גלנט: "לא אתן שגולדרייך יעמוד על הבמה ביום העצמאות"

עורך דינו של גולדרייך, מיכאל ספרד: "פרס ישראל הפך לתמורה מקארתיסטית לנאמנות" ● תושבי סילואן הפגינו ותקפו באלימות רכבים אזרחיים במחאה על מכירת 16 בתים לעמותת עטרת כהנים ● במזרח ירושלים חידשו את החרם על מוכרי קרקעות ליהודים ● עימות בממשלה: נתניהו מעוניין למנות את מאיר בן שבת לראש השב"כ במקום נדב ארגמן, גנץ מתנגד ● תלמידי כיתות ד' חוזרים הבוקר ללימודים מלאים; דיון מכריע ביום ב' על פתיחת החינוך

עודד גולדרייך (צילום: מכון ויצמן)
מכון ויצמן
עודד גולדרייך
עוד 8 עדכונים
כל הזמן // יום שישי, 9 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ארועי יום השואה הוכיחו: לנתניהו אין ממשלה

בחירות חמישיות הן הדבר שהכי מפחיד את חברי הכנסת של הליכוד - הם יצטרכו להתמודד בפריימריז ואולי ימצאו את עצמם בחוץ ● מתוך תקווה קלושה הם נאחזים ברמזים עלומים שמשגר נתניהו ● בישיבת הסיעה אמר כי הוא "מדבר עם שלושה גורמים" ושלח את חברי הליכוד למסע של ספקולציות ● בכיר בליכוד העריך כי לנתניהו יש ערוץ תקשורת עם גדעון סער - רק לא בטוח שזה יעזור לו ● פרשנות

עוד 446 מילים

לא כל הפשיטות הן אנטבה, אבל הן חשובות לרוח הלחימה

לא כל פשיטה היא עם שחר, בעורף האויב, ולא כל מבצע הוא גרנדיוזי כמו הפשיטה על סון־טאי או אנטבה, אבל פשיטות, שרובן "אפורות" והרבה פחות נועזות, וסיורים מעבר לגבול חיוניים לחיזוק רוח הלחימה ותחושת המסוגלות של כוחות היבשה.

פשיטה היא אולי הפעולה הצבאית שנתפסת כאחת הנועזות ביותר. כשחושבים על פשיטה, לרוב עולה בדמיון כוח מובחר שפושט עם שחר, בעורף האויב על יעד מבוצר, בלתי־חדיר, ושב לשטחו לאחר שביצע את המשימה.

פשיטה היא אולי הפעולה הצבאית שנתפסת כאחת הנועזות ביותר. כשחושבים על פשיטה, לרוב עולה בדמיון כוח מובחר שפושט עם שחר, בעורף האויב על יעד מבוצר, בלתי־חדיר, ושב לשטחו לאחר שביצע את המשימה

לא שאין פשיטות כאלה. בספרו "הפשיטה" (הוצאת מערכות, 1977) תיאר העיתונאי האמריקני בנג'מין פ. שמר את מבצע "עמוד תווך", הפשיטה הדרמטית לחילוץ כשישים שבויי מלחמה אמריקנים ממחנה סון־טאי שבקרבת האנוי, בירת צפון וייטנאם. במאי 1970 אותר מחנה השבויים והוחלט לחלצם.

מפקד שהולכים אחריו לגהינום ובחזרה

על הכוח הפושט פיקד קולונל ארתור "הפר" סימונס, מפקד נועז וייחודי. במלחמת העולם השנייה התגייס סימונס לצבא היבשה האמריקני ועם "הקמת גדוד הסיור המיוחד השישי" (עמוד 75), התנדב לשרת בו כקצין. גדוד הסיור השישי (ריינג׳רס), עליו פיקד הלוטננט־קולונל הנרי מיוסי, היה גדוד קומנדו שהתמחה בסיור, פשיטה ונחיתה מן הים.

"סימונס פיקד על פלוגה ב' של הגדוד בעת הפלישה לפיליפינים" (עמוד 75), והוטל עליו ל"הרים באוויר" תחנת מכ"מ שבראש מצוק באי במפרץ לייטה. סימונס הוביל חמישה־עשר מאנשיו בטיפוס קשה וחרישי במעלה הצוק. בעת שנערכו להתקפה, הופיע לפתע זקיף יפני רדום. "סימונס ירה בו, ואז יצא בראש אנשיו לפוצץ את תחנת המכ"מ" (עמוד 75). בהמשך המלחמה, ב־1945, השתתף סימונס בפשיטה המוצלחת שביצע כוח מהגדוד בפיקוד מיוסי, לשחרור 500 שבויי מלחמה ממחנה השבויים בקאבאנטואן.

