זהב (גם אם יסתבר שהוא גרוע בהרבה מהכותרות שהתפרסמו לעת עתה) לא יהווה שום קו פרשת מים לציבור החרדי.

צריך להבין, שגם אם לציבור הכללי (חילונים וחלק מהדתיים) נראים "אנשי ציבור" כמו משי זהב או חברי כנסת חרדיים כמובילי דעה, בציבור החרדי פנימה אין להם שום משקל סגולי (מעבר להיותם "מצליחנים" שידעו "לשחק אותה" בעולם הגדול שבחוץ).

משי זהב מעולם לא נתפש כדמות לחיקוי לאף בחור ישיבה או אברך. גם בצעירותו, כקמב"ץ העדה החרדית, וגם כשהדליק משואה. אלא כמי ששיחק אותה – בעיקר מול החילונים. השמועות על התנהגותו נפוצו במקוואות

אבל יש סיבה נוספת, חזקה ומהותית יותר, שאף פעם, אף נואף, נבל וכדו' לא יהווה "קו פרשת מים" בציבור החרדי.

הקורא הממוצע אינו יודע שבבית הכלא יושב כיום "רב גדול מאוד" בציבור החרדי. מישהו ששימש כמשגיח או מנהל רוחני בישיבה גדולה מכובדת מאוד. כן, זו משרה שאמורה להעיד על נושאה שהוא מאנשי המעלה. זו משרה תורנית בתוככי עולם הישיבות (הסבר: כל ישיבה מנוהלת ע"י שני "ראשים". האחד הוא "ראש הישיבה" שהוא המוביל בצד הלימודי והשני הוא "המשגיח" או "המנהל הרוחני" שהוא מתווה הדרך מבחינת מוסר, הנהגה, מחשבה והתנהלות. בעצם, מבחינה חינוכית המשגיח הוא הדמות הדומיננטית ולא ראש הישיבה).

הבדיחה הנפוצה כיום במגזר היא שאב העובד כמשגיח כשרות (שזו משרה ממש לא מכובדת במגזר פנימה) פונה אל בנו ואומר לו: "תראה, יש שינויים בהוראות. בעבר ביקשתי ממך שתגיד שאבא שלך הוא 'משגיח' ותשמיט את המילה 'כשרות'. כיום אני מבקש ממך שכאשר אתה אומר למישהו שאני משגיח, תדגיש לו 'כשרות' – שלא יחשוב שאני משגיח בישיבה חלילה".

אחד מאותם "אנשי מעלה", על פי פרסומים בעולם החרדי, אף זכה להתקשר בקשרי נישואין עם אחת ממשפחת המלוכה החרדיות. קשר חיתון שכזה כבר מעיד כמאה עדים שמדובר באיש נעלה מאוד. שערו בנפשכם: נכדי האיש רם המעלה יהיו נכדיו שלו.

על מה יושב האיש בבית הכלא? לא בשל גניבת כספים מהמדינה (שזה דווקא כבוד בקהילה) אלא משום שהסתבר שהצדיק היה בועל סדרתי של אחייניותיו. החל מהיותן ילדות ועד בכלל. "ועד בכלל" הכוונה היא, עד שהוא נעצר ע"י המשטרה. הללו כבר היו נשואות ואמהות לילדים ורק אז הסתבר שלא בטוח שהאב הביולוגי הוא אכן אביהן וייתכן בהחלט שכבוד הרב הצדיק הוא גם דודן וגם אבי בניהן.

לא למותר לציין שאחת הדרכים בהן הצליח לשכנע את האחייניות שמצווה הן עושות (כן, זה בדיוק מה שהסביר להן. שהוא גילגול נשמה מסויימת שבא לעולם לתקן משהו מהגילגולים הקודמים ולשם כך הם צריכות לסייע לו ולקיים איתו יחסים), אלא שהדברים נעשים בידיעתו והסכמתו של הרב רם המעלה: "הייתי אצלו בדיוק עכשיו ודברנו על זה וזה מה שצריך לעשות" וכיוצא בזה.

ועל מה יושב האיש רם המעלה בכלא? לא על גניבת כספים מהמדינה (שזה דווקא כבוד בקהילה) אלא משום שהסתבר שהצדיק היה בועל סדרתי של אחייניותיו. מהיותן ילדות ועד בכלל, כלומר עד שנעצר ע"י המשטרה

גם אם דמותו ועמדתו של המשגיח שליט"א לא היו גבוהות אף פעם (בוודאי שלא בהשוואה לרב מוטי אלון), עדיין היה "חתנא דבי נשיאה" וקרבתו המוכחת לבית משפחת האצולה החרדית הקנתה לו הילה מספקת כדי להיות דמות משמעותית.

למזלן הגדול של האחייניות, הן לא נדרשו לעלות על דוכן העדים (שזה, כידוע לכל יודע, סיוט שמרתיע רבות וטובות), משום שהלה שיתף פעולה מיידית עם המשטרה.

ואם ישאל השואל: איך השיגו בקלות רבה כזו את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה? התשובה לכך פשוטה, נוקבת וכואבת עד בלי די. כידוע, חקירות של דודים שאונסים את האחייניות שלהן מתרחבות לרוב לבדיקה, האם גם בבנותיו שלו פגע הפדופיל. ברוב המקרים מסתבר שאכן כך הם פני הדברים ומסכת הפגיעות מתרחבת והולכת.

כאן, נכנסו לפעולה מהירה מאוד עסקני הציבור החרדי. הרי אם יסתבר חלילה שאכן נהג המשגיח כדרך הפדופילים והיה נוהג לאנוס גם את בנותיו הוא, הרי שיסתבר, אם הפרסומים נכונים, שנכדי כבוד הרב הבכיר מאוד עלולים להתגלות כבעלי פגם במשפחה, חלילה. זו כמובן, בושה שאי אפשר לשאת.

הדרך הפשוטה להסיר את הבושה היתה בשיכנוע מהיר של המשגיח שליט"א, שאם יודה מיד על האחייניות (ולא ירחיב מרצונו, כמובן, על בנותיו) אזי כבודו ישמר בבית כבוד אותו רב בכיר מאוד.

ואכן, 'כבוד המשגיח שליט"א' הודה מיידית בביצוע העבירות, קיבל עליו את גזר הדין (17 שנים בכלא) – וחקירה מורחבת לא נפתחה מעולם.

אז מה? זעו גם נעו אמות הסיפים? ממש ממש לא. כמה מבין קוראי שורות אלו היו מודעים בכלל לכל הסאגה הזו? סביר להניח שמיעוט מבוטל בלבד (ואלו, משתייכים, מן הסתם, לציבור החרדי).

לא ראשון הוא כבוד המשגיח שליט"א וגם לא אחרון. אמנם, זה לא שבכל שני וחמישי שומעים על רב גדול שסורח, אבל אף גבה כבר לא מתרוממת בציבור החרדי למשמע בשורת איוב שכזו. ברוב המקרים יטואטא המקרה אל מתחת לשטיח וימצא פתרון תוך חרדי.

הדרך הפשוטה להסיר את הבושה היתה בשיכנוע מהיר של המשגיח שליט"א, שאם יודה מיד על האחייניות (ולא ירחיב מרצונו, כמובן, על בנותיו) אזי כבודו ישמר בבית כבוד הרב הבכיר

אז צר לי לאכזב, אבל משי זהב לא יהווה שום קו פרשת מים בציבור החרדי.

להיפך. משי זהב יהיה עוד "הוכחה" לחיזוק התזה, שרק לימוד תורה בלתי נפסק הוא ההגנה הטובה ביותר מפני "היצר הרע". משי זהב, שפנה לעסקנות ולנהנתנות יהווה דוגמה ומופת לכך "שאנחנו צודקים".

העובדה שלעומת זאת יש רבנים, משגיחים, אדמורי"ם וכדו' שסרחו ולא קרה כלום, נובעת מכשל אחר. הבהרת הכשל דורשת פוסט נפרד. כאן נוכל רק לומר שמדובר בכשל מובנה במערכת החרדית. כזה שלעולם לעולם לא יאפשר לימוד לקח והסקת מסקנות.

ככלל, הטיפול העיקרי בבעיות מסוג זה בציבור החרדי, הינו בעיקר, השתקה והעברת הפוגע למיקום פיזי/קהילתי אחר. ע"ע מלכה לייפר.

אז עם כל הרצון הטוב ועם כל התקווה שהציבור החרדי ילמד לקח או יסיק מסקנות, צר לי לאכזב: זה לא הולך לקרות.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
היי נמרוד וכל הקוראים הנכבדים!! ברצוני תחילה להודות על ההברה הפשוטה, כי רק לימוד התורה יפתור על בעיה פוטנציאלית (ראה סרטון על עמית ודנה כץ,... המשך קריאה

היי נמרוד וכל הקוראים הנכבדים!!

ברצוני תחילה להודות על ההברה הפשוטה, כי רק לימוד התורה יפתור על בעיה פוטנציאלית (ראה סרטון על עמית ודנה כץ, בחור אשר הינו בעל תשובה אך אישתו אינה כן).

כן ברצוני לדבר, ענין הצגתך את הציבור החרדי בתחום "עבריינות מין", אומר בצורה מובנת ביותר, הנני חרדי מלידה אשר מצוי בתוככי הקישקעס של הציבור החרדי, גם בענין הנ"ל. ראשית בהמשך עם היותי מצוי גם בציבור הכללי, שאלתי את עצמי, הכיצד ישנם אנשים המצליחים לשמור עצמם, בזמן שעניני הצניעות כו"כ בפרסיה מצויה. כן, איך ילדים בפרט, יכולים לחיות ולגדול בנפש שקטה ובטוחה, כאשר הינם חשופים באופן תמידי ומופשט ביותר בענין "עברינות המין".

בחושבי כי כילד ונער אשר גדל בבטחון רב שכזה, לו הייתי נחשף לכל עבריינות זו, יכולה הייתה נפשי ובטחונה להיפגע כתוצאה מחשיפה זו, וודאי כי הוסבר לנו כי עלינו לנהוג בדרך של "כבדהו וחשדהו", אבל הס מלחשוף ילד רך לזוועות מזעזעות אלו (ראה כתבתה של יוכי ברנדס, חרדית לשעבר, על נושא זה).

יהי רצון מלפני בורא העולם, כי נלך תמיד בדרך הישר לאור תורתו הקדושה, אשר הינה חיים ממש, "ואל תביאנו לידי נסיון ולא לידי בזיון" כי הנסיון עלול להוביל לבזיון חלילה.

תודה רבה ובשורות טובות

עוד 1,291 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: לא מעוניינים במערכה רחבה - אך לא חוששים ממנה

גנץ: הפעלת הכוח היזומה שלנו היתה הכרחית ● אזעקות בדרום ובמרכז: הג׳יהאד האיסלאמי ירה מטח של עשרות רקטות - לא דווח על נפגעים ● בכיר בצה״ל: הג'יהאד תכנן פיגוע - קטלנו את כל המעורבים ● ילדה בת 5 נהרגה בהפצצת צה״ל ● גנץ אישר גיוס של עד 25 אלף חיילים ● סמוטריץ׳: ראש הממשלה, יש לך גיבוי מלא ● כסיף: מהלך ציני של לפיד וגנץ לעוד מנדטים

עוד 49 עדכונים

האתגר הניהולי הוא לזהות יזמות

יזמיות ויזמים הם זן נדיר של אנשים שמוכנים לעשות הרבה למען מציאת הפתרון לבעיה. המטרה של חברות רבות כיום היא לאתר אותם ואותן, אך לצד זאת לעודד יזמות פנים ארגונית שיכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות. האתגר של המנהלים הוא לדעת לזהות אותה.

שם המשחק, בסייבר כמו בתחומים אחרים, הוא לזהות אפיקי רווח חדשים. אחרי שנים של ניסיון בתעשייה, אני יודע להגיד בוודאות שהדרך הכי טובה להגיע לשם היא טיפוח היזמות. אבל יזמות לא נמצאת רק אצל המנכ״ל, מייסד החברה, אלא בעיקר בכל אחד מהעובדים בחברה.

אם חושבים על זה, זה לא אמור להפתיע אותנו כל כך, משתי סיבות עיקריות. קודם כל, יש אנשים שנולדים עם אופי "יזמי". הטיפוסים היזמיים מנסים תמיד לפתור בעיות, מבחינתם זו התשוקה. ברגע שיזמיות או יזמים רואים בעיה, מבחינתם האתגר החל, וזה רק עניין של זמן עד שימצא הפתרון. יזמים לא ינוחו עד שימצאו את הפתרון (והם בדרך כלל מוצאים אותו).

יש אנשים שנולדים עם אופי "יזמי". הטיפוסים היזמיים מנסים תמיד לפתור בעיות, מבחינתם זו התשוקה. ברגע שיזמיות או יזמים רואים בעיה, מבחינתם האתגר החל, וזה רק עניין של זמן עד שימצא הפתרון

המקור השני לגילוי יזמים הוא האקו-סיסטם שבו אנו נמצאים ופועלים כיום. מדובר באקו-סיסטם שמדרבן ומתגמל יזמות. לא פעם אנחנו שומעים איך לאנשים "אין כוח" לעבודה סטנדרטית של nine to five. במחשבה ראשונה אנו עלולים בטעות לתייג אותם כבטלנים, אבל טוב נעשה אם ניתן לזה עוד מחשבה ונשכיל לראות שמדובר לעיתים באנשים, שהלך הרוח שלהם מבטא היטב את הצייטגייסט. אנחנו באמת חיים בעידן שבו התשוקה הגדולה היא פתרון בעיות, וכנראה לראשונה בהיסטוריה המערכת הכלכלית כולה מאפשרת ליזמים לייצר ככה רווח.

  1. השלב הראשון הוא לייצר אווירה פנים ארגונית של יזמות וחדשנות. זה קורה ע״י נירמול של השמעת רעיונות ופרספקטיבות שונות. חשוב מאוד שהשיחות בתוך החברה לא יהיו אך ורק בנושא עבודה, אלא להגיע במהלכן גם למקומות שהם מעבר.
  2. השלב השני – שהוא מאתגר יותר ברמה הארגונית, זהו השלב בו החברה צריכה לייצר מנגנון שלם שבו הרעיונות יכולים להופיע, להבשיל ולבסוף להפוך למוצרים לכל דבר. מדובר בתהליך שלם הכולל: זיהוי של הרעיונות המוצלחים, הוכחת היתכנות של הרעיון/המוצר, ואחריו גם הגדרת מוצר בר קיימא. זהו תהליך של חקירה, שבמהלכו מנקים מהרעיון המקורי את הקישוטים, ומגיעים אל הליבה, שבה יש את הערך האמיתי. המנגנון כולל שיתוף פעולה בין היזמים מצד אחד (העובדים שמקבלים סביבה בטוחה לפעול בה, משכורת לכל תקופת הפיתוח, מגרש משחקים להתנסות) והלקוחות מצד שני (שהופכים לקבוצת מיקוד ולשותפים בתהליך).
  3. השלב השלישי הוא התגמול.
  4. השלב הרביעי הוא התמדה והרחבה. המנגנון שתואר בסעיף השני משתלב בתוך אירועי הפנינג נוספים סביב יזמות – האקתונים, ספרינטים של עיצוב, קבוצות חשיבה וכו׳.

לא פעם אנחנו שומעים איך לאנשים "אין כוח" לעבודה סטנדרטית. במחשבה ראשונה עלולים בטעות לתייג אותם כבטלנים, אבל טוב נעשה אם נשכיל לראות שלעיתים מדובר באנשים שהלך רוחם מבטא את הצייטגייסט

בשורה התחתונה, שינוי הפרספקטיבה של המעסיק לגבי הפוטנציאל של העובד מאפשר את הופעתו של עובד-יזם. מרגע שמפסיקים לחשוב על העובד ביחס 1:1 של זמן עבודה פר תפוקה, הוא יכול להפוך ליזם, ולבסוף גם לשותף. נקודת המבט הזו מאפשרת לאופק הפוטנציאלי של העובד להפוך לאסטרונומי, ביחס לפוטנציאל שמודל התעסוקה הסטנדרטי מתכוונן אליו.

ואם יש דבר אחד שהכי חשוב שתזכרו מכאן, הוא שיזמות נמצאת בכל אחד מעובדי החברה. ותפקיד המנהל הוא לזהות, לעודד ולאפשר ליזמות לפרוץ קדימה.

סרגיי פנצ'וק הוא מנהל אקדמי. סמנכ״ל חדשנות ב-HUB Security, בעל ניסיון של יותר מ-15 שנים ב-AppSec, OffSec, InfraSec, GRC, DFIR, CloudSec ותחומים נוספים. בוגר ממר"ם ויועץ בכיר בתחום הסייבר לתאגידים גדולים ולסטארטאפים כאחד (צילום: בני לפיד)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 513 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מָנָאיֶּיכּ 143

מה אנחנו באמת יודעים על השחיתות במשטרה, החתרנות של הפרקליטות, הסיאוב במח"ש והמניפולציות של התקשורת? שיחה בין אחד שמת מפחד לאחד שמנסה להרגיע

עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

בליכוד הפיצו מודעה מזוייפת שנחזתה להיות מטעם כחול-לבן התקווה החדשה - ויו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, בחר לנקוט גישה נחרצת כבר בפתח מערכת הבחירות ● פרשת הסרסור בסוהרות מעלה בסימן שאלה את שיבוצן של חיילות בשב"ס ואף הובילה את גנץ להתערב ללא סמכות ● ומני מזוז הוא הבחירה המפתיעה והנכונה לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים

עוד 1,438 מילים

למקרה שפיספסת

כהנא נותר ללא אופציות

מתן כהנא נותר ללא בית פוליטי ● הוא לא רוצה את מי שרוצים אותו, ומי שהוא רוצה - עדיין לא מוכן לקבל אותו ● איילת שקד רוצה אותו שלישי ברוח הציונית, בני גנץ מנהל איתו מו"מ שלא מתקדם - כשהחרדים מאיימים: "אין לגנץ מה לחפש איתנו אם כהנא יהיה שם" ● כהנא עצמו אומר לזמן ישראל: "הלוואי שהייתי דמות כזו משמעותית שתקבע מי יקים את הממשלה הבאה" ● פרשנות

עוד 664 מילים ו-1 תגובות

"אף פעם לא מאוחר"

"אף פעם לא מאוחר" (Good Luck to You Leo Grande) בבימויה של סופי הייד, הוא סרט סקס חיובי לחלוטין. הוא כמעט בלתי צפוי בדקויות שלו כמו שהוא חזק בהצגת החמלה, בדימוי הגוף, בהתייחסות לגיל ולרעיונות החברתיים המיושנים על עונג.

"אף פעם לא מאוחר" הוא סרט סקס חיובי לחלוטין. הוא כמעט בלתי צפוי בדקויות שלו כמו שהוא חזק בהצגת החמלה, בדימוי הגוף, בהתייחסות לגיל ולרעיונות החברתיים המיושנים על עונג

דיים אמה תומפסון, השחקנית הבריטית המעולה והוותיקה מגלמת בסרט את ננסי סטוקס, מורה אלמנה בת 60+, שבמהלך חייה קיימה יחסי מין עם גבר אחד בלבד – בעלה המנוח. אתו היא שכבה בתנוחה אחת בלבד, תנוחה מיסיונרית, כאשר היא פסיבית לחלוטין ובעלה אינו מתעניין, אינו שואל ואינו מתחשב במאווייה.

היא כמהה לקשר אנושי ולסקס טוב, כזה שלא ידעה כל חייה, והיא מחפשת מין מלהיב כפי שקראה עליו ברשתות החברתיות. שנתיים אחרי שהתאלמנה מבעלה השגרתי והמאכזב היא אוזרת אומץ ושוכרת את שירותיו של ליאו גרנדה, "עובד מין" צעיר, בתקווה שסוף סוף תחווה יחסי מין מספקים ותחווה אורגזמה ראשונה בחייה.

אבל זה סיפור המסגרת בלבד. הרי אם זה היה הסיפור המהותי, הוא היה מסתיים ברגע בו היא שוכרת "עובד מין" למשכב, כפי שגבר שוכר יצאנית. לעומת זאת, הסרט עוסק בכנות נדירה במין, בזקנה ובבדידות, נושאים שלרוב אינם מופיעים ברמה הקולנועית (עולה בדעתי הסרט המשובח "איש ואישה בלילה" – Our Souls at night), או שהם מופיעים בצורה שטחית וחסרת אחיזה במציאות.

טריילר על הסרט: כאן, וכאן.

ננסי סטוקס, מורה אלמנה בת 60+, קיימה במהלך חייה יחסי מין עם גבר אחד בלבד – בעלה המנוח. אתו שכבה בתנוחה אחת בלבד, מיסיונרית, כשהיא פסיבית לחלוטין ובעלה אינו מתעניין, שואל או מתחשב במאווייה

אציין שני נושאים חשובים שהסרט מעלה:

החיים אחרי גיל 50-60

הראשון הוא בבסיסו הסתכלות על החיים אחרי גיל 50-60. בלי בן או בת הזוג.

הסרט מתמקד במיניותה ובתשוקתה של אישה מבוגרת ועושה זאת בכנות וברגישות, שמגלה לנו את יופייה של אישה שלומדת לאהוב את עצמה. הוא מציג אישה בוגרת, שלמרות כל העכבות האישיות, החברתיות והמוסריות, רוצה לחוות לראשונה בחייה יחסי מין מספקים ואורגזמה. ויותר מזה, היא פועלת כדי להשיג זאת.

"אני רוצה לשחק במשהו אחר. אני רוצה לשחק בלהרגיש צעירה שוב", אומרת ננסי, "אני רוצה את ההרגשה הזו בחזרה. ההרגשה הזאת שיש הכל לפני". "את רוצה להיות שוב בת שש עשרה?, שואל ליאו, וננסי עונה: "לא, אני לא רוצה להיות שוב בת שש עשרה. להיות בת שש עשרה זה נורא. אני רוצה את ההרגשה של להיות בת שש עשרה שוב. את הכוח הזה. לא ידעתי שיש לי את זה. זה התבזבז עליי".

התסריט המעולה והאינטליגנטי של קייטי ברנד הוא דיון בוגר ומרתק, עם מידה מתאימה של הומור, על החיים אחרי גיל 60. הוא מציג גישה חיובית ביחס לגילנות, למיניות, וללגיטימיות של העונג גם אצל נשים בוגרות שהגוף שלהן אינו מושלם.

"תמיד התביישתי בעצמי", אומרת ננסי. "כלומר בגוף שלי. תמיד הייתי מודעת למה לא בסדר בזה. ירכיים עבות, בטן שמנה, ציצים יורדים עכשיו עד הפופיק שלי. הזרועות שלי מתנדנדות. ואם לא אמרוט את השערות כאן וכאן, הייתי יכולה להצטרף לקרקס אחרי חודש".

"תמיד התביישתי בעצמי", אומרת ננסי. "כלומר בגוף שלי. ירכיים עבות, בטן שמנה, ציצים יורדים עכשיו עד הפופיק שלי. זרועות מתנדנדות. ואם לא אמרוט שערות הייתי יכולה להצטרף לקרקס אחרי חודש"

הסרט אומר שנשים לא צריכות להעמיד פנים ולהתבייש בעצמן. שהן יכולות להיות אקטיביות בחיפוש אחרי אותו "משהו" שרק יצור אנושי אחר יכול לספק. שאפשר לחפש באופן יזום ואקטיבי חבר שאתו ניתן יהיה לדבר, לחלוק חוויות, לבלות ולחוות יחסי מין. חבר שאתו אפשר יהיה להיפגש ולהרגיש שוב כנערה השמחה לפגוש את אהובה.

כדאי להקשיב לדברי במאית הסרט סופי הייד: "באופן מדהים למדי כמעט לא ראינו על המסך נשים לא צעירות שמדברות על סקס. הגיע הזמן למשהו אחר ומרענן ולכן כל כך התלהבתי מהסיפור הזה. סקס זה כיף וזו תחושה טובה, אבל בסופו של דבר זו גם אחת הדרכים שבה אנחנו מתקשרים עם אחרים. אני חושבת שמהות הקיום שלנו היא לתקשר עם אחרים, ומכאן שסקס הוא חלק חשוב מהחיים שלנו ולא צריך להתבייש בזה".

וכפי שנאמר בשיר תהילה לעונג בתסריט, מפי ליאו: "את יודעת, דבר אחד שאני אוהב זה פשוט לצפות בפנים של מישהי כשהיא מרגישה עונג. כשהיא מרפה ומשחררת, כשהיא נכנעת, כשהגוף הולך אתה, והחום הזה, והתחושה הזו, הכל פשוט משתחרר, זה פשוט כל כך, כל כך נהדר".

כבוד והסכמה הדדית

העיסוק בכבוד ובהסכמה הדדית הוא הנושא השני בסרט. התסריט החד של ברנד מלא בשנינות, כאשר בכל רגע עולה דיון חכם על מין, ובעיקר על חשיבות ההסכמה – הן להנאה ההדדית והן לחשיבה מעבר לניסיון האישי של כל צד.

הייד: "סקס זה כיף ותחושה טובה, אך גם אחת הדרכים שבה אנחנו מתקשרים עם אחרים. אני חושבת שמהות הקיום שלנו היא לתקשר עם אחרים, ומכאן שסקס הוא חלק חשוב מהחיים שלנו ולא צריך להתבייש בזה"

הסרט מעלה על נס ומדגיש את ההנאה ההדדית כאחד המרכיבים החשובים ביותר במין, ומוודא שהצרכים של כל אדם מהמשתתפים נשמעים, מובנים, מכובדים ונענים. ננסי מעולם לא חוותה אורגזמה, ומתארת את חיי המין שלה ככאלו שהתנהלו ללא סטייה במשך יותר מ-30 שנים. הסיפוק שלה זה דבר שהיא לא שמה עליו דגש מעולם, וגם לא בעלה המנוח. זה גם משהו שהיא לא חשבה שאפשרי. זה לא מפתיע, שכן נראה שלבן זוגה המיני בעבר, לבעלה, לא היה עניין לשאול אותה ממה היא נהנית.

אמה תומפסון מתמודדת עם כל זה בזהירות, בעדינות ובמומחיות, כאשר ננסי מציגה את השלבים האופייניים של האינטראקציות המיניות חסרות התשוקה שלהם כמו מנגנון של שעון, כולל אורגזמה מזויפת, ולצחוק ממה שאפשר להגדיר כסקס לא רצוי, כחוויה מקובלת.

החשיבות של הסכמה מתמשכת נמצאת בבסיסו של הסרט כתמה אינטימית ומכוונת, והסרט לא פוסח כאן על כל צעד. לדוגמה, כאשר ליאו מוביל על ידי בקשת ונטילת רמזים פיזיים, מילוליים ואנרגטיים מננסי. כאשר הוא מבקש, למשל, הסכמה לכל פעולה אינטימית בודדת, מנשיקה על הלחי של ננסי ועד ריקוד לצלילי שיר של אלבמה שייקס כאמצעי להתנער מהעכבות של ננסי. ננסי, מצידה, גם היא מבקשת כל הזמן הסכמה למגע פיזי, לליטופיה את גופו של ליאו.

על ידי הצבת נושאים של תשוקה והנאה הדדית, עם הסכמה מתמשכת והכרה בגבולות, הסרט מדגיש את החשיבות של לכבד את עצמך ואת האחרים בו זמנית בכל הקשור למין.

בהנחייתה האינטימית של במאית הסרט סופי הייד, השחקנים תומפסון ומקורמק לוקחים את התסריט של קייטי ברנד ועובדים אתו כדי ליצור סרט מעולה על ניואנסים של כבוד והסכמה הדדית, של רצונות, צרכים וחמלה.

הסרט מעלה על נס ומדגיש את ההנאה ההדדית כאחד המרכיבים החשובים ביותר במין, ומוודא שהצרכים של כל אדם מהמשתתפים נשמעים, מובנים, מכובדים ונענים

על פי ננסי, "הנאה היא דבר נפלא. זה משהו שכולנו צריכים לקבל. הגוף שלי הוא כבר לא הפגר שהסתובבתי בו כבר שלושים שנה. לא, עכשיו זה דבר פלאי, 'מגרש משחקים של עונג', כמו שאתה אומר".

והנה מאמר מהניו יורק טיימס שפורסם בהארץ על הסרט.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הקונספציה נכשלה: המכס ירד, המחירים המשיכו לעלות

פוליטיקאים מבטיחים שיורידו מכסים כדי לפתוח את השוק לייבוא ולהוריד מחירים ● אבל המכסים על דגים, אטריות ומאכלים נוספים ירדו ואף בוטלו בעבר - וזה לא מנע מהמחירים שלהם לזנק ● מוצרים אחדים, כמו טונה, התייקרו דווקא אחרי הורדת המכס, כשהמפעל המקומי נסגר והיבואנים קיבלו כוח מונופוליסטי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,600 מילים

התקדים שנקבע במקרה של המתיחות הנוכחית בעוטף עזה מסוכן מבחינת ישראל ● המידע המודיעיני הצביע באופן חד-משמעי על כוונה של הג'יהאד האסלאמי לפגוע בתושבי העוטף, ואף אחד בישראל לא רצה לסכן חיי אדם ● כך התקבלה ההחלטה על סגירת הכבישים בעוטף - מקרה קלאסי של בחירה בין כמה אפשרויות שכולן גרועות ● אך משמעותן אחת: הג'יהאד האסלאמי לא מורתע ● פרשנות

עוד 638 מילים ו-1 תגובות

העיקר שמדברים על כלכלה

נתניהו זיהה מוקדם את הסנטימנט הציבורי באשר ליוקר המחיה והקדים את שאר המפלגות עם קמפיין כלכלי ● זהו שינוי מרענן עבור מי שעד לאחרונה הכריז דווקא על האיום האיראני כעל "החיים עצמם" ● אלא שנתניהו הציג תוכנית רצופה באי דיוקים ולא משכנעת שנשמעת כמו עוד הבטחת בחירות שלא תמומש ● לפחות הוא יותר משכנע כמרצה "טד" מאשר בתפקיד האזרח המודאג ● פרשנות

עוד 959 מילים ו-1 תגובות

צה"ל תגבר כוחות בגבול, התושבים נערכים לסופ"ש בסגר

סקר חדשות 13: הליכוד מתחזק, גוש נתניהו מגיע ל-62 מנדטים, שקד והנדל לא עוברים ● ראש הממשלה ושר הביטחון קיימו הערכת מצב בקריה בת"א ● חקלאים ובעלי עסקים בעוטף יפוצו, השכירים לא ● לפיד ביטל חופשה בצפון ● משרד החקלאות יתקצב נופש בגליל לילדי העוטף ● הליכוד פסל מועמד שהורשע בפריצה לבתים ● פריג': גולן לא ראוי להיות יו"ר מרצ ● שקד מאשרת: יש התנגדות ביהדות התורה ליועז ומתן

עוד 51 עדכונים

כרישים, שלשולים וחידוני מלחינים

בני בית-אור (אביה של טל שניידר) ואבי הופשטיין (אביו של אבנר הופשטיין) נשלחו ב-1967-8 כחיילי מילואים להגן על האיים הנידחים טיראן וסנפיר, דרומית לסיני ● לרגל העברה ההיסטורית של האיים ממצרים לסעודיה, הם משחזרים את השירות הצבאי הכי אקזוטי בהיסטוריה ● "המצוקה הכי גדולה היתה למצוא דרך להעביר את הזמן"

עוד 1,465 מילים ו-1 תגובות

מפגן היהירות של וימן עשוי לגבות מחיר כבד מדיפלומט

אחד הכישלונות הגדולים של בעלי דיפלומט נעם וימן בניהול משבר מחירי הטונה נוגע לעובדה שהיום כבר חלקים גדולים בציבור יודעים מיהם נעם וימן ודיפלומט ● בעוד יריביו השכילו לכבות את המחאה מייד כשפרצה, וימן איפשר - בניהול מרושל של המשבר - לאש להתפשט ולכלות על הדרך את אחד הנכסים החשובים שהפכו אותו לאימפריה ● פרשנות

עוד 1,958 מילים ו-1 תגובות

מי שלא יעמיד את משבר האקלים בראש, יהפוך בעצמו למנהיג אזוטרי

בריאיון שנתן בתחילת השבוע, שיבץ גולן את משבר האקלים במה שכינה "נושאים אזוטריים" ● גולן, שמתמודד על ראשות מרצ, לא היחיד בזירה הפוליטית שמחזיק בעמדות אנכרוניסטיות כאלה ● אם השמאל בישראל חפץ חיים, הוא צריך להבין שסביבה וחברה הולכות ביחד, ושעליו להוביל את המאבק במשבר שהורג כיום בישראל יותר בני אדם מאיומים צבאיים ● פרשנות

עוד 866 מילים ו-2 תגובות

בתום הערכת מצב ביטחונית הוחלט להאריך ביממה את הכוננות המוגברת בעוטף עזה

מחר יחודשו בווינה השיחות העקיפות בין וושינגטון לטהראן בעניין תוכנית הגרעין האיראנית ● "עלינו להתנצל": ועדת החוץ והביטחון וועדת ביטחון הפנים דנו בסרסור בסוהרות כלא גלבוע ● נתניהו הציג תוכנית כלכלית והבטיח חינוך חינם מגיל אפס ● בוטלו הבחירות לראשות מפלגת הציונות הדתית לאחר שרק סמוטריץ' הגיש מועמדות ● ברביבאי: "יש אחד בורא עולם ויש אחד יאיר לפיד"

עוד 39 עדכונים

סמוטריץ' נהג לזלזל בבן-גביר והתייחס אל ריצתם המשותפת בבחירות הקודמות כמהלך טקטי בלבד ● אלא שכעת, בן-גביר כבר עושה את דרכו לראש הרשימה כמו שהוא יודע - בכוחנות ובאולטימטומים - וסמוטריץ' נכנע לו ללא תנאי ● בדרך בן-גביר שולף שוב את הקלף העדתי ומאיים לפצל את הרשימה לציונות הדתית הראשונה והשנייה ● פרשנות

עוד 728 מילים ו-1 תגובות

השיא ביחסי סין וישראל נמצא מאחורינו

ה-INSS השיק אמש את המרכז למדיניות ישראל סין, והארוע - בהשתתפות שגריר סין בישראל - סיפק הזדמנות לבחון את מצב היחסים בין שתי המדינות ● מנהל תוכנית סין ב-INSS אסף אוריון חשף נתונים לפיהם השקעות סין בישראל נמצאות בירידה מתמדת, אחרי שהגיעו לשיא ב-2018 ● ובסין מזהים שינוי ביחס של ישראל - ושל הישראלים - כלפי המעצמה, במיוחד לאור המתיחות עם ארה"ב

עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה