גלי ההלם המתפשטים בציבור הכללי מדלגים בקלילות מעל המגזר החרדי. שם אף גבה לא הורמה ואף אחד לא היה צריך להכין פרצוף מופתע.

"מחוץ לחומות" נדמה לאנשים שהמגזר עובר טלטלה או משהו כזה. כותבת אחת גם השוותה, בחוסר הבנה, את סיפורו של יהודה משי זהב לטלטלה שעברה הציונות הדתית עם פרסום העדויות על הרב מוטי אלון. הכותבת תהתה אם המגה פיגוע (לכאורה, חייבים להדגיש לעת עתה) של מעשי משי זהב יביא לטלטלה או לשינוי בחברה החרדית.

אז הבה נתכנס למציאות. לצערי, לצער החברה כולה – ובעיקר לצערם של הנפגעים הרבים – לא תהיה שום טלטלה. גם משום שמשי זהב ממש אינו "מוטי אלון של החרדים" וגם משום שהחברה חרדית מוגנת, או חסומה, מפני זעזועים מטלטלים בכלל.

לצערי, לצער החברה כולה – ובעיקר לצערם של הנפגעים הרבים – לא תהיה שום טלטלה. גם משום שמשי זהב ממש אינו "מוטי אלון של החרדים" וגם משום שהחברה חרדית מוגנת, או חסומה, מפני זעזועים מטלטלים בכלל

ראשית, מוטי אלון היה, עד שכבר לא היה, "הרב מוטי אלון". מי שהכיר את שיעוריו ואת מוטת השפעתו על החברה הדתית (והכללית) ידע שמדובר ממש בנפיל. מישהו ששייך לדור אחר. לא היה רב מקורי, רהוט וסוחף כמותו בציבור הדתי. גם מי שלא נמנה על קהל תלמידיו/מעריציו ידע שמדובר במשהו מסדר גודל אחר. לא היה ספק לאיש שאם וכאשר ירצה כבוד הרב, הרי שמשרת הרב הראשי מובטחת לו.

צריך לזכור שמוטי הנ"ל היה ראש ישיבה בישיבות נחשבות, כולל ישיבת הכותל ושרבים רבים שאבו ממנו את רוב תורתם. לא רב שוליים היה האיש.

כשהסתבר שהרב הזה עשוי בשר ודם וכי יש לו גם יצרים אפלים ושטחים אפורים ושחורים, היתה זו מכת מוות לתפישת הקדושה וההעלאה של החסידים כלפי רבותיהם ומוריהם. אנשים מן השורה שאלו עצמם פתאום: ומי מבטיח לי שהרב שלי אינו כזה? בהמשך התגלה גם רב גדול מצפת, שנחשב בעיני תלמידיו לכמעט מלאך, כמישהו שצדדיו האפלים הושיבו אותו בבית הסוהר לשנים לא מעטות.

בתימצות: מדובר על אנשי רוח בעלי שיעור קומה בולט, שכשלו במבחנים שרוב האנשים רואים עצמם ככאלה שלא יכשלו בהם.

משי זהב, לעומת זאת, היה, הווה, ותמיד יהיה, נער שוליים. אולי "מבחוץ" הוא נחשב למשהו או מישהו שראוי להוקרה או להערכה, אבל בתוככי הציבור החרדי הוא נחשב לבליין ונהנתן. אדם שאוהב כוח ופרסום ותו לא. ממש לא דמות לחיקוי לאף בחור ישיבה או אברך. גם בצעירותו, כשהיה קמב"ץ העדה החרדית, וגם כשפירסס והדליק משואה, מעולם לא נתפס כיותר מאשר מישהו ששיחק אותה – בעיקר מול החילונים. השמועות על התנהגותו נפוצו בכל מרחבי המקוואות. במשפחתו היו דווקא מפרגנים לחכמתו של יהודה. "את יהודה לא יתפסו אף פעם על דבר כזה, הוא חכם יותר", ריכלו הלשונות במשפחה, כאשר אחיו, מוישי, שילם בצ'קים ללא כיסוי לנשים בזנות במזרח ירושלים וסרסוריהן באו לגבות את הכספים מהאב האומלל.

אז לא. משי זהב (גם אם יסתבר שהוא גרוע בהרבה מהכותרות שהתפרסמו לעת עתה) לא יהווה שום קו פרשת מים לציבור החרדי.

צריך להבין, שגם אם לציבור הכללי (חילונים וחלק מהדתיים) נראים "אנשי ציבור" כמו משי זהב או חברי כנסת חרדיים כמובילי דעה, בציבור החרדי פנימה אין להם שום משקל סגולי (מעבר להיותם "מצליחנים" שידעו "לשחק אותה" בעולם הגדול שבחוץ).

משי זהב מעולם לא נתפש כדמות לחיקוי לאף בחור ישיבה או אברך. גם בצעירותו, כקמב"ץ העדה החרדית, וגם כשהדליק משואה. אלא כמי ששיחק אותה – בעיקר מול החילונים. השמועות על התנהגותו נפוצו במקוואות

אבל יש סיבה נוספת, חזקה ומהותית יותר, שאף פעם, אף נואף, נבל וכדו' לא יהווה "קו פרשת מים" בציבור החרדי.

הקורא הממוצע אינו יודע שבבית הכלא יושב כיום "רב גדול מאוד" בציבור החרדי. מישהו ששימש כמשגיח או מנהל רוחני בישיבה גדולה מכובדת מאוד. כן, זו משרה שאמורה להעיד על נושאה שהוא מאנשי המעלה. זו משרה תורנית בתוככי עולם הישיבות (הסבר: כל ישיבה מנוהלת ע"י שני "ראשים". האחד הוא "ראש הישיבה" שהוא המוביל בצד הלימודי והשני הוא "המשגיח" או "המנהל הרוחני" שהוא מתווה הדרך מבחינת מוסר, הנהגה, מחשבה והתנהלות. בעצם, מבחינה חינוכית המשגיח הוא הדמות הדומיננטית ולא ראש הישיבה).

הבדיחה הנפוצה כיום במגזר היא שאב העובד כמשגיח כשרות (שזו משרה ממש לא מכובדת במגזר פנימה) פונה אל בנו ואומר לו: "תראה, יש שינויים בהוראות. בעבר ביקשתי ממך שתגיד שאבא שלך הוא 'משגיח' ותשמיט את המילה 'כשרות'. כיום אני מבקש ממך שכאשר אתה אומר למישהו שאני משגיח, תדגיש לו 'כשרות' – שלא יחשוב שאני משגיח בישיבה חלילה".

אחד מאותם "אנשי מעלה", על פי פרסומים בעולם החרדי, אף זכה להתקשר בקשרי נישואין עם אחת ממשפחת המלוכה החרדיות. קשר חיתון שכזה כבר מעיד כמאה עדים שמדובר באיש נעלה מאוד. שערו בנפשכם: נכדי האיש רם המעלה יהיו נכדיו שלו.

על מה יושב האיש בבית הכלא? לא בשל גניבת כספים מהמדינה (שזה דווקא כבוד בקהילה) אלא משום שהסתבר שהצדיק היה בועל סדרתי של אחייניותיו. החל מהיותן ילדות ועד בכלל. "ועד בכלל" הכוונה היא, עד שהוא נעצר ע"י המשטרה. הללו כבר היו נשואות ואמהות לילדים ורק אז הסתבר שלא בטוח שהאב הביולוגי הוא אכן אביהן וייתכן בהחלט שכבוד הרב הצדיק הוא גם דודן וגם אבי בניהן.

לא למותר לציין שאחת הדרכים בהן הצליח לשכנע את האחייניות שמצווה הן עושות (כן, זה בדיוק מה שהסביר להן. שהוא גילגול נשמה מסויימת שבא לעולם לתקן משהו מהגילגולים הקודמים ולשם כך הם צריכות לסייע לו ולקיים איתו יחסים), אלא שהדברים נעשים בידיעתו והסכמתו של הרב רם המעלה: "הייתי אצלו בדיוק עכשיו ודברנו על זה וזה מה שצריך לעשות" וכיוצא בזה.

ועל מה יושב האיש רם המעלה בכלא? לא על גניבת כספים מהמדינה (שזה דווקא כבוד בקהילה) אלא משום שהסתבר שהצדיק היה בועל סדרתי של אחייניותיו. מהיותן ילדות ועד בכלל, כלומר עד שנעצר ע"י המשטרה

גם אם דמותו ועמדתו של המשגיח שליט"א לא היו גבוהות אף פעם (בוודאי שלא בהשוואה לרב מוטי אלון), עדיין היה "חתנא דבי נשיאה" וקרבתו המוכחת לבית משפחת האצולה החרדית הקנתה לו הילה מספקת כדי להיות דמות משמעותית.

למזלן הגדול של האחייניות, הן לא נדרשו לעלות על דוכן העדים (שזה, כידוע לכל יודע, סיוט שמרתיע רבות וטובות), משום שהלה שיתף פעולה מיידית עם המשטרה.

ואם ישאל השואל: איך השיגו בקלות רבה כזו את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה? התשובה לכך פשוטה, נוקבת וכואבת עד בלי די. כידוע, חקירות של דודים שאונסים את האחייניות שלהן מתרחבות לרוב לבדיקה, האם גם בבנותיו שלו פגע הפדופיל. ברוב המקרים מסתבר שאכן כך הם פני הדברים ומסכת הפגיעות מתרחבת והולכת.

כאן, נכנסו לפעולה מהירה מאוד עסקני הציבור החרדי. הרי אם יסתבר חלילה שאכן נהג המשגיח כדרך הפדופילים והיה נוהג לאנוס גם את בנותיו הוא, הרי שיסתבר, אם הפרסומים נכונים, שנכדי כבוד הרב הבכיר מאוד עלולים להתגלות כבעלי פגם במשפחה, חלילה. זו כמובן, בושה שאי אפשר לשאת.

הדרך הפשוטה להסיר את הבושה היתה בשיכנוע מהיר של המשגיח שליט"א, שאם יודה מיד על האחייניות (ולא ירחיב מרצונו, כמובן, על בנותיו) אזי כבודו ישמר בבית כבוד אותו רב בכיר מאוד.

ואכן, 'כבוד המשגיח שליט"א' הודה מיידית בביצוע העבירות, קיבל עליו את גזר הדין (17 שנים בכלא) – וחקירה מורחבת לא נפתחה מעולם.

אז מה? זעו גם נעו אמות הסיפים? ממש ממש לא. כמה מבין קוראי שורות אלו היו מודעים בכלל לכל הסאגה הזו? סביר להניח שמיעוט מבוטל בלבד (ואלו, משתייכים, מן הסתם, לציבור החרדי).

לא ראשון הוא כבוד המשגיח שליט"א וגם לא אחרון. אמנם, זה לא שבכל שני וחמישי שומעים על רב גדול שסורח, אבל אף גבה כבר לא מתרוממת בציבור החרדי למשמע בשורת איוב שכזו. ברוב המקרים יטואטא המקרה אל מתחת לשטיח וימצא פתרון תוך חרדי.

הדרך הפשוטה להסיר את הבושה היתה בשיכנוע מהיר של המשגיח שליט"א, שאם יודה מיד על האחייניות (ולא ירחיב מרצונו, כמובן, על בנותיו) אזי כבודו ישמר בבית כבוד הרב הבכיר

אז צר לי לאכזב, אבל משי זהב לא יהווה שום קו פרשת מים בציבור החרדי.

להיפך. משי זהב יהיה עוד "הוכחה" לחיזוק התזה, שרק לימוד תורה בלתי נפסק הוא ההגנה הטובה ביותר מפני "היצר הרע". משי זהב, שפנה לעסקנות ולנהנתנות יהווה דוגמה ומופת לכך "שאנחנו צודקים".

העובדה שלעומת זאת יש רבנים, משגיחים, אדמורי"ם וכדו' שסרחו ולא קרה כלום, נובעת מכשל אחר. הבהרת הכשל דורשת פוסט נפרד. כאן נוכל רק לומר שמדובר בכשל מובנה במערכת החרדית. כזה שלעולם לעולם לא יאפשר לימוד לקח והסקת מסקנות.

ככלל, הטיפול העיקרי בבעיות מסוג זה בציבור החרדי, הינו בעיקר, השתקה והעברת הפוגע למיקום פיזי/קהילתי אחר. ע"ע מלכה לייפר.

אז עם כל הרצון הטוב ועם כל התקווה שהציבור החרדי ילמד לקח או יסיק מסקנות, צר לי לאכזב: זה לא הולך לקרות.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)