לאחר מכן עבר סימונס לכוחות המיוחדים של הצבא, "הכומתות הירוקות", ולחם במלחמת ווייטנאם. אחד מפקודיו סיפר שהיה "הולך אחרי סימונס הפר לגהינום ובחזרה, רק כדי שיהיה לי העונג להמצא בחברתו בדרך" (עמוד 76).

"אנחנו אמריקנים, באנו להוציא אתכם"

סימונס גיבש נבחרת שמנתה כחמישים מלוחמי ה"כומתות הירוקות" ששירתו תחתיו. הכוח התאמן למלחמה כארבעה חודשים ובליל ה־21 בנובמבר בוצעה הפשיטה.

מטוסי קרב של חיל האוויר ביצעו הסחה, והפציצו יעדים ממזרח ומדרום למחנה, ואילו הכוח הפושט נחת בקרבת המתחם, כאשר אחד המסוקים, ובו כוח החוד שבפיקוד סרן דיק מדואוז, ביצע נחיתת סער (למעשה התרסק בכוונה) בלב המחנה כדי להבטיח את ההגעה המהירה לשבויים.

מדואוז פרץ מהמסוק וקרא בקול מהמגפון שבידו:

"אנחנו אמריקנים, לא להרים את הראשים. אנחנו אמריקנים. זהו חילוץ. באנו להוציא אתכם. לא להרים את הראשים. לשכב על הרצפה. נהיה בתוך התאים בעוד רגע" (עמוד 176).

אחד המסוקים, ובו כוח החוד שבפיקוד סרן מדואוז, ביצע נחיתת סער (התרסקות מכוונת בלב המחנה כדי להבטיח הגעה מהירה לשבויים. מדואוז פרץ מהמסוק וקרא בקול מהמגפון שבידו: "אנחנו אמריקנים, לא להרים את הראשים. זהו חילוץ"

אך איש מהשבויים לא ענה. מקורות המים של המחנה הזדהמו והפכו לא ראויים לשתייה, וצבא צפון וייטנאם העביר את השבויים למחנה בחודש יולי, ארבעה חודשים קודם לכן.

טייס המסוק ובו הכוח שבפיקוד סימונס, שגה ונחת סמוך ליעד, בלב בית־הספר התיכון המקומי, שבו שהה כוח מצבא צפון וייטנאם. אבל סימונס בטח בשני מפקדי המשנה שלו, "דיק מדואוז, והאחר – באד סיידנור. משום כך בחר בהם. סימונס היה סמוך ובטוח שיבצעו את הפשיטה כהלכה. בראש דאגותיו עמדה השאלה כיצד יגיע לאתר הנכון לפני שיגמר הענין" (עמוד 178).

במהלך הפשיטה הרגו סימונס וחייליו כשישים חיילים מצבא צפון וייטנאם ופצעו עוד כמאה. זולת פצוע קל אחד, איש מלוחמי הכוח הפושט לא נפגע. משהתברר שאין שבויים במתחם, פונו לוחמי "הכומתות הירוקות" במסוקים לשטח שבשליטת הצבא האמריקני.

המבצע נכשל בעיקר משום שהאמריקנים לא פעלו במהירות ולמעשה פספסו את "חלון ההזדמנות" לפשוט על המחנה כשהשבויים עוד כלואים בו. אבל הוא המחיש את מחויבות ארצות־הברית לחייליה שבשבי, והניע את הממשל הצפון וייטנאמי לשאת ולתת על שחרורם.

בהקדמה למהדורה העברית של הספר כתב הרמטכ"ל דאז, מרדכי גור:

"הקורא הישראלי לא יוכל להימנע מלהשוות את "הפשיטה" ל"מבצע יונתן" של צה"ל לשחרור חטופי אנטבה – ועיקר הנאתו מהספר תהיה בהסקת מסקנות אנושיות ומקצועיות" (עמוד 9).

אכן, היכולת של צה"ל להיחלץ מהר לפעולה באנטבה, מבלי שדבר ההכנות ידלוף, ולבצעה במהירות ובשלמות, מרשימה גם בזכות העובדה שצבאות מקצועיים כמו הצבא האמריקני נכשלו בהתמודדות עם אתגר דומה.

הפשיטות מחזקות את רוח הלחימה

לא, לא כל פשיטה היא אנטבה. אבל גם לאלו שאינן כאלו, ואלו רוב הפשיטות, יש ערך, הן ביצירת הרתעה בקרב האויב, והן בהקניית תחושת מסוגלות והעזה לכוחות המבצעים ולצבא כולו.

לא כל פשיטה היא אנטבה. אבל גם לאלו שאינן כאלו, ואלו רוב הפשיטות, יש ערך, הן ביצירת הרתעה בקרב האויב, והן בהקניית תחושת מסוגלות והעזה לכוחות המבצעים ולצבא כולו

בשבוע שעבר פרסם צה"ל כי ביולי האחרון, לפני כשמונה חודשים, ביצע כוח מגדוד 12 של גולני פשיטה בשטח סוריה, סמוך לגבול. יעד הפשיטה היה עמדה שהקים הצבא הסורי במרחב החיץ, שבו אסור לכוחות צבא להימצא. למבצע, שאושר בידי הרמטכ"ל אביב כוכבי ובידי שר הביטחון בני גנץ, קדם נוהל קרב ארוך, שנמשך כחודש, ובסופו עבר הכוח תחקיר של אלוף פיקוד הצפון, אמיר ברעם.

כוח גולני, בפיקוד המ"מ אלדד ידגר, שאליו צורפו גם כוח כלבנים מיחידת עוקץ וכוח מיחידת ההנדסה המובחרת יהל"ם, נע רגלית לעבר העמדה ופוצץ אותה.

גם אם יש הסבורים כי מדובר בפשיטה לא מורכבת ובסמוך לגדר הגבול, הרי שהיא עשויה לטמון בחובה הרבה יותר מכך.

ברירת המחדל היתה להשמיד את העמדה מרחוק, באש תותחים או מן האוויר. עיקר הפעילות בחזית הסורית במסגרת המערכה בין המלחמות (מב"מ) התבצעה בצורה זו. לחלופין ניתן היה לפוצץ את העמדה בפשיטה שיבצעו יחידות העילית של צה"ל, שגם הן לוקחות חלק במב"מ.

אך בפיקוד הצפון, עליו מפקד ברעם, יוצא הצנחנים, בחרו לשלוח דווקא כוח קרקעי "רגיל", במקרה זה מחטיבת גולני, משום שצוותי־הקרב החטיבתיים והגדודיים של צבא היבשה יהיו מי שיתמרנו בחזית ובעומק במערכה הבאה, ופעולות אלו, לצד אימונים מדמי־מציאות, יכינו אותם לכך טוב יותר. לא בהכרח רק במובן של היכרות עם הקרקע בצד השני, אלא בכל האמור בביטחון עצמי ומסוגלות.

גם בהמשך נקטו באוגדת הבשן, בפיקוד תא"ל רומן גופמן, מפקד חטיבת השריון 7 לשעבר, במדיניות "אפס סובלנות" כלפי הפרות של הצבא הסורי את הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. כמה חודשים לאחר מכן ביצע כוח מחטיבת הנח"ל פשיטה דומה והשמיד שתי עמדות של הצבא הסורי, גם הן לא מאוישות, באזור החיץ.

צוותי־הקרב של צבא היבשה יהיו המתמרנים בחזית ובעומק במערכה הבאה, ופעולות אלו, לצד אימונים מדמי־מציאות, יכינו אותם לכך טוב יותר. לא רק בהיכרות עם הקרקע בצד השני, אלא גם בביטחון עצמי ומסוגלות

התפיסה הזו, כך נראה, מיושמת במובן מסוים גם בפיקוד הדרום. בראיון שפורסם לאחרונה באתר "וואלה!", סיפר מפקד אוגדת עזה, תא"ל נמרוד אלוני, כי עם כניסתו לתפקיד קיים שיחות עם מפקדי הפלוגות של חטיבת הצנחנים שהיו אז בתעסוקה מבצעית. "המ"פים של הצנחנים פתחו איתי הכול. הם לא היו מרוצים מהפעילות היזומה", אמר.

כתוצאה מהשיחות יזם אלוני, פקוד ותיק של ברעם בצנחנים, שינוי בפעילות, כך שחלקה יתבצע מעבר לגדר. "היום כל מ"מ מחויב ללכת לשטח אויב. ברגל. בלילה", קבע. המטרה היא לחזק את ביטחונם של המפקדים לפעול בשטח האויב.

בספרו החשוב "חיל רגלים תוקף" (הוצאת מערכות, מהדורת 1990), תיאר הגנרל הגרמני ארווין רומל את חוויותיו "כלויטננט חי"ר וכמפקד־מחלקה" (עמוד 57) ובהמשך כמפקד פלוגה וכמג"ד בפועל בגדוד חי"ר מובחר במלחמת העולם הראשונה. משימתו הראשונה היתה להוביל סיור לאיתור האויב בחזית הארגון.

"פנים אל פנים עם האויב, חש מפקד חולית־סיור באחריותו הכבדה. מחיר כל שגיאה הוא נפגעים, ואולי אף חיי אנשיו, משום כך יש לעשות כל צעד בכיוון האויב בזהירות רבה ובתכנון מדוקדק" (עמוד 62).

בקרב הראשון שבו לחם, בכפר בליד שבצרפת, נתקלו רומל והחפ"ק שלו בכוח אויב. "האם היה עלי להזעיק הנה את המחלקה? לא! ארבעתנו מסוגלים לטפל במצב. הודעתי מיד לאנשי על כונתי לפתוח באש. שחררנו בלאט את הנצרות, יצאנו בזינוק מאחורי הבית, ובעמידה זקופה פתחנו באש על האויב הסמוך. אחדים נהרגו או נפצעו במקום" (עמוד 64), כתב רומל. התפתח קרב קצר, ורומל ואנשיו גברו על הכוח הצרפתי.

אפשר להניח שהביטחון של רומל ביכולתו להתמודד עם האויב שבו נתקל, נבנה בין היתר באותם סיורים שביצע בשטח האויב קודם לכן.

הפשיטות בצפון והסיורים מעבר לגדר בדרום משמשים, לצד הרווח המבצעי שגלום בהם, גם לבניין הכוח, להכשרת המפקדים ולהחדרת תחושת המסוגלות והתעוזה בלוחמים, ולחיזוק אמון הדרג הפיקודי הצבאי והמדיני הבכיר בכוחות הלוחמים, שנבנה אט אט על בסיס הצלחות קטנות. שכן אלו אינם נוצרים יש מאין ביום פקודה, במערכה הבאה, ויש לבנות ולטפח אותם בזמן שקדם למלחמה.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,275 מילים

המאבק על מיקום שדה התעופה השני של ישראל מעלה הילוך ● דוח של האגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות קובע נחרצות: מיקום שדה התעופה בעמק יזרעאל יחסל את החקלאות דווקא בשטחים החקלאיים החשובים בארץ ● הפיתוח שם יפגע בביטחון המזון של המדינה ● גידולים כמו חיטה, אפונה ותירס ייאסרו כליל ● ומשקי הלולים והרפתות יספגו מכה קשה ● המאבק של הצפון והדרום נמשך

עוד 715 מילים

שני שפנים בכובע אחד

ארבע פעמים תוך שנתיים בנימין נתניהו כשל בבחירות, אך בגלל השיטה והפיצול בציבור גם מתנגדיו לא  ניצחו באמת. כעת יש לו שוב את המנדט, ורבים מצפים שישלוף שפן מכובעו. אל תתפלאו אם הוא יצליח. שני שפנים כבר זחלו מהכובע בימים האחרונים.

הראשון היה גדעון סער.

ציפיתי למעט מאוד מהליכודניק הזחוח הזה שהעז אמנם למרוד בנתניהו, אבל רק לאחר שהודר מהקבינט. הוא בקושי מסוגל להשלים משפט בלי סתירות ובלבולים – אבל בעניין אחד הוא היה ברור: חייבים להפיל את נתניהו. הוא חזר והבהיר זאת בחדות לא אופיינית ובמשפטים קוהרנטיים ממש: מי שרוצה שנתניהו ימשיך בתפקידו, שלא יצביע עבורו. כך סחב לפחות חצי מששת מנדטיו מכחול לבן.

ציפיתי למעט מאוד מהליכודניק הזחוח סער, שהעז אמנם למרוד בנתניהו, אבל רק לאחר שהודר מהקבינט. הוא בקושי מסוגל להשלים משפט בלי סתירות ובלבולים – אבל בעניין אחד היה ברור: חייבים להפיל את נתניהו

תוצאות הבחירות לא יכולות להפתיע אותו. היה די ברור במשך שבועות כי התרחיש הסביר הטוב ביותר הוא שקולותיו של סער יוכלו למנוע מגוש נתניהו את ה-61, ואז יהיה עליו להמליץ על מועמד גוש השינוי. היו תרחישים מסובכים אחרים שקשורים לחרדים, אך אלה מעולם לא היו מציאותיים. מה שקרה היה פחות או יותר מה שציפינו שיקרה. לסער היו חודשים להתכוננן לרגע שימנע מנתניהו את מנדט.

כל מה שהיה נדרש זה שמפלגתו של סער תמליץ על יאיר לפיד ביום ראשון. חלק ניכר מהערבים היו הולכים בעקבותיו ולפיד היה מקבל את המנדט. הכדור היה בידים של סער, ממש מתחת לסל. אבל סער, כנראה, מתקשה להכנס לקואליציית השינוי בלי להחזיק ביד של נפתלי בנט (האיש שלא הסתפק בהצעה חסרת תקדים להיות רה"מ עם 7 מנדטים) ליד כל השמאלנים האלה (אביגדור ליברמן, המתנחל הימני מנוקדים, בני גנץ, שהיה רמטכ"ל של נתניהו וישב בממשלתו, ויאיר לפיד, שמתעקש שהוא מרכז וגם ישב עם נתניהו בעבר).

אז סער השתפן.

כעת מספרים שהאסטרטג הגדול לא היה בטוח שאפשר לסמוך על לפיד שלא יקים ממשלה עם הערבים ללא בנט, או משהו כזה.

יום לאחר מכן הגיע תורו של הנשיא רובי ריבלין.

ריבלין נחשב לנורא מוסרי, על אף שכל חייו הפוליטיים הושקעו בהכשרת הכיבוש באמצעות סוג של נחמדות ירושלמית ובדחנות ירחמיאלית. ידוע שהוא לא מסתדר עם נתניהו, ושלא נעים לו להעניק מנדטים לנאשמים בפלילים.

ריבלין נחשב לנורא מוסרי, על אף שכל חייו הפוליטיים הושקעו בהכשרת הכיבוש, בסוג של נחמדות ירושלמית ובדחנות ירחמיאלית. ידוע שהוא לא מסתדר עם נתניהו, ושלא נעים לו להעניק מנדטים לנאשמים בפלילים

ביום שני הוא מצא עצמו מול סוגיה שגרמה לו, כך הבהיר, לייסורי נפש עמוקים:

  • מצד אחד לנתניהו היו 52 ממליצים עם תקרה של 59 אם בנט יצטרף אליו ב-28 הימים שעומדים לרשותו. לא רוב.
  • מצד שני ללפיד היו 45 ממליצים עם תקרה של 68 אם בנט יצטרף אליו יחד עם סער והערבים, כאשר כולם אמרו שהם רוצים להיפרע מנתניהו. רוב – אבל לא כזה שהסתדר בשורה בזמן.

שום חוק לא חייב את ריבלין לבחור בראשון. לא כתוב בחוק שמי שיש לו יותר ממליצים זוכה במנדט. לנשיא יש שיקול דעת מורחב, בניגוד מוחלט למלמוליו המתחסדים. כדי להשתמש בו צריך גם אומץ וגם שכל, זה הכל.

ריבלין יכול היה להתייסר פחות ולומר בפשטות:

"להערכתי לח"כ לפיד יש את הסיכוי הטוב יותר להקים קואליציה ואני מעניק לו את המנדט. זה משקף את רצון מרבית חברי הכנסת שנתניהו לא ימשיך בתפקידו. אני מקווה שלפיד יצליח במהירות, מכיוון שממשלת המעבר חסרה כרגע שר משפטים ומונהגת על ידי נאשם בפלילים שמסרב לדרישת בית המשפט לחתום על הסכם ניגוד עניינים ולהמנע משיבוש מערכת החוק".

אבל ריבלין השתפן.

כעת לנתניהו יש סיכוי לשכנע קומץ משוגעים מהימין הקיצוני לבלוע ממשלה הנתמכת על ידי איסלאמיסט ששונא גייז בדיוק כמוהם. יש לו סיכויים, וככה תיראה המדינה.

ייתכן שכבר יש דיל בין לפיד ובנט. השמועה אומרת שבנט רצה שנתניהו ייכשל ראשון וזה יכשיר את מהלכו להליכה (אוי לאותה בושה אצל חובש כיפה!)  עם ה"שמאל". אם בנט סגור שלא יילך עם נתניהו, ניחא. אבל מצד "מחנה השינוי" – כלומר, סער – זהו הימור מיותר לחלוטין. כי אם סמוטריץ' יתרצה ויסכים להשען על רע"ם, יש מצב שבנט (שנורא אכפת לו מה אומרים) יתקפל.

אם נתניהו אכן ייכשל, או אז יקבלו שני השפנים הזדמנות נוספת. מוטב שיהרהרו היטב בכך שהציבור בישראל על כל גווניו הפסיפסיים מאוחד בדבר אחד בלבד, וזה הבוז לפראיירים. יש להם כעת חודש להרהר בחולשה המחפירה שגילו ברגע האמת. אולי יוכלו להתייעץ האחד עם השני, כפי שכבר עשו בימים טובים יותר, כאשר ריבלין רץ לנשיאות בתמיכת סער הכה אמיץ.

אם נתניהו אכן ייכשל, או אז יקבלו שני השפנים הזדמנות נוספת. מוטב שיהרהרו היטב בכך שהציבור בישראל על כל גווניו הפסיפסיים מאוחד בדבר אחד בלבד, וזה הבוז לפראיירים. יש להם כעת חודש להרהר בחולשה המחפירה שגילו

לפיד, אדם שבהחלט יודע לומר משפט קוהרנטי, ניסח זאת היטב השבוע: המצב דורש עצבי ברזל; ינצח מי שנחוש יותר.

כל ישראלי שאכפת לו מעתיד המדינה, וכל אדם שרוצה שתקופת הכזב והשסע תסתיים, צריך לקוות שלפיד יקבל את המנדט בעוד ארבעה שבועות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 755 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אתה חי רק פעמיים

הוא הרג שומר נאצי, ברח מהגטו בזהות בדויה, תפס טרמפ על רכבת של הצבא הגרמני והסתובב בברלין במדים של הנוער ההיטלראי ● לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, הוא עוד הספיק להילחם לצד הכוחות הפולנים ולהצטרף לצבא הבריטי ● ואחרי הכול, הוא הוטבל, נישא לקתולית ושמר שנים את יהדותו בסוד ● סיפורו יוצא הדופן של חיים הירשמן הפך כעת לספר שכתב בנו, ג'ון קאר

עוד 1,797 מילים

תגובות אחרונות

התופרת האחרונה של אושוויץ הלכה לעולמה

נשות הנאצים חיכו לשמלות הערב הנפלאות שלהן, ודרשו עוד ועוד ● התור היה ארוך, והגיע לפעמים לחצי שנת המתנה ● הן קיבלו תנאים משופרים במחנה המוות כדי שיוכלו להמשיך ולתפור, וכך שרדו את השואה ● חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-100, נפטרה מסיבוכי קורונה ברטה קוהוט, אחרונת השורדות ממעגל התפירה של אושוויץ

עוד 1,020 מילים

בנט: "אעשה הכל כדי לחלץ את ישראל מהכאוס"

סמוטריץ' פגש את נתניהו וממשיך לפסול את רע"ם ● היועמ"ש לנתניהו וגנץ: "למנות בדחיפות שר משפטים" ● עודה נגד ממשלה בראשות בנט ● הליכוד התלונן במשטרה נגד סדי בן שטרית ● ישראל לבית הדין בהאג: אין לכם סמכות לחקור ● ועדת פרס ישראל הודיעה שפרופ' גולדרייך ראוי לקבל פרס ישראל ביום העצמאות ● בג"ץ מאפשר לשר גלנט להדיר אותו מהפרס למשך חודש

עוד 51 עדכונים

"הנשיא רשאי להביא בחשבון את העובדה שכנגד מועמד הוגש כתב אישום", כתב השופט מלצר בהחלטת בג"ץ המפורסמת שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה ● "לפיכך ככל שיש ח"כ אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה - הנשיא יכול להעדיף אותו" ● בג"ץ הגיש לריבלין גושפנקא לשקול את שיקוליו המוסריים ● אך ריבלין במקום זאת בחר במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת ● פרשנות

עוד 1,133 מילים ו-2 תגובות

ב"יד ושם" הושק קמפיין בחירות 5 לכנסת ה-25

מירי רגב ניסתה לשכנע את בורלא להדליק משואה ● בלה פרוינד התפרסמה כמי שהצילה מחבל ● ופאדי הפרמדיק? הוא בכלל ממזרח ירושלים, שם התושבים נטולי זכות הצבעה ● שלוש הערות על נאומו של ראש הממשלה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 602 מילים ו-3 תגובות

החוק הנורווגי נועד לאפשר לשרים וסגני שרים להתמקד בעבודתם מבלי לפגוע בתפקוד הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת ● העובדה שדרעי, ליצמן ומקלב התפטרו אתמול מהכנסת רגע אחרי שהושבעו, בעוד שהם בכלל מכהנים בממשלת מעבר, ממחישה במה באמת עסוקים הח"כים ביום השבעתם: סידורים פוליטיים עבור חברי מפלגתם ● בשנה בלי תקציב, זה יעלה למשלם המסים עוד כ-5 מיליון שקל ● פרשנות

עוד 648 מילים ו-2 תגובות

המדינה לתושבי תל עראד: תתפנו מהבתים, ומייד

היישוב הבדואי תל עראד נוסד ב-1952 ומתגוררים בו 2,500 איש, אבל המדינה מסרבת להכיר בו ● אין שם אפילו תשתיות בסיסיות, כמו מים וחשמל ● השבוע הוצאו לתושבים צווי פינוי, וברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים אומרים כי הוצעו להם אותם הפתרונות שניתנו למפוני גוש קטיף: "הם יעברו בסך הכול 2 ק"מ ויפוצו" ● אבל הבדואים מוחים: "למה לפנות? למה לא לפתח יישוב שקיים כבר 80 שנה?"

עוד 902 מילים ו-1 תגובות

מזה שנה וחצי מחכה ליית' אבו זיאד בגדה המערבית שישראל תאפשר לו להגר ללונדון ולהתחיל שם חיים חדשים ● אבו זיאד מוכן לחתום על כל התחייבות שתוצב בפניו ובלבד שיניחו לעזוב ● אבל המדינה ממשיכה להתעקש שהוא מהווה "סכנה ביטחונית לשלום האזור", מבלי להציג ולו בדל ראיה ומבלי שנחקר אי פעם ● אתמול דחה שופט מחוזי את בקשתו, שוב מבלי לפרט במה הוא בכלל מואשם ● אמיר בן-דוד היה שם וניסה לרדת לעומק הסיפור המקומם הזה

עוד 2,530 מילים ו-1 תגובות

משרד החוץ: "אונר"א מנציח את הסכסוך"

ביהדות התורה מכחישים שאמרו לנתניהו שלא ילכו לבחירות ● מפגינים התעמתו עם שוטרים בסמוך ל"יד ושם" ● נדחתה הצבעת הקבינט על הקלות בחינוך והתקהלות בשטח פתוח ● סמוטריץ' לטיבי: "ערבים כמוך לא יהיו כאן״ ● טיבי בתגובה: "העובדה שלא תהיה שר אלא בהישענות על ערבים עושה לי נחת"

עוד 56 עדכונים

הכנסת ה-24 סופרת את קיצה לאחור

העימותים לא נפסקו לרגע בכל פינה ושנייה בכנסת אתמול ● נשיא המדינה החרים את טקס הצילום המסורתי עם ראש הממשלה וראשי הסיעות ● יו"ר הכנסת תרם את ההתנפלות שלו על מערכת המשפט ● חברי הכנסת משני צדי המתרס התקוטטו על נוסח שבועת האמונים ● ובמסדרונות כולם הסכימו על דבר אחד: הפאזל בלתי אפשרי והסיכוי שתוקם ממשלה, כל ממשלה, הופך ליותר ויותר קלוש ● פרשנות

עוד 516 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